עזרה תינוקת שלא רוצה לשכב על הגב..

[נוד ניקית]

ומי אמר שדעתך היא המדד לכמות ההשתדלות שעלינו כהורים לעשות למען חיי ילדנו?

אף אחד.
לכן גם לא ניסיתי לשכנע רק הסברתי מה עומד מאחורי הרציונאל האמהי שמשכיב בכ"ז על הבטן.
וכמו שאני לא אלווה את הילד/ה לביה"ס כל יום למרות שאני חוששת מאד מתאונות, וכמו שאני אתן להם לטפס על מתקנים למרות הפחד שלי , כך אני גם משכיבה תינוק על הבטן.

 

[ששונית]

אני לא הולכת להכריח אף אחת לשנות את משנתה ומעשיה, רק אבהיר מה ההבדל בין כל הדוגמאות של פטירת תינוק מפליטה והליכה לבית ספר לבין השכבת תינוק על הבטן בשנתו.
ההבדל הוא נקיפות מצפון.
אמו של התינוק שנפטר מפליטה כששכב על גבו יודעת שהיא היתה בסדר. שהיא פעלה על פי ההוראות.
ילד שנהרג בדרך לבית הספר, אם הוא היה בגיל שלפי הוראות המומחים זהו גיל בשל מספיק ללכת לשם בגפו, אימו תהיה נקיה מנקיפות מצפון.
אבל תינוק שנפטר בשינה על בטנו, נקיפות המצפון לא תעזובנה לעולם את אמו.
זה ההבדל.
זה ישמע אכזרי, אבל האמת אכזרית לפעמים.
ההבדל בין לשבת שבעה עם נקיפות מצפון לבין לשבת שבעה עם מצפון נקי.
ההוראות להשכבת התינוק ולגיל מתאים לחציית כביש אינן מגיעות ממניעים פוליטיים או מאינטרסים אישיים צרים אלא ממחקרים שהוכחו בשטח.
כמובן שהכל בידי שמים אבל את הרגשת הלב אי אפשר למחוק

 

[קליין]

סליחה על האריכות, אבל חייבת לציין שהסיכון לתינוק בשנתו הראשונה, שאימו סובלת מחוסר שינה, גבוה הרבה יותר מהסיכון למות בעריסה.
זמן התגובה ושיקול הדעת של אדם שישן פחות מ 5 שעות, דומים לזה של אדם במצב של שכרות.
כעת, נסי לשער את הסיכון לתינוק שאימו במצב של חוסר שינה כרוני ומצטבר, ומנסה לשתות לידו קפה חם כדי להתעורר.
אחת הבעיות הכי גדולות של משרד הבריאות היא, שהם לעולם לא יסתכלו על גידול התינוק כמכלול. ההמלצות שלהם מתייחסות תמיד לשאלות ספציפיות. כמו למשל: "איך נמנע מות בעריסה?". השאלה שהם אף פעם לא מנסים לענות עליה היא: "איך נגדל ילדים בצורה נכונה?".
לו היו מסתכלים על גידול ילדים באופן כוללני, הם היו מבינים שיש צורך חיוני לאזן בין הסיכונים של מות בעריסה, לבין הסיכונים שנגרמים לתינוק שלא ישן מספיק בחודשים הראשונים שלו, הסיכונים שנגרמים לתינוק שהמטפלים העיקריים בו סובלים מחוסר שינה כרוני, חיי המשפחה שצריכים להמשיך להתנהל, מצבי דיכאון שיכולים להתפרץ כתוצאה מהתמודדות עם תינוק צורח בחודשים הקרובים ללידה ועוד ועוד.
מאחר ומשרד הבריאות לא עושה זאת, עלינו, ההורים, מוטלת החובה לנסות לנהל את הטיפול בתינוק ע"י איזון סיכונים מושכל.
אם התינוק מתרגל לשינה על הגב, מה טוב.
אם הוא צורח ללא הפסקה, וישן באופן רגוע על הבטן, זו תהיה טעות להניח לו לצרוח במשך חודשים. ומי שחוששת, שתתייעץ עם רופא ילדים. אני בטוחה שזו תהיה התשובה של כל רופא ילדים ותיק מספיק.
אבל, משהו מתחיל להשתנות. ההוראה של משרד הבריאות להשכיב תינוקות על הבטן בזמן העירות. ההמלצה החדשה לטפל בתינוק בלילה בשכיבה במיטה, בניגוד לעבר שבו האכלה בלילה במיטת ההורה נחשבה ללא בטיחותית. שינויים שמראים, שמישהו שם מתחיל להבין, שגידול ילדים הוא מכלול.
אנחנו צריכים לדאוג לתינוק, גם שלא ימות חלילה בפתאומיות, אבל גם שיתפתח מוטורית, שיישן מספיק וכל שאר הצרכים שלו.
בכל מה שקשור לרגשות אשמה, כדאי לזכור שרגשות אשמה הן חלק מתהליך האבל, ויופיעו בכל מקרה. אם בכל מקרה אחר, נקיפות מצפון מראות שהתנהגתם לא כשורה, במקרה של אבל, רגשי אשמה מראים שאתם בתהליך הטבעי של עיבוד האובדן. אשה שנתקעה בשלב הזה, כדאי שתפנה לעזרה כדי להמשיך ולעבד את מה שקרה עד לשלב של השלמה. ואני כותבת זאת כאימא לתינוקת שנפטרה.

 

[חויד]

מחכה ליום שמשרד הבריאות כבר יחליף את ה'אופנה'הזאת. (מידי כמה שנים זה קורה)
מי שרוצה לממן תחקיר על מוות בעריסה שהיא לא בהכרח קשורה לשינה על הגב או הבטן (עד כמה שידוע לי זה לא מוכח כיום) - כל האמהות והתינוקות יודו לה.

תכלס, אני משכיבה על הבטן, ובלילה על הצד עם תמיכה.
סורי, אבל ככה גדלה כל משפחתי, וכל הדור הקודם ולפניו...
התינוקים מסכנים על הגב, וההתפתחות שלהם ממש לא תקנית בצורה הזאת, איפה חיזוק חגורת כפתיים? חיזוק שרירי בטן? צוואר וראש? (כולם רצים אחרי זה לפיזיותרפיה...) וכל זה עוד לפני התנוחה המעצבנת לתינוק.
תזרקו עלי מה שאתם רוצים, אני אשאר בשלי בע"ה.

 

[חויד]

עוד משהו,
אני לא חושבת שיש כאן השתדלות לשים תינוק על הגב בדווקא (אולי אנסה לברר את זה)
ולכן, אין שום הבדל בין עוד הרבה פעולות שאנו עושים ביום יום לבין להשכיב על הבטן - כמו שכתבו מעלי.

 

[ששונית]

מחכה ליום שמשרד הבריאות כבר יחליף את ה'אופנה'הזאת. (מידי כמה שנים זה קורה)
מי שרוצה לממן תחקיר על מוות בעריסה שהיא לא בהכרח קשורה לשינה על הגב או הבטן (עד כמה שידוע לי זה לא מוכח כיום) - כל האמהות והתינוקות יודו לה.

תכלס, אני משכיבה על הבטן, ובלילה על הצד עם תמיכה.
סורי, אבל ככה גדלה כל משפחתי, וכל הדור הקודם ולפניו...
התינוקים מסכנים על הגב, וההתפתחות שלהם ממש לא תקנית בצורה הזאת, איפה חיזוק חגורת כפתיים? חיזוק שרירי בטן? צוואר וראש? (כולם רצים אחרי זה לפיזיותרפיה...) וכל זה עוד לפני התנוחה המעצבנת לתינוק.
תזרקו עלי מה שאתם רוצים, אני אשאר בשלי בע"ה.

בקשה, תשארי בשלך בהצלחה מרובה.
רק מענין אם יש עוד תחומים בהם את נצמדת לצורת הגידול של הדור הקודם
חיזוק חגורת הכתפיים וכל זה לא קורה בשעות השינה אלא בשעות העירות ואלו אכן ההוראות, להניח דוקא על הבטן בשעות הערות
ומחקרים הוכיחו באופן מוחלט שרוב מקרי המות עריסה ארעו בשכיבה על הבטן.

 

[חויד]

רק מענין אם יש עוד תחומים בהם את נצמדת לצורת הגידול של הדור הקודם

אני נצמדת לשיטות טבעיות. והתנוחה הזאת הכי טבעית לתינוק.
גם ביות זה כמו הדורות הקודמים, והוא הכי טבעי. למה כאן איך לך בעיה?

תכלס תינוק קטן ישן רוב שעות היום, ומתרגל לשכב על הגב, אחרי זה הרבה יותר קשה להרגיל בחזרה על הבטן.

 

[שיפי פוקסמן]

ומחקרים הוכיחו באופן מוחלט שרוב מקרי המות עריסה ארעו בשכיבה על הבטן.

בטוחה בזה? ממה שידוע לי - מקרי המוות בעריסה ירדו כשנתנו הנחיה להשכיב על הגב, אבל במקרים שהיו - לא ידוע לי שהם קרו דווקא בשכיבה על הבטן.
ויש הבדל גדול בין הדברים, כי כמו שכתבתי למעלה - יחד עם ההנחיה הזו יצאו הנחיות רבות נוספות.

ייתכן שאני טועה, אשמח אם יש למישהו כאן מידע מוסמך - קישור למחקרים בנושא.

 

[תמי פ]

תסמונת מוות בעריסה היא אחד המקורות העיקריים לחרדות של הורים חדשים. התסמונת אחראית למרבית מקרי המוות של תינוקות מגיל חודש עד גיל שנה. עד לא מזמן הגורמים לתופעה היו נעלמים אך מחקר חדש שפך מעט אור עליהם. מי בסיכון מוגבר? מה ניתן לעשות על מנת לצמצם את הסיכון? האם ניתן לסמוך על המוניטורים הביתיים? מאילו אמונות ומיתוסים להיזהר?

מוות עריסה מוגדר כמוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק בריא שנשאר בלתי מוסבר אפילו לאחר השלמת הבדיקות שלאחר המוות, כולל נתיחה שלאחר המוות, חקירת מקום האירוע וסקירת ההיסטוריה הרפואית. עד כמה התופעה שכיחה בישראל ? בישראל נולדים כ140,000 תינוקות בשנה. במקומות רבים מצויין כי בין 40-60 תינוקות בשנה באוכלוסייה היהודית מתים כתוצאה מהתסמונת- אך הסטטיסטיקות החדשות מראות כי מספר זה ירד בשנים האחרונות וכיום ישנם כ-15 מקרי מוות בשנה. באוכלוסיה הלא יהודית פי 2-3 מקרים ובמגזר הבדואי פי-4.


מהם הגורמים?


ישנן השערות רבות, אך משום שהתופעה נותרה בגדר תעלומה רפואית הם יובאו בתמצות:
בעיה בקצב הלב, רפיון החיך הרך, הפסקת נשימה עקב בעיה נוירולוגית וחסימת דרכי הנשימה. המחקר החדש שפורסם במגזין הרפואי הנחשב JAMA מצא קשר בין מחסור בסרוטונין ( חומר המקשר בין תאי העצב שבגזע המוח ותפקידו לווסת ולבקר תפקודים הכרחיים כגון נשימה ומנגנון ההתעוררות).

המחקר מצא כי תינוקות בעלי מחסור בסרוטונין התקשו להתעורר ולהגיב לעלייה ברמת דו-תחמוצת הפחמן בזמן שינה על הבטן. הם פשוט לא מתעוררים ומתים בשנתם. תינוקות בריאים בעלי רמת סרוטונין תקינה מזהים את החסר בחמצן, מתעוררים וניצלים.
עם זאת, לצערנו המרחק בין ממצאי המחקר לפיתוח אמצעי רפואי כלשהו שיישם את הממצאים ויעזור בהפחתת התופעה עוד רחוק. לכן יש לשמור על הכללים שיופיעו בהמשך.




מיתוסים:

• "אם נשכיב את התינוק על הבטן אבל נהיה רגישים לשיעולים/קולות שהוא משמיע נוכל להצילו"-לא נכון
  תינוקות בעלי חסר בסרוטונין לא מרגישים שרמת דו תחמוצת הפחמן בדמם עולה –הם לא משמיעים קולות מצוקה אלא פשוט לא מתעוררים!
  
  
• "הסכנה בשכיבה על הגב גדולה משכיבה על הבטן כי התינוק עלול להיחנק מפליטות". לא נכון
  בעבר היה נהוג להשכיב על הבטן מתוך מחשבה שכזו, אך לאחר שנמצא במחקרים כי 80% מהתינוקות שמתו מוות עריסה שכבו על הבטן, הוחלט כי שכיבה על הבטן מסוכנת לתינוק בהרבה.
  בשכיבה על הבטן יש מספר בעיות: יותר קל לדרכי הנשימה להיחסם בתנוחה זו, וכן פליטת דו תחמוצת הפחמן של התינוק השוכב על הבטן אינה מתפזרת בחלל אלא הוא שואף אותה בחזרה. בנוסף הגוף מתחמם יותר בתנוחה זו וחימום יתר הוא גורם סיכון לתסמונת.
  
  שכיבה על הצד לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון למוות עריסה פי 2 (משום שהתינוק יכול להתהפך על הבטן), ושכיבה על הבטן לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון עד פי 5.
  לאחר ההמלצה להשכיב תינוקות על גבם ולא על בטנם ירד שיעור התמותה בעולם המערבי בין 50% -ל-70%.
  
  
• "אפשר להשכיב על הבטן משום שיש לנו מוניטור מעולה" –לא נכון
  בכ50% מהמקרים, תינוקות שמתו מוות עריסה היו מנוטרים במוניטור ביתי. כמו כן, כשהתינוק נחנק, הגוף באופן אוטומטי מגביר את תנועות בית החזה בכדי להתגבר על חסימת דרכי הנשימה, ולכן המוניטורים הביתיים המבוססים על תנועות גוף לא יתריעו עד שיהיה מאוחר מדי.
  רוב הפסקות הנשימה בתינוקות הן מסוג חסימתי, כלומר יש חסימה בדרכי הנשימה ואז התגובה הפיזיולוגית המיידית של הגוף היא הגברת תנועות בית החזה בניסיון להתגבר על החסימה. כל מכשיר המבוסס על חיישן הרגיש להפסקת תנועות גוף התינוק (כל המוניטורים המסחריים) אינו יעיל במקרים אלו שכן בדקות הראשונות הקריטיות הוא לא יזעיק כיוון שיזהה תנועות.
  
  תינוקות בעלי צורך רפואי מיוחד, משתמשים במוניטור רפואי מיוחד שמנטר את קצב הלב ואת קצב הנשימה, ורק הוא הוכח כמסייע. הניטור מתבצע תחת מעקב ופיקוח של קופ"ח או ביה"ח.
  
  

הנחיות למניעת מוות בעריסה על פי משרד הבריאות הישראלי ועל פי האגודה האמריקנית לרפואת ילדים AAP

• השכיבו את התינוק על הגב- רק כשהוא ער במהלך היום השכיבו אותו על הבטן.
  שכיבה על הצד לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון למוות עריסה פי 2, ושכיבה על הבטן לעומת שכיבה על הגב מעלה את הסיכון עד פי 5.
  לאחר ההמלצה להשכיב תינוקות על גבם ולא על בטנם ירד שיעור התמותה בעולם המערבי בין 50% -ל-70%.
  
  
• השתמשו במזרן קשיח בעל תו תקן, מומלץ להדק את הסדין.
  
  
• להרחיק ממיטת התינוק חפצים כגון כריות, בובות, שמיכות עבות, חיתולים.
  הסיכון לתינוקות הישנים בסביבת חפצים שכאלו עולה משמעותית. כמו כן אין לחבוש לראשו של התינוק כובע, שעלול לכסות את פניו.
  
  
• מגן ראש- אין תיעוד שהן מונעים חבלות, אך יש תיעוד שהם היו מעורבים בלכידת ראש וחנק.
  
  
• סלקלים וכסאות בטיחות אינם מיועדים לשינה שגרתית, בייחוד לא לתינוקות מתחת ל-4 חודשים.
  
  
• מנשאים מסוג סלינג עלולים לגרום לחנק! יש לדאוג שפני התינוק נמצאים מעל הבד, עם פנים גלויים ללא חסימת אף ופה.
  
  
• לא לישון עם התינוק באותה מיטה, רק באותו חדר. במיוחד אם האם עישנה בהריון או אחד ההורים מעשן, גם אם לא בחדר שינה עצמו.
  50%-90% מממקרי מוות עריסה קרו בלינה משותפת.
  
  
• הנקה ו/או חלב אם מורידים את הסיכון למוות עריסה בכ 36%! (לקריאה במחקר)
  
  
• יש להימנע מחימום יתר. הטמפרטורה המומלצת הנה 22 מעלות.
  
  
• יש לאוורר את חדרו של התינוק מדי יום.
  
• רצוי מאוד להשתמש במוצץ, לתינוקות יונקים מומלץ להמתין כ-3 שבועות להתבססות ההנקה.
  
  
• הימנעות מעישון- גם אם אינכם מעשנים ליד התינוק, רעלני הסיגריה נספגים בחלל פיכם, שיערכם ובבגדיכם, ועוברים אל התינוק.
  9 מתוך 10 תינוקות שמו מוות עריסה הם ילדים לאמהות מעשנות!
  
  
• שימוש במוניטור ביתי לא מומלץ. ראו למעלה מיתוס מספר 3.
  
  
• יידעו סבא/סבתא ומטפלים אחרים בתינוק בהמלצות.
  
  
• פגים נמצאים בסיכון פי 2-4 יותר למוות עריסה.
  
  
  
  
  
  
  

 

[פרוגיוזרית]

הילדים שלי מוכיחים שכל אלו הם סיכונים זעומים

זה מה שנקרא כשל לוגי. זו ממש לא צורת הוכחה.
באותה מידה ילדים של אישה שישנים על הבטן יוכיחו לך שמוות בעריסה הוא סיכון זעום.

המחקר הזה: http://pediatrics.aappublications.org/content/132/2/298.short לעומת זאת, יטען ששיעור הראש השטוח בתינוקות עלה ל46% מאז ההנחיה להשכיב על הגב, שיצאה ב1992. כלומר - כמעט אחד מכל 2 תינוקות.
הראש השטוח אגב, הוא לא רק בעיה אסטטית, הוא יכול לגרום לאסימטריה באוזניים ולטורטיקוליס, ויש אומרים להשפיע על התפתחות המוח.

לשם השוואה, הסיכון (הישן!) למוות בעריסה היה 0.0004. כן, 4 מתוך עשרת אלפים.

 

[פרוגיוזרית]

בטוחה בזה? ממה שידוע לי - מקרי המוות בעריסה ירדו כשנתנו הנחיה להשכיב על הגב, אבל במקרים שהיו - לא ידוע לי שהם קרו דווקא בשכיבה על הבטן.
ויש הבדל גדול בין הדברים, כי כמו שכתבתי למעלה - יחד עם ההנחיה הזו יצאו הנחיות רבות נוספות.

ייתכן שאני טועה, אשמח אם יש למישהו כאן מידע מוסמך - קישור למחקרים בנושא.

זה נכון מאד, עד כמה שידוע לי.

אף אחד לא בודד את הגורמים. ההנחיה להשכיב על הגב הגיעה עם שורה של הוראות אחרות (עישון, אוורור, המנעות מחפצים במיטה, מוצץ, מזרן קשיח, הנקה.)

מעולם לא מצאו קשר מחקרי בין שינה על הבטן לבין מוות בעריסה, בניגוד לשאר ההנחיות, לדוגמא עישון, 9 מתוך 10 תינוקות שמו מוות עריסה הם ילדים לאמהות מעשנות.

זה שנמצאה ירידה בתמותה אחרי ששורה של הנחיות מיושמת ומופצת, לא מוכיח על פריט בודד מההנחיות, אלא על הקבוצה כולה.

באותה מידה, אם הרשימה היתה כוללת בין עמידה על הראש פעם אחת ביום, היה ניתן לומר שאחרי שלאחר ההמלצה לעמוד על הראש פעם אחת ביום ירד שיעור התמותה בעולם המערבי בין 50% -ל-70%.
ממש מרגש.

המידע בוויקיפדיה למשל טוען ששימוש במאוורר בחדר הוריד את התמותה בשבעים אחוז. אף אחות בטיפת חלב לא עמדה לי על הראש להדליק מאוורר, למרות שהייתי עושה את זה בשמחה ובקלות.

בקיצור, לא באה לומר לאף אחת מה לעשות. מכל קריאה שעשיתי בנושא, התרשמתי שהנושא עמום ואין ידיעה ממשית מה גורם למוות בעריסה.
אשמח אם תשכנעו אותי אחרת, כי הייתי רוצה להשתכנע שלא מאמללים פה דור שלם של אמהות ותינוקות בשביל סיכון זעיר מאד ולא מוכח. אבל יש לי הרגשה שלבנות שלנו אנחנו נאמר "בזמני אמרו להשכיב רק על הגב. אל תקשיבו לאחות בטיפת חלב שאומרת להשכיב על ה..."

 

[szn]

נקודה למחשבה!
אני חושבת שאם בגלל שהתינוק ישן על הגב הוא לא ישן טוב והאמא לא ישנה בלילה
זה יותר מסוכן לתינוק בגלל שכשהיא מאכילה אותו היא נרדמת (באונס גמור)
תוך כדי הנקה התינוק יכול להיחנק או להימחץ ח"ו ללא ידיעתה מתוך שנתה,
אבל אם התינוק ישן על הבטן כמו שצריך אז גם האמא תישן טוב ותוכל להאכיל בלי להירדם.

 

[קליין]

מעולם לא מצאו קשר מחקרי בין שינה על הבטן לבין מוות בעריסה, בניגוד לשאר ההנחיות, לדוגמא עישון, 9 מתוך 10 תינוקות שמו מוות עריסה הם ילדים לאמהות מעשנות.

בעבר היה נהוג להשכיב על הבטן מתוך מחשבה שכזו, אך לאחר שנמצא במחקרים כי 80% מהתינוקות שמתו מוות עריסה שכבו על הבטן, הוחלט כי שכיבה על הבטן מסוכנת לתינוק בהרבה.

לדעתי, העובדה ש 80% מהתינוקות שנפטרו שכבו על הבטן, יכולה להעיד על סיכון מסוים. אבל גם על האפשרות שבעבר ההנחיה הייתה להשכיב על הבטן, והאימהות צייתו לה.
עדיין אני בטוחה שהסיכון לתינוק שאימו עייפה באופן קיצוני, גדול יותר מהסיכון למוות בעריסה.
לדוגמא: תינוק עלול ליפול מהידיים מרוב עייפות וטשטוש, כשמחזירים אותו לעריסה לפנות בוקר לאחר האכלה. דרך אגב, זו הסיבה שההוראה היום היא להאכיל במיטה ההורה בלילה, ולא על כורסת הנקה. בגלל אימהות עייפות מידי, שנרדמו על הכורסא והתינוק נפל להן.

 

[פרוגיוזרית]

לדעתי, העובדה ש 80% מהתינוקות שנפטרו שכבו על הבטן, יכולה להעיד על סיכון מסוים.

בעבר היה נהוג להשכיב על הבטן מתוך מחשבה שכזו, אך לאחר שנמצא במחקרים כי 80% מהתינוקות שמתו מוות עריסה שכבו על הבטן, הוחלט כי שכיבה על הבטן מסוכנת לתינוק בהרבה.

אם 80% מהתינוקות כולם ישנו על הבטן, אזי סטטיסטית 80% מהתינוקות שנפטרו ישנו על הבטן.

 

[קרן שמש]

התינוקים מסכנים על הגב, וההתפתחות שלהם ממש לא תקנית בצורה הזאת, איפה חיזוק חגורת כפתיים? חיזוק שרירי בטן? צוואר וראש? (כולם רצים אחרי זה לפיזיותרפיה...) וכל זה עוד לפני התנוחה המעצבנת לתינוק.
תזרקו עלי מה שאתם רוצים, אני אשאר בשלי בע"ה.

ממש לא מחייב
הבת שלי ישנה תמיד על הגב והתפתחה בצורה מהירה מאד הלכה כבר לפני גיל שנה
ולעומת זאת חברה שלי שהשכיבה באופן קבוע על הבטן- הבת שלה התפתחה מאד באיטיות.
לדעתי ממש לא קשור לשינה על הגב/בטן.

 

[נוד ניקית]

אם רוב התינוקות שמתו מוות בעריסה היו על הבטן ז"א שרוב התינוקות בכלל ישנים על הבטן.
אין כאן כל הוכחה סטטיסטית!

 

[להרגיש בבית]

בואו נקרא לאשכול כבר מעכשיו,
"בטן או גב?"

 

[maty]

• בעבר היה נהוג להשכיב על הבטן מתוך מחשבה שכזו, אך לאחר שנמצא במחקרים כי 80% מהתינוקות שמתו מוות עריסה שכבו על הבטן, הוחלט כי שכיבה על הבטן מסוכנת לתינוק בהרבה.
  
  
• לא לישון עם התינוק באותה מיטה, רק באותו חדר. במיוחד אם האם עישנה בהריון או אחד ההורים מעשן, גם אם לא בחדר שינה עצמו.
  50%-90% מממקרי מוות עריסה קרו בלינה משותפת.
  
• 9 מתוך 10 תינוקות שמו מוות עריסה הם ילדים לאמהות מעשנות!
  

מתוך הנתונים (בהנחה שהם נכונים):
80 אחוז מהתינוקות שנפטרו - שכבו על הבטן.
9 מתוך 10 תינוקות שמתו - 90 אחוז מהנפטרים היו ילדים לאמהות מעשנות.
50 עד 90 אחוז מהנפטרים - 50 או 90? נפטרו בלינה משותפת.

מסקנה-
אין שום הוכחה שהשכיבה על הבטן היא גורם סיכון.
במיוחד - שזה ברור שעישון מסוכן - לא רק לתינוקות. וכן שכבר במקורות מוזכרת הסכנה בשינה עם תינוק במיטה.

 

[פרוגיוזרית]

שימו לה שתינוק שאמו עישנה, והוא ישן איתה במיטה, על הבטן - תורם לסטטיסטיקות כולן... ככה לא מפלחים נתונים.

 

[מתוקינג]

ליבי איתך גם לי יש תינוק בן 4 שבועות והיה לי קשה מאד עם השינה שלו. ימים ולילות שלימים היינו ערים יחד בעיקר השבוע הראשון.
מה שעזר לי - אני מרדימה בעגלת השכיבה. שם התינוק מרגיש מוגן מכל הכיוונים הוא מרגיש את הדפנות, וכמובן עטוף בשמיכה\חיתול, ואני מנדנדת ומנדנדת ומנדנדת גם אחרי שהוא נרדם, היד שלי כבר באוטומט מנדנדת גם שאני במיטה ישנה. ככה איזה עשר דקות ואז אפשר להפסיק.
היו כמה ימים שגם עשיתי הגבהה קטנטנה מתחת למזרון איפה שהראש כדי שלא יפלוט ויעיר אותו.
יכולה לנחם אותך בעזה שעכשיו כבר קל יותר הוא התקדם ואפשר פחות לנדנד.

גם שלי נרדם בעגלה....