אני רוצה לעלות כיוון נוסף,
אולי ההורים בדקו ולא רוצים לשתף?
בתור אמא לילד עם קושי התפתחותי ובעיה נדירה,
אני זוכרת שהאחית והגיסות המסורות ניסו לבדוק אם אני בודקת?
ולמה אני אדישה,
ולא הייתי מעוניינת לשתף אותם בכל הריצות לרופאים, הנרולוגים וגנטיקאים-
למרות שהייתי איתם בקשר מאד חזק ורצוף
בתור סביבה לכל מיני-
ממליצה להורים להגיד:
אנחנו בתוך העניין. זה בסדר.
ולגמור סיפור.
כי תכלס, לפעמים הסביבה מרגישה שהם חייבים לעורר את ההורים, מתוך דאגה כנה,
וממש לא מתוך רצון להתערב.
ואני יודעת על מקרה בו בת משפחה עוררה את אחיה לבדוק מקרה רפואי, שזעק שבטח ההורים כבר שמו לב,
אבל הם לא שמו לב, וזה היה מאוחר מדי.
אז כן חלה חובת אחריות מסוימת על הסביבה,
אבל אחרי שיידעו את ההורים, לא לחפור אם אינ מעוניינים.
אבל לפי התיאור של פותחת האשכול- בשלב מסוים המשפחה/הסביבה תדע מן הסתם,
כי ילד שלא נעמד בגיל שנתיים- מקומו במעון שיקומי, וכמה אפשר להסתיר..
רק שיש בהחלט שלב של הכחשה, ואם ההורים עומדים בו, כדאי לעורר אותם בעדינות.
בלי חפירה, ולהגיד: בטח שמתם כבר לב, ואתם מבררים על מעון שיקומי,
ויודעים שמגיעה לכם קצבת נכות.
רק אם אתם צריכים עוד מידע, אז אני יכולה לברר לכם.
נוסח כזה בערך..
זו יכולה להיות תסמונת מסוימת, ויכול להיות גם פגיעה מהלידה שבי"ח לא טרח לספר להורים,
ואז לילדה יש שיתוק מוחין.