דרוש מידע תינוקות בשמש

מצב
הנושא נעול.

מיכל ב'

כתבת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
הרבה הורים עשו מחקר כזה וטפחו לעצמם על השכם, עד שנולד להם הילד ששבר את כל התאוריות האלו.
ברור שיש הרבה משקל להצבת גבולות ומשמעת, אבל צריך לדעת שיש ילדים שגם אחרי כל המרדפים... הגבולות... העונשים... ההורים נאלצים לחפש גינות עם פחות אופציות לשטויות.
לכן יש הורה בשטח.
והוא מכיר את הילד שלו, ויודע על איזה ילד ניתן לסמוך כי הוא יודע להיזהר
ועל איזה לא.
הוא יודע ממי הוא יבקש לשטוף כלים וזה יקרה,
וממי הוא יבקש לשטוף את הרצפה והיא תהיה יותר מלוכלכת ממה שהיה קודם לכן..
אני סומכת על אינטואיציה של הורים, ולפעמים יש אנשים שמינו את עצמם למחנכי העולם,
והם בטוחים שהילד של השכנים בדיוק באותה תבנית של הילד שלהם/ התבנית האחידה שהם בנו לכל ילדי העולם,
ועל בסיס זה מעירים חופשי..

לכן תמיד לפני שאני מעירה- אני לוקחת בחשבון שלא יקבלו את הדברים שלי.
ומשתדלת להאיר ולהגיד: "אולי יש עליו שמש, לא?" בצורה מכבדת ונותנת פתח למילוט.
ולא: את לא שמה לב שהוא צלי בקר בשמש"? בנרגנות בצורה בלתי מכבדת בעליל.
 

תהילה!

משתמש צעיר
הפקות ואירועים
מה נאמר לכם.....
אחד האתגרים הבולטים בגידול ילדים הם התגובות מהסביבה
אמנם האשכול עוסק בהגנה משמש
אבל בתור אמא שעוסקת בהורות 24 לכל החיים ב"ה
יש רגעים של יותר ותקופות של פחות
אנחנו לא יכולים להיות הורים על מקסימום כל הזמן

פעמים רבות אני לא נוהגת נכון מן הסתם(ואח"כ מתחרטת)

אז אם מגיע אדם ומעיר תשומת לבי, כל הכבוד לו. זה תמיד טוב.
אבל, כשההערה מגיעה מביקורת , "השם נתן לך פקדון" ו"הוא חסר ישע" ובלה בלה בלה (כן. אנחנו יודעים מצוין הכל),
זה בלתי נסבל.
יש המון סוגי הורים, המון סוגי ילדים, המון סוגי מצבים ,
ואנחנו לא תמיד בפוקוס, וכך ה' ברא את העולם, אז כך טוב ונכון לנו (לא מדברת על מצבי סכנה)

עכשיו חזרה לנושא,
אם את רואה ילד במצוקה כלשהי , ואת מבינה שהאמא אולי לא שמה לב, או שהיא עסוקה מדי,
בשמחה, אפשר תמיד להעיר תשומת לב ואפשר גם לעזור(את, שהצעת פה למעלה עזרה עם תינוק צורח, התרגשתי)
אם את לא מבינה איך ההיא מגדלת ילדים, ואיך היא מזלזלת בנשמה וכו וכו', לכי , טפלי בבעיות שלך קודם
 

עשרת

משתמש פעיל
אני רוצה להביע דעה אולי מעצבנת
אבל כן
להורה מותר להחליט שהילד לא חייב להיות קשור
והוא ההורה אז בדרך כלל הוא ישים לב משזה מסוכן
להורה מותר להחליט שהוא רוצה שהילד יקבל קצת שמש
כל עוד זה לא במצב של התעללות אז להורים מותר להחליט איך הם מתנהגים עם ילדיהם
ותסמכו על הבורא שהוא לקח את זה בחשבון לפני שהוא נתן לילד הזה את האבא הזה
אה סליחה נכון,
באמת לא קרה שום דבר אם למשל ההורים חשבו שילד יכול להיות רק כמה רגעים לבד באוטו....
זה לא כבשים ולא אפרוחים זה ילדים שפגיעה מוחית קטנה....
ואני מרחמת על הורים שאם מעירים להם בעדינות על משהו מסוכן הם מרגישים שזה קץ הדמוקרטיה שהתערבו להם איך להתנהל עם רכושם הפרטי....
 

ששונית

משתמש מקצוען
רשלנות רווחת יותר היא אמהות שמלבישות את פעוטותיהן בחורף בשכבת בגדים אחת דקיקה ובלי גרביים!
ברוב המקרים זה חוצניקים שרגילים לבתים המחוממים שבחו"ל ולרכבים הפרטיים, שמייתרים לבוש אסקמוסי ישראלי טיפוסי, ושוכחים שברחוב הישראלי החורפי קר מאוד לילד בלי גרבים.
תתפלאו לשמוע, בחו"ל אין מושג של גופיות חורפיות (פלנל עם שרוולים)! שלא לדבר על גטקס. באמת שאין.
מידי יום בחורף אני מצטמררת מקור לראות את הפעוטות הקפואים האלו, וכשניסיתי לומר מילה לאמהות, הן הסתכלו עלי בתימהון והמשיכו הלאה עם הקרחון בעגלה.
 

אנוכי

משתמש מקצוען
רשלנות רווחת יותר היא אמהות שמלבישות את פעוטותיהן בחורף בשכבת בגדים אחת דקיקה ובלי גרביים!
ברוב המקרים זה חוצניקים שרגילים לבתים המחוממים שבחו"ל ולרכבים הפרטיים, שמייתרים לבוש אסקמוסי ישראלי טיפוסי, ושוכחים שברחוב הישראלי החורפי קר מאוד לילד בלי גרבים.
תתפלאו לשמוע, בחו"ל אין מושג של גופיות חורפיות (פלנל עם שרוולים)! שלא לדבר על גטקס. באמת שאין.
מידי יום בחורף אני מצטמררת מקור לראות את הפעוטות הקפואים האלו, וכשניסיתי לומר מילה לאמהות, הן הסתכלו עלי בתימהון והמשיכו הלאה עם הקרחון בעגלה.
או אמהות שביום כזה, (בעיני ראיתי) מלבישות ילד בגופיית חורף, חולצת סוודר ומכני טרנינג.
הלו, גמלך קר?
 

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
רשלנות רווחת יותר היא אמהות שמלבישות את פעוטותיהן בחורף בשכבת בגדים אחת דקיקה ובלי גרביים!
ברוב המקרים זה חוצניקים שרגילים לבתים המחוממים שבחו"ל ולרכבים הפרטיים, שמייתרים לבוש אסקמוסי ישראלי טיפוסי, ושוכחים שברחוב הישראלי החורפי קר מאוד לילד בלי גרבים.
תתפלאו לשמוע, בחו"ל אין מושג של גופיות חורפיות (פלנל עם שרוולים)! שלא לדבר על גטקס. באמת שאין.
מידי יום בחורף אני מצטמררת מקור לראות את הפעוטות הקפואים האלו, וכשניסיתי לומר מילה לאמהות, הן הסתכלו עלי בתימהון והמשיכו הלאה עם הקרחון בעגלה.
או בנינברקיות שרגילות להלביש חם בהתאמה לבני ברק, וכל שנה מחדש לוקח להן להתרגל לקור הירושלמי...
וערבבו כאן שני נושאים לא קשורים בכלל.
אף אחד לא מדבר פה על אינטואיציה הורית, אחריות וכד'. דיברו פה על להעיר את תשומת לב ההורים. זו לא טרגדיה, ולא תמיד הם מודעים שיש שם, בעגלה, ילדון שסובל.
מקסימום - תודי על הסבת תשומת הלב ותמשיכי הלאה. מה, מדובר בתינוקות שלא מסוגלות לשמוע מילה ש*אולי* לא במקום?
 

כובע הנזיר

משתמש מקצוען
אגב, בד"כ ילדים כאלו זהירים יותר. כי הם יודעים מה גבולות הגוף שלהם.
מעניין לעשות פעם מחקר על ילדים שמורים מאד, שאין מצב לטפס מול האמא של המגלשה הנמוכה ביותר,
כי או שהיא עומדת סמוך ממילא, או שהיא תרוץ כל עוד רוחה בה להוריד אותו,
לעומת ילדים שמטפסים מול האמא על המתקן הגבוה,
והיא רק מפליטה לעברו: תזהר..
אז הוא נאלץ להזהר, כי הוא יודע שאמא לא תבוא להגן עליו, והוא לא יעלה למקום שאינו יודע איך ירד ממנו.
והוא מקבל גבולות גוף, מעצמו. בעצמו.
יש על זה נידון שלם בפסיכולוגיה של הילד
בנו רצפה מזכוכית שנראית כאילו מסתיימת מתחת כצוק והוכח שתינוקות זוחלים עוצרים בזמן.

רק על עצמי יכולתי להעיד שהתינוקות שלי לא שמעו על זה. נתתי לכל אחד מהם את ההזדמנות להיזהר והוא דחה אותה בכל הגוף...
 

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
יש על זה נידון שלם בפסיכולוגיה של הילד
בנו רצפה מזכוכית שנראית כאילו מסתיימת מתחת כצוק והוכח שתינוקות זוחלים עוצרים בזמן.

רק על עצמי יכולתי להעיד שהתינוקות שלי לא שמעו על זה. נתתי לכל אחד מהם את ההזדמנות להיזהר והוא דחה אותה בכל הגוף...
אני לא נותנת הזדמנות. הם דורשים אותה לבד :|
אבל בד"כ זה אכן מוכיח את עצמו.
הבן שלי (17 חודש) היה בשבת האחרונה עם בני דודים במרפסת של הגג (דופלקס), ואני הייתי למטה. פתאום אני שומעת אותו קורא לי. החוצפן פתח את הדלת של המרפסת בלי ששמו לב, והלך למדרגות. לא העז לרדת לבד. קרא לי שאוריד אותו.
וזה אותו ילד שבכל בוקר מתנגד שאוריד אותו בזרועותיי לעגלה, כי הוא רוצה לרדת לבד!
 

ליבש

משתמש צעיר
אני הולכת ברחוב,
ורואה אותם
ליבי מחסיר פעימה מבוהלת לא מבינה,
אבל לא נעים לי להעיר/להאיר להם...
הורים הולכים עם ילד בידיים ב12 בצהריים תחת שמש קופחת,
כן שמש דוקרת חזקה מסנוורת על הראש הקירח של בן החודשיים,
סליחה על השאלה זה לא צער בעלי חיים?
זה לא מסוכן? זה לא מציק לילד?
מה דעתכן/ם
פעם הלכתי לטיפת חלב בצהריים
עם תינוק בן חודשיים שכיסיתי לו את הגגון בחיתול
כדי שלא יהיה לו שמש בעיניים,
האחות העירה לי-
לא לשים חיתול כדי שיהיה לו ויטמין C
ולא נורא אם טיפה ימצמץ בעניים.
משום מה באינטואיציה שלי היא טועה-
ואני ממשיכה לשים חיתול.
 

כובע הנזיר

משתמש מקצוען
אני לא נותנת הזדמנות. הם דורשים אותה לבד :|
אבל בד"כ זה אכן מוכיח את עצמו.
הבן שלי (17 חודש) היה בשבת האחרונה עם בני דודים במרפסת של הגג (דופלקס), ואני הייתי למטה. פתאום אני שומעת אותו קורא לי. החוצפן פתח את הדלת של המרפסת בלי ששמו לב, והלך למדרגות. לא העז לרדת לבד. קרא לי שאוריד אותו.
וזה אותו ילד שבכל בוקר מתנגד שאוריד אותו בזרועותיי לעגלה, כי הוא רוצה לרדת לבד
את כבר מדברת על ילד עם רציונל וניסיון שיודע זהירות מהי.
המחקרים מדברים על שלב הרבה יותר מוקדם, כשתינוק רק מתחיל לנוע במרחב.
הטענה היא שאם לא נהרוס להם את האינסטינקט הוא יישאר ונוכל להגן עליהם הרבה פחות.
כל מיני תיאוריות של הורות טבעית ומאפשרת נישענות על ההנחה הזו.
אני התייחסתי לתינוקות בחצי שנה הראשונה ממש בהתחלת הזחילה. נתתי להם את האפשרות לזחול במרחב המיטה שלי וכולם זחלו ישר לתוך הידיים שלי שהיו בהיכון לפני הריצפה(כאן יטענו הטוענים שהילד מרגיש שאין פה באמת סכנה וכו וחוזר חלילה).
 

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
אני התייחסתי לתינוקות בחצי שנה הראשונה ממש בהתחלת הזחילה. נתתי להם את האפשרות לזחול במרחב המיטה שלי וכולם זחלו ישר לתוך הידיים שלי שהיו בהיכון לפני הריצפה(כאן יטענו הטוענים שהילד מרגיש שאין פה באמת סכנה וכו וחוזר חלילה).
מעולם בגיל הזה לא ראיתי זהירות כלשהי משפת המיטה. בגיל שנה - בהחלט
 

איזה מאמי

משתמש פעיל
סלט של רגשות...
לא כל דבר שאת מקפידה עליו ושכנתך פחות=הזנחה.
ייתכן והיא חושבת שונה ממך?
ייתכן שהיא אולי אולי אפילו צודקת?
וכן, ייתכן שהיא לא צודקת אבל לא מודעת,
ויש מקום בהרבה הרבה כבוד ורגישות
להאיר את תשומת ליבה.
כי כל אמא רוצה את הכי טוב בשביל הילד שלה.
(להוציא מקרים פתלוגים)
(כי אפילו לי יש מקומות שבהם אני לא מושלמת, נכון?)
 

שרהלוי

משתמש פעיל
מזמן כבר שמתי לב שכשאני רואה הורה הולך ברחוב עם ילד בוכה, אוטומטית שופטת את ההורה, ובודקת במה הוא לא בסדר...אפילו שגם לי קרה שצעדתי ברחוב כשילדי בוכה מכל מיני סיבות, וממש לא מהזנחה.
יש איזו נטיה, תמיד לשפוט את ההורה לחומרה ולבדוק במה הוא לא בסדר.
והרי ב"ה רובנו הורים נורמטיביים שאוהבים את ילדיהם ורוצים בטובתם
ואם מחליטים להעיר להורה, חשוב ממש לזכור את זה ולהעיר ממקום מאד מכבד ומעריך , ולא מהתנשאות ומזלזול
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
את כבר מדברת על ילד עם רציונל וניסיון שיודע זהירות מהי.
המחקרים מדברים על שלב הרבה יותר מוקדם, כשתינוק רק מתחיל לנוע במרחב.
הטענה היא שאם לא נהרוס להם את האינסטינקט הוא יישאר ונוכל להגן עליהם הרבה פחות.
כל מיני תיאוריות של הורות טבעית ומאפשרת נישענות על ההנחה הזו.
אני התייחסתי לתינוקות בחצי שנה הראשונה ממש בהתחלת הזחילה. נתתי להם את האפשרות לזחול במרחב המיטה שלי וכולם זחלו ישר לתוך הידיים שלי שהיו בהיכון לפני הריצפה(כאן יטענו הטוענים שהילד מרגיש שאין פה באמת סכנה וכו וחוזר חלילה).
הגיוני שזחלו אלייך באושר, על זה בדיוק היה מחקר הצוק והזכוכית.
תינוקות בגיל מאוד צעיר, שראו את אמם מחייכת ומהנהנת להם, המשיכו לזחול בבטחון על הזכוכית לאחר ההיסוס הרגעי. כי ה’אישור’ של האם, גבר על אינסטינקט הסכנה הטבעי.
 

כובע הנזיר

משתמש מקצוען
הגיוני שזחלו אלייך באושר, על זה בדיוק היה מחקר הצוק והזכוכית.
תינוקות בגיל מאוד צעיר, שראו את אמם מחייכת ומהנהנת להם, המשיכו לזחול בבטחון על הזכוכית לאחר ההיסוס הרגעי. כי ה’אישור’ של האם, גבר על אינסטינקט הסכנה הטבעי.
קצת קרדיט
לא חייכתי והנהנתי. לא יצרתי קשר עין בכלל
והושטתי יד הצלה ברגע האחרון
(ועדיין התינוק מודע לנוכחות שלי ואולי לכן מרגיש בטוח להסתכן)
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
ועדיין התינוק מודע לנוכחות שלי ואולי לכן מרגיש בטוח להסתכן
לזה התכוונתי...

מהנסיון שלי, בבית עם מדרגות ובלי שערים, תינוקות עוצרים בשפת ה’צוק’, בקביעות.
וככל הידוע לי כך גם בכפרים ילידיים, שמגדלים תינוקות על שפת הנהר. הם מסתובבים שם מגיל 0 ולא טובעים.
אולי זה באמת תלוי בגיל בו התינוק נחשף למקום המסוכן, ובשאלה עד כמה התפתחו האינסטינקטים הטבעיים שלו, ללא הטית מבוגר.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה