הנושאים החמים
לפעמים יוצא שכל מיני נשמות/אנשים מסביבך
מעירים לך,
סתם, על כל מיני דברים בעסק,
לא הערות על טיב השירות, או על איכות המוצר,
שאותן מומלץ מאד לקחת ללב,
אלא כל מיני תובנות, הצעות ייעול וביקורת
על צורת ההתנהלות/השיווק/הפרסום שלך למשל,
הם לא יועצים עסקיים
ואפילו לא עצמאיים או בעלי עסק בעצמם.
מסתכלים עליך ב"ראש שכיר"
ולא ממש יודעים מה היו המניעים, השיקולים, החשיבה מאחורי הדברים
אבל יש להם מה לומר. תמיד.
אם את מחדדת את האוזניים תמיד תצליחי לזהות שם איזו נימה לא ברורה,
של רגשות כאלו שעושים לך פחות טוב.
"בשביל מה פרסמת במגזין ההוא?
אנשים כבר מכירים אותך, לדעתי זה סתם חבל.
עסק שמפרסם זה אומר שאין לו לקוחות.
סתם את הורסת את התדמית שלך."
"סליחה שאני מתערבת, אבל בינינו,
ממש לא אהבתי את האתר שלך.
כל הסגנון הזה מזמזם לי באוזניים,
עושה לי ממש צמרמורת וסחרחורת
את הזויה? איך את מעלה לאוויר כזה אתר אדום שחור מסנוור? (אמיתי!)"
"גם את פתחת רשימת תפוצה?
מה, גם לך אמרו שבלי זה אי אפשר לשווק ואת כמו תמימה האמנת?
עזבי, באמת לטובתך,
למה נראה לך שמישהו קורא היום מיילים?"
"הגזמת.
השקעת אלפי שקלים על מיתוג?
גם עליך עבדו כל הממתגים האלו?
כן, זה יפה, באמת,
אבל מה רע אם היית לוקחת איזו בחורת סמינר ככה,
את יודעת שתעשה לך עבודה נחמדה ב300 שקל?
לא בשבילי אני אומרת, את יודעת,
זה הכסף שלך, וחבל לי לראות איך עסקים נופלים שוב ושוב
בידיים של המשרדי פרסום האלה שרק לוקחים להם את הכסף..."
"מה, רציני שאין לך וואצאפ?
זה לא מפריע ללקוחות?
לא שאכפת לי, אבל סתם שתדעי, שאפשר היום להתקין על המחשב
זה בקלי קלות ומסתדר מעולה עם נטפרי,
אז למה את לא בקטע, כאילו, באמת לא הבנתי!"
כל מיני תגובות יש.
מסכימה?
אולי נתקלת באחת כזו לאחרונה,
מה עשית אז?
התנצלת?
הסברת את העמדה שלך?
שינית עמדה והחלטת 'להשתפר' כאן ועכשיו?
איך הביקורת הזו תפסה אותך?
אם את מוכנה ונמצאת בעמדה בטוחה,
גם אם ייתנו לך ביקורות שכאלה,
ואיכשהו ירצו לגרום לך להרגיש לא מבינה/טיפשה/תמימה/פראיירית/לא מתקדמת
זו הבחירה שלך האם לקבל את המילים
האם להכניס אותן אליך פנימה
או האם לומר בנימוס:
"יכול להיות מה שאת אומרת,
אבל כרגע החלטתי 123..."
שלא תביני לא נכון, אני הכי בעד לשמוע
להיות פתוחה להתייעלות ולשיפור
להאזין לקולות מהשטח,
ולדייק את עצמנו בהתאם.
אבל כאן זה שונה,
לא מדובר על ביקורת בונה אלא סתם על חוות דעת קוטלת,
שלא מגיעה ממקום מבין אלא שיפוטי,
מזווית ראיה מאד אישית.
ואולי אכן זכותה של המעירה להעיר,
אבל בפועל- ההערה הזו נלקחת ביותר מידי תשומת לב,
חשיבה וסקילה עצמית.
כואב לי לראות בעלות עסקים שלוקחות ללב
ברמה הכי עמוקה- כל הערה קטנה שמישהו זרק להן
הוא שכח מזה אחרי דקה
והן ממשיכות להתבחבש ולחשוב ולפרשן...
אמרו לה משהו-
זהו. צדקו.
באמת חבל שהיא התפתתה לפתוח רשימת תפוצה,
מי קורא היום רשימות?....
זרקו לה משפט-
והיא כבר רצה למעצבת
ומבקש דחוף לשנות את הסלוגן.
וגם אם בעקבות הביקורת לא עשית שינוי דרסטי-
יש בפנים כזו הרגשה של קווץ', איזו דפוקה אני...
משהו פנימי מתערער...
אולי באמת טעיתי...?
בואי נהיה יציבות.
אמרו? אז אמרו.
כשיש לעסק שלך עמדה ברורה
או כשהחלטת החלטה מסוימת בקשר לצורת השיווק שלך
או כשכבר התחלת מהלך פרסומי-
לא חכם לשמוע לכל עצה או חוות דעת שזורקים לך המון העם
כי מחר יגידו לך משהו אחר
וכשם שפרצופיהם- כך דעותיהם
ואז תצאי יו יו
זיג זג
ובכל מקרה לא תצאי ידי חובת אף אחד.
ועוד משהו,
כל ה'יועצים' שדואגים לך ולרווחיות שלך,
האם ביום פקודה,
כשאת תצטרכי 5,000 שקל דחוף
הם ירוצו להשיג לך הלוואות?...
גבירה מיליווארם, מנכ"לית תמך אמרה פעם משפט חזק שנצרב לי בזיכרון:
לא לחינם מתפללים "והסר השטן מלפנינו ומאחרינו"
למה צריך להסיר אותו גם מאחורינו? מה אכפת לנו שיהיה מאחורה?
אלא, הכוונה לחרטות שלפעמים מגיעות אחרי...
למה עשיתי ככה... איך טעיתי....
הנה, גם היא אמרה שזה לא נכון...
בלי חרטות!
לכי עם גו זקוף, תהיי שלמה עם הבחירות שלך
עם ההחלטות שלך
עם ההתנהלות שלך
את תראי שזה יהפוך אותך למותג!
כי מותג לא מתקפל עם כל רוח מצויה
לא משנה כיוון בגלל איזו הערה
ולא נסוג אחור כי למישהו זה בא פחות בטוב.
מסיימת באנקדוטה חביבה;
שוחחתי עם מישהי שהיתה מנויה לתפוצת המיילים שלי,
והיא לא גמרה להתלונן,
"כמה זה ארוך, ממש גומר!
מה הסיפור שלך, אנשים אוהבים היום קצר.
ובכלל- למה את מדוורת כל כך הרבה?
אי אפשר לעכל את זה, תני יותר מרווחים!
וחוצמיזה- אני פחות מתחברת לשיטת השיווק הזו
זה ממש דוחה אותי.
אומר לך את האמת, אני כמעט לא קוראת אותך!"
שמעתי אותה בנימוס
ואחר כך חשבתי לעצמי:
היא הרי יכולה להסיר, נכון?
אני לא כובלת אף אחת לרשימה
והבחירה בידייך כאן ועכשיו להחליט אם להישאר
או להיפרד כידידות.
האם בגלל מה שאמרה אני צריכה לשנות מעכשיו את האוטומציות של המיילים?
להפחית את המינון?
להתייחס? לקחת ללב?
הבנתי שבמקרה הזה ספציפית אין טעם לעשות שינוי בסדרת המיילים האוטומטיים
זו תגובה בודדה למול הרבה תגובות שמחזקות את מה שאני עושה,
חשבתי הרבה לפני שהחלטתי כך ולא אחרת,
ואין סיבה להתרגש...
אז העברתי.
(בסוגריים, אם מקבלים הרבה הערות על אותו עניין
בהחלט שווה וחשוב להתייחס ולשפר!
זה הרעיון של אופטימיזציה, אנחנו רוצים לייעל את עצמנו,
אבל כאן היה מדובר בתגובה בודדת)
ועכשיו לקאצ';
אחת לתקופה
מערכת סמוב הנחמדה טורחת ליידע את הלקוחות
בכל מיני נתונים מעניינים.
כמה מיילים נשלחו
כמה מנויים הצטרפו
מה המייל הכי פופולארי
מהן שעות הפתיחה שבד"כ פותחים בהן את המיילים
אבל הכי מעניין- הנתונים שהופיעו מתחת לכותרת הזו:
"אנשי הקשר שהכי אהבו את התוכן שלך השנה
והיו הכי מעורבים בהרשמות בטפסים והקלקות על קישורים, היו: "
כאן נמנו 5 מנויות.
כשאחת מהן היא מיודעתנו
אותה אחת שסיפרה לי שוב ושוב
כמה התוכן מעייף וארוך
וכמה המיילים צפופים מידי ולא עושים לה חשק לפתוח)
זה היה סיום מתוק וסגירת מעגל
וזה רק הוכיח לי שוב
שלפעמים הכי נכון לאטום אוזניים.
לא תמיד יש הפי הנד כזה
אבל הכי חשוב שההפי הנד הוא בהרגשה הבטוחה שלך
ביציבות בהחלטות
ובאמון שיש לך בעצמך אחרי שהחלטת בשיקול דעת.
מה דעתך?
אשמח לקרוא אם גם לך זה קרה
ואיך הגבת...
מעירים לך,
סתם, על כל מיני דברים בעסק,
לא הערות על טיב השירות, או על איכות המוצר,
שאותן מומלץ מאד לקחת ללב,
אלא כל מיני תובנות, הצעות ייעול וביקורת
על צורת ההתנהלות/השיווק/הפרסום שלך למשל,
הם לא יועצים עסקיים
ואפילו לא עצמאיים או בעלי עסק בעצמם.
מסתכלים עליך ב"ראש שכיר"
ולא ממש יודעים מה היו המניעים, השיקולים, החשיבה מאחורי הדברים
אבל יש להם מה לומר. תמיד.
אם את מחדדת את האוזניים תמיד תצליחי לזהות שם איזו נימה לא ברורה,
של רגשות כאלו שעושים לך פחות טוב.
"בשביל מה פרסמת במגזין ההוא?
אנשים כבר מכירים אותך, לדעתי זה סתם חבל.
עסק שמפרסם זה אומר שאין לו לקוחות.
סתם את הורסת את התדמית שלך."
"סליחה שאני מתערבת, אבל בינינו,
ממש לא אהבתי את האתר שלך.
כל הסגנון הזה מזמזם לי באוזניים,
עושה לי ממש צמרמורת וסחרחורת
את הזויה? איך את מעלה לאוויר כזה אתר אדום שחור מסנוור? (אמיתי!)"
"גם את פתחת רשימת תפוצה?
מה, גם לך אמרו שבלי זה אי אפשר לשווק ואת כמו תמימה האמנת?
עזבי, באמת לטובתך,
למה נראה לך שמישהו קורא היום מיילים?"
"הגזמת.
השקעת אלפי שקלים על מיתוג?
גם עליך עבדו כל הממתגים האלו?
כן, זה יפה, באמת,
אבל מה רע אם היית לוקחת איזו בחורת סמינר ככה,
את יודעת שתעשה לך עבודה נחמדה ב300 שקל?
לא בשבילי אני אומרת, את יודעת,
זה הכסף שלך, וחבל לי לראות איך עסקים נופלים שוב ושוב
בידיים של המשרדי פרסום האלה שרק לוקחים להם את הכסף..."
"מה, רציני שאין לך וואצאפ?
זה לא מפריע ללקוחות?
לא שאכפת לי, אבל סתם שתדעי, שאפשר היום להתקין על המחשב
זה בקלי קלות ומסתדר מעולה עם נטפרי,
אז למה את לא בקטע, כאילו, באמת לא הבנתי!"
כל מיני תגובות יש.
מסכימה?
אולי נתקלת באחת כזו לאחרונה,
מה עשית אז?
התנצלת?
הסברת את העמדה שלך?
שינית עמדה והחלטת 'להשתפר' כאן ועכשיו?
איך הביקורת הזו תפסה אותך?
אם את מוכנה ונמצאת בעמדה בטוחה,
גם אם ייתנו לך ביקורות שכאלה,
ואיכשהו ירצו לגרום לך להרגיש לא מבינה/טיפשה/תמימה/פראיירית/לא מתקדמת
זו הבחירה שלך האם לקבל את המילים
האם להכניס אותן אליך פנימה
או האם לומר בנימוס:
"יכול להיות מה שאת אומרת,
אבל כרגע החלטתי 123..."
שלא תביני לא נכון, אני הכי בעד לשמוע
להיות פתוחה להתייעלות ולשיפור
להאזין לקולות מהשטח,
ולדייק את עצמנו בהתאם.
אבל כאן זה שונה,
לא מדובר על ביקורת בונה אלא סתם על חוות דעת קוטלת,
שלא מגיעה ממקום מבין אלא שיפוטי,
מזווית ראיה מאד אישית.
ואולי אכן זכותה של המעירה להעיר,
אבל בפועל- ההערה הזו נלקחת ביותר מידי תשומת לב,
חשיבה וסקילה עצמית.
כואב לי לראות בעלות עסקים שלוקחות ללב
ברמה הכי עמוקה- כל הערה קטנה שמישהו זרק להן
הוא שכח מזה אחרי דקה
והן ממשיכות להתבחבש ולחשוב ולפרשן...
אמרו לה משהו-
זהו. צדקו.
באמת חבל שהיא התפתתה לפתוח רשימת תפוצה,
מי קורא היום רשימות?....
זרקו לה משפט-
והיא כבר רצה למעצבת
ומבקש דחוף לשנות את הסלוגן.
וגם אם בעקבות הביקורת לא עשית שינוי דרסטי-
יש בפנים כזו הרגשה של קווץ', איזו דפוקה אני...
משהו פנימי מתערער...
אולי באמת טעיתי...?
בואי נהיה יציבות.
אמרו? אז אמרו.
כשיש לעסק שלך עמדה ברורה
או כשהחלטת החלטה מסוימת בקשר לצורת השיווק שלך
או כשכבר התחלת מהלך פרסומי-
לא חכם לשמוע לכל עצה או חוות דעת שזורקים לך המון העם
כי מחר יגידו לך משהו אחר
וכשם שפרצופיהם- כך דעותיהם
ואז תצאי יו יו
זיג זג
ובכל מקרה לא תצאי ידי חובת אף אחד.
ועוד משהו,
כל ה'יועצים' שדואגים לך ולרווחיות שלך,
האם ביום פקודה,
כשאת תצטרכי 5,000 שקל דחוף
הם ירוצו להשיג לך הלוואות?...
גבירה מיליווארם, מנכ"לית תמך אמרה פעם משפט חזק שנצרב לי בזיכרון:
לא לחינם מתפללים "והסר השטן מלפנינו ומאחרינו"
למה צריך להסיר אותו גם מאחורינו? מה אכפת לנו שיהיה מאחורה?
אלא, הכוונה לחרטות שלפעמים מגיעות אחרי...
למה עשיתי ככה... איך טעיתי....
הנה, גם היא אמרה שזה לא נכון...
בלי חרטות!
לכי עם גו זקוף, תהיי שלמה עם הבחירות שלך
עם ההחלטות שלך
עם ההתנהלות שלך
את תראי שזה יהפוך אותך למותג!
כי מותג לא מתקפל עם כל רוח מצויה
לא משנה כיוון בגלל איזו הערה
ולא נסוג אחור כי למישהו זה בא פחות בטוב.
מסיימת באנקדוטה חביבה;
שוחחתי עם מישהי שהיתה מנויה לתפוצת המיילים שלי,
והיא לא גמרה להתלונן,
"כמה זה ארוך, ממש גומר!
מה הסיפור שלך, אנשים אוהבים היום קצר.
ובכלל- למה את מדוורת כל כך הרבה?
אי אפשר לעכל את זה, תני יותר מרווחים!
וחוצמיזה- אני פחות מתחברת לשיטת השיווק הזו
זה ממש דוחה אותי.
אומר לך את האמת, אני כמעט לא קוראת אותך!"
שמעתי אותה בנימוס
ואחר כך חשבתי לעצמי:
היא הרי יכולה להסיר, נכון?
אני לא כובלת אף אחת לרשימה
והבחירה בידייך כאן ועכשיו להחליט אם להישאר
או להיפרד כידידות.
האם בגלל מה שאמרה אני צריכה לשנות מעכשיו את האוטומציות של המיילים?
להפחית את המינון?
להתייחס? לקחת ללב?
הבנתי שבמקרה הזה ספציפית אין טעם לעשות שינוי בסדרת המיילים האוטומטיים
זו תגובה בודדה למול הרבה תגובות שמחזקות את מה שאני עושה,
חשבתי הרבה לפני שהחלטתי כך ולא אחרת,
ואין סיבה להתרגש...
אז העברתי.
(בסוגריים, אם מקבלים הרבה הערות על אותו עניין
בהחלט שווה וחשוב להתייחס ולשפר!
זה הרעיון של אופטימיזציה, אנחנו רוצים לייעל את עצמנו,
אבל כאן היה מדובר בתגובה בודדת)
ועכשיו לקאצ';
אחת לתקופה
מערכת סמוב הנחמדה טורחת ליידע את הלקוחות
בכל מיני נתונים מעניינים.
כמה מיילים נשלחו
כמה מנויים הצטרפו
מה המייל הכי פופולארי
מהן שעות הפתיחה שבד"כ פותחים בהן את המיילים
אבל הכי מעניין- הנתונים שהופיעו מתחת לכותרת הזו:
"אנשי הקשר שהכי אהבו את התוכן שלך השנה
והיו הכי מעורבים בהרשמות בטפסים והקלקות על קישורים, היו: "
כאן נמנו 5 מנויות.
כשאחת מהן היא מיודעתנו
אותה אחת שסיפרה לי שוב ושוב
כמה התוכן מעייף וארוך
וכמה המיילים צפופים מידי ולא עושים לה חשק לפתוח
)זה היה סיום מתוק וסגירת מעגל
וזה רק הוכיח לי שוב
שלפעמים הכי נכון לאטום אוזניים.
לא תמיד יש הפי הנד כזה
אבל הכי חשוב שההפי הנד הוא בהרגשה הבטוחה שלך
ביציבות בהחלטות
ובאמון שיש לך בעצמך אחרי שהחלטת בשיקול דעת.
מה דעתך?
אשמח לקרוא אם גם לך זה קרה
ואיך הגבת...
