הנושאים החמים
אם אתה לא סתם קופץ למים,
אלא לומד מראש היטב את עצמך, חולשות חוזקות נטיות וכו',
ומציב מטרה ברורה מאד וגם מטרות ביניים,
ואוסף לארסנלך את כל הכלים שיוכלו לעזור לכבוש את היעד
את כל השיטות ואת כל הטריקים,
בונה תכנית מדויקת ומשוכללת,
ועובד בצורה מתודית קפדנית,
או אז...
האכזבה גדולה יותר כשחלומך לא מתגשם.
כי בלי מוטי שום דבר לא יזוז!
ומוטי משחק איתנו, מתעלל ברגשותינו,
מבטיח הרים וגבעות ונוטש לאנחות,
לרגע הוא בדלת, קול מוטי דופק,
והנה חמק עבר,
בקשתיהו ולא מצאתיהו.
אז זה לא שאין דרכים לעורר אותו,
הוא דוקא בחור נלהב שנדלק ברגע,
אבל גם כבה מהר מאד.
ומכיון שיצירת שינוי בר קיימא היא תהליך ארוך,
ואנו זקוקים למוטי לצדנו לאורך כל הדרך,
אנחנו בבעיה.
אי אפשר לנוח באמצע התהליך ואז להדליק ניצוץ נוסף ולהמשיך,
הדבר דומה לטיפוס במדרגות נעות שיורדות, אם אתה עוצר אתה חוזר לנקודת הפתיחה.
אז צריך לגרות את מוטי מחדש כל יום,
'בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית'
עוד משפט ממריץ ועוד פרס עדוד ועוד איום נסתר ועוד דמיון מודרך,
זה מתיש.
תנסו לקרוא ספר בחדר חשוך כשלרשותכם רק קופסאות גפרורים,
עוד גפרור ועוד אחד ועוד,
די כמה אפשר...
השבעתי אתכם אם תמצאו את מוטי אוי מה תגידו מה תגידו לו
שחולת אכזבה אני.
בעצם אל תגידו לו,
חבל על האנרגיה זה לא יעזור,
מוטי זקוק לריגושים חדשים
לדם טרי
למינון גובר והולך,
אני כבר משעמם אותו עד מות.
צריך לטכס עצה,
חייבים למצוא פתרון כי בנפשנו הדבר,
אנחנו לא רוצים לצאת מהעולם בדיוק כפי שנכנסנו,
רוצים להזיז משהו,
ליצור,
להשאיר איזה חותם,
לשם כך יש כלי יעיל שנקרא "זולת",
בשביל מה יש חברים, אם לא בשביל זה.
מבקשים מחבר טוב או מבן הזוג,
או אם אתם רוצים ללכת על בטוח - לשכור מישהו בתשלום,
שימריצו ויעודדו בלי הפסקה,
ונדריך אותם שאפילו אם לא נרצה לשמוע ואפילו אם נתחנן שיעזבו אותנו במנוחה -שלא ירפו, שישארו צמודים אלינו כעלוקות עד לקו הסיום.
אז שיטת ה'זולת' היא נפלאה
זולת העובדה שגם הזוולת הוא בנאדם,
והמוטיב חוזר על עצמו כי גם הוא זקוק למוטי כדי להעניק מוטי.
זהו הפרדוקס המכונה בלשון חזל "ערבך ערבא צריך"
(כשאתה מלוה לדלפון כסף והוא מביא לך ערב, אם רמת ההכנסות של הערב שווה לזו של הלווה הרי שדרושה ערבות על הערבות וכן הלאה עד אין קץ).
אז מה, זהו זה?!
אכלנו אותה?
דפקט ביצור?!
אין מנוס אלא לפנות ליצרן,
וידע כל יצור כי אתה יצרתו ויבין כל פעול כי אתה מפעילו
זה שמניע את הפלנטות במהירות גבוהה ובמסלול קבוע בלי הפסקה, יתעייף מלהניע כמה נשמות תועות?!
כן אני אתפלל,
ברוך אתה השם,
ברכה כידוע מלשון בריכה ופירושה ענין של תוספת ורבוי.... נו מה זה אם לא מוטיבציה.
מהיכן נבקש אנרגיה אם לא ממקור האנרגיה, ברכנו אבינו כולנו באור פניך.
ומה יעשו האומללים שאין להם אלקים
אממ...
בעצם לשם מה הם זקוקים בכלל למוטיבציה?
אלא לומד מראש היטב את עצמך, חולשות חוזקות נטיות וכו',
ומציב מטרה ברורה מאד וגם מטרות ביניים,
ואוסף לארסנלך את כל הכלים שיוכלו לעזור לכבוש את היעד
את כל השיטות ואת כל הטריקים,
בונה תכנית מדויקת ומשוכללת,
ועובד בצורה מתודית קפדנית,
או אז...
האכזבה גדולה יותר כשחלומך לא מתגשם.
כי בלי מוטי שום דבר לא יזוז!
ומוטי משחק איתנו, מתעלל ברגשותינו,
מבטיח הרים וגבעות ונוטש לאנחות,
לרגע הוא בדלת, קול מוטי דופק,
והנה חמק עבר,
בקשתיהו ולא מצאתיהו.
מוטי למי שעדיין לא תפס, זה שם החיבה שהענקתי למוטיבציה
אז זה לא שאין דרכים לעורר אותו,
הוא דוקא בחור נלהב שנדלק ברגע,
אבל גם כבה מהר מאד.
ומכיון שיצירת שינוי בר קיימא היא תהליך ארוך,
ואנו זקוקים למוטי לצדנו לאורך כל הדרך,
אנחנו בבעיה.
אי אפשר לנוח באמצע התהליך ואז להדליק ניצוץ נוסף ולהמשיך,
הדבר דומה לטיפוס במדרגות נעות שיורדות, אם אתה עוצר אתה חוזר לנקודת הפתיחה.
אז צריך לגרות את מוטי מחדש כל יום,
'בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית'
עוד משפט ממריץ ועוד פרס עדוד ועוד איום נסתר ועוד דמיון מודרך,
זה מתיש.
תנסו לקרוא ספר בחדר חשוך כשלרשותכם רק קופסאות גפרורים,
עוד גפרור ועוד אחד ועוד,
די כמה אפשר...
השבעתי אתכם אם תמצאו את מוטי אוי מה תגידו מה תגידו לו
שחולת אכזבה אני.
בעצם אל תגידו לו,
חבל על האנרגיה זה לא יעזור,
מוטי זקוק לריגושים חדשים
לדם טרי
למינון גובר והולך,
אני כבר משעמם אותו עד מות.
צריך לטכס עצה,
חייבים למצוא פתרון כי בנפשנו הדבר,
אנחנו לא רוצים לצאת מהעולם בדיוק כפי שנכנסנו,
רוצים להזיז משהו,
ליצור,
להשאיר איזה חותם,
לשם כך יש כלי יעיל שנקרא "זולת",
בשביל מה יש חברים, אם לא בשביל זה.
מבקשים מחבר טוב או מבן הזוג,
או אם אתם רוצים ללכת על בטוח - לשכור מישהו בתשלום,
שימריצו ויעודדו בלי הפסקה,
ונדריך אותם שאפילו אם לא נרצה לשמוע ואפילו אם נתחנן שיעזבו אותנו במנוחה -שלא ירפו, שישארו צמודים אלינו כעלוקות עד לקו הסיום.
אז שיטת ה'זולת' היא נפלאה
זולת העובדה שגם הזוולת הוא בנאדם,
והמוטיב חוזר על עצמו כי גם הוא זקוק למוטי כדי להעניק מוטי.
זהו הפרדוקס המכונה בלשון חזל "ערבך ערבא צריך"
(כשאתה מלוה לדלפון כסף והוא מביא לך ערב, אם רמת ההכנסות של הערב שווה לזו של הלווה הרי שדרושה ערבות על הערבות וכן הלאה עד אין קץ).
אז מה, זהו זה?!
אכלנו אותה?
דפקט ביצור?!
אין מנוס אלא לפנות ליצרן,
וידע כל יצור כי אתה יצרתו ויבין כל פעול כי אתה מפעילו
זה שמניע את הפלנטות במהירות גבוהה ובמסלול קבוע בלי הפסקה, יתעייף מלהניע כמה נשמות תועות?!
כן אני אתפלל,
ברוך אתה השם,
ברכה כידוע מלשון בריכה ופירושה ענין של תוספת ורבוי.... נו מה זה אם לא מוטיבציה.
מהיכן נבקש אנרגיה אם לא ממקור האנרגיה, ברכנו אבינו כולנו באור פניך.
ומה יעשו האומללים שאין להם אלקים
אממ...
בעצם לשם מה הם זקוקים בכלל למוטיבציה?
