זה מה שיצא...
תרגום:
בסוף החג, בליל חג השבועות,
היהודי יושב על צלחת בשר.
אני קם הערב ואומר תיקון
בעוד כמה שעות אני כבר מתפלל תיקון..
הלוואי שתהיה לי כוס קפה לפני שהתפללתי,
אבל אם אוכל את הבשר לא אוכל חלב..
היהודי מהסס ודואג
שהוא צריך להחליט: או בשר עכשיו, או קפה מחר.
כנראה היהודי הוא רק יצר תאווה
שעושה חישובים של אכילה, בשר או קפה.
אך יהודי טוב הסביר ובכך
התחשב בהבדל ברצונות של יהודי וגוי,
תאוות הגוי נמוכה, מגעילה,
ותאוותו של היהודי בנויה על אי בישול עז בחלב..
לרצונו של היהודי אכן יכולות להיות סיבות פיזיות,
אך מכאן ברור כי בחרת בנו מכל העמים.. "
"אז כך - מי מבין גוי,
אכן התאוות והמחשבות של בנו על עבודתו יתברך שמו. "
הכנת קפה עם טיפת סוכר אחרי מקווה עם הכפות הרטובות
הרצון במוצאי שבת להלחין את הטלית ולעשות משהו למען שלום בית.
המתיקות של תנומה באמצע לכה דודי טובה יותר מאשר במיטה באמצע הלילה וללכת
לעמוד ולגרגר בחגורה בזמן שהעולם מתפצח..
ביום שישי העולה, יושב בצד המזרחי, מתנדנד, יונה מתחנן לאוצר,
משמיט תחינה או מדלג על פיסת הבריאה הארוכה.
כאשר הם צועקים את "יעלה יבואה" הראשון, זו שמחה אמיתית להיות מסוגל לבכות.
לך תסביר לגוי את הטעם של הכנת קידוש בקריאה..
הם יכולים להתיישב אחרי זמן רב, להוריד את טלית הראש,
את חיות הצעקות לעבר הקורא הראשי כשהוא טועה בטיפה.
צעק 'בקול רם', דחף את עמלק, בכעס חד
וזרוק לחתן ממתק אחרי שכולם סיימו לזרוק.
לשיר "לטהר את בננו" או לצעוק "ברוך השם לאלוהים", שנמשך כל כך בצרחות
אחרי צום ארוך ותופס ערב בששים.
טבק טבק, פודינג של ליל שישי, הבנה יהודית
הדילמה של בחירה את מי לשאול את שלום עליכם בירח קידוש.
"אז כך - מי מבין גוי,
אכן התאוות והמחשבות של בנו על עבודתו יתברך שמו. "
הדחף לקחת שתי מגבות בשבת, לא משנה כמה מאוחר זה,
הדחף לקחת שתי מגבות למקווה, אין כיבוד חיצוני..
לדאוג ולהזיע כבר ביום שישי בקידוש לתפוס מיץ בהבדלה עדיין יהיה
הרצון כבר להחזיק את הכוס ביד, בשיחה עסיסית נכנס.
הרצון של האב לשאול במקביל, 'טוב, ילדים, איזה חלק גדול יותר'
לירות עם מטאטא בזמן שריפת חמץ כדי שהאש תבער טוב יותר.
וודא שכולם יודעים שאני עוזב ל- UT בארץ או מעבר
לים כדי למלא טעימה מחציו של באבא, למרות שהוא חסר טעם..
הטעם של היכולת לחלוט את אחרון הפסח, לאחר שבעה ימים בערב, חיכה צ'וחמד
לבקר בגן הדלתות, מכיוון שהוא סגור במשך שנה שלמה..
זה יכה את הושעננה פעם נוספת ויראה כיצד העלונים מתהפכים
מוצאים כתם עלה באתרוג של חבר, השמחה שרק יהודי מבין..
ברוך הדדיות לרוב, תן לכולם לשאול 'איפה היית? '
וכאשר לוקחים מישהו לבית חולים, מישהו מסתובב ושואל "מה קרה?"? '.
להסתכל על הצבע זה ממש מסובך, כשהאצבעות נותנות
רמז לחום לתפוס את שמו של אותו אדם על ידי התבוננות בארנק הטלית שלו.
העירו כל יהודי במטוס ושאלו אם הם רוצים להתפלל.
דחפו בסוף חודש חשוון, רק תוך 9 הימים לנסות זאת.,
מברך את החתן ברגע שהוא הולך לחופה - כבר רוצה
ריקוד מצווה שיסתיים כשכולם קמים - כבר.
"אז כך - מי מבין גוי,
אכן התאוות והמחשבות של בנו על עבודתו יתברך שמו. "
התאווה של המטופל שרוצה לצום, למרות שהרופא זועק,
התאווה של היהודי הרוסי שמאפשר לפתות את עצמו בגיל 40.
הרצון של ההורים לעשות למען ילדם הרבה יותר מאשר לעצמם
הרצון של ילד שרוצה להביא שלום ויוצא עשוי להיות מובן.
התשוקה שנשרפת בנשמה אבודה באמת רוצה שהוא יהיה בסדר.
עדיין יש תשוקה כזו כמו תשוקה של ילד יהודי שמתבטאת בתשוקה שהוא עושה!
"אני מודה על החיים הקלים - שאני לא מעשן גויים,
כשאקבל תאוות ומחשבות לבנו, עבודתו תתברך בשמו. "