התייעצות תעלומת הכביסה

[דדד]

רק אני נהניתי מהיצירתיות?
איזה מתוקה, עדיה לגדולות!

 

[לא כמו כולם]

אני מסכים
ולכן לטובת הילדה לדעתי צריך להתעלם מזה.

כי אם נתחיל לדבר על זה ובסוף נעביר אותה לתפקיד אחר,הרי שבסופו של דבר התעלול הצליח לה.
אבל אם נתעלם ונחליט להעביר אותה מיוזמתינו לתפקיד אחר, זה לא יראה לה ניצחון, אלא התחשבות בקושי שלה.
אמנם, כדאי להביא לידיעתה שעלינו על הרעיון שלה, כמו שאתם הצעם, להגיד בקול 'מי הביא לכאן כביסה נקייה' וכדו' אבל בלי להפיל את זה דווקא עליה.

בכל מקרה היא תועבר תפקיד= התעלול הצליח.
השאלה אם תהיה לזה גם תחושת שיכרון של הצלחה של "עבדתי על אמא שלי"
או שהיא תרגיש בושה שעלו עליה והחליטו להתחשב בה.
אפשר גם להשהות את ההחלטה של העברת תפקיד ולהגיד משו כמו:
"אני רואה בחומרה התנהגות כזאת, אני אחשוב עם אבא מה לעשות"
שתהיה קצת בחששות...זה גם עונש.
ולמחרת להודיע על העברת תפקיד כדי להקל עליה מתוך התחשבות, ומצפים ממנה לגלות בגרות.

 

[שופרא]

ילדה בת 13?
צריכה להיות אחראית על כביסות של משפחה מרובת ילדים?

זה אמיתי?

אני בגילי בקושי עומדת בזה
אז להפיל אחריות כזו על ילדה בכיתה ז'/ח'?

אולי יש לי טראומות ילדות שאני מגיבה ככה (אחריות בלי סוף ובקשות עזרה בלי פורפוציה)
אבל זה טוב שיש כאלה בעולם שיגידו לאחרים-- לאאאאא
אל תעשו את זה לילדים

 

[בשעות הפנאי]

בכל מקרה היא תועבר תפקיד= התעלול הצליח.
השאלה אם תהיה לזה גם תחושת שיכרון של הצלחה של "עבדתי על אמא שלי"
או שהיא תרגיש בושה שעלו עליה והחליטו להתחשב בה.
אפשר גם להשהות את ההחלטה של העברת תפקיד ולהגיד משו כמו:
"אני רואה בחומרה התנהגות כזאת, אני אחשוב עם אבא מה לעשות"
שתהיה קצת בחששות...זה גם עונש.
ולמחרת להודיע על העברת תפקיד כדי להקל עליה מתוך התחשבות, ומצפים ממנה לגלות בגרות.

א. כפי שציינתי, אם היא חושבת שלא יודעים שזה היא עשתה, והעיברו אותה רק בשביל להקל עליה, היא לא תחשוב שהתעלול הצליח.
ב. גם אם זה יקח עוד יום, והתייעצות עם האבא, למעשה היא הצליחה בתעלול.
ג. אכן, אם הגעת להחלטה שמגיע לה עונש על זה, נאלץ להגיד לה שאנחנו יודעים.
השאלה היא האם זה מה שחכם לעשות. מה עדיף. להראות לה שיש דין ויש דיין מצד אחד אבל מצד שני שהיא הצליחה בתעלול. או לוותר על 'ההזדמנות' להעניש אותה, בשביל לא לגרום נזק גדול יותר.
ד. תחשבי איזה הרגשה טובה, וחשק לעזור הלאה, היא תקבל אם יבואו ויודיעו לה שלטובתה הוחלט לתת לה תפקיד אחר. סתם, כי רוצים שיהיה לה יותר קל. בלי להגיד לה כמה היא רעה במה שהיא עשתה.
ה. הרי אין ספק שהיא יודעת שהיא לא בסדר בתעלול הזה. היא תשמח להפטר מנקיפות המצפון הללו. אז למה לא לעזור לה?

 

[לא כמו כולם]

ילדה בת 13?
צריכה להיות אחראית על כביסות של משפחה מרובת ילדים?

זה אמיתי?

אני בגילי בקושי עומדת בזה
אז להפיל אחריות כזו על ילדה בכיתה ז'/ח'?

אולי יש לי טראומות ילדות שאני מגיבה ככה (אחריות בלי סוף ובקשות עזרה בלי פורפוציה)
אבל זה טוב שיש כאלה בעולם שיגידו לאחרים-- לאאאאא
אל תעשו את זה לילדים

לא חושבת שהיא אחראית על הכביסות. סה"כ עוזרת בקיפול. (ואולי זה התפקיד הבלעדי שלה בבית??)
כשילד שלך יסרב לך ויגיד לאאאא תספרו לנו אם זה כזה טוב. בסדר?

א. כפי שציינתי, אם היא חושבת שלא יודעים שזה היא עשתה, והעיברו אותה רק בשביל להקל עליה, היא לא תחשוב שהתעלול הצליח.
ב. גם אם זה יקח עוד יום, והתייעצות עם האבא, למעשה היא הצליחה בתעלול.
ג. אכן, אם הגעת להחלטה שמגיע לה עונש על זה, נאלץ להגיד לה שאנחנו יודעים.
השאלה היא האם זה מה שחכם לעשות. מה עדיף. להראות לה שיש דין ויש דיין מצד אחד אבל מצד שני שהיא הצליחה בתעלול. או לוותר על 'ההזדמנות' להעניש אותה, בשביל לא לגרום נזק גדול יותר.
ד. תחשבי איזה הרגשה טובה, וחשק לעזור הלאה, היא תקבל אם יבואו ויודיעו לה שלטובתה הוחלט לתת לה תפקיד אחר. סתם, כי רוצים שיהיה לה יותר קל. בלי להגיד לה כמה היא רעה במה שהיא עשתה.
ה. הרי אין ספק שהיא יודעת שהיא לא בסדר בתעלול הזה. היא תשמח להפטר מנקיפות המצפון הללו. אז למה לא לעזור לה?

א. התקבל לי הרושם שמדובר בילדה חכמה +++, היא תדע בוודאות שהעבירו אותה בגלל זה,
הילדים שלנו לא טיפשים.
ב.אם תתעקשו על זה שהתעלול לא יצליח אז אין בעיה. אפשר להשאיר אותה בתפקיד הזה אבל עם השגחה הדוקה, הרווח יהיה ילדה חנוקה וממורמרת...
הרעיון הוא למנוע תעלולים דומים בעתיד.
(כלים- היא תשבור. לשמור על הקטנים- היא תזניח, כדי שלא יסמכו עליה. לטאטא- היא תעיף הכל מתחת לספה. לא חסר רעיונות)
אני חושבת שכשילד מבין שההורים שלו לא טיפשים ויודעים את הלך מחשבתו- הוא לא ינסה את זה שוב.
להעניש- אפשר. השאלה כמה יעיל...
בגיל כזה הבושה העצמית היא לדעתי עונש מספיק.
ומותר להורים להתחשב, אם אומרים בפירוש שזה התחשבות (שבאה לאחר שיקול דעת ולא מיד) אז זה לא ניצחון!
ג.איזה נזק גדול יותר יכול להיגרם מהתחשבות?? מעונש חמור יכול להיגרם נזק גדול יותר.

ד.היא תקבל את אותה הרגשה טובה או אפילו יותר ממנה אם תדע שההורים שלה יודעים שהיא לא בסדר, ובכל זאת לפנים משורת הדין בחרו להתחשב בה.
ה. אני ממש בספק כמה נקיפות מצפון יהיה לה ואם בכלל, אני יותר בכיוון של לשכלל את הרעיון הגאוני.

 

[חדוי לינד]

גם אני הגעתי לשלב שלא השתלטתי על הכביסות...
שלב ראשון הכנסתי "מקפלת כביסה" בתשלום, אבל הילדים לא סבלו אותה, כי היא ירדה עליהם ועלי, הבנתי שזה לא לעניין, ואמרתי לה שהבכורה שלי רוצה להיות אחראית על זה... (מה שהיה נכון, היא אמרה לי עדיף לי לקפל לבד מאשר שהיא תבוא..)
פעמיים ראשונות היא התלהבה מהעניין, היה מדהים!
עד שכמובן נמאס לה... והיא התחילה לחפף ולקפל בצורה מזעזעת... וזה משהו שאני לא יכולה להתפשר על קיפול סימטרי, היא בת שתיים עשרה, הצעתי לה תשלום שבועי, סוג של דמי כיס, על הקיפול כביסה, מאז הכל בא (כמעט) על מקומו בשלום.... אני לא דורשת ממנה את הפרפקציוניזם שחשוב לי, לוקחת בחשבון שגרביים ייעלמו, לא יודעת עד לרגע זה לאן וכיצד...
והיא נהנית לצבור קצת כסף....
אז שוב, זה עניין של חינוך, יהיה מי שיגיד שאמא לא אמורה לשלם לבת שלה... אבל אני עשיתי את זה בצורה שהייתה נראית לי הגיונית, מציאותית וחינוכית...
אז במקומך, הייתי ניגשת לבת שלי בזמן רגוע, אומרת שאני מבינה שהיא ממש לא סובלת את קיפול הכביסה, אבל אין לי ברירה אחרת... (אני הסברתי לבת שלי כמה זה עוזר לי, והצעתי לה להסכים) אז בואי נחשוב ביחד, איך נהפוך את זה למשהו שאת רוצה לעשות את זה, אם לשלם לא נראה לך נכון, אפשר גם לצ'פר כל פעם עם משהו מיוחד...
אני חושבת שילדים אמורים לעזור בבית, אבל יש דברים שהם כבר "מעבר" ושם מותר וצריך לצ'פר אותם יותר...
כמו שאני בחמישי בלילה מצ'פרת את עצמי עם מגנום... אחרי שהבית שטוף והאוכל מוכן לשבת...

 

[דסולישה ❤]

גם אני הגעתי לשלב שלא השתלטתי על הכביסות...
שלב ראשון הכנסתי "מקפלת כביסה" בתשלום, אבל הילדים לא סבלו אותה, כי היא ירדה עליהם ועלי, הבנתי שזה לא לעניין, ואמרתי לה שהבכורה שלי רוצה להיות אחראית על זה... (מה שהיה נכון, היא אמרה לי עדיף לי לקפל לבד מאשר שהיא תבוא..)
פעמיים ראשונות היא התלהבה מהעניין, היה מדהים!
עד שכמובן נמאס לה... והיא התחילה לחפף ולקפל בצורה מזעזעת... וזה משהו שאני לא יכולה להתפשר על קיפול סימטרי, היא בת שתיים עשרה, הצעתי לה תשלום שבועי, סוג של דמי כיס, על הקיפול כביסה, מאז הכל בא (כמעט) על מקומו בשלום.... אני לא דורשת ממנה את הפרפקציוניזם שחשוב לי, לוקחת בחשבון שגרביים ייעלמו, לא יודעת עד לרגע זה לאן וכיצד...
והיא נהנית לצבור קצת כסף....
אז שוב, זה עניין של חינוך, יהיה מי שיגיד שאמא לא אמורה לשלם לבת שלה... אבל אני עשיתי את זה בצורה שהייתה נראית לי הגיונית, מציאותית וחינוכית...
אז במקומך, הייתי ניגשת לבת שלי בזמן רגועה, אומרת שאני מבינה שהיא ממש לא סובלת את קיפול הכביסה, אבל אין לי ברירה אחרת... (אני הסברתי לבת שלי כמה זה עוזר לי, והצעתי לה להסכים) אז בואי נחשוב ביחד, איך נהפוך את זה למשהו שאת רוצה לעשות את זה, אם לשלם לא נראה לך נכון, אפשר גם לצ'פר כל פעם עם משהו מיוחד...
אני חושבת שילדים אמורים לעזור בבית, אבל יש דברים שהם כבר "מעבר" ושם מותר וצריך לצ'פר אותם יותר...
כמו שאני בחמישי בלילה מצ'פרת את עצמי עם מגנום... אחרי שהבית שטוף והאוכל מוכן לשבת...

אהבתי לגמריי!!

 

[לילי 1]

ילדה בת 13?
צריכה להיות אחראית על כביסות של משפחה מרובת ילדים?

זה אמיתי?

אני בגילי בקושי עומדת בזה
אז להפיל אחריות כזו על ילדה בכיתה ז'/ח'?

אולי יש לי טראומות ילדות שאני מגיבה ככה (אחריות בלי סוף ובקשות עזרה בלי פורפוציה)
אבל זה טוב שיש כאלה בעולם שיגידו לאחרים-- לאאאאא
אל תעשו את זה לילדים

גלשת קצת במסקנות שלך, משקף את הטראומה.
לטעמי ילדה צריכה לבצע גם מטלות פחות אהובות, במיוחד אם אין בן בית אחר שאוהב את המטלה.
אני הייתי מדברת איתה ישירות, משדרת לה את האכזבה/כעס ומתגמלת בעונש (השבוע את מקפלת פעמיים)

לא נאמר כאן שהילדה אחראית על הכביסות במשפחה מרובת ילדים
אני קראתי על משפחה מרובת ילדים בה האמא אחראית על הכביסות והילדים שותפים קצת בעול.
גם אצלי בנות 9 ו 11 שותפות בעול הכביסות.
הן שונאות כל רגע והארון הרבה פחות מסודר מאשר כשאני הייתי מקפלת.
לפעמים חולצת השבת נעלמת ואני מוצאת אחרי כמה ימים בערימת הפיגמות ולפעמים הן משדכות גרביים בני דודים רחוקים בקושי אומרים שלום.
זו לא סיבה מבחינתי להוריד מהן את העול הזה. כמובן בפרופורציות ובהתאמה.
(התאמה אצלי- רק פריטים קטנים ורק אחת לשבוע משימה שלוקחת כחצי שעה כולל תלונות והתמרחויות)

 

[בשעות הפנאי]

גם אני הגעתי לשלב שלא השתלטתי על הכביסות...
שלב ראשון הכנסתי "מקפלת כביסה" בתשלום, אבל הילדים לא סבלו אותה, כי היא ירדה עליהם ועלי, הבנתי שזה לא לעניין, ואמרתי לה שהבכורה שלי רוצה להיות אחראית על זה... (מה שהיה נכון, היא אמרה לי עדיף לי לקפל לבד מאשר שהיא תבוא..)
פעמיים ראשונות היא התלהבה מהעניין, היה מדהים!
עד שכמובן נמאס לה... והיא התחילה לחפף ולקפל בצורה מזעזעת... וזה משהו שאני לא יכולה להתפשר על קיפול סימטרי, היא בת שתיים עשרה, הצעתי לה תשלום שבועי, סוג של דמי כיס, על הקיפול כביסה, מאז הכל בא (כמעט) על מקומו בשלום.... אני לא דורשת ממנה את הפרפקציוניזם שחשוב לי, לוקחת בחשבון שגרביים ייעלמו, לא יודעת עד לרגע זה לאן וכיצד...
והיא נהנית לצבור קצת כסף....
אז שוב, זה עניין של חינוך, יהיה מי שיגיד שאמא לא אמורה לשלם לבת שלה... אבל אני עשיתי את זה בצורה שהייתה נראית לי הגיונית, מציאותית וחינוכית...
אז במקומך, הייתי ניגשת לבת שלי בזמן רגועה, אומרת שאני מבינה שהיא ממש לא סובלת את קיפול הכביסה, אבל אין לי ברירה אחרת... (אני הסברתי לבת שלי כמה זה עוזר לי, והצעתי לה להסכים) אז בואי נחשוב ביחד, איך נהפוך את זה למשהו שאת רוצה לעשות את זה, אם לשלם לא נראה לך נכון, אפשר גם לצ'פר כל פעם עם משהו מיוחד...
אני חושבת שילדים אמורים לעזור בבית, אבל יש דברים שהם כבר "מעבר" ושם מותר וצריך לצ'פר אותם יותר...
כמו שאני בחמישי בלילה מצ'פרת את עצמי עם מגנום... אחרי שהבית שטוף והאוכל מוכן לשבת...

לדעתי זה לא רעיון טוב להציע כסף על עזרה בבית.
לא טוב ולא חינוכי.
אבל זה בסדר שיש שחושבים אחרת

 

[שביעית]

בלת''ק חלקי

ילדה בת 13 היא כבר לחלוטין לא ילדה, היא נערה.
עם כל הכבוד להתחמקות האלגנטית שלה
מדובר במעשה חצוף מאוד. נערה בגילה לא עושה כזה דבר בתמימות או בהתחכמות חביבה...
גם אם תורידי ממנה את הכביסה או תגבילי בזמן וכו' כמו כל הרעיונות הנפלאים שעלו כאן, בחוצפה את חייבת לטפל כדי שלא ימשיך גם בתחומים אחרים.

 

[kola]

אין לי מה להוסיף על כל הרעיונות והעצות שהועלו כאן, ויש לציינם לשבח!
רק דבר אחד, ציינת מקרה מסוים עם שאלה כיצד להתנהל.
אבל יש לשים לב, איך מערכת היחסים שלכם באופן כללי בבית? איך איך אתם מגיבים למקרים של חוסר משמעת? וכו' וכו'
בהצלחה!

 

[חדוי לינד]

עם כל הכבוד להתחמקות האלגנטית שלה
מדובר במעשה חצוף מאוד. נערה בגילה לא עושה כזה דבר בתמימות או בהתחכמות חביבה...

אז תמיד משפטים החלטיים מידי מקפיצים אותי....
אני מבינה למה את מתכוונת,
אבל בתור ילדה כזאת, ז'תומרת אישה בוגרת שהייתה ילדה כזאת, והחלק הזה עדיין חי ובועט לפעמים...
זה לא תמיד מגיע מחוצפה... אני לא יודעת ספציפית כאן, אבל לפעמים זה מגיע מיצירתיות מסוימת, תמימות ודפוס הפעלה, וממש לא חוצפה, ודווקא אז כשההורים שלי ניסו "להעמיד אותי על המקום" לא הבנתי מה עשיתי.
לפעמים ילד מודע לזה שהוא עשה משהו לא בסדר, ומצפה לעונש, וטוב להגיב, יש ילדים שיענישו את עצמם כדי להרגיע את המצפון.
אבל כשזה הפוך וילד מקבל שדר, "אתה חצוף" והוא באמת לא מבין מה החוצפה בזה... הוא יכול להפוך לחצוף, כי כבר ממילא החליטו שאני כזה...
אז אני לא מכלילה אף אחד, אבל כהורים אנחנו צריכים לזכור שלא כל דבר זה חוצפה... אפשר להסביר לילד מה לא בסדר בזה, ואולי היא תגיד, לא חשבתי....
אני נזכרת עכשיו שפעם עשיתי תעלול למורה, הייתי כבר בכיתה י"א, כשחזרתי הביתה, שאלתי את אבא שלי אם הייתי חצופה, הוא ענה לי בחיוך "את אמורה לענות על השאלה הזאת לעצמך לבד, אני רק רוצה להגיד לך אחרי שאני אבא שלך 17 שנה, הורים ומורים צריכים להגיב לחוצפות, נכון, אבל מותר להם להנות מזה גם כן"....
וזה משפט שהולך אתי עד היום....
ברור שצריך להפסיק את פעולת ההתחמקות, אבל לזכור, להסביר, לכבד...

 

[מימימו]

אז תמיד משפטים החלטיים מידי מקפיצים אותי....
אני מבינה למה את מתכוונת,
אבל בתור ילדה כזאת, ז'תומרת אישה בוגרת שהייתה ילדה כזאת, והחלק הזה עדיין חי ובועט לפעמים...
זה לא תמיד מגיע מחוצפה... אני לא יודעת ספציפית כאן, אבל לפעמים זה מגיע מיצירתיות מסוימת, תמימות ודפוס הפעלה, וממש לא חוצפה, ודווקא אז כשההורים שלי ניסו "להעמיד אותי על המקום" לא הבנתי מה עשיתי.
לפעמים ילד מודע לזה שהוא עשה משהו לא בסדר, ומצפה לעונש, וטוב להגיב, יש ילדים שיענישו את עצמם כדי להרגיע את המצפון.
אבל כשזה הפוך וילד מקבל שדר, "אתה חצוף" והוא באמת לא מבין מה החוצפה בזה... הוא יכול להפוך לחצוף, כי כבר ממילא החליטו שאני כזה...
אז אני לא מכלילה אף אחד, אבל כהורים אנחנו צריכים לזכור שלא כל דבר זה חוצפה... אפשר להסביר לילד מה לא בסדר בזה, ואולי היא תגיד, לא חשבתי....
אני נזכרת עכשיו שפעם עשיתי תעלול למורה, הייתי כבר בכיתה י"א, כשחזרתי הביתה, שאלתי את אבא שלי אם הייתי חצופה, הוא ענה לי בחיוך "את אמורה לענות על השאלה הזאת לעצמך לבד, אני רק רוצה להגיד לך אחרי שאני אבא שלך 17 שנה, הורים ומורים צריכים להגיב לחוצפות, נכון, אבל מותר להם להנות מזה גם כן"....
וזה משפט שהולך אתי עד היום....
ברור שצריך להפסיק את פעולת ההתחמקות, אבל לזכור, להסביר, לכבד...

!

 

[פ.ג.]

אני חושבת שכן חשוב לדבר ישירות-הכי בריא
לדעתי כדאי שתדברי איתה בדיוק כמו שכתבת פה שאת יודעת שהיא לא אוהבת את התפקיד ובכל אופן חשבת שהיא מספיק בוגרת כדי לעשות גם דברים לא הכי אהובים עליה
ואז תזרקי אליה את הכדור ותשאלי אותה מה היא מציעה /חושבת
אולי התפקיד עוד לא מתאים לה או אולי היא רוצה לעשות שינוי-להתחיל בקטנה כל פעם לקפל רק נגיד 10 פריטי לבוש

 

[hellen]

דינה לא סקילה, אבל היא בהחלט צריכה ללמוד לבצע מטלות גם שהיא לא אוהבת!!
להחזיר לסל כביסה נקיה זה ממש התנהגות שלא היתה עוברת אצלי!
מצידי תשאירי לא מקופל ותתמודדי עם הקושי, אבל לעשות דבר כזה זה חציית גבול. (אצלי.)
מצד שני- אם יש לאמא אפשרות והיא יכולה להתחשב ולחנך אותה לזה בהדרגתיות, (כי היא בכל זאת ילדה...)
אז מה טוב.
אבל לא כי היא הצליחה ברעיון שלה ואמא נכנעה לה! ממש לא!
כי אמא בחרה להתחשב בה ואמא מצפה ממנה להוכיח שהיא ראויה להתחשבות.

ולא ניראה לי שאמא שלה לא יודעת שזה קשה לה.

להחזיר לסל כביסה נקיה ,עצם המעשה כבר מדליק נורה אדומה מהבהבת "תני לי תפקיד אחר, אני לא סובלת את מה שאני עושה!!"
למה לא לתת לילדה לעזור בדברים שהיא כן אוהבת וכן רוצה? שתעשה את זה הכי טוב שאפשר,
ולא מתוך הרגשה שדפקו אותה לנצח עם תפקיד שהיא לא אוהבת ועושה אותו בחוסר חשק העיקר להתפטר ממנו,
גם אני הייתי עושה הכל בשביל להתפטר ממנו...

 

[קריה נאמנה]

היא יכולה המון דברים אבל היא עדיין ילדה

זהו, שהיא כבר לא ילדה.
עפ"י היהדות היא כבר בוגרת, וראוי להתייחס אליה ככזו.

אבל בתור ילדה כזאת, ז'תומרת אישה בוגרת שהייתה ילדה כזאת, והחלק הזה עדיין חי ובועט לפעמים...
זה לא תמיד מגיע מחוצפה... אני לא יודעת ספציפית כאן, אבל לפעמים זה מגיע מיצירתיות מסוימת, תמימות ודפוס הפעלה, וממש לא חוצפה, ודווקא אז כשההורים שלי ניסו "להעמיד אותי על המקום" לא הבנתי מה עשיתי.
לפעמים ילד מודע לזה שהוא עשה משהו לא בסדר, ומצפה לעונש, וטוב להגיב, יש ילדים שיענישו את עצמם כדי להרגיע את המצפון.
אבל כשזה הפוך וילד מקבל שדר, "אתה חצוף" והוא באמת לא מבין מה החוצפה בזה... הוא יכול להפוך לחצוף, כי כבר ממילא החליטו שאני כזה...
אז אני לא מכלילה אף אחד, אבל כהורים אנחנו צריכים לזכור שלא כל דבר זה חוצפה... אפשר להסביר לילד מה לא בסדר בזה, ואולי היא תגיד, לא חשבתי....
אני נזכרת עכשיו שפעם עשיתי תעלול למורה, הייתי כבר בכיתה י"א, כשחזרתי הביתה, שאלתי את אבא שלי אם הייתי חצופה, הוא ענה לי בחיוך "את אמורה לענות על השאלה הזאת לעצמך לבד, אני רק רוצה להגיד לך אחרי שאני אבא שלך 17 שנה, הורים ומורים צריכים להגיב לחוצפות, נכון, אבל מותר להם להנות מזה גם כן"....
וזה משפט שהולך אתי עד היום....
ברור שצריך להפסיק את פעולת ההתחמקות, אבל לזכור, להסביר, לכבד...

מה שאת מתארת כאן, זה שהיית ילדה כזו, אבל למדת משהו בחיים, עם הגיל....
אז זה בדיוק מה שמצופה גם מילדה בת 13.
גם אם החלק הזה עדיין חי ובועט, היא כבר אמורה לדעת להתמודד אתו.
ראוי שההורים יכוונו אותה בסבלנות ובאהבה, כמו שההורים שלך כיוונו אותך, אבל לא כדאי לוותר לה.

 

[ממק'ה]

גם אצלכם בבית קיפול הכביסה הוא מטלה מעצבנת שכל אחד מהילדים מנסה להתחמק ממנה בכל כוחו?
על כל פנים אצלנו זה המצב ששורר,
ועולה על כולנה, בתי בת ה-13, שפתחה מיומנות מיוחדת להתחמקות מנושא קיפול הכביסה,
בשבועיים האחרונים פתאום נהיה שקט.
התלונות פסקו, והכביסה קופלה ללא עוררין,
מצד שני, תעלומות אחרות החלו לצוץ, שמלת השבת שכיבסתי בוודאות לא הייתה בארון הבגדים, ארגז הכביסה עלה על גדותיו שוב ושוב, ולחבורת הבנים באופן קבוע היה חסר חולצות לבנות. וכו וכו.
החלטתי לעקוב באופן יסודי אחר התעלומה.
וכשגיליתי את הפתרון נותרתי עם פה פעור בהלם
הסתבר שביתי בת ה-13, ילדה נבונה ופקחית, הגתה רעיון נפלא.
בכל פעם כשקיבלה ערימה לקיפול, היא הגניבה בחשאי את הבגדים בחזרה לסל הכביסה המלוכלכת, (חלק היא כן קיפלה, כשהייתה במוזה המתאימה)
ככה היא סיימה באלגנטיות יעילה עם המשימה, ויכלה לפנות לשאר עיסוקיה....
האמת שהיא עדיין לא יודעת ש'עליתי' עליה.
אני במבוכה קשה.
אשמח לעזרתכם, איך אני אמורה להגיב בעניין?

איזה ילדה חמודה ויצירתית יש לך!

 

[ברברוג]

@בשעות הפנאי לא הבנתי מה הבעייה לתת לה קצת על הראש.. איך את מתנהגת..זה לא מתאים לגיל שלך וכו' וכו' ובאותה השיחה לשואל אותה האם התפקיד הזה קשה לה , האם היא חושבת שיש מטלה שיהיה לה יותר קל.

 

[לייקית]

לדעתי, חייבים להעמיד אותה על מקומה.
אבל, במבט אוביקטיבי, תתעודדי, יש לך בת חכמה, יצירתית ויוזמתית מאד. היא עוד יכולה להגיע רחוק...

 

[שרינה]

לדעתי זה לא רעיון טוב להציע כסף על עזרה בבית.
לא טוב ולא חינוכי.
אבל זה בסדר שיש שחושבים אחרת

קיפול כביסה לילדה בת 13 זה מעבר לעזרה בבית,במיוחד אם רק היא אחראית על זה וכל העול נופל עליה!
ילדים אמורים לעזור לנו,אבל אסור לתת להם תחושה שהם מחליפים אותנו כי יש לנו עומס או כי קשה לנו