אני מבינה את הצער ועגמת הנפש, אני מתקשה להבין את העליהום ושליפת הצפרניים האוטומטית.
מה, אצלכם הכל תמיד מתוכנן פיקס ואף פעם אבל אף פעם אף פעם לא גרמתם נזק לסביבתכם בלי שהתכוונתם?
אם אתם כאלו אני מקנאה בכם לגמרי.
ברור שיש תקלות שאינן בשליטה. השאלה מה עושים איתן הלאה.
למשל היה מצופה, שבמקומות המועטים שכן השיגו - ישלחו קודם כל את התינוקות עם אימותיהם. (אפילו בלי האבא ושאר הילדים).
שמישהו יערוך רישום מסודר של כל הנמצאים, ותהיה שקיפות מלאה - את מי מוציאים במקומות הראשונים, ומה הקריטריונים. (תינוקות, חולים שצריכים תרופות, אמהות שהשאירו בבית ילדים קטנים)
ולא שהקבוצה תראה 'פתאום' שכמה 'מיוחסים' נעלמו בעוד כל היתר תקועים.
הבהרה - אין לי מושג מה המצב שם, כותבת תיאורטית על סמך מה שהופיע פה באשכול.
*
לגבי כל היתר, מסכימה שהם לא מאוד מסכנים.
חם ברומניה? אהמ, לפני שבוע זה נחשב ל'נופש' ושילמתם עליו במיטב כספכם. אגב גם בירושלים חם זוועה.
אין מה לעשות? לכו תסתובבו בעיר בתח"צ ותשוויצו לכולם בתמונות יפות מנופי בוקרשט. בטוח יש שם מוזיאונים, קניונים, ומקומות שנעים לטייל בהם.
כלומר, ברור שהמצב נאכס ומעצבן, אבל זו עדיין לא אומללות מעוררת רחמים.