דרוש מידע תשכנעו אותי שכדאי להצליח!

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
נראה שיש לך התחבטויות בנפש ואת מביאה אותן לידי ביטוי בהתיחסות שלך למה שאת יוצרת.
היצירה צריכה לבוא ממקום שלם, וגם אם הוא מגיע ממקום שבור השבר הזה צריך להיות שלם.
וכשאת עדיין בדרך ולא ברור לך היכן את ממוקמת זו התלבטות בנפש, לכן כדאי לך לברר את הדברים
מבחינה ערכית/רעיונית, ולאו דווקא ביחס אליך, ברגע שאת מסתכלת על הדברים מבחוץ, כשאת יכולה להבין את התהליך
המקצועי נטו, הדברים יותר יתבררו לך.
חלק מהדברים שכתבת בעבר הם התחבטיות בנפש שכולם עוברים, וגם מה שכתבת עכשיו, במידה מסוימת ולכן אנשים יכולים להתחבר להתחבטות, אבל כשזה מגיע ממקום שלם של הבנה, לפעמים צריך עוד אדם נבון שיכוון אותך להבנה המדויקת.
לגבי הצלחה, את כבר עושה דברים, והצלחת בהם, הוצאת ספרים, פרסמת, הם נמכרים בחנויות.
מכירה מישהי שמשוויצה מאוד בספרים שלה למרות שאני לא בטוחה מה המדד של המכירות של כולם.
כשאדם מצליח זה נותן שמחה וסיפוק, כשאדם ניכשל, זה גורם לו להפסיק לעבוד, אם אדם ממשיך ונחוש לעבוד סימן שיש בתוכו משהו שמושך אותו להשפיע ולעשות דברים בתחום.
השאלה היא לדעתי מה המוטיבציה? ומה המדד להצלחה? והתשובה לא אמורה להיות אישית.
המוטיבציה יכולה להיות רצון להוכיח משהו, וזה בסדר, והמדד הוא בדרך כלל בספרים מספר עותקים.
אדם שיוצא לאור, אמור להתמודד עם הרבה אמונות, התלבטויות, בשבילי זה ככה:
1) יש בעולם הרבה אנשים, למה דווקא אני צריכה 'להידחף' שיקראו אותי?
2) כל כבודה בת מלך פנימה, מה לי ולצאת החוצה?
3) יחשבו שאני חכמה (ואני לא).
4) יחשבו שקיבלתי נבואה (לא ולא).
5) זה לא מוסרי להיות 'משהו', כי כולנו שווים, וזה מטופש להיות מותג או דמות (אבל זה העולם, רק אם אתה דמות משמעותית עם ערך, תקבל במה, אנשים שפחות רוצים להפוך למותג נשארים בשוליים).
6) העולם צריך אותי, יש בי משהו יחודי שיכול לשנות את העולם..
7) לא, העולם לא צריך אותי. ממש ממש לא.
8) הדברים שאני כותבת הם לא שלי, הם של בורא עולם ששולח דרכי..
9) אין מצב שאני אקבל במה, אני לא הדמות.
10) אני לא מאמינה במושג 'קהל', כולנו שווים!
11) יש בעולם בעיות רפואיות, עוני וקשיים שונים, זה לא אמור להיות ככה, יש לי אחריות שזה לא יהיה, לתרבות יש כח לשנות את העולם!
12) ממש לא נכון, אין לי אחריות, הכל משמים.
13) אם הכל משמים, אז משמים רוצים שיהיה רע? או שזה לימוד עבורנו שצריך להשתנות? ואם צריך עולם טוב יותר, אני גם צריכה להביא שינוי?
14) ממש ממש לא, זה לא התפקיד שלי! מה פתאום?
15) מה אני בעצם מחפשת? שיקראו אותי? להביא שינוי? איך משנים את העולם?
הכל מבולבל עבורי בקטע של היציאה לאור.
לא נראה לי נכון המקום בו היצירה מחוברת ליוצר, אני מאמינה שצריך להפריד בין היצירה לבין ה'אני'.
אבל זה ממש לא קל...

כן חושבת שלקחתי על עצמי עול שלא הייתי אמורה להיכנס אליו, לא התבקשתי, אני אשמח להשתחרר מהעול הזה:
העול זה החשיבה שאני אחראית על מה שקורה בעולם (כמו כל אחד אחר, אבל אני אחראית על עצמי, כי אין לי יכולת להחליט שהזולת ייקח אחריות)..
בקיצור, בפוסט הזה שהעליתי לפה ובעוד פוסטים אני מנסה לשחרר אחריות.
לומר: אני מבחינתי השקעתי השתדלות, וחושבת שכל אחד צריך להשתדל לעבור מסע של קידום עצמו (כי אי אפשר לשנות כלום אלא אם כן אדם יתחבר לעצמו, לכשרונות שלו ולמטרה שלו בחיים) במטרה לשנות את העולם.
בספרים בסדרת "הצעה לסדר" כתבתי רעיונות, לאחר מחקרים, איך לקדם את העולם, אולי באמת במקום שהם יהיו כתובים בספר, אכתוב אותם במאמר, זה יותר קל.
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
אדם שיוצא לאור, אמור להתמודד עם הרבה אמונות, התלבטויות, בשבילי זה ככה:
1) יש בעולם הרבה אנשים, למה דווקא אני צריכה 'להידחף' שיקראו אותי?
2) כל כבודה בת מלך פנימה, מה לי ולצאת החוצה?
3) יחשבו שאני חכמה (ואני לא).
4) יחשבו שקיבלתי נבואה (לא ולא).
5) זה לא מוסרי להיות 'משהו', כי כולנו שווים, וזה מטופש להיות מותג או דמות (אבל זה העולם, רק אם אתה דמות משמעותית עם ערך, תקבל במה, אנשים שפחות רוצים להפוך למותג נשארים בשוליים).
6) העולם צריך אותי, יש בי משהו יחודי שיכול לשנות את העולם..
7) לא, העולם לא צריך אותי. ממש ממש לא.
8) הדברים שאני כותבת הם לא שלי, הם של בורא עולם ששולח דרכי..
9) אין מצב שאני אקבל במה, אני לא הדמות.
10) אני לא מאמינה במושג 'קהל', כולנו שווים!
11) יש בעולם בעיות רפואיות, עוני וקשיים שונים, זה לא אמור להיות ככה, יש לי אחריות שזה לא יהיה, לתרבות יש כח לשנות את העולם!
12) ממש לא נכון, אין לי אחריות, הכל משמים.
13) אם הכל משמים, אז משמים רוצים שיהיה רע? או שזה לימוד עבורנו שצריך להשתנות? ואם צריך עולם טוב יותר, אני גם צריכה להביא שינוי?
14) ממש ממש לא, זה לא התפקיד שלי! מה פתאום?
15) מה אני בעצם מחפשת? שיקראו אותי? להביא שינוי? איך משנים את העולם?
הכל מבולבל עבורי בקטע של היציאה לאור.
לא נראה לי נכון המקום בו היצירה מחוברת ליוצר, אני מאמינה שצריך להפריד בין היצירה לבין ה'אני'.
אבל זה ממש לא קל...

כן חושבת שלקחתי על עצמי עול שלא הייתי אמורה להיכנס אליו, לא התבקשתי, אני אשמח להשתחרר מהעול הזה:
העול זה החשיבה שאני אחראית על מה שקורה בעולם (כמו כל אחד אחר, אבל אני אחראית על עצמי, כי אין לי יכולת להחליט שהזולת ייקח אחריות)..
בקיצור, בפוסט הזה שהעליתי לפה ובעוד פוסטים אני מנסה לשחרר אחריות.
לומר: אני מבחינתי השקעתי השתדלות, וחושבת שכל אחד צריך להשתדל לעבור מסע של קידום עצמו (כי אי אפשר לשנות כלום אלא אם כן אדם יתחבר לעצמו, לכשרונות שלו ולמטרה שלו בחיים) במטרה לשנות את העולם.
בספרים בסדרת "הצעה לסדר" כתבתי רעיונות, לאחר מחקרים, איך לקדם את העולם, אולי באמת במקום שהם יהיו כתובים בספר, אכתוב אותם במאמר, זה יותר קל.
הסיבה שכתבת זה לא רק כדי לשנות את העולם אלא כדי להוכיח לעצמך שיש לך מסר לעולם, וגם בזה את מתחבטת,
הסיבה שאת מתחבטת היא משום שההוכחה שיש לך מסר תלויה במשוב של אנשים, ואת לא בטוחה שאת מקבלת אותו.
את תלויה במשוב כי הוא גורם לך לשנות את התפיסות כלפי עצמך, אבל את לא מוכנה להודות בזה ולכן את מחפשת סיבות צדדיות כדי להוכיח שאת לא תלויה במשוב.
אני חושבת שאת כל הזמן בוחנת את הדימוי העצמי שלך, דרך הכתיבה ומצד אחד את טוענת לעצמך שאין קשר בין הכתיבה לדימוי העצמי שלך ומצד שני כן מחפשת את הקשר.
כמובן שאם כתבת ספר טוב זה מוכיח שאת חכמה, מוכשרת, יצירתית ויש בך עומק פנימי שזו מחמאה לאישיות שלך,
ולהיפך אם כתבת ספר פחות טוב זה פחות מפרגן לך אישית, את עומדת מאחורי הספר.
אנשים מעריכים חכמה יצירתיות ועומק.
הסיבה שאת כותבת היא כי את רוצה לכתוב, למה את רוצה? כי יש לך משיכה למילה הכתובה וליצירה.
אם עשית משהו טוב את צריכה להיות גאה במה שעשית, ולדעת שזו מתנה משמיים, להכיר את היכולות שלך זו מעלה, וחייבים להכיר את כוחות הנפש.
ברעיון אדם עושה דברים שהוא נמשך אליהם ושם מקומו, ויש תהליך של ניסוי ותהיה, שזה אומר לפעמים רואים שבתוך התחום הספציפי יש לך משהו אחר להציע, או שהוא מוביל אותך למקומות אחרים או שאת פתאום משנה כיוון לתחום אחר, וכל התהליך הזה הוא תהליך של בירור עצמי.
בכל מקרה אדם שעושה משהו צריך למצוא את נקודות הפרגון, ולפרגן לעצמו, מה כן טוב במה שנעשה.
יש תהליך של הפקת לקחים שאומר, מה לא אעשה שוב, ומה כן מתאים לי, מה הביא לתוצאה טובה ומה פחות,
וזהו תהליך ענייני.
 

שמעון963852741

משתמש פעיל
"אנחנו כאן כדי לאסוף ציוד לטרקלין"- נשמע כמו אנחנו כאן בשביל לקבל גן עדן.
תפיסה מוטעית לדעתי, אנחנו כאן לקיים את רצון הבורא
הפועל יוצא זה גן עדן אבל זה כמובן לא צריך להיות החשבון או המטרה בטח לא התכלית שלשמה נשלחנו לכאן.
צודק בסיבה.
אמנם בצורת העבודה אני חושב שאני כן צודק "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: (משנה אבות ד טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא". והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (ערובין כב.): "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".
 

משקיף

משתמש פעיל
אם מדברים על שכר במובן של להנות מזיו השכינה ודבקות בה', אז זו פשטות כוונת הרמח"ל [לא מוסכם על כולם שזו התכלית בעשיית המצוות אלא התכלית בעולם הזה היא הדבקות בעולם הזה].
מעבר לזה כבר נאמר במשנה: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל שכר אלא כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל שכר.
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
הסיבה שכתבת זה לא רק כדי לשנות את העולם אלא כדי להוכיח לעצמך שיש לך מסר לעולם, וגם בזה את מתחבטת,
הסיבה שאת מתחבטת היא משום שההוכחה שיש לך מסר תלויה במשוב של אנשים, ואת לא בטוחה שאת מקבלת אותו.
את תלויה במשוב כי הוא גורם לך לשנות את התפיסות כלפי עצמך, אבל את לא מוכנה להודות בזה ולכן את מחפשת סיבות צדדיות כדי להוכיח שאת לא תלויה במשוב.
אני חושבת שאת כל הזמן בוחנת את הדימוי העצמי שלך, דרך הכתיבה ומצד אחד את טוענת לעצמך שאין קשר בין הכתיבה לדימוי העצמי שלך ומצד שני כן מחפשת את הקשר.
כמובן שאם כתבת ספר טוב זה מוכיח שאת חכמה, מוכשרת, יצירתית ויש בך עומק פנימי שזו מחמאה לאישיות שלך,
ולהיפך אם כתבת ספר פחות טוב זה פחות מפרגן לך אישית, את עומדת מאחורי הספר.
אנשים מעריכים חכמה יצירתיות ועומק.
הסיבה שאת כותבת היא כי את רוצה לכתוב, למה את רוצה? כי יש לך משיכה למילה הכתובה וליצירה.
אם עשית משהו טוב את צריכה להיות גאה במה שעשית, ולדעת שזו מתנה משמיים, להכיר את היכולות שלך זו מעלה, וחייבים להכיר את כוחות הנפש.
ברעיון אדם עושה דברים שהוא נמשך אליהם ושם מקומו, ויש תהליך של ניסוי ותהיה, שזה אומר לפעמים רואים שבתוך התחום הספציפי יש לך משהו אחר להציע, או שהוא מוביל אותך למקומות אחרים או שאת פתאום משנה כיוון לתחום אחר, וכל התהליך הזה הוא תהליך של בירור עצמי.
בכל מקרה אדם שעושה משהו צריך למצוא את נקודות הפרגון, ולפרגן לעצמו, מה כן טוב במה שנעשה.
יש תהליך של הפקת לקחים שאומר, מה לא אעשה שוב, ומה כן מתאים לי, מה הביא לתוצאה טובה ומה פחות,
וזהו תהליך ענייני.
תודה, יישר כח על התגובה.

האמת כתבת דברים של טעם ואני שמחה על הדיון הזה, שעוזר ומבהיר דברים חשובים.
לגבי המטרה שלי - שיש לי בשורה לתת לעולם - לא בטוחה שזו הבשורה הספציפית שלי, חלילה.
ככל שעובר הזמן אני מבינה יותר ויותר דברים חשובים, קצת מסובך להעביר אותם כאן, כי זה ממש ארוך ומורכב מאוד. אחד הדברים הוא שיש לכל אחד מאיתנו בשורה... השאלה אם אנחנו מצליחים להיכנע למה שמתבקש מאיתנו, לעשות תהליך עם עצמנו לצאת לאור.
אני רואה את העולם אט אט מתקדם לכיוון המופלא הזה - בו אנשים מכירים בעובדה שהם חלק מהכלל,
חלק מהציבור, מהפסיפס האנושי, ויוצאים להשפיע ולתת.
אצלי זה לא מקום טבעי, ואני חושבת שבאמת הגיע הזמן לחזור לעצמי בחזרה (אפילו שיש לי עוד שני ספרוני ילדים להפיק.. אקח את הזמן שלי, כי אין לי סיוע חיצוני ואין לי קהל וקשה לבנות דברים כשהכל בלאגן).
זו באמת ההתלבטות שלי - איפה אני בפסיפס הזה, מה המקום שלי, מה אלוקים מצפה ממני, איפה הגבולות, ועוד...

חשוב לי לציין שזו כנראה התמודדות של אנשים רבים שיוצאים לאור, וצריכים לשרטט גבולות לכל דבר, ולבנות אמונות
ולברר את המקום של הערכים שלהם ושל עצמם, מחדש.
 

משקיף

משתמש פעיל
במחשבה שנייה גם הרמח"ל לא כותב שזו אמורה להיות הכוונה בעשיית המצוות אלא שהעולם הבא הוא התכלית כי כדברי המשנה העולם הזה הוא פרוזדור, אבל אין זה סותר אין דברי המשנה שאל תהיו כעבדים וכו' כי כוונת המצווה היא הדבקות בהשם יתברך כאן בשעת המצווה.
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
צודק בסיבה.
אמנם בצורת העבודה אני חושב שאני כן צודק "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: (משנה אבות ד טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא". והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (ערובין כב.): "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".

אם מדברים על שכר במובן של להנות מזיו השכינה ודבקות בה', אז זו פשטות כוונת הרמח"ל [לא מוסכם על כולם שזו התכלית בעשיית המצוות אלא התכלית בעולם הזה היא הדבקות בעולם הזה].
מעבר לזה כבר נאמר במשנה: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל שכר אלא כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל שכר.
יש לי שאלה:
האם לפי התורה, יש מקום למה ששמעתי ש'עולם הבא' זה בעצם תודעה חדשה של גאולה?
וזה תהליך להשתחרר מ'העולם הזה' בו יש אמונה בסבל, מצוקה רגשות שליליים, לכיוון עולם הבא
בתודעה הזו יש מודעות, חשיבה של גאולה, אמונה בטוב מוחלט, ועוד..?
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
חשוב לי לציין שזו כנראה התמודדות של אנשים רבים שיוצאים לאור, וצריכים לשרטט גבולות לכל דבר, ולבנות אמונות
ולברר את המקום של הערכים שלהם ושל עצמם, מחדש.
לפי מה שכתבת כאן, המניע שלך בהוצאה לאור ופרסום זה תחושת שליחות ואחריות מחייבת. אם יש לך בשורה שיכולה להועיל את מרגישה מחויבת לפרסם אותה.
זה בודאי מאד יפה ומעורר השראה והערכה. אפשר גם לברר עד כמה זה נכון, עד כמה זה מחייב.
זה ודאי לא המניע של כל היוצרים.
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
האמת כתבת דברים של טעם ואני שמחה על הדיון הזה, שעוזר ומבהיר דברים חשובים.
לגבי המטרה שלי - שיש לי בשורה לתת לעולם - לא בטוחה שזו הבשורה הספציפית שלי, חלילה.
ככל שעובר הזמן אני מבינה יותר ויותר דברים חשובים, קצת מסובך להעביר אותם כאן, כי זה ממש ארוך ומורכב מאוד. אחד הדברים הוא שיש לכל אחד מאיתנו בשורה... השאלה אם אנחנו מצליחים להיכנע למה שמתבקש מאיתנו, לעשות תהליך עם עצמנו לצאת לאור.
ואני כן חושבת שיש לך בשורה לעולם, רק שאת מתנצלת עליה, ואז את בהתנצלות לא בבשורה.
בגלל שזה נושא כללי אני מעלה אותו לדיון וגם בגלל השאלות שלך,
(אם את מעדיפה שלא אז פשוט נעצור כאן)
אני בטוחה שרבים מהמפורסמים שתרמו משהו מעצמם שואלים את עצמם מחדש מה המקום שלי?
ואכן אין לך אדם שאין לו שעה וזה נכון ומדויק.
אני פשוט חושבת שהבלבול שלך נוצר מהתדמית שלך, ואת כל הזמן נתונה לשינויים,
כבר כתבת בעבר דברים שבשבילי הוסיפו להבין את הערך העצמי והכבוד כלפי כל אדם, וזה יפה.
תדמית זהו נושא רחב ואפשר לעבוד עליו לדעתי פה תמונה ההתלבטות שלך ולא בכתיבה עצמה,
שהיא ברמה גבוה, וטובה.
 

שמעון963852741

משתמש פעיל
יש לי שאלה:
האם לפי התורה, יש מקום למה ששמעתי ש'עולם הבא' זה בעצם תודעה חדשה של גאולה?
וזה תהליך להשתחרר מ'העולם הזה' בו יש אמונה בסבל, מצוקה רגשות שליליים, לכיוון עולם הבא
בתודעה הזו יש מודעות, חשיבה של גאולה, אמונה בטוב מוחלט, ועוד..?
לא הבנתי.
אני יודע מה שכתב הרמח"ל שעולם הבא זה קרבת א-לוקים לי טוב.
במחשבה שנייה גם הרמח"ל לא כותב שזו אמורה להיות הכוונה בעשיית המצוות אלא שהעולם הבא הוא התכלית כי כדברי המשנה העולם הזה הוא פרוזדור, אבל אין זה סותר אין דברי המשנה שאל תהיו כעבדים וכו' כי כוונת המצווה היא הדבקות בהשם יתברך כאן בשעת המצווה.
נראה לי שזה בדיוק מה שכתבתי.
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
לא הבנתי.
אני יודע מה שכתב הרמח"ל שעולם הבא זה קרבת א-לוקים לי טוב.

נראה לי שזה בדיוק מה שכתבתי.
השאלה מה זה קרבת אלוקים? איך אפשר להתקרב אליו?
לפי מה שהבנתי אפשר להתקרב אליו על ידי 13 מידות של רחמים, וכמובן תודעה של גאולה, שהכל טוב,
ושה' רוצה רק טוב לכולם. (די מתאים לשיר החדש של אליצור והרב הרוש "תמיד אוהב אותי").

אני תמיד חשבתי שעולם הבא זה אחרי 120... כך שזה היה חידוש בעיני שעולם הבא זה כנראה תודעה אחרת,
חשיבה שה' טוב והכל לטובה.
 

mklj

משתמש פעיל
השאלה מה זה קרבת אלוקים? איך אפשר להתקרב אליו?
לפי מה שהבנתי אפשר להתקרב אליו על ידי 13 מידות של רחמים, וכמובן תודעה של גאולה, שהכל טוב,
ושה' רוצה רק טוב לכולם. (די מתאים לשיר החדש של אליצור והרב הרוש "תמיד אוהב אותי").

אני תמיד חשבתי שעולם הבא זה אחרי 120... כך שזה היה חידוש בעיני שעולם הבא זה כנראה תודעה אחרת,
חשיבה שה' טוב והכל לטובה.
מתקרבים לד' ע"י קיום המצוות ולימוד תורה
 

שם נפלא

משתמש פעיל
אם כך, אדם ששומר מצוות ולומד תורה נמצא בעולם הבא, על פי הרמח"ל?
לא.
לא על פי הרמח"ל ולא על פי אף אחד אחר

צריך לעשות קצת סדר בדברים:
עולם הבא הוא עולם!
מציאות קיימת, שתתחדש אלינו אחרי ששת אלפי שנות קיום העולם הזה
עולם הבא הוא מציאות אמיתית לכשעצמה, לא תודעה נפשית
כמובן שבסוג המציאות ההוא יהיו דברים שונים מהעולם הזה, כי העולם הזה הוא עולם של עבודה, ועולם הבא הוא עולם של שכר.
בעולם הזה ה' נותן שכר לצדיקים ועונש לרשעים, אבל בעוה"ב שלא יהיו רשעים, יתגלה רק הטוב של ה' בלי צורך בעונש.

כעת יש דברים שהם 'מעין עולם הבא' כמו שבת, או כמו כל מיני תודעות שאת מדברת עליהם, שה' טוב לכל וכו', אבל זה לא העוה"ב עצמו, אלא סוג של קדושה או הארה ששייכת בעיקרה לעולם ההוא.
 

שם נפלא

משתמש פעיל
לפי מה שהבנתי אפשר להתקרב אליו על ידי 13 מידות של רחמים, וכמובן תודעה של גאולה, שהכל טוב,
ושה' רוצה רק טוב לכולם.
זה קצת מעורפל במישור המעשי
ההגדרה האמיתית היא מה שנכתב כאן למעלה:
מתקרבים לד' ע"י קיום המצוות ולימוד תורה
כל מה שנכלל בזה, מביא קרבת ה'
כל מה שלא קשור לזה, לא מביא קרבת ה'
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה