כאשר
חנוך יוניק, בן 38 תושב ברוקלין בניו יורק, שמע על אירועי טבח שמחת תורה עוד היה חג בניו יורק. הלב שלו היה כאן, עם עם ישראל בארץ הקודש. אשתו אמרה לו שרואים על הפנים שלו שהוא רוצה לטוס לארץ ולעזור במה שהוא יכול, חנוך לא הכחיש, ואשתו אמרה לו שהיא מסכימה בלב שלם. "ממקום של אהבת ישראל ועם ישראל, אהבת ה', ואהבת ישראל מגיעים ביחד ואי אפשר אחד בלי השני", הסביר חנוך את דבריו של הרבי שהמשפט שלו חיזק אצלו ואשתו שזה הרגע שצריך ללכת לעזור לעם ישראל.
חנוך, נשוי עם שישה ילדים כששניים מתוכם בעלי צרכים מיוחדים, שירת בעברו בגדוד החרדי "נצח יהודה" וכפראמדיק.
אחד מהמפקדים שחיפש פראמדיק יצר קשר עם חנוך ובדק אם אפשר לגייסו. לאחר כמה שעות הוא קיבל הודעה מרס"ן שהוא מצוות למילואים ושיגיע לישראל. חנוך היה מאושר וטס לישראל בדיוק ביום ההולדת שלו. במילואים חנוך משרת בגדוד 8109 בחטמ"ר שומרון.
כשהגדוד החל לצאת ל'אפטרים' חנוך לא בדיוק ידע לאן ללכת, יש לו כמה בני דודים בארץ אבל הוא לא רצה להכביד עליהם, גם כשנפצע בבסיס ונזקק לתפרים ואמרו לו שהוא משוחרר לבית, הוא אמר למפקדים שמעדיף להישאר בבסיס כי לא באמת היה לו לאן ללכת.
לאחר יותר ממאה ימי מילואים רצופים הוא עדיין לא היה בבית. אבל במקום ללכת הביתה, הוא מאוד רצה להביא את אשתו וילדיו לישראל.
זה אומר שבעה כרטיסי טיסה, וכסף מועט. אז הוא ערך כמה בירורים ואמרו לו שהוא יכול לקבל 25% הנחה על כל כרטיס באל על. אבל זה עדיין סכום עצום של כסף. כזכור, הוא לא עבד מאז שמחת תורה! אז הוא הבין שהוא לא יכול לעשות את זה. הוא החליט שאולי הוא יטוס הביתה לבקר את משפחתו.
ואז אירע מפנה:
באותו לילה סיפרו לו חבריו שבמסעדה מסוימת כשרה למהדרין בירושלים לוחמים אוכלים בחינם. אז הוא וחבריו הלכו למסעדה, הם ישבו ואכלו ארוחה נהדרת. הוא הבחין בשני האנשים שפינקו את כל החיילים בארוחה הזו בחלק האחורי של המסעדה.
במחווה אישית, הוא ניגש אליהם ואמר, "תודה רבה על הארוחה המדהימה הזו".
אחד מהם אמר: "קח קצת אוכל הביתה לאשתך."
והוא ענה: "אני אשמח, אבל היא באמריקה עם ששת הילדים שלי..."
ואז שאלו אותו "מתי בפעם האחרונה ראית אותם?" אז הוא סיפר להם את הסיפור שלו שהוא רוצה להביא אותם, אבל הוא לא יכול היה להרשות לעצמו.
הם הביטו זה בזה, שני הבחורים האלה, ואמרו: "הכרטיסים שלכם מכוסים."
יוניק לא האמין. אבל הם התעקשו: "לך תתקשר לאשתך! תגיד לה להתחיל להתכונן. הגזבר שלנו יתקשר אליך בבוקר".
אחר כך אמרו: "יש לך מקום לינה?"
הוא אמר 'לא'.
הם אמרו: "יש לנו דירה בהר נוף. הם יכולים להישאר שם במשך כל הביקור, אין בעיה." הם גם נתנו להם סכום נוסף להוצאות המסע והביקור.
"מי כעמך ישראל".
משפחת יוניק מתאחדת בארץ. צילום ועריכה: הצלמת שירה ברוק. צפו: https://col.org.il/news/160849
הנושאים החמים
