תינוק-עולל

[RacheliArt]

מה המקור של השם-עולל-לתינוק?
מוזר מעט כי מאותו שורש נגזרות המילים "תעלולים" "עלילה" ו"לעולל".

 

[אפכא מסתברא]

אם יש עולל שאינו מעולל תעלולים כי אז יש לבדוק את מצב בריאותו...

 

[מילה שלי]

הביטוי "עול ימים"

גם מתאים ושייך למשפחה התינוקית הזו.
נכון?

 

[RacheliArt]

אבל עולל זה תינוק רך, כיצד יעולל?

 

[yosef1234]

רש"י בראשית ל"ג פ' י"ג הצאן והבקר עלות עלי יעויין שם שעולל מלשן עלי על ההורה מוטלת חובת גידולו ואולי גם מלשון על שנושאים אותו למעלה [זה כבר שלי]

 

[RacheliArt]

תודה רבה!

 

[מילה שלי]

עוללות

כך גם עוללות שהם אשכולות קטנים של זיתים וענבים.
שעליהם חלה המצווה בבצירת הכרם.

 

[יונתן1]

רש"י תהלים ח, ב: "גדלים בליכלוך כעוללים ויונקי שדים, עוללים לשון ועוללתי בעפר קרני (איוב טז) וע"ש הלכלוך נקראו כל תינוקות עוללים".

הכתב והקבלה פר' קדושים יט, י:
(י) לא תעולל. לא תטול עוללות שבה, והן ניכרות, איזהו עוללות כל שאין לו לא כתף ולא נטף (רש"י) ענין כתף ונטף מבואר ברא"ם כאן ובר"ש במס' פאה, וכבר כתב הכ"מ (פ"ד ממתנת עניים ה' י"ז) שדברי הר"ש מתיישבים יותר. - ופירוש לא תעולל, לא תכרות העוללות, והם הקטנים כמו עולל, (לפני איש) גם יקראו יונקות, וזאת המלה כמו ושרשך מארץ חיים (תהלים נ"ב) שטעמו יכרות השרש, וכן מסאף פארה (ישעי' י') יכרות הסעיף (ראב"ע) וכ"כ הרא"ם לא תעולל לא תטול העוללות כמו לא תזמור לא תטול הזמורות וכו' והרוב מזה המין נעשה בכרמים בראשי הגפנים שבעת הבציר אינם מבושלין רק הן בוסר או קצת מבושל ונקראת בלשון יון (דפטרו"פודיא) זהו הנקרא עולל ועליו הזהיר הכתוב שלא יטלנו רק יניחנו לעניים, ע"כ. ולשון רמב"ן עוללות הם הענבים הקטנים הנמצאים בכרמים לפעמים הנקרא בלע"ז (גוטמ"ש) וזה דבר מועט בודאי לפי הנראה בכרמים שלנו. (הרא"ה בס' החינוך הביאו וע"ש), לדבריהם שהעוללות הם ענבים קטנים שהם עדיין בוסר או אינם מבושלים כל צרכם, יצא לנו כי שם עוללות הוא מענין עוללתי בעפר קרני (איוב ט"ז) עיני עוללה לנפשי (איכה ג') כי התעללתי בי (בלק כ"ב) שענינם ניוול מיאוס גנאי ובזיון (אכטוגנסלאז) ולזה הונח על התינוק הרך שם עולל (מפי עוללים ויונקים, תהלים ח') להיותו עלול בנזילות ומאוס בטנופים. ויהיו טעם עוללות ענבים גרועים (ארדינערע טרויבען), וגם ענין תלישת ענבים אלו יש לכלול בלשון תעולל, מענין מטרף בני עלית (ויחי מ"ט) דלאונקלס ויב"ע ורש"י פי' עלית סלקת, וכן כעלות גדיש בעתו (איוב ה') הסתלקות התבואה מן השדה, ונכללו שתי ההוראות האלה במלת לא תעולל, לא תסלק ענבים גרועים, כלומר לא תתלוש אותם ממקום חבורם (דיא ארדינערען טרויבען ניכט אבנעהמען). ורנ"ו אמר, דרך הבוצר להניח העוללות, ואחר גמר הבציר ישוב לקחת העוללות. והשניה נקרא מעולל, וזהו שכתוב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך (כי תצא כ"ב) כמו אחר בצירך, שאם קיחת העוללות בכלל הבציר היה אומר ולא תבצור עוללות כרמך, אבל בהיותו מעשה בפני עצמו לא יפול עליו לשון בצירה אלא לשון מעולל, ע"כ. ולכן רגילים לתרגם לא תעולל (קיינע נאכלעזע האלטען), וזה אינו, דלאו לא תעולל הוא גם בשלא בצר תחלה. כגון כרם שכולו עוללות, הכל לעניים, והא דכתיב כי תבצור לא תעולל, בא להורות שאין העניים זוכים ליטול עוללות קודם שיבצור בעל הכרם תחלה שלשה אשכולות העושים עכ"פ רביעית, כבמתני' ז' פ"ז דפאה:

 

[tkh]

ישעי' מט טו, התשכח אשה עוּלה, מפרש רש"י עולל שלה.
ובמצודות שם: כמו מפי עוללים ויונקים (תהלים ח)

 

[yosef1234]

והוא כמו רש"י בבראשית שציינתי

 

[לאה ולדמן]

יש גם עוללות בגפן, שזה ענבים הצעירים הלא בשלים
(מקווה שאינני טועה)

 

[אפכא מסתברא]

יש גם עוללות בגפן, שזה ענבים הצעירים הלא בשלים
(מקווה שאינני טועה)

עיין בהודעתו המחכימה (מס' 6) של יונתן ותמצא נחת.

 

[yosef1234]

אגב נזכרתי גם ברש"י אשר התעללתי במצרים ריש פ' בא התעללתי = שיחקתי ואולי גם עולל הוא מלשון ששוחקים עימו אשמח לשמוע את דעתכם

 

[יונתן1]

אגב נזכרתי גם ברש"י אשר התעללתי במצרים ריש פ' בא התעללתי = שיחקתי ואולי גם עולל הוא מלשון ששוחקים עימו אשמח לשמוע את דעתכם

קיים קשר, אבל מצד אחר:

רש"ר הירש שמות י, ב:

התעללתי, משורש "עלל". עוד משורש זה: "עולל" =הילד המתפתח, ומכאן "עלילה", לא מעשה נפרד, ו"עלל", לא עשייה בודדת, אלא שרשרת מתפתחת של מעשים או עשייות, ו"עולל": לגרום למשהו באמצעות שרשרת רצופה של פעולות. "התעלל": להיראות מתוך שרשרת פעילויות רצופה. "להתעלל ב -": במישהו, כלומר להפגין במישהו, המשמש כחומר, את כוחו וכו' על - ידי שרשרת פעולות. מכאן לגבי יחסים בין אדם לחברו: לפעול בזדון לב, כשאין נזהרים בכבוד האדם. וכאן, ביחס לה': את אשר נגליתי במצרים, כלומר הראיתי את כוחי וגבורתי וכו' על - ידי שרשרת רצופה של פעולות. ולפי פירוש זה יהיה "עול" אמצעי כפייה, שמהותו אינה משא מכביד, אלא פעילות מאומצת.

וע"ד החסידות:

מאור עינים שם:

ולמען תספר וגו' את אשר התעללתי במצרים מלשון עולל ויונק כמו אשר התקטנתי במצרים רצה לומר שהיה הדעת בקטנות במצרים.

בני יששכר מאמרי ניסן ד:

וזהו לשון את אשר התעללתי במצרים, כביכול היה האור העליון בגלות מצרים בבחינת עולל היינו קטנות.

 

[yosef1234]

תודה תודה ואגב קריאת שמו"ת בפרשה עלה לי עוד רעיון התרגום מתרגם תבואה תבואתה ובעוד הטיות עללתה ויתכן שהיות ויש קשר בין התרגום לעברית עולל שעולל כידוע הוא פרי תבואת בני האדם....