הנושאים החמים
ִ
רוצים שנה טובה?
קבלו את הטריק הבא שהפך את חייהם של מיליונים!
חינם!
ואפילו אינכם צריכים להירשם דרך המייל למטרת סחיטה בעתיד
חינם חינם!
ובכן רשמו לפניכם:
קחו תפוח, חתכו פרוסה הגונה, טבלו בצנצנת דבש, תנו ביס גדול,
נגבו את הסנטר בטישו,
קלפו מהסנטר את הטישו שנדבק,
זהו.
קבלתם שנה מתוקה בקלי קלות.
לייקו ושתפו בכל הכח.
***
מאז ומתמיד עצבנו אותי סימני ראש השנה, וכשהסבירו לי שזה רק במטרה להזכיר לי להתפלל התעצבנתי יותר,
סריוסלי?! אופס שכחתי לגמרי שזה ראש השנה וצריך להתפלל?!
ובכלל, אם שכחתי את ראש השנה איך זכרתי לאכול תפוח?
אני יודע שאלו לא ממש שאלות, ויש הרבה אמצעי עזר חזותיים ביהדות, אבל מה לעשות, התעצבנתי!
והעצבים נתנו קונטרה רצינית לתפוח, כי הרי מי שכועס בראש השנה אוכל אותה.
שנה שעברה כשעלה הנושא לשולחן והגענו למסקנה - אני ורעייתי שתחיה - שאכן העניין צריך עיון גדול.
פתח פתאום אחד המסובים את פיו, יהודי חביב ומלא חן, וגילה לנו את סוד התפוח!
נהנינו מאד מדבריו המתוקים, והודינו לאלקים על שבחר בנו להיות ההורים של היהודי החביב הזה, מוישי.
והחלטנו שזה יהיה נכון להפיץ את הרעיון הזה גם מעבר למעגל המשפחה.
אז הנה לפניכם הספור המלא
שמגיע מהגמרא במסכת כרתות
וכך כתוב שם:
הרוצה לדעת אם הוא יחיה בשנה הבאה, ידליק בעשרת ימי תשובה נר בבית נטול חלונות, אם הנר ידלק עד תום השמן, הוא יעבור את השנה בשלום, ואם לא...
(אל תנסו בבית כי אני כותב מהזיכרון ולא בטוח בפרטים, ומעוד סיבה שתקראו בהמשך).
הנכנס לעסקה כלשהי ורוצה לדעת אם היא תצליח לו, שיגדל תרנגול במיוחד לצורך הניסוי הזה, אם התרנגול משמין זה מה שיקרה גם לארנק
ואחרון חביב, מי שיוצא למסע ורוצה לדעת אם ישוב בשלום, שיעמוד לפני מקור אור, אם הוא רואה את צילו וגם את צל צילו (הפירוש הפיסיקלי המדויק של המונח "צל צילו" זוקק פוסט נפרד) הוא יחזור, ואם לא אז כרטיס הלוך ושוב יהיה בזבוז.
ממשיכה הגמרא ומזהירה שלא להשתמש בסימנים האלה!
משום שכשהסימן יהיה לרעתו, הוא ייבהל, תחלש דעתו, וכשהמצב רוח יורד והדיכאון משתלט, זה עצמו יגרום לו את הנזק.
ואז אומר אביי,
מעתה שאנו רואים שיש ממש בסימנים, כדאי לאכול בראש השנה תמרים וקרא וכו' וכו'.
"אבל זה לא דומה!" שאל היהודי החביב הנ"ל "הסימנים שהוזכרו הם תגובה שמיימית שמגלה עתידות, ואיך אביי מגיע למסקנה שאכילת פירות מתוקים שאדם בחר לעשות מעצמו תועיל לו?!"
"ובכן" קורא מוישי שלנו בקול צרוד וקם ממקומו "הפירוש הוא כזה...."
ואם הוא מצליח להסתיר את העובדה שהוא עף על עצמו זה רק בגלל שאנחנו כבר עייפים, וגם כל כך אוהבים אותו.
"אביי לא הפיק את הרעיון מתוך סימני הגמרא המוזכרים בהתחלה. אביי מדבר על ההסתייגות של הגמרא בהמשך, שאין להשתמש בסימנים מחשש לפגיעה מנטלית בחוסן הנפשי.
אם ערעור רוח האדם מוביל לכשלונו, הרי שבאותה מידה שיפור המצברוח ישיג לו ניצחון.
מתוק עושה שמח!
צבעוני וריחני מרים את המורל,
סמלים נושאי מסר חיובי יוצרים מוטיבציה,
אז תתחילו את השנה עם התרוממות רוח, ואפילו קצת מלאכותית (רבי נחמן ממליץ אפילו על שימוש ב"מילי דשטותא").
אדם שמח פועל ביתר אפקטיביות, בחירות נכונות, אומץ להעז, חריצות, אופטימיות, וחזון, יובילו אותך להצלחה!
לשנה טובה ומתוקה.
לא את התפוח, את עצמך טבול בדבש!
ואולי כדאי להוסיף לברכת ה"כתיבה וחתימה טובה" המתוחה והמודאגת, את המקבילה הלועזית "Happy new year"
אז כשתכנסו לתשפ"ד, זכרו את התהליך:
ת פוח (שיגרום לך)
ש מחה (שתניע אותך ל)
פ עולה (שהתוצאה שלה)
ד בש (!)
רוצים שנה טובה?
קבלו את הטריק הבא שהפך את חייהם של מיליונים!
חינם!
ואפילו אינכם צריכים להירשם דרך המייל למטרת סחיטה בעתיד
חינם חינם!
ובכן רשמו לפניכם:
קחו תפוח, חתכו פרוסה הגונה, טבלו בצנצנת דבש, תנו ביס גדול,
נגבו את הסנטר בטישו,
קלפו מהסנטר את הטישו שנדבק,
זהו.
קבלתם שנה מתוקה בקלי קלות.
לייקו ושתפו בכל הכח.
***
מאז ומתמיד עצבנו אותי סימני ראש השנה, וכשהסבירו לי שזה רק במטרה להזכיר לי להתפלל התעצבנתי יותר,
סריוסלי?! אופס שכחתי לגמרי שזה ראש השנה וצריך להתפלל?!
ובכלל, אם שכחתי את ראש השנה איך זכרתי לאכול תפוח?
אני יודע שאלו לא ממש שאלות, ויש הרבה אמצעי עזר חזותיים ביהדות, אבל מה לעשות, התעצבנתי!
והעצבים נתנו קונטרה רצינית לתפוח, כי הרי מי שכועס בראש השנה אוכל אותה.
שנה שעברה כשעלה הנושא לשולחן והגענו למסקנה - אני ורעייתי שתחיה - שאכן העניין צריך עיון גדול.
פתח פתאום אחד המסובים את פיו, יהודי חביב ומלא חן, וגילה לנו את סוד התפוח!
נהנינו מאד מדבריו המתוקים, והודינו לאלקים על שבחר בנו להיות ההורים של היהודי החביב הזה, מוישי.
והחלטנו שזה יהיה נכון להפיץ את הרעיון הזה גם מעבר למעגל המשפחה.
אז הנה לפניכם הספור המלא
שמגיע מהגמרא במסכת כרתות
וכך כתוב שם:
הרוצה לדעת אם הוא יחיה בשנה הבאה, ידליק בעשרת ימי תשובה נר בבית נטול חלונות, אם הנר ידלק עד תום השמן, הוא יעבור את השנה בשלום, ואם לא...
(אל תנסו בבית כי אני כותב מהזיכרון ולא בטוח בפרטים, ומעוד סיבה שתקראו בהמשך).
הנכנס לעסקה כלשהי ורוצה לדעת אם היא תצליח לו, שיגדל תרנגול במיוחד לצורך הניסוי הזה, אם התרנגול משמין זה מה שיקרה גם לארנק
ואחרון חביב, מי שיוצא למסע ורוצה לדעת אם ישוב בשלום, שיעמוד לפני מקור אור, אם הוא רואה את צילו וגם את צל צילו (הפירוש הפיסיקלי המדויק של המונח "צל צילו" זוקק פוסט נפרד) הוא יחזור, ואם לא אז כרטיס הלוך ושוב יהיה בזבוז.
ממשיכה הגמרא ומזהירה שלא להשתמש בסימנים האלה!
משום שכשהסימן יהיה לרעתו, הוא ייבהל, תחלש דעתו, וכשהמצב רוח יורד והדיכאון משתלט, זה עצמו יגרום לו את הנזק.
ואז אומר אביי,
מעתה שאנו רואים שיש ממש בסימנים, כדאי לאכול בראש השנה תמרים וקרא וכו' וכו'.
"אבל זה לא דומה!" שאל היהודי החביב הנ"ל "הסימנים שהוזכרו הם תגובה שמיימית שמגלה עתידות, ואיך אביי מגיע למסקנה שאכילת פירות מתוקים שאדם בחר לעשות מעצמו תועיל לו?!"
"ובכן" קורא מוישי שלנו בקול צרוד וקם ממקומו "הפירוש הוא כזה...."
ואם הוא מצליח להסתיר את העובדה שהוא עף על עצמו זה רק בגלל שאנחנו כבר עייפים, וגם כל כך אוהבים אותו.
"אביי לא הפיק את הרעיון מתוך סימני הגמרא המוזכרים בהתחלה. אביי מדבר על ההסתייגות של הגמרא בהמשך, שאין להשתמש בסימנים מחשש לפגיעה מנטלית בחוסן הנפשי.
אם ערעור רוח האדם מוביל לכשלונו, הרי שבאותה מידה שיפור המצברוח ישיג לו ניצחון.
מתוק עושה שמח!
צבעוני וריחני מרים את המורל,
סמלים נושאי מסר חיובי יוצרים מוטיבציה,
אז תתחילו את השנה עם התרוממות רוח, ואפילו קצת מלאכותית (רבי נחמן ממליץ אפילו על שימוש ב"מילי דשטותא").
אדם שמח פועל ביתר אפקטיביות, בחירות נכונות, אומץ להעז, חריצות, אופטימיות, וחזון, יובילו אותך להצלחה!
לשנה טובה ומתוקה.
לא את התפוח, את עצמך טבול בדבש!
ואולי כדאי להוסיף לברכת ה"כתיבה וחתימה טובה" המתוחה והמודאגת, את המקבילה הלועזית "Happy new year"
אז כשתכנסו לתשפ"ד, זכרו את התהליך:
ת פוח (שיגרום לך)
ש מחה (שתניע אותך ל)
פ עולה (שהתוצאה שלה)
ד בש (!)
