הנושאים החמים
נכון שר התחבורה?
אז האיש הזה דואג לדברים מאוד חשובים. לתשתיות, לרכבות, למטוסים, למחלפים.
למי הוא לא כל כך דואג?
קלעתם בול; לכם. למשתמשי האוטובוסים. הם נמצאים הכי למטה. האנשים הכי פחות נוצצים. במיוחד אם הם תושבי ערים חרדיות. במיוחד אם "זו בעייתם" כי יש המוני עגלות ילדים, וילדים. ואנשים.
עכשיו, תקופת הבחירות, זה הזמן שלנו, כציבור, לדרוש:
לא משנה מי יהיה בשלטון, ומי יהיה שר התחבורה.
אנחנו רוצים שר, או סגן שר, שידאג אך ורק לנישה הזו. אוטובוסים!!!
מדובר בכלי התחבורה העיקרי של הציבור שלנו, וגם בעלי רכבים שולחים כל בוקר את הילדים והילדות מצויידים ברב קו.
בשנת תשפ"ב, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה הקרועה והמאובקת, יבצע רה-ארגניזציה בכל המערכת הזו של הסעת ההמונים. ינער את כל המערכת, מזנבה ועד ראשה.
ממנהלי אשכולות זחוחים, מפקחים מנוכרים, מפיקוח רופף להחריד את התחום, מחברות תחבורה כושלות, מנהגים מזלזלים ומקללים, מאמצעי תיקוף בעיתיים, מאוטובוסים עם מזגנים פגומים, מלוחות זמנים שהופכים להמלצה בלבד, ממחסור חמור בתגבור בימי בין הזמנים ותחילת וסוף זמן, ממצוקה בוערת בכל הקווים העמוסים (מישהו אמר ציר רמות בר אילן בשעות הבוקר?), מתחנות לא מוצלות בשמש ובגשם, ועד כמובן תמחור הוגן ומתחשב שיעודד שימוש בתח"צ.
כמו שכולנו יודעים על בשרנו, שרי התחבורה למיניהם מעולם לא השקיעו מאמצים בנישה הכה קריטית הזו.
ישראל כץ יקירי בנה בכשרון כבישים, רכבות ומחלפים רבים, סמוטריץ המוכשר קצת הזיז אבל לא מספיק, ומירב מיכאלי המעופפת בכלל ניסתה לייקר לנו את האוטובוסים במאות אחוזים. מירב - את אמורה לדאוג לנוסעים הפשוטים, לא לכיסים של חברות התחבורה.
כעת, בתחילת הבחירות, זה הזמן לדחוק בכל מי שאתם יכולים:
רבותייי. עמ'ך צריכים תחבורה.
נכון, ח"כינו היקרים והחשובים מתניידים ברכבם מזה עשרות בשנים,
נכון, כל עוזריהם מגיעים לעבודתם בכנסת במכוניותיהם הפרטיות,
נכון, כל מנהלי המוסדות מתנהלים ברכבם הפרטי, רצוי שיהיה פורד אקספלורר,
אבל אתם - לא.
את, האברכית הפשוטה ששולחת ילדים להסעות ורצה להגיע בזמן לעבודה,
אתה, האברך הצנוע שממהר להגיע לכולל בזמן, הסנדוויץ מבצבץ לך מהכיס כל הדרך,
אתה, הבחור שמשתוקק כבר להגיע לשבת הביתה אחרי שבועות מתישים של עמל התורה, מזוודה כבדה לצידך ואתה בתחנה מזיע,
את, הנערה האוחזת שקית גדולה מלאה באביזרים לפעילות של סוף השנה, נאבקת להכניס אותה בינות לעשרות העגלות והנשים,
את, הסבתא הצעירה שרוצה לבקר את הנכדים ומקווה שיהיה לך מקום לשבת לאורך כל הדרך,
אתה, מגיד השיעור המוערך שמקווה שיוכל ללמוד בדרך ולשמור את העיניים.
כולכנו, רבותיי, צריכים שתהיה רפורמה בתחבורה הציבורית "העממית". הפשוטה. לא החשובה, המדוברת, של רכבות תחתיות, מטרו בתל אביב, רכבת קלה בירושלים, רכבת תלויה בדרך לכותל, רכבלית למעונות הסטודנטים בטכניון בחיפה, מטוסים לאנקרה יוון והוואי ומערכי הסעה לארועי ספורט.
אנחנו צריכים שהאוטובוס הפשוט שלנו יגיע בזמן לתחנה, ויהיה עליו מקום בשפע, והוא יסע בזהירות ובבטיחות, וחווית הנסיעה בו תהיה אכן חוויה ולא סיוט יומיומי.
פרוגאים יקרים, אהובים.
בידינו הדבר!
יש לנו שלוחי ציבור מוכשרים מאוד, מאוד, מאוד.
יש בתוכנו אנשים יעילים להחריד, שכל אחד ואחד מהם יכול לחולל את המהפכה - לו רק יתנו לו את השאלטר.
לו רק נשכיל לדרוש את הצבתו של אדם כזה, בתפקיד החדש: "סגן שר התחבורה לענייני אוטובוסים", נוכל תוך זמן קצר מאוד ליהנות משינוי עמוק, שינהל רבים רבים מאיתנו כל היום.
מנסיעה רגועה לכולל,
לעבודה,
לחיידרים,
לסמינרים,
לגן,
למטפלת,
לדודה נחמה,
לסבא וסבתא,
לישיבה,
ואפילו לטיול משפחתי בגן החיות.
בידינו הדבר!
ועכשיו הזמן להתעורר! להציף את הנושא! בכל דרך שעולה על דעתכם!
כדי שלא תקום שוב ממשלה עוד כמה חודשים, ושוב ייכנס לתפקידו שר תחבורה שיהיה מרוכז רק בתדמיתו, ובטיפול וקידום הדברים הנוצצים - ושוב ישכח אתכם מזיעים, מתנשפים, רוטנים, מחכים עם עוד 284 איש בתחנה במוצאי שבת, מייחלים עד בוש לאיזה אוטובוס שיביא אתכם סוף סוף ליעדכם...
(קרדיט תמונות, 1 , 2 )
אז האיש הזה דואג לדברים מאוד חשובים. לתשתיות, לרכבות, למטוסים, למחלפים.
למי הוא לא כל כך דואג?
קלעתם בול; לכם. למשתמשי האוטובוסים. הם נמצאים הכי למטה. האנשים הכי פחות נוצצים. במיוחד אם הם תושבי ערים חרדיות. במיוחד אם "זו בעייתם" כי יש המוני עגלות ילדים, וילדים. ואנשים.
עכשיו, תקופת הבחירות, זה הזמן שלנו, כציבור, לדרוש:
לא משנה מי יהיה בשלטון, ומי יהיה שר התחבורה.
אנחנו רוצים שר, או סגן שר, שידאג אך ורק לנישה הזו. אוטובוסים!!!
מדובר בכלי התחבורה העיקרי של הציבור שלנו, וגם בעלי רכבים שולחים כל בוקר את הילדים והילדות מצויידים ברב קו.
ממנהלי אשכולות זחוחים, מפקחים מנוכרים, מפיקוח רופף להחריד את התחום, מחברות תחבורה כושלות, מנהגים מזלזלים ומקללים, מאמצעי תיקוף בעיתיים, מאוטובוסים עם מזגנים פגומים, מלוחות זמנים שהופכים להמלצה בלבד, ממחסור חמור בתגבור בימי בין הזמנים ותחילת וסוף זמן, ממצוקה בוערת בכל הקווים העמוסים (מישהו אמר ציר רמות בר אילן בשעות הבוקר?), מתחנות לא מוצלות בשמש ובגשם, ועד כמובן תמחור הוגן ומתחשב שיעודד שימוש בתח"צ.
כמו שכולנו יודעים על בשרנו, שרי התחבורה למיניהם מעולם לא השקיעו מאמצים בנישה הכה קריטית הזו.
ישראל כץ יקירי בנה בכשרון כבישים, רכבות ומחלפים רבים, סמוטריץ המוכשר קצת הזיז אבל לא מספיק, ומירב מיכאלי המעופפת בכלל ניסתה לייקר לנו את האוטובוסים במאות אחוזים. מירב - את אמורה לדאוג לנוסעים הפשוטים, לא לכיסים של חברות התחבורה.
כעת, בתחילת הבחירות, זה הזמן לדחוק בכל מי שאתם יכולים:
רבותייי. עמ'ך צריכים תחבורה.
נכון, ח"כינו היקרים והחשובים מתניידים ברכבם מזה עשרות בשנים,
נכון, כל עוזריהם מגיעים לעבודתם בכנסת במכוניותיהם הפרטיות,
נכון, כל מנהלי המוסדות מתנהלים ברכבם הפרטי, רצוי שיהיה פורד אקספלורר,
אבל אתם - לא.
את, האברכית הפשוטה ששולחת ילדים להסעות ורצה להגיע בזמן לעבודה,
אתה, האברך הצנוע שממהר להגיע לכולל בזמן, הסנדוויץ מבצבץ לך מהכיס כל הדרך,
אתה, הבחור שמשתוקק כבר להגיע לשבת הביתה אחרי שבועות מתישים של עמל התורה, מזוודה כבדה לצידך ואתה בתחנה מזיע,
את, הנערה האוחזת שקית גדולה מלאה באביזרים לפעילות של סוף השנה, נאבקת להכניס אותה בינות לעשרות העגלות והנשים,
את, הסבתא הצעירה שרוצה לבקר את הנכדים ומקווה שיהיה לך מקום לשבת לאורך כל הדרך,
אתה, מגיד השיעור המוערך שמקווה שיוכל ללמוד בדרך ולשמור את העיניים.
כולכנו, רבותיי, צריכים שתהיה רפורמה בתחבורה הציבורית "העממית". הפשוטה. לא החשובה, המדוברת, של רכבות תחתיות, מטרו בתל אביב, רכבת קלה בירושלים, רכבת תלויה בדרך לכותל, רכבלית למעונות הסטודנטים בטכניון בחיפה, מטוסים לאנקרה יוון והוואי ומערכי הסעה לארועי ספורט.
אנחנו צריכים שהאוטובוס הפשוט שלנו יגיע בזמן לתחנה, ויהיה עליו מקום בשפע, והוא יסע בזהירות ובבטיחות, וחווית הנסיעה בו תהיה אכן חוויה ולא סיוט יומיומי.
פרוגאים יקרים, אהובים.
בידינו הדבר!
יש לנו שלוחי ציבור מוכשרים מאוד, מאוד, מאוד.
יש בתוכנו אנשים יעילים להחריד, שכל אחד ואחד מהם יכול לחולל את המהפכה - לו רק יתנו לו את השאלטר.
לו רק נשכיל לדרוש את הצבתו של אדם כזה, בתפקיד החדש: "סגן שר התחבורה לענייני אוטובוסים", נוכל תוך זמן קצר מאוד ליהנות משינוי עמוק, שינהל רבים רבים מאיתנו כל היום.
מנסיעה רגועה לכולל,
לעבודה,
לחיידרים,
לסמינרים,
לגן,
למטפלת,
לדודה נחמה,
לסבא וסבתא,
לישיבה,
ואפילו לטיול משפחתי בגן החיות.
בידינו הדבר!
ועכשיו הזמן להתעורר! להציף את הנושא! בכל דרך שעולה על דעתכם!
כדי שלא תקום שוב ממשלה עוד כמה חודשים, ושוב ייכנס לתפקידו שר תחבורה שיהיה מרוכז רק בתדמיתו, ובטיפול וקידום הדברים הנוצצים - ושוב ישכח אתכם מזיעים, מתנשפים, רוטנים, מחכים עם עוד 284 איש בתחנה במוצאי שבת, מייחלים עד בוש לאיזה אוטובוס שיביא אתכם סוף סוף ליעדכם...
(קרדיט תמונות, 1 , 2 )
