פעם שניה תוך שבועיים עם פיצקל'ה בת שלושה חודשים.
חזרתי מהפעם הראשונה טראומתית. אחרי שלושה נסיונות כואבים מאד של מציאת וריד.
מיד אחר כך, נתקלתי בכתבה על התינוקת ההיא, והזדעזעתי עוד יותר.
לפעם האחרונה, הגעתי מוכנה יותר, לעמוד באסרטיביות על כך ששום סטאז'ר לא נוגע בה.
קיבל אותנו הסטאז'ר מהפעם הקודמת. הוא היה די בסדר גם אז, נכנס די מהר לוריד, אולם שניה אחר כך בתזוזה קטנה המחט יצאה, ואז החל 'טיול' פנימי, שעצרתי די מהר.
אבל עכשיו, הודעתי שאני דורשת רופא, ולא רק רופא, אלא כזה המומחה בלקיחת דמים.
לא התווכחו איתי. קראו מיד לרופאה שהיתה במשמרת שידועה ככזו.
התפילות הועילו, והלקיחה הסתכמה בדקירה יחידה.
אם אתם קבועים איתו בבתי חולים, תצטיידו מראש במשחת אמלה לאלחוש מקומי.
מורחים שכבה נדיבה מראש על מקום הדקירה ומצמידים על זה נילון נצמד.
אחרי שעה המקום מאולחש.
זה לא פותר את הכאב אבל מקטין אותו משמעותית.
לא רלוונטי מתחת לגיל חצי שנה.
ההסבר הרפואי:
המשחה מכווצת את כלי הדם, ובתינוקות קטנטנים שהורידים שלהם מלכתחילה דקים, היא תקשה עוד יותר על מציאתם בקלות.