שיתוף - לביקורת תפילה מבולבלת מילדה אבודה....

[אפילו]

אבא שלי

אתה נתת לי את הגוש הזה בגרון, שבוכה, כואב ורוצה לצרוח רק גאולה....

השם. לא יודעת מה זה, אתה בטח יודע.

תפס אותי משהו לא ברור, אולי זה הפחדים שעושים בי שמות.... זה לא משנה

אם זה מה שקרה לי עכשיו, אתה בטח רוצה ומחכה לזעקה הזאת שלי.

"אבא, תביא כבר את הגאולה, דייייי....

די כבר עם הגלות הלא נגמרת הזאת, תעשה שכבר כן יגמר...

אבא אאאאא אני לא יכולה.

אתה יודע מה נפל עליי.

אני מרגישה שכל ישותי צועק וזועק

"גאולה, עכשיו, הרגע"

בשבילך שום דבר לא קשה, אתה יכול להחליט כאן ועכשיו שהגיע הרגע,

אתה יכול להחליט ולומר די לצרותינו....

אני סתם ילדה קטנה וטיפשה שלא מבינה, לא מבינה כלום ולא צריכה להבין...

אבל זועקת אבא....

לא תקשיב לתפילתי השבורה??? ואולי אפילו לא ראויה...???

סתם מתיישבת לי מול מקלדת ובוכה שברי מילים ומשפטים...

הם רוצים להתחנן, לבקש אור, ומלאה הארץ דעה את השם!

אתה עושה מה שצריך אני מאמינה, אתה יודע את כל החשבונות, זה בטוח...

אבל אבא שלי, סליחה על חוצפתי לבקש, שים את כל החשבונות בצד ותבוא מהר להציל אותנו,

אנחנו אבודים, אנחנו מזמן לא אוחזים ראש...

בבקשה אבא תסלח לנו על שאבדנו

תבוא להציל אותנו ובטוח תראה כמה אנחנו שבים,

זה רק הגלות הנוראה שמטשטשת אותנו...

אבבבאאאאאאא..... אבא.... אבא....