לי נראה באופן כללי שאצל בנים העניין רגיש יותר מבנות. (יש לי ארבעה בנים)
העניין של להיות חלק מהחברה ולא להיות יוצא דופן בשום דבר, חשוב להם מאד!
ולפעמים התחושה שצוחקים עליו היא תחושה לא אמיתית, הוא מרגיש שהעניים ננעצות בו ולא תמיד זה נכון, הרגשה פסיכולוגית למי שמרגיש יוצא דופן. וכמובן שיש לכבד את זה, ולהתחשב בו.
אני הפסקתי מזמן להתווכח איתם. רוצה נעליים שחורות?? בטוח בזה?? אין בעיה יהיו שחורות.
רוצה רק מכנסיים כהות? יהיו רק מכנסיים כהות.
אמנם הם לומדים בחיידר נחשב ביותר, אולי הנחשב ביותר בעיר, אבל משום מה אין שם תקנון, ואין יוצאי דופן... מה שאומר שזה בא מהילדים.
לעומת זאת, אצל בנות, אם רוצים לשמור על אחידות יש צורך בתקנון מפורט ומחמיר. כנראה שלבנות יש צורך הפוך בד"כ -להיות ייחודיות. אם ביתי תדע שמישהי מחברותיה רכשה פריט מסוים, היא לא תרכוש אותו, אפילו אם תאהב אותו מאד.
לעומת בני שלפני בר המצווה שלו הלך לקנות נרתיק לתפילין ולא הצליח להחליט על הדוגמא לפני שחזר לכיתה ובדק את כל נרתיקי התפילין הקיימים כדי להיות בטוח שאינו קונה משהו לא מקובל...(ומי שמכירה ההבדלים בין הנרתיקים אפשר לראות כמעט רק בזכוכית מגדלת
אני הגעתי למסקנה שכמו שאני רוצה לראותם לבושים יפה ודואגת להם לכל צרכיהם, חלק מהצרכים שלהם הוא להלביש אותם בצורה שתכבד אותם בעני חבריהם (או בעיני עצמם) גם אם זה לא מוצא חן בעיני.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
