תיקוני לשון

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הואיל ויש שגיאות לשון נפוצות למדי גם בחומר שעובר הגהה ומן הראוי לשרשן ובתגובה לבקשות שהועלו כאן בעבר, החלטתי להתחיל במצוה:). אודה מאוד לתגובות ענייניות בלבד.
בינתיים אתייחס כאן לשתי שגיאות נפוצות למדי, שנתקלתי בהן ב-24 השעות האחרונות:
א. מן - מין:
מן הגורן ומן היקב, מן העיר אל הכפר, מן המיצר, מן הפח אל הפחת,
אבל
איזה מין רעיון זה? יש להם מין תחושה כזו, זו מין הפרעה, תופעה מחלה.
(מן = מאת, מתוך; מין = סוג)
ב. תולה - תלוי
הוא תלה את התמונה, היא תולה את הכבסים. התמונה תלויה, הכבסים תלויים.
תלה - פועל יוצא. הדברים שמישהו תולה אותם הם תלויים.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אֵלּוּ ואלו דברי אלקים חיים

וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר (בבא מציעא פרק י משנה א)

אֵלּוּ - אלה, צורת ריבוי של המילים "זה" ו"זאת"
אֵילוּ - איזה הם, צורת הריבוי של איזה ואיזו
 

דניאל נ

משתמש מקצוען
אלו כללים חשובים מאוד
לא ידעתי אילו מילים משמשות לכל דבר
ועכשיו אני יודע שזה תלוי
אני תולה את בורותי בעניין בנמנום בשעת שעורי הדקדוק
אילו מילים אוכל לכתוב על מנת להביע את תודתי והערכתי
אכתוב לך כמה מילים מן הלקסיקון המצוי
או לפחות מין אחד של תודה
תודה רבה
 

נום

משתמש רשום
הכשל הנ"ל הוא יותר לוגי באופיו:
אני מבחינה בכתם לאחר ששמתי ליבי למראה הבגד.
לא "שמתי לב לילד שעמד על שפת המדרכה", אלא "הבחנתי בילד העומד על שפת המדרכה לאחר ששמתי ליבי למתרחש סביבי"
[או כמו שאבא אומר: שַׂמְלֵבְתִּי]
:)
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
גם זה לוגי
חשתי במהלומה עזה מוטחת בערפי, והרגשתי כאב חד מפלח את כל גופי.
לא הפוך: הרגשתי במהלומה עזה מוטחת בערפי וחשתי כאב עז וכו'
התחושה - נותנת ביטוי לתחושה הראשונית, למפגש הראשון עם הדבר. ההרגשה היא הדבר שמלווה אחר כך את העניין.
כך הנלענ"ד...
 

ATUK

משתמש רשום
נכתב ע"י אפכא מסתברא;575629:
ב. תולה - תלוי
הוא תלה את התמונה, היא תולה את הכבסים. התמונה תלויה, הכבסים תלויים.
תלה - פועל יוצא. הדברים שמישהו תולה אותם הם תלויים.

פעם אחת, כמדומני באחד הנביאים, נמצא צורת הפועל היוצא "תולה" במשמעות של נתלה או תלוי.
אין לידי קונקורדנציה כדי למצוא את המקום.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איפה? - מילת שאלה שפירושה: היכן. "איפה נמצא החדר"?
איפוא, מילת קריאה שפירושה: אכן. "אם כך, אפנה איפוא לשם"...
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכתב ע"י עדיאל;585742:
איפה? - מילת שאלה שפירושה: היכן. "איפה נמצא החדר"?
איפוא, מילת קריאה שפירושה: אכן. "אם כך, אפנה איפוא לשם"...
נכון מאוד, בתיקון קל: אפוא ולא איפוא.
 

agav

משתמש פעיל
בעקבות אשכולות המתכונים, לתשומת לב:

לְתַבֵּל - לפזר תבלינים (לטַבֵּל - רצוי בליל הסדר)

אבל מִטְבָּל - רוטב להגשה בצד ירקות וכד' (מותר כל השנה)
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י agav;586599:
בעקבות אשכולות המתכונים, לתשומת לב:

לְתַבֵּל - לפזר תבלינים (לטַבֵּל - רצוי בליל הסדר)

אבל מִטְבָּל - רוטב להגשה בצד ירקות וכד' (מותר כל השנה)

מנין לך שזה לא "מתבל"?
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י agav;586621:
נידון על שם סופו
החקירה כאן היא, אם נוטלים את מיני הירקות ומטבלים אותם בתערובת זו, שאז שמו "מטבל".
או שמא לא, כי אם נוטלים מהתערובת ומזלפים על הירקות. שאז שמו "מתבל"...

:confused:
 

agav

משתמש פעיל
מטבל הוא חידוש שנוצר בעקבות הצורך ליצור בידול מ'רוטב' שבו משתמשים לתבל את הירקות.
 

דניאל נ

משתמש מקצוען
תודה לזה שכתב מתבל
אני מתווכח עם מישהו הרבה זמן הוא מתעקש לומר לתבלן ...
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
תבלינים זה עוד שיבוש...

בלשון חז"ל תְּבָלִין זה הריבוי של תֶּבֶל
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י דניאל נ;586635:
תודה לזה שכתב מתבל
אני מתווכח עם מישהו הרבה זמן הוא מתעקש לומר לתבלן ...

מקורות לשיטתך:
א. כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם, אסור (ערלה פ"ב מ"ד)
ב. ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמע להחמיר, מין במינו (שם מ"ו)
ג. ואי מתבל בתבלין - כוליה אסור (חולין קיב.)
ד. אמר רבי שמעון בן גמליאל, ארבעה שמות נקראו לארץ, כנגד ארבעה תקופותיה: ארץ, תבל, אדמה, ארקא. ארץ, כנגד תקופת ניסן, שהיא מריצה את פרותיה. תבל, כנגד תקופת תמוז, שהיא מתבלת את פרותיה (ב"ר יג יב)

יש עוד המון...
 

דניאל נ

משתמש מקצוען
נכתב ע"י אברהם;586693:
תבלינים זה עוד שיבוש...

בלשון חז"ל תְּבָלִין זה הריבוי של תֶּבֶל

חוששני שאתה טועה
כתוב בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
(1) תלמוד בבלי מסכת שבת דף מב/א
והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן *תבלין*
(2) תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט/ב
המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה *תבלין* כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה
(3) תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט/ב
חזי למידי אבל עצים דחזו לככא דאקלידא אפילו כל שהוא קא משמע לן: *תבלין* כדי
(4) תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט/ב
לתבל ביצה קלה: ורמינהו *תבלין* שנים ושלשה שמות ממין אחד או משלשה מינין )ושם
(5) תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט/א
ריחו נודף אמר לו *תבלין* אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף
(6) תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכח/א
הרבה כדרך שהוא עושה בחול וכן באמיתא וכן בפיגם וכן בשאר מיני *תבלין* מאי
(7) תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כט/א
בקב מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר עוכלא *תבלין* וליטרא ירק ועשרה אגוזין
(8) תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כט/א
*תבלין* ותבלין לאו בני אכילה נינהו אטו הכא מי לא קתני חטין ושעורין ולאו בני
(9) תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מ/ב
יתן לתוכן *תבלין* אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא
(10) תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מד/א
בה מקום מגעו אמאי פסולה הא בטלי להו *תבלין* ברוב ואמר רבה בר בר חנה מה טעם
(11) תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מד/א
אומר תרומה לתוך כו' אמר ליה הנח לתרומת *תבלין* דרבנן איתיביה שתי קופות אחת
(12) תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז/א
לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט תניא כוותיה דרבי יוחנן *תבלין* זכר
(13) תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז/א
שבירושלים בואו וטלו לכם *תבלין* למצוה: משנה מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל
(14-15) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יא/א
*תבלין* ומדוך אצל מדוכה ולא מדוכה אצל *תבלין* ומדוך ובית הלל אומרים מוליכין זה
(16-17) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יא/א
*תבלין* ומייתינא אחריתי דלא בעיא *תבלין* הכא מאי איכא למימר ממלך ולא תבר כיון
(18) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יד/א
אמר רבי אלעזר מנפח בידו אחת ובכל כחו: משנה בית שמאי אומרים *תבלין* נדוכין
(19) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יד/א
במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים *תבלין* נדוכין כדרכן במדוך
(20) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יד/א
הונא ורב חסדא חד אמר כל הקדרות כולן צריכות מלח ואין כל הקדרות צריכות *תבלין*
(21-22) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יד/א
קליה ודלמא *תבלין* הוו *תבלין* נבוחי מנבח קלייהו תנו רבנן אין עושין טיסני ואין
(23) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כט/א
קודר הוא קב או קבים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש והנחתום מודד *תבלין* ונותן
(24) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לד/א
ואחד מביא את המים ואחד נותן בתוכו *תבלין* ואחד מגיס כולן חייבין והתניא אחרון
(25) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לז/א
מחברתה *תבלין* ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני
(26) תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לח/ב
אמר גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות רבא אמר *תבלין* לטעמא עבידי וטעמא לא בטיל
(27) תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נא/א
קדמאה אמר ליה עיביד לי דאומר לך עבד אמר ליה תבל הוא *תבלין* יש בה מי שניא
(28) תלמוד בבלי מסכת נזיר דף לו/ב
אומר אלא הנח לתרומת *תבלין* דרבנן היא איתיביה שתי קופות אחת של תרומה ואחת של
(29) תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל/ב
תורה *תבלין* ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר הלא אם תטיב שאת
(30) תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז/א
הוא יצר הרע ברא לו תורה *תבלין* דרש רבא מאי דכתיב ברכת אובד עלי תבא ולב
(31) תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צ/ב
אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנין וסלתות אבל *תבלין*
(32) תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סו/א
אמינא לה דבתר טעמא אזלינן דתניא *תבלין* ב' וג' שמות והן מין אחד או מין ג'
(33) תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סז/א
נותן טעם לפגם שאמרו לא שיאמרו קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה *תבלין*
(34) תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סז/א
יתירה *תבלין* אלא כל שאין חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה ואיכא דאמרי אמר ריש
(35-36) תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סז/א
*תבלין* יתירה *תבלין* אלא השתא מיהא הא פגמה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל
(37) תלמוד בבלי מסכת זבחים דף עו/א
תבלי חולין ותבלי תרומה דברי ר' ישמעאל אמר ליה הנח לתרומת *תבלין* דרבנן
(38) תלמוד בבלי מסכת זבחים דף עו/א
ולאו מי אותביתיה מהא דתבלין ואמר לי הנח לתרומת *תבלין* דרבנן הכא נמי )תרומה(
(39) תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כג/ב
שמע תיבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני *תבלין* כשרה מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת
(40) תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כג/ב
קא סלקא דעתך דאפיש לה *תבלין* טפי ממצה בשלמא למאן דאמר בתר בטל אזלינן בטיל
(41) תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כג/ב
הוי כמבטל דלכי מעפשא הוי לה כתבלין אלא למאן דאמר בתר מבטל אזלינן *תבלין* מי
(42) תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כג/ב
קא הוו מצה הכא במאי עסקינן דלא אפיש לה *תבלין* דרובה מצה היא ולא בטלה דיקא
(43) תלמוד בבלי מסכת חולין דף קכ/א
*תבלין* תנן התם הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו חייב בשלמא הקפה את
 

דניאל נ

משתמש מקצוען
ודרך אגב רבים שואלים הרי התבלין תפקידו לשפר את טעם האוכל ולא להרוס או לשלול אותו
מפה רואים שתפקידו של היצר הוא לעצב את אישיותו של היהודי כמאמרם רצה הקב״ה לזכות את ישראל שהוא גם מלשון זיכוך לפיכך הרבה להם .. שעל ידי היצר הרע והמצוות אדם מתעלה במלחמתו היומיומית ומתקרב למטרתו האמיתית בעולם לעשות נחת רוח ליוצרו למרות הנסיונות והקשיים
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה