שוק ההון: סיכונים לעומת סיכויים | מאמר ראשון

בתור מאמר ראשון בנושא שוק ההון, רציתי דבר ראשון לדבר על אחד הנושאים שבעיני הם מהחשובים ביותר בתחום ההשקעות הפרטי של כל אחד מאתנו, וגם מהווה עבורי את אחת התעלומות הגדולות בכל מה שקשור להתנהגות המשקיעים הישראלים.

אני אתחיל דווקא מהשורה התחתונה המשקיעים הישראלים הם המשקיעים הסולידיים ביותר בעולם.

למה אני מתכוונת?

רוב תיקי ההשקעות המסורתיים מחולקים לשני אפיקי השקעה עיקריים: מניות ואגרות חוב.


רגע מה זה בעצם מניות ואגרות חוב?

אז נסביר זאת בקצרה, חברה שרוצה לגייס סכומי כסף גדולים, [לשם פיתוח החברה וכדו'] יש להם שני דרכים לגיוס כסף דרך שוק ההון, א. מניות, ב. אגרות חוב.

מניות

מניה היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה (בזכויות השליטה בחברה) ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק. לכל אחד מבעלי המניות ישנן מניה או מניות, כלומר זכויות וחובות הנוגעות לבעלות בחברה וליחסים בין בעלי המניות האחרים. חלק מהזכויות שמקנות המניה הן זכויות כלכליות (כספיות), ומכאן שהמניה היא נכס השווה כסף. חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את שיעור הבעלות של כל אחד מהם בחברה. דהיינו, מעמדו של מחזיק המניה ילך ויתחזק ככל שיש בבעלותו יותר מניות.

אגרות חוב

איגֶרֶת חוב (אָגָ"ח: בריבוי איגְרות חוב או אג"חים) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף.

במכירת איגרת חוב, מקבל מנפיק האיגרת סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לרוב, בתמורה, לשלם לשיעורין את הסכום הנקוב (לעיתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר.


אז איך המשקיעים הישראלים משקיעים?

רוב הציבור לא מנהל בעצמו את תיקי ההשקעות שלו, אלא נעזר באנשי מקצוע כמו מנהלי תיקים, בבתי השקעות, מתכננסים פיננסיים, או היועצים בבנק.

ועיקר ההשפעה שלנו על התיק, באה לידי ביטוי בשלב הראשוני, בה אנחנו מחליטים, יחד עם איש המקצוע, על החלוקה בתיק השקעות בין אפיק המניות, לאפיק אגרות החוב.

וגם זה לא תמיד קורה באופן ישיר, אלא ע״י שאלון ״זיהוי סיכון״ שלפי תשובות הלקוח, מנהל התיקים בונה את הרכב התיק.

לרוב, המשקיע הישראלי ינוע בטווח החלוקה של 70%-90% מהתיק מושקע באג״ח, ו 10%-30% מהתיק יושקע באפיק המנייתי.

אני לא טוענת שכולם כך, בהחלט ישנם משקיעים ישראלים קצת פחות סולידיים שחשופים לשווקי המניות בשיעורים של 40% ואף 50%, וייתכן שיש גם בודדים שיותר.


shutterstock_507159946.jpg

אך ככלל, מהנסיון שלי, אחרי שעשיתי מחקר מקיף בנושא, וההיכרות המעמיקה שלי את התחום, כולל עם בכירים בתעשייה, אשר מנהלים הרבה תיקי השקעות, אני יכולה לומר די בבטחון, שזהו הטווח הממוצע של המשקיע הישראלי.

וזה תקף גם למכשירי השקעה פנסיוניים כמו קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, וקרנות השתלמות, בהן רוב הציבור בוחר להיות במסלולים שמייצגים חלוקה דומה.

כל זה במגזר הכללי, אבל במגזר החרדי המצב הוא שאין כמעט כאלו שמשקיעים בכלל בשוק ההון שלא במסגרת המוצרים הפנסיונים הנ"ל, ויש הרבה מאד מהציבור שחושבים שמניות זה דבר מאד מאד מסוכן, ושומר נפשו ירחק וכדו', עכשיו אני לא טוענת שזה לא מסוכן, אני רק טוענת, שבעזרת מספר כללים פשוטים ניתן להשקיע במניות כמעט ללא שום סיכון. [ובהמשך המאמר אני ירחיב בנושא]

עכשיו, מה שרוב הציבור פחות מודע לו, זו ההשלכה של ההחלטות האלו על פוטנציאל ביצועי תיק ההשקעות שלנו.

רוב המחקרים מצביעים על כך שחלוקת הנכסים בין אפיקי ההשקעה השונים, או שכפי שמכנים זאת בשפה המקצועית: אלוקציית הנכסים היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על התשואות שמשיג המשקיע לאורך זמן.

כלומר,
יותר מבחירה נכונה של ניירות, מה שישפיע על כמה תשואה התיק ההשקעות שלכם יניב עבורכם, תלויה בעיקר בהחלטה שלנו על חלוקת הנכסים…

וכפי שפתחתי את המאמר, המשקיעים הישראלים הם המשקיעים הסולידיים בעולם, והחרדים הם המשקיעים הסולידיים בישראל.

מהן הסיבות לכך?
אני אעלה כמה נק׳ שיכולות לדעתי להסביר את העניין, וזו באמת סוגיה מעניינת שכדאי לבדוק בצורה מחקרית ומעמיקה יותר, אך לפני שנגיע לזה בוא נראה מה קורה בשאר העולם:
על פי מחקר של ה- AAII
(American Association of Individual Investors)

המשקיע האמריקאי מחלק את התיק שלו בצורה הבאה:
(ואלו גם ההמלצות של האיגוד למשקיע הפרטי)

בטווח הגילאים 18-35
ההמלצה היא להיות בחלוקה של 90% מניות ו - 10% אג״ח [לשמרניים: 80% מניות, 20% אג״ח]


בטווח הגילאים 35-55
החלוקה המומלצת: % 70 מניות ו- 30% אג״ח [לשמרניים: 60% מניות ו- 40% אג"ח]

ובגילאי 55+
כולל אלו שיוצאים לפרישה ההמלצה תהייה על חלוקה של 50% מניות ו50% אג"ח.


invest-3965215_1920 (1) (Large) (Small).jpg


אז יש לכך כמה הסברים הגיוניים ואלו הם העיקריים שהם:
ראשית, ההבנה שהאפיק המנייתי זהו האפיק שלאורך זמן יניב את התשואה הגבוהה ביותר. וכמובן שככל שאתם משקיעים צעירים יותר, כך ההמלצה היא להיות חשופים כמה שיותר לאפיק זה.

שנית, גם בגילאים מאוחרים יותר, קיימת ההבנה שתוחלת החיים ממשיכה לעלות, ועדיין גם בגיל פרישה, יש עוד שניים וחצי עשורים בהם הכסף אמור לעבוד עבורך.. לכן עדיין חשוב לשמור על חשיפה מספקת לאפיק המניות.

ושלישית, השקעה במניות למעשה גם שומרת על ערך הכסף אל מול האינפלציה.


אז נשאלת השאלה, המשקיעים הישראלים לא יודעים את זה?

מדוע הם בוחרים להיות הרבה יותר סולידיים ממה שמקובל בעולם, והלכה למעשה מוותרים על תשואה?
ובכן, לדעתי הפער הזה נובע מכמה סיבות:

האמריקאים מרגישים יותר בטוחים להשקיע בבורסה. למרות משברים שחוו האמריקאים, הם עדיין יודעים שהם חיים במעצמה הכלכלית המובילה בעולם, והאמריקאים, שמאוד אוהבים סטטיסטיקות, יכולים ללכת עשרות רבות של שנים אחורה, ולבדוק את התשואות שהשיגו מדדי המניות ולהרגיש בטוחים.

הם רואים חברות שקיימות כבר עשרות שנים, כמו דיסני, וול מארט, קולגייט, פרוקטר אנד גמבל, ועוד הרבה מאוד חברות שכולם מכירים... ואין להם את החשש להשקיע בחברה שאולי תעלם יום אחד.

המדד המרכזי בשוק האמריקאי מורכב מ-500 החברות הגדולות בעולם, [500 S&P] מה שמקנה תחושת יציבות למשקיע הפרטי...

אני מניחה שזה גם קשור לעוד גורמים כמו חינוך פיננסי, התייחסות לכסף, תרבות ועוד שאר גורמים חברתיים.

האזרח האמריקאי מהמעמד הבינוני, עסוק הרבה יותר בתכנון הפרישה שלו, ובניהול הכספים מאשר מאשר מקבילו הישראלי, ולכן הוא גם אולי מודע יותר להשלכות של ההחלטות שהוא מקבל בענייני ההשקעות שלו.

ובוא נודה על האמת, כנראה שגם יש להם יותר זמן פנוי לעסוק בזה, לעומת הישראלי שכנראה קצתֿ טרוד יותר וקצת עסוק יותר בחיי היום יום שלו.

ואנחנו החרדים טרודים עוד הרבה יותר, בחינוך הילדים, בעשיית מצוות, גמילות חסדים, הבעל בכולל, וכו', ופחות פנויים לעסוק בנושאים שנתפסים כפחות ״קיומיים״.

אך אם יש החלטה אחת שהמשקיעים הישראלים וגם החרדים יכולים לקבל השראה ממקביליהם האמריקאים.. זו ההחלטה לא להיות סולידיים מידיי, או לכל הפחות להבין שוויתור החשיפה לאפיק מנייתי, [20%-30% זו לא באמת חשיפה] משמעותה ויתור על תשואה משמעותית.


עכשיו, אחרי שכבר החלטנו על אחוז החשיפה שלנו למניות בתיק, כדאי מאוד גם לדעת לעשות את הבחירות הנכונות ולהשקיע במניות שיגדילו מאוד את הסיכוי שלנו להשיג תשואה מספקת לאורך זמן, ואיך עושים זאת בצורה שגם תהיה מאד סולידית ונכונה.


iStock-695438158.jpg

אז איך אני ממליצה להשקיע בבורסה?

אני לא ממליצה לקרוא עיתונות כלכלית כדי להשקיע, אני לא ממליצה לשמוע טיפים ממומחי השקעות, נהגי מוניות או "חבר שעשה את זה". גם ללמוד קריאת דוחו"ת כספיים וקריאה של דוחו"ת של עשרות חברות לא נראה לי מעשי. במקום כל אלו אני ממליצה לרכוש את ממוצע השוק.


כלל ראשון פיזור

ישנם ניירות ערך בבורסה, אשר הינם למעשה אוסף של הרבה מניות שונות אשר מחשב קובע את הרכבן על פי ההגיון שעל פיו נוצר אותו נייר ערך.
לדוגמה נייר ערך בשם תל־אביב 125 מחזיק את המניות של 125 החברות הגדולות בבורסה של תל־אביב על פי קביעת מחשב באופן אוטומטי. כלומר אם אני קונה נייר ערך כזה הנקרא אינדקס תל־אביב 125, [וכך אני קונה את כל המניות שבמדד ת"א 125] יש לי למעשה חלק בבעלות על 125 החברות הגדולות בבורסה של תל אביב.
כלומר בפועל רכשתי את ממוצע השוק ולא מניות של חברה בודדת, ישנם הרבה מאד סוגים של מדדים. לדוגמה אם במקום 125 המניות הגדולות אני רוצה את 35 החברות הגדולות בבורסה ארכוש קרן סל על מדד תל־אביב 35.
ולזה בעצם קוראים פיזור, ואני אכתוב בקצרה למה כ"כ חשוב הפיזור במניות, [וגם בכל השקעה אחרת]

אז ככה,

כל קניית מנייות של חברה ספציפית, ולא משנה איזה, זה סיכון מאד גבוה!!

גם אם תמיד הייתה בעלייה, ואף פעם לא ירדה.
והסיבה היא, שגם חברה שנראית לנו טובה ומעולה, וזאת כי:

א. אנחנו לא באמת יודעים הכל על החברה.

ב. כל חברה יכולה להיקלע באיזה שהוא שלב לקשיים, ואפי' לפשיטת רגל,
ראו ערך מניות טבע שעשרות שנים היו בעלייה מתמדת, והייתה המנייה של ישראל, ובשנים האחרונות קרסה בעקבות מספר טעויות שנעשו שם, וכן יש עוד מלא חברות ענקיות, ובנקים עולמיים שקרסו,
ואז ממש לא בטוח שזה יעלה בחזרה, וודאי לא בפשיטת רגל, שאז כל הכסף הולך לפח.

לכן מה שמומלץ זה לעשות פיזור, ולקנות מניות של מאות חברות גדולות, שגם אם כמה יורדות אז אחרות מושכות את המדד ללמעלה, וגם אם יש נפילות כלליות בבורסה, אבל אח"כ הבורסה מתקנת את עצמה, וכשבודקים השקעה במדד לטווח זמן ארוך, אז כמעט ואין שום סיכון, ובממוצע מקום הבורסה בארה"ב ועד היום, אז השקעה במדד הניבה תשואה של כ 8% שנתי.


כלל שני טווח השקעה ארוך

שוק ההון בכלל, והשוק המנייתי בפרט, הוא שוק מאד תנודתי, ולכן הוא נחשב כמקום השקעה מסוכן, כי יכול בן אדם לקנות את ממוצע השוק כפי שכתבתי, וחודש אח"כ לראות שאם הוא מוכר את זה עכשיו, הוא יקבל הרבה פחות מהמחיר שהוא קנה את זה, והיו שנים של ירידות חדות בבורסה, אבל כשמשקיעים לאורך זמן במדד, אז למעשה כמעט ועין שום סיכוי שתקבלו פחות כסף על המניות שלכם, מהמחיר אותו שילמתם.

הניסיון של הבורסות מוכיח שבכל תקופה של כ15 שנים הרוויחו בממוצע מינימום של 7% תשואה לשנה, כי גם שיש שנים שהבורסה נופלת [כמו ב-2008] אבל יש יותר שנים שהבורסה עולה. בגלל שהכלכלה במשך השנים רק צומחת ומתפתחת.

[חוץ משנים מאד מסוימות לפני כ-90 שנה, שמי שהשקיע אז אמנם לא הפסיד, אבל גם לא הרוויח כאלו אחוזים]

כלל שלישי השקעה פאסיבית

שזה אומר במילים אחרות שמשקיעים במדד לאורך שנים מבלי לגעת בו [רק לאזן את התיק] ולא לנסות לסחור בזה, ולקנות כשזה זול ולמכור ביקר, זה סוחרים יומיים עושים, וזה דבר שלדעתי מאד מסוכן, ועל כל סוחר שמרוויח בצורה הזאת, יש סוחר אחר שמפסיד, [הקונה או המוכר] ואני לא רוצה להרחיב פה בנושא, אבל כל מי שאומר ששוק ההון הוא מסוכן, זה בעיקר בגלל שהוא מכיר רק את השיטה האקטיבית, ופשוט לא מכיר את השיטה הפאסיבית.

כלל רביעי לא מוכרים כשהשוק נמצא בשפל

נכון אמנם שאם שמרתם על 3 הכללים הקודמים באדיקות, אז גם אם תמכרו את המניות בשיא המשבר, עדיין אתם אמורים לצאת עם רווח יפה, אבל זה יהיה ממש חבל, כי לפי מה שהיה עד היום, [מקום הבורסה] תמיד אחרי הירידות היו עליות בחזרה, ובשוק ההון הכל קורה מהר, יכולה להיות בשנה אחת ירידה חדה מאד, אבל תוך שנה שנתיים אח"כ השוק חוזר לאותו מקום שהוא היה טרום המשבר, ואף מעבר לכך.

לכן ממש כדאי ומומלץ לפעמים לחכות את השנה שנתיים האלו עד שהשוק יעלה בחזרה.


michael-longmire-689531-unsplash-1-1280x320.jpg

סיכום בקצרה של הכללים

עכשיו אני מסכמת בקצרה את הכללים, איך משקיעים בשוק ההון בצורה סולידית, עם ממוצע רווח של לפחות 7% בשנה.

ואם מקפידים על הכללים האלו, אז אין כמעט שום סיכון!!
וזה הכללים
א: טווח ארוך 15 שנים מינימום.
ב: פיזור נכון, לא קונים מניה של חברה מסוימת, אלא מדד שלם, לדוגמה מדד תל אביב 125, קונים מניות של כל החברות שנמצאים במדד, לפי השיעור שלהם במדד.
ג: לא מוכרים בשום פנים ואופן כשהשוק יורד!!! מחכים עד שיעלה בחזרה.
ד: לא סוחרים במניות אלא קונים מניות של המדד כפי שכתבתי, ופשוט שוכחים מזה!!

היום אפשר לקנות את כל המניות האלו, דרך קרנות סל, או דרך קרן מחקה מדד, שזה דרך פשוטה והזולה ביותר לעשות את זה. [וגם כשרה]


אז איך עושים זאת בפועל? איפה קונים את זה? מה זה ריבית דריבית? מה הכי מומלץ? מה עם מסים? ומה עם כשרות?


על כך ועוד בעז"ה מאמר הבא.



ועד למאמר הבא, אתם יכולים להרחיב את ידיעותיכם בנושא, בפורום הכלכלי שלנו.
https://www.prog.co.il/forums/על-המחיה-והכלכלה.313/
על המחבר
מקצועי בלבד
אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות, או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים שאני כותבת אינם מהווים ייעוץ מקצועי, או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע שאני כותבת מבלי להיוועץ באיש מקצוע, עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

ובקיצור: לא יועצת, ולא ממליצה, אין לי רישיון ייעוץ.

תגובות

אם יותר לי לשאול:
אכן יש אינספור מחקרים שבטווח של 20 שנה ומעלה סיכוי ההפסד יורד לאפס.

אבל ברצוני באמת להבין - למה באמת?
האם זה בגלל שבטווח של 20 שנה יש מספיק זמן להרוויח ולמשוך את הכסף בזמן גאות, אחרי מעקב תמידי של מצב השוק, או שזה לא קשור, ובאופן כללי אין צורך בכלל (בשביל לעמוד בתוצאות הסטטיסטיקה) לבדוק מה קורה בשוק, ורק שתמיד הזמן של 20 שנה עושה את שלו?
כלומר, כמובן שתמיד כדאי לעקוב אחרי מצב השוק, וכאשר מתקרבים לגיל פרישה או לנקודת זמן משיכה, כדאי להיות ערני ולמשוך בזמן מתאים. השאלה שלי בעיקר אם המתמטיקה של המחקרים מסתמך על זה שהמשקיע ערני לכך, או שמא גם משקיעים עצלנים\תמימים יותר ירוויחו מספיק ללא כל התערבות? ואם האחרון נוכן, איך באמת עובד המתמטיקה?
 
אם יותר לי לשאול:
אכן יש אינספור מחקרים שבטווח של 20 שנה ומעלה סיכוי ההפסד יורד לאפס.

אבל ברצוני באמת להבין - למה באמת?
האם זה בגלל שבטווח של 20 שנה יש מספיק זמן להרוויח ולמשוך את הכסף בזמן גאות, אחרי מעקב תמידי של מצב השוק, או שזה לא קשור, ובאופן כללי אין צורך בכלל (בשביל לעמוד בתוצאות הסטטיסטיקה) לבדוק מה קורה בשוק, ורק שתמיד הזמן של 20 שנה עושה את שלו?
כלומר, כמובן שתמיד כדאי לעקוב אחרי מצב השוק, וכאשר מתקרבים לגיל פרישה או לנקודת זמן משיכה, כדאי להיות ערני ולמשוך בזמן מתאים. השאלה שלי בעיקר אם המתמטיקה של המחקרים מסתמך על זה שהמשקיע ערני לכך, או שמא גם משקיעים עצלנים\תמימים יותר ירוויחו מספיק ללא כל התערבות? ואם האחרון נוכן, איך באמת עובד המתמטיקה?
דווקא בנושא הזה ממש לא צריכים להיות ערניים כל הזמן, ודווקא עצלנות ואי התעניינות בנושא הזה יכולה דווקא להועיל.

וההסבר: שבשוק ההון יש יותר שנים של עליות משנים של ירידות, ולכן בעיקרון שוק ההון הוא מקום רווחי, רק שיש בעיה כשמשקיעים לטווח קצר, שפשוט יכולים ליפול בדיוק על תקופה לא טובה, נניח שחודש אחרי השקעת הכסף השוק יורד ירידה חדה של 50%, והכלכלה נכנסת לכמה שנים של מיתון וכו', אז עד שהמניות יחזרו למחירם הראשון יכולים לקחת כמה שנים, ואח"כ צריך שהשוק יניב עוד כמה שנים של תשואות טובות מאד, כדי שבסוף ה15-20 שנים זה יצא לנו שיש תשואה שנתית ממוצעת יפה.
.
 
סליחה על הבורות
ונגיד אני עכשיו שם כסף וכו' ובעוד 20 שנה בדיוק יהיה משבר כללי בישראל ומדד 35 תל אביב יקרוס
[בן גביר או פרוש יהיו ראשי ממשלה...] אז בעצם באותו נקודת זמן כל הכסף הלך לאבדון?
ואז אצטרך לחכות עוד תקופה שיחזיר את עצמו.
כלומר - זה לא נכון שבעוד עשרים שנה תתעורר ויהיה לך כמה מאות אלפים בחשבון לחתן את הילד הבכור שלך
כי יכול להיות שבדיוק באותה תקופה לא יהיה.
תודה
 
סליחה על הבורות
ונגיד אני עכשיו שם כסף וכו' ובעוד 20 שנה בדיוק יהיה משבר כללי בישראל ומדד 35 תל אביב יקרוס
[בן גביר או פרוש יהיו ראשי ממשלה...] אז בעצם באותו נקודת זמן כל הכסף הלך לאבדון?
ואז אצטרך לחכות עוד תקופה שיחזיר את עצמו.
כלומר - זה לא נכון שבעוד עשרים שנה תתעורר ויהיה לך כמה מאות אלפים בחשבון לחתן את הילד הבכור שלך
כי יכול להיות שבדיוק באותה תקופה לא יהיה.
תודה
אם באותו תקופה יהיה משבר אז הכסף יחזור לאזור הקרן שהפקדתה ואפילו פחות מזה ולא ימחק לגמרי.
 
סליחה על הבורות
ונגיד אני עכשיו שם כסף וכו' ובעוד 20 שנה בדיוק יהיה משבר כללי בישראל ומדד 35 תל אביב יקרוס
[בן גביר או פרוש יהיו ראשי ממשלה...] אז בעצם באותו נקודת זמן כל הכסף הלך לאבדון?
ואז אצטרך לחכות עוד תקופה שיחזיר את עצמו.
כלומר - זה לא נכון שבעוד עשרים שנה תתעורר ויהיה לך כמה מאות אלפים בחשבון לחתן את הילד הבכור שלך
כי יכול להיות שבדיוק באותה תקופה לא יהיה.
תודה
לא. אם עברו 20 שנה אז לכאורה גם א תצאו בשיא המשבר עדיין התשואה השנתית הממוצעת תהיה לפחות 7%, וזאת מהסיבה שעדיין היו הרבה שנים של עליות לפני הירידה הגדולה הזאת, וכמובן שאם תחכו עד שהשוק יעלה בחזרה אז התשואה תהיה הרבה יותר גבוהה.

נ.ב. מצטערת אבל רק עכשיו ראיתי את התגובה הזאת.

 
מאמר חדש שקראתי אשמח לתגובה:

מדדים מול קרנות מנוהלות - מה עדיף?​

מחקר ישן בארה"ב הראה שרוב מנהלי הקרנות, לא הכו את מדדי הייחוס בארה"ב בשנים הנבדקות. מנגד, ישנם יועצי השקעות רבים, הנותנים אמון בחברות לניהול השקעות. אז מה עדיף?
קובי שגב | 10/09/2023 08:46

נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
אג"ח דמי ניהול מדדי מניות מנהלי השקעות תעודות סל
"מנהלי השקעות לא מכים את המדדים!" - הוא אחד המשפטים המוכרים למנהלי ההשקעות. מדובר באסכולת השקעות הגורסת, שיש להעדיף השקעה בסלי מניות ואג"ח על פני ניהול אקטיבי.
כשאני חוקר קצת בנושא, ושואל יועצי השקעות, אני נתקל בפסיקה חד משמעית מצידם. כשאני חוקר קצת יותר לעומק אני מגלה שהמקור לכך הוא מחקר ישן בארה"ב שהראה שרוב (זה יכול להיות גם 51%) מנהלי הקרנות, לא הכו את מדדי הייחוס בארה"ב בשנים הנבדקות. תמיד ניתן למצוא מנהלי השקעות טובים יותר וטובים פחות וגם חובה לזכור שמשווים קרן נאמנות שתוצאותיה הן לאחר עלויות (דמי ניהול), לעומת מדד (ללא עלויות). קיימת הטיה מובנית, שהרי כדי לקנות את המדד, יש צורך לרכוש קרן סל או קרן מחקה ולשלם עמלות קניה ומכירה. יועץ שדוגל באסכולת ההשקעות הפסיבית, ישתמש בתעודות סל על מדד המניות ותעודות סל על מדדי האג"ח, כדי לייצר את התיק המאוזן ללקוחותיו.
מנגד, ישנם יועצי השקעות רבים, הנותנים אמון בחברות לניהול השקעות ומכאן מגיעה הפופולריות הרבה של הקרנות המעורבות בשוק ההון הישראלי. לדוגמא, קרן 20/80 של בית השקעות מסוים, היא תחליפית עבור יועץ השקעות, לניהול תיק מנוהל עם חשיפה של 20% למניות. מדובר במתן אמון במנהל הקרן הנבחר, להגדיל ולהקטין חשיפה למניות, להעדיף אג"ח ממשלתי או קונצרני, להאריך או לקצר מח"מ, לבחור מניות מנצחות ובקיצור, לייצר תשואה עודפת.

אנחנו כמובן, כמנהלי קרנות אקטיביות, מאמינים שבעבודה סיזיפית של קריאת דוחות כספיים לצורך אנליזה, יחד עם הבנה עסקית בריאה, ניתן לנצח את המדדים, בטח לאורך זמן. אותו מאמר מפורסם, שאותו מעולם לא ראיתי או קראתי, לא בנמצא, לכן המחלקה הכלכלית של אקורד בית השקעות, נדרשה לספק נתונים עדכניים של השוק הישראלי.

מחלקת המחקר בדקה מה התשואה שהניבו הקרנות המעורבות המשקיעות בישראל 10/90, 20/80, 30/70. בוצעה השוואה לבניית תיק פסיבי, הנבנה באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות על המדדים העיקריים.
החמרנו עם מנהלי הקרנות האקטיביים בשני אופנים. הראשון, ההשוואה נעשתה מול המדדים עצמם ולא מול קרנות הסל והמחקות שרכישתן גוררת עלויות. אומנם העלויות שונות מלקוח ללקוח, אך ניתן להגיד, שהלקוח הסביר נדרש לשלם עמלת קניה של 0.3% ועמלה נוספת של 0.3% בעת המכירה. ההחמרה השנייה, נעשתה בדרך הבדיקה. בדקנו את הממוצע של קרנות הנאמנות בקטגוריה. לא בחרנו את מנהלי הקרנות המצטיינים אלא לקחנו קטגוריה שלמה של קרנות מעורבות ובדקנו את התשואה הממוצעת של כל המנהלים, טובים וגרועים כאחד.
בחרנו לבחון את הקטגוריות הפופולריות ביותר והגדולות ביותר לאורך השנים. קרנות הנאמנות האקטיביות, נבחנו מול מדדי ההשקעה המייצגים בישראל - במניות מדד ת"א 125 ובאג"ח מדד אג"ח כללי (שמשקלל השקעה באג"ח ממשלתי ובאג"ח קונצרני). בחנו את התוצאות על פני תקופות זמן שונות, קצרות וארוכות כדי לבחון האם הטווח הארוך והקצר מספרים סיפורים שונים.
נתחיל בקטגוריית אג"ח כללי עד 30% מניות (המוכרת גם כ 30/70). ההשוואה למדד משוקלל הבנוי מ 30% מדד ת"א 125 ו 70% מדד אג"ח כללי. אלו התוצאות:
מקור: נתוני הבורסה

ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+30%) מול מדד משולב. נתונים: הבורסה
קטגוריית הענק של אג"ח כללי עד 20% מניות (מוכר גם כקרנות 2080) השוו למדד משוקלל הבנוי מ 20% מדד ת"א 125 ו 80% מדד אג"ח כללי. אלו התוצאות:
מקור: נתוני הבורסה

ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+20%) מול מדד משולב. נתונים: הבורסה
מה שמעניין במבט על ביצועי הקרנות המעורבות 30/70 ו- 20/80 הוא שטווחי ההשקעה ל-12 חודשים ול-24 חודשים מציגים תשואה שלילית במדד המשולב. דהיינו, מנהלי הקרנות המעורבות (20/80 ו 30/70) נבחנים פה גם בתקופה של ירידות וגם בתקופה של עליות. אנחנו חוזרים ומדגישים, אלו אינם מנהלי הקרנות המצטיינים, אלא התוצאה הממוצעת של כלל מנהלי הקרנות, כלומר מדובר במנהל ההשקעות הממוצע.
בקטגוריה של אג"ח כללי עד 10% מניות (מוכר כקרנות 1090), התלבטנו האם להציג את הקטגוריה הכוללת סימן קריאה (!) או זו הרגילה. כיודע, סימן הקריאה, מאפשר למנהל ההשקעות להשקיע באג"ח ספקולטיביות ואו לא מדורגות, ללא הגבלה. מאחר שהקטגוריה ללא סימן הקריאה, היא הגדולה יותר, המשכנו עם הבדיקה שלה. השוונו את הקטגוריה של 9010 ללא סימן קריאה למדד משוקלל הבנוי מ-10% מדד ת"א 125 ו-90% מדד אג"ח כללי. אלו הן התוצאות:
נתוני הבורסה

ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+10) מול מדד משולב דומה. נתונים: הבורסה

לסיכום
המסקנות שניצבות לנגד עינינו הן חותכות ולא משתמעות לשני פנים. כשאנו משווים מדדים לקרנות נאמנות מנוהלות בתיקים הכוללים מניות ואג"ח, מנהלי הקרנות האקטיביות מנצחים בגדול. אני בטוח שהקוראים לא האמינו לפני תחילת הקריאה, שלא יהיה חתך זמן אחד, בו מנהלי הקרנות האקטיביות, הפסידו למדדים עצמם. מאחר שלא מדובר בבדיקה של המנהלים "מנצחים", או "בעלי המזל", אלא בניהול הממוצע, כפי שחושב על ידי ממוצע פשוט של כלל הקרנות בכל קטגוריה, הרי שהעדיפות של האסכולה המנוהלת ניכרת.
טווחי הזמן שנבדקו, היו סוערים וכללו אירועים ייחודיים כמו ההתאוששות מהקורונה, התפרצות אינפלציונית עולמית, עליית ריבית מסביב לעולם, אי יציבות ביטחונית ופוליטית בישראל ועוד. כלומר, ניתן להגיד בדיעבד, שהניהול האקטיבי, המגיב לאירועי הקיצון, יצר ערך אמיתי למשקיעים.
לפעמים קשה לאתר את המנהל המנצח של השנה הבאה ולכן יועצי השקעות, המשתייכים לאסכולה המנוהלת, עשו נכון כאשר פיזרו את כספי לקוחותיהם על פני מספר מנהלים וקרנות.
קובי שגב הוא שותף ומנהל אקורד ש.ק.ל. בית השקעות.
מכאן https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/818368
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
מאמר חדש שקראתי אשמח לתגובה:

מדדים מול קרנות מנוהלות - מה עדיף?​

מחקר ישן בארה"ב הראה שרוב מנהלי הקרנות, לא הכו את מדדי הייחוס בארה"ב בשנים הנבדקות. מנגד, ישנם יועצי השקעות רבים, הנותנים אמון בחברות לניהול השקעות. אז מה עדיף?
קובי שגב | 10/09/2023 08:46

נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
אג"ח דמי ניהול מדדי מניות מנהלי השקעות תעודות סל
"מנהלי השקעות לא מכים את המדדים!" - הוא אחד המשפטים המוכרים למנהלי ההשקעות. מדובר באסכולת השקעות הגורסת, שיש להעדיף השקעה בסלי מניות ואג"ח על פני ניהול אקטיבי.
כשאני חוקר קצת בנושא, ושואל יועצי השקעות, אני נתקל בפסיקה חד משמעית מצידם. כשאני חוקר קצת יותר לעומק אני מגלה שהמקור לכך הוא מחקר ישן בארה"ב שהראה שרוב (זה יכול להיות גם 51%) מנהלי הקרנות, לא הכו את מדדי הייחוס בארה"ב בשנים הנבדקות. תמיד ניתן למצוא מנהלי השקעות טובים יותר וטובים פחות וגם חובה לזכור שמשווים קרן נאמנות שתוצאותיה הן לאחר עלויות (דמי ניהול), לעומת מדד (ללא עלויות). קיימת הטיה מובנית, שהרי כדי לקנות את המדד, יש צורך לרכוש קרן סל או קרן מחקה ולשלם עמלות קניה ומכירה. יועץ שדוגל באסכולת ההשקעות הפסיבית, ישתמש בתעודות סל על מדד המניות ותעודות סל על מדדי האג"ח, כדי לייצר את התיק המאוזן ללקוחותיו.
מנגד, ישנם יועצי השקעות רבים, הנותנים אמון בחברות לניהול השקעות ומכאן מגיעה הפופולריות הרבה של הקרנות המעורבות בשוק ההון הישראלי. לדוגמא, קרן 20/80 של בית השקעות מסוים, היא תחליפית עבור יועץ השקעות, לניהול תיק מנוהל עם חשיפה של 20% למניות. מדובר במתן אמון במנהל הקרן הנבחר, להגדיל ולהקטין חשיפה למניות, להעדיף אג"ח ממשלתי או קונצרני, להאריך או לקצר מח"מ, לבחור מניות מנצחות ובקיצור, לייצר תשואה עודפת.

אנחנו כמובן, כמנהלי קרנות אקטיביות, מאמינים שבעבודה סיזיפית של קריאת דוחות כספיים לצורך אנליזה, יחד עם הבנה עסקית בריאה, ניתן לנצח את המדדים, בטח לאורך זמן. אותו מאמר מפורסם, שאותו מעולם לא ראיתי או קראתי, לא בנמצא, לכן המחלקה הכלכלית של אקורד בית השקעות, נדרשה לספק נתונים עדכניים של השוק הישראלי.

מחלקת המחקר בדקה מה התשואה שהניבו הקרנות המעורבות המשקיעות בישראל 10/90, 20/80, 30/70. בוצעה השוואה לבניית תיק פסיבי, הנבנה באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות על המדדים העיקריים.
החמרנו עם מנהלי הקרנות האקטיביים בשני אופנים. הראשון, ההשוואה נעשתה מול המדדים עצמם ולא מול קרנות הסל והמחקות שרכישתן גוררת עלויות. אומנם העלויות שונות מלקוח ללקוח, אך ניתן להגיד, שהלקוח הסביר נדרש לשלם עמלת קניה של 0.3% ועמלה נוספת של 0.3% בעת המכירה. ההחמרה השנייה, נעשתה בדרך הבדיקה. בדקנו את הממוצע של קרנות הנאמנות בקטגוריה. לא בחרנו את מנהלי הקרנות המצטיינים אלא לקחנו קטגוריה שלמה של קרנות מעורבות ובדקנו את התשואה הממוצעת של כל המנהלים, טובים וגרועים כאחד.
בחרנו לבחון את הקטגוריות הפופולריות ביותר והגדולות ביותר לאורך השנים. קרנות הנאמנות האקטיביות, נבחנו מול מדדי ההשקעה המייצגים בישראל - במניות מדד ת"א 125 ובאג"ח מדד אג"ח כללי (שמשקלל השקעה באג"ח ממשלתי ובאג"ח קונצרני). בחנו את התוצאות על פני תקופות זמן שונות, קצרות וארוכות כדי לבחון האם הטווח הארוך והקצר מספרים סיפורים שונים.
נתחיל בקטגוריית אג"ח כללי עד 30% מניות (המוכרת גם כ 30/70). ההשוואה למדד משוקלל הבנוי מ 30% מדד ת"א 125 ו 70% מדד אג"ח כללי. אלו התוצאות:
מקור: נתוני הבורסה

ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+30%) מול מדד משולב. נתונים: הבורסה
קטגוריית הענק של אג"ח כללי עד 20% מניות (מוכר גם כקרנות 2080) השוו למדד משוקלל הבנוי מ 20% מדד ת"א 125 ו 80% מדד אג"ח כללי. אלו התוצאות:
מקור: נתוני הבורסה

ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+20%) מול מדד משולב. נתונים: הבורסה
מה שמעניין במבט על ביצועי הקרנות המעורבות 30/70 ו- 20/80 הוא שטווחי ההשקעה ל-12 חודשים ול-24 חודשים מציגים תשואה שלילית במדד המשולב. דהיינו, מנהלי הקרנות המעורבות (20/80 ו 30/70) נבחנים פה גם בתקופה של ירידות וגם בתקופה של עליות. אנחנו חוזרים ומדגישים, אלו אינם מנהלי הקרנות המצטיינים, אלא התוצאה הממוצעת של כלל מנהלי הקרנות, כלומר מדובר במנהל ההשקעות הממוצע.
בקטגוריה של אג"ח כללי עד 10% מניות (מוכר כקרנות 1090), התלבטנו האם להציג את הקטגוריה הכוללת סימן קריאה (!) או זו הרגילה. כיודע, סימן הקריאה, מאפשר למנהל ההשקעות להשקיע באג"ח ספקולטיביות ואו לא מדורגות, ללא הגבלה. מאחר שהקטגוריה ללא סימן הקריאה, היא הגדולה יותר, המשכנו עם הבדיקה שלה. השוונו את הקטגוריה של 9010 ללא סימן קריאה למדד משוקלל הבנוי מ-10% מדד ת"א 125 ו-90% מדד אג"ח כללי. אלו הן התוצאות:
נתוני הבורסה

ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+10) מול מדד משולב דומה. נתונים: הבורסה

לסיכום
המסקנות שניצבות לנגד עינינו הן חותכות ולא משתמעות לשני פנים. כשאנו משווים מדדים לקרנות נאמנות מנוהלות בתיקים הכוללים מניות ואג"ח, מנהלי הקרנות האקטיביות מנצחים בגדול. אני בטוח שהקוראים לא האמינו לפני תחילת הקריאה, שלא יהיה חתך זמן אחד, בו מנהלי הקרנות האקטיביות, הפסידו למדדים עצמם. מאחר שלא מדובר בבדיקה של המנהלים "מנצחים", או "בעלי המזל", אלא בניהול הממוצע, כפי שחושב על ידי ממוצע פשוט של כלל הקרנות בכל קטגוריה, הרי שהעדיפות של האסכולה המנוהלת ניכרת.
טווחי הזמן שנבדקו, היו סוערים וכללו אירועים ייחודיים כמו ההתאוששות מהקורונה, התפרצות אינפלציונית עולמית, עליית ריבית מסביב לעולם, אי יציבות ביטחונית ופוליטית בישראל ועוד. כלומר, ניתן להגיד בדיעבד, שהניהול האקטיבי, המגיב לאירועי הקיצון, יצר ערך אמיתי למשקיעים.
לפעמים קשה לאתר את המנהל המנצח של השנה הבאה ולכן יועצי השקעות, המשתייכים לאסכולה המנוהלת, עשו נכון כאשר פיזרו את כספי לקוחותיהם על פני מספר מנהלים וקרנות.
קובי שגב הוא שותף ומנהל אקורד ש.ק.ל. בית השקעות.
מכאן https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/818368
אז כמובן שמדובר באחד שהאינטרס שלו ברור.
אבל גם מדובר במישהו שיודע שהוא מטעה את הציבור בכוונה תחילה.

הוא עושה השוואות א. לטווח קצר, בעוד שהמחקרים מדברים על טווח ארוך. ב. הוא משווה את הניהול האקטיבי דווקא למדדים הגרועים ביותר בתקופה האחרונה.

בקיצור מדובר בהטעייה ובבחירת נתונים בפינצטה שיהיו טובים לאג'נדה.
 
תודה
מאמר מדהים!!!!
אשמח לדעת האם יש אפשרות להשקיע בשוק ההון לשנה או שנתיים בלי הרבהסיכונים?
אם כן מה התשואה? ואילו מסלולים
תודה רבה!!!!!!!!!!!
 
תודה
מאמר מדהים!!!!
אשמח לדעת האם יש אפשרות להשקיע בשוק ההון לשנה או שנתיים בלי הרבהסיכונים?
אם כן מה התשואה? ואילו מסלולים
תודה רבה!!!!!!!!!!!
יש אפשרות, אבל לא מומלץ בדר"כ במניות, אלא בדברים יותר סולידיים בשוק ההון.
וזה צריך להיות מותאם לצרכים ולנתונים הספציפיים.
 
בהחלט.

לא צריך להפסיד כלום.
צריך פשוט לפתוח עסק ברשויות [עסק אמיתי]
[מי שרוצה רעיון לעסק קטן וטוב שגם מרוויחים בו כסף ושהוא קל מאד לניהול יכול לפנות באישי]
תכלס מה עדיף לאחד שאין לו קרן השתלמות, האם לפתוח חשבון מסחר עצמאי, או לפתוח קרן השתלמות על ידי עוסק פטור, וככה יפתר ממס?
 
תכלס מה עדיף לאחד שאין לו קרן השתלמות, האם לפתוח חשבון מסחר עצמאי, או לפתוח קרן השתלמות על ידי עוסק פטור, וככה יפתר ממס?
יש מעלות בשני האפשרויות, מי שיש לו אפשרות לקרן השתלמות, זה בדר"כ עדיף.
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

More from מקצועי בלבד

שתף את המאמר

למעלה