בכל מקרה היא תועבר תפקיד= התעלול הצליח.אני מסכים
ולכן לטובת הילדה לדעתי צריך להתעלם מזה.
כי אם נתחיל לדבר על זה ובסוף נעביר אותה לתפקיד אחר,הרי שבסופו של דבר התעלול הצליח לה.
אבל אם נתעלם ונחליט להעביר אותה מיוזמתינו לתפקיד אחר, זה לא יראה לה ניצחון, אלא התחשבות בקושי שלה.
אמנם, כדאי להביא לידיעתה שעלינו על הרעיון שלה, כמו שאתם הצעם, להגיד בקול 'מי הביא לכאן כביסה נקייה' וכדו' אבל בלי להפיל את זה דווקא עליה.
א. כפי שציינתי, אם היא חושבת שלא יודעים שזה היא עשתה, והעיברו אותה רק בשביל להקל עליה, היא לא תחשוב שהתעלול הצליח.בכל מקרה היא תועבר תפקיד= התעלול הצליח.
השאלה אם תהיה לזה גם תחושת שיכרון של הצלחה של "עבדתי על אמא שלי"
או שהיא תרגיש בושה שעלו עליה והחליטו להתחשב בה.
אפשר גם להשהות את ההחלטה של העברת תפקיד ולהגיד משו כמו:
"אני רואה בחומרה התנהגות כזאת, אני אחשוב עם אבא מה לעשות"
שתהיה קצת בחששות...זה גם עונש.
ולמחרת להודיע על העברת תפקיד כדי להקל עליה מתוך התחשבות, ומצפים ממנה לגלות בגרות.
לא חושבת שהיא אחראית על הכביסות. סה"כ עוזרת בקיפול. (ואולי זה התפקיד הבלעדי שלה בבית??)ילדה בת 13?
צריכה להיות אחראית על כביסות של משפחה מרובת ילדים?
זה אמיתי?
אני בגילי בקושי עומדת בזה
אז להפיל אחריות כזו על ילדה בכיתה ז'/ח'?
אולי יש לי טראומות ילדות שאני מגיבה ככה (אחריות בלי סוף ובקשות עזרה בלי פורפוציה)
אבל זה טוב שיש כאלה בעולם שיגידו לאחרים-- לאאאאא
אל תעשו את זה לילדים
א. התקבל לי הרושם שמדובר בילדה חכמה +++, היא תדע בוודאות שהעבירו אותה בגלל זה,א. כפי שציינתי, אם היא חושבת שלא יודעים שזה היא עשתה, והעיברו אותה רק בשביל להקל עליה, היא לא תחשוב שהתעלול הצליח.
ב. גם אם זה יקח עוד יום, והתייעצות עם האבא, למעשה היא הצליחה בתעלול.
ג. אכן, אם הגעת להחלטה שמגיע לה עונש על זה, נאלץ להגיד לה שאנחנו יודעים.
השאלה היא האם זה מה שחכם לעשות. מה עדיף. להראות לה שיש דין ויש דיין מצד אחד אבל מצד שני שהיא הצליחה בתעלול. או לוותר על 'ההזדמנות' להעניש אותה, בשביל לא לגרום נזק גדול יותר.
ד. תחשבי איזה הרגשה טובה, וחשק לעזור הלאה, היא תקבל אם יבואו ויודיעו לה שלטובתה הוחלט לתת לה תפקיד אחר. סתם, כי רוצים שיהיה לה יותר קל. בלי להגיד לה כמה היא רעה במה שהיא עשתה.
ה. הרי אין ספק שהיא יודעת שהיא לא בסדר בתעלול הזה. היא תשמח להפטר מנקיפות המצפון הללו. אז למה לא לעזור לה?
אהבתי לגמריי!!גם אני הגעתי לשלב שלא השתלטתי על הכביסות...
שלב ראשון הכנסתי "מקפלת כביסה" בתשלום, אבל הילדים לא סבלו אותה, כי היא ירדה עליהם ועלי, הבנתי שזה לא לעניין, ואמרתי לה שהבכורה שלי רוצה להיות אחראית על זה... (מה שהיה נכון, היא אמרה לי עדיף לי לקפל לבד מאשר שהיא תבוא..)
פעמיים ראשונות היא התלהבה מהעניין, היה מדהים!
עד שכמובן נמאס לה... והיא התחילה לחפף ולקפל בצורה מזעזעת... וזה משהו שאני לא יכולה להתפשר על קיפול סימטרי, היא בת שתיים עשרה, הצעתי לה תשלום שבועי, סוג של דמי כיס, על הקיפול כביסה, מאז הכל בא (כמעט) על מקומו בשלום.... אני לא דורשת ממנה את הפרפקציוניזם שחשוב לי, לוקחת בחשבון שגרביים ייעלמו, לא יודעת עד לרגע זה לאן וכיצד...
והיא נהנית לצבור קצת כסף....
אז שוב, זה עניין של חינוך, יהיה מי שיגיד שאמא לא אמורה לשלם לבת שלה... אבל אני עשיתי את זה בצורה שהייתה נראית לי הגיונית, מציאותית וחינוכית...
אז במקומך, הייתי ניגשת לבת שלי בזמן רגועה, אומרת שאני מבינה שהיא ממש לא סובלת את קיפול הכביסה, אבל אין לי ברירה אחרת... (אני הסברתי לבת שלי כמה זה עוזר לי, והצעתי לה להסכים) אז בואי נחשוב ביחד, איך נהפוך את זה למשהו שאת רוצה לעשות את זה, אם לשלם לא נראה לך נכון, אפשר גם לצ'פר כל פעם עם משהו מיוחד...
אני חושבת שילדים אמורים לעזור בבית, אבל יש דברים שהם כבר "מעבר" ושם מותר וצריך לצ'פר אותם יותר...
כמו שאני בחמישי בלילה מצ'פרת את עצמי עם מגנום... אחרי שהבית שטוף והאוכל מוכן לשבת...
גלשת קצת במסקנות שלך, משקף את הטראומה.ילדה בת 13?
צריכה להיות אחראית על כביסות של משפחה מרובת ילדים?
זה אמיתי?
אני בגילי בקושי עומדת בזה
אז להפיל אחריות כזו על ילדה בכיתה ז'/ח'?
אולי יש לי טראומות ילדות שאני מגיבה ככה (אחריות בלי סוף ובקשות עזרה בלי פורפוציה)
אבל זה טוב שיש כאלה בעולם שיגידו לאחרים-- לאאאאא
אל תעשו את זה לילדים
לדעתי זה לא רעיון טוב להציע כסף על עזרה בבית.גם אני הגעתי לשלב שלא השתלטתי על הכביסות...
שלב ראשון הכנסתי "מקפלת כביסה" בתשלום, אבל הילדים לא סבלו אותה, כי היא ירדה עליהם ועלי, הבנתי שזה לא לעניין, ואמרתי לה שהבכורה שלי רוצה להיות אחראית על זה... (מה שהיה נכון, היא אמרה לי עדיף לי לקפל לבד מאשר שהיא תבוא..)
פעמיים ראשונות היא התלהבה מהעניין, היה מדהים!
עד שכמובן נמאס לה... והיא התחילה לחפף ולקפל בצורה מזעזעת... וזה משהו שאני לא יכולה להתפשר על קיפול סימטרי, היא בת שתיים עשרה, הצעתי לה תשלום שבועי, סוג של דמי כיס, על הקיפול כביסה, מאז הכל בא (כמעט) על מקומו בשלום.... אני לא דורשת ממנה את הפרפקציוניזם שחשוב לי, לוקחת בחשבון שגרביים ייעלמו, לא יודעת עד לרגע זה לאן וכיצד...
והיא נהנית לצבור קצת כסף....
אז שוב, זה עניין של חינוך, יהיה מי שיגיד שאמא לא אמורה לשלם לבת שלה... אבל אני עשיתי את זה בצורה שהייתה נראית לי הגיונית, מציאותית וחינוכית...
אז במקומך, הייתי ניגשת לבת שלי בזמן רגועה, אומרת שאני מבינה שהיא ממש לא סובלת את קיפול הכביסה, אבל אין לי ברירה אחרת... (אני הסברתי לבת שלי כמה זה עוזר לי, והצעתי לה להסכים) אז בואי נחשוב ביחד, איך נהפוך את זה למשהו שאת רוצה לעשות את זה, אם לשלם לא נראה לך נכון, אפשר גם לצ'פר כל פעם עם משהו מיוחד...
אני חושבת שילדים אמורים לעזור בבית, אבל יש דברים שהם כבר "מעבר" ושם מותר וצריך לצ'פר אותם יותר...
כמו שאני בחמישי בלילה מצ'פרת את עצמי עם מגנום... אחרי שהבית שטוף והאוכל מוכן לשבת...
עם כל הכבוד להתחמקות האלגנטית שלה
מדובר במעשה חצוף מאוד. נערה בגילה לא עושה כזה דבר בתמימות או בהתחכמות חביבה...
!אז תמיד משפטים החלטיים מידי מקפיצים אותי....
אני מבינה למה את מתכוונת,
אבל בתור ילדה כזאת, ז'תומרת אישה בוגרת שהייתה ילדה כזאת, והחלק הזה עדיין חי ובועט לפעמים...
זה לא תמיד מגיע מחוצפה... אני לא יודעת ספציפית כאן, אבל לפעמים זה מגיע מיצירתיות מסוימת, תמימות ודפוס הפעלה, וממש לא חוצפה, ודווקא אז כשההורים שלי ניסו "להעמיד אותי על המקום" לא הבנתי מה עשיתי.
לפעמים ילד מודע לזה שהוא עשה משהו לא בסדר, ומצפה לעונש, וטוב להגיב, יש ילדים שיענישו את עצמם כדי להרגיע את המצפון.
אבל כשזה הפוך וילד מקבל שדר, "אתה חצוף" והוא באמת לא מבין מה החוצפה בזה... הוא יכול להפוך לחצוף, כי כבר ממילא החליטו שאני כזה...
אז אני לא מכלילה אף אחד, אבל כהורים אנחנו צריכים לזכור שלא כל דבר זה חוצפה... אפשר להסביר לילד מה לא בסדר בזה, ואולי היא תגיד, לא חשבתי....
אני נזכרת עכשיו שפעם עשיתי תעלול למורה, הייתי כבר בכיתה י"א, כשחזרתי הביתה, שאלתי את אבא שלי אם הייתי חצופה, הוא ענה לי בחיוך "את אמורה לענות על השאלה הזאת לעצמך לבד, אני רק רוצה להגיד לך אחרי שאני אבא שלך 17 שנה, הורים ומורים צריכים להגיב לחוצפות, נכון, אבל מותר להם להנות מזה גם כן"....
וזה משפט שהולך אתי עד היום....
ברור שצריך להפסיק את פעולת ההתחמקות, אבל לזכור, להסביר, לכבד...
להחזיר לסל כביסה נקיה ,עצם המעשה כבר מדליק נורה אדומה מהבהבת "תני לי תפקיד אחר, אני לא סובלת את מה שאני עושה!!"דינה לא סקילה, אבל היא בהחלט צריכה ללמוד לבצע מטלות גם שהיא לא אוהבת!!
להחזיר לסל כביסה נקיה זה ממש התנהגות שלא היתה עוברת אצלי!
מצידי תשאירי לא מקופל ותתמודדי עם הקושי, אבל לעשות דבר כזה זה חציית גבול. (אצלי.)
מצד שני- אם יש לאמא אפשרות והיא יכולה להתחשב ולחנך אותה לזה בהדרגתיות, (כי היא בכל זאת ילדה...)
אז מה טוב.
אבל לא כי היא הצליחה ברעיון שלה ואמא נכנעה לה! ממש לא!
כי אמא בחרה להתחשב בה ואמא מצפה ממנה להוכיח שהיא ראויה להתחשבות.
ולא ניראה לי שאמא שלה לא יודעת שזה קשה לה.
זהו, שהיא כבר לא ילדה.היא יכולה המון דברים אבל היא עדיין ילדה
מה שאת מתארת כאן, זה שהיית ילדה כזו, אבל למדת משהו בחיים, עם הגיל....אבל בתור ילדה כזאת, ז'תומרת אישה בוגרת שהייתה ילדה כזאת, והחלק הזה עדיין חי ובועט לפעמים...
זה לא תמיד מגיע מחוצפה... אני לא יודעת ספציפית כאן, אבל לפעמים זה מגיע מיצירתיות מסוימת, תמימות ודפוס הפעלה, וממש לא חוצפה, ודווקא אז כשההורים שלי ניסו "להעמיד אותי על המקום" לא הבנתי מה עשיתי.
לפעמים ילד מודע לזה שהוא עשה משהו לא בסדר, ומצפה לעונש, וטוב להגיב, יש ילדים שיענישו את עצמם כדי להרגיע את המצפון.
אבל כשזה הפוך וילד מקבל שדר, "אתה חצוף" והוא באמת לא מבין מה החוצפה בזה... הוא יכול להפוך לחצוף, כי כבר ממילא החליטו שאני כזה...
אז אני לא מכלילה אף אחד, אבל כהורים אנחנו צריכים לזכור שלא כל דבר זה חוצפה... אפשר להסביר לילד מה לא בסדר בזה, ואולי היא תגיד, לא חשבתי....
אני נזכרת עכשיו שפעם עשיתי תעלול למורה, הייתי כבר בכיתה י"א, כשחזרתי הביתה, שאלתי את אבא שלי אם הייתי חצופה, הוא ענה לי בחיוך "את אמורה לענות על השאלה הזאת לעצמך לבד, אני רק רוצה להגיד לך אחרי שאני אבא שלך 17 שנה, הורים ומורים צריכים להגיב לחוצפות, נכון, אבל מותר להם להנות מזה גם כן"....
וזה משפט שהולך אתי עד היום....
ברור שצריך להפסיק את פעולת ההתחמקות, אבל לזכור, להסביר, לכבד...
גם אצלכם בבית קיפול הכביסה הוא מטלה מעצבנת שכל אחד מהילדים מנסה להתחמק ממנה בכל כוחו?
על כל פנים אצלנו זה המצב ששורר,
ועולה על כולנה, בתי בת ה-13, שפתחה מיומנות מיוחדת להתחמקות מנושא קיפול הכביסה,
בשבועיים האחרונים פתאום נהיה שקט.
התלונות פסקו, והכביסה קופלה ללא עוררין,
מצד שני, תעלומות אחרות החלו לצוץ, שמלת השבת שכיבסתי בוודאות לא הייתה בארון הבגדים, ארגז הכביסה עלה על גדותיו שוב ושוב, ולחבורת הבנים באופן קבוע היה חסר חולצות לבנות. וכו וכו.
החלטתי לעקוב באופן יסודי אחר התעלומה.
וכשגיליתי את הפתרון נותרתי עם פה פעור בהלם
הסתבר שביתי בת ה-13, ילדה נבונה ופקחית, הגתה רעיון נפלא.
בכל פעם כשקיבלה ערימה לקיפול, היא הגניבה בחשאי את הבגדים בחזרה לסל הכביסה המלוכלכת, (חלק היא כן קיפלה, כשהייתה במוזה המתאימה)
ככה היא סיימה באלגנטיות יעילה עם המשימה, ויכלה לפנות לשאר עיסוקיה....
האמת שהיא עדיין לא יודעת ש'עליתי' עליה.
אני במבוכה קשה.
אשמח לעזרתכם, איך אני אמורה להגיב בעניין?
קיפול כביסה לילדה בת 13 זה מעבר לעזרה בבית,במיוחד אם רק היא אחראית על זה וכל העול נופל עליה!לדעתי זה לא רעיון טוב להציע כסף על עזרה בבית.
לא טוב ולא חינוכי.
אבל זה בסדר שיש שחושבים אחרת
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
התחלות חדשות
פותחים שנת לימודים בפרוג!
פותחים את שנת הלימודים בפרוג עם מקצועות מתקדמים וחדשנים שיפתחו לכם דלתות בעולם התעסוקה!
ההרשמה בעיצומה!
23.09
כ' אלול
פתיחת מסלול
פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
23.09
כ' אלול
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
24.09
כ"א אלול
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
29.09
כ"ו אלול
פתיחה מסלול:
עימוד ספרי קודש
מסלול תורני
29.09
כ"ו אלול
פתיחת מסלול:
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
29.09
כ"ו אלול
פתיחת מסלול
חדשנות AI ובינה מלאכותית
קורס מקוצר
26.11
כ"ה חשוון
פתיחת מסלול
פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
תהילים פרק צט
א יי מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ:ב יי בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים:ג יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא:ד וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ:ה רוֹמְמוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:ו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל יי וְהוּא יַעֲנֵם:ז בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ:ח יי אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם:ט רוֹמְמוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יי אֱלֹהֵינוּ: