הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
תנו ביקורת בבקשה:
יצאנו מבית המלון אני וחברי שהצטרף אלי למסע. רוחות קור קפוא קידמו אותנו, מנסרות, כמו מנסות לשייף את זוויות פנינו למהוקצעות יותר.
טיילנו ברחובות קרקוב הקפואים, צעדנו בנחת. פתיתי שלג זעירים עוטפים את מעילי, משווים לו מראה מחמיא יותר.
"תראה את הרוגע על פני התושבים" התלהב שותפי מתרבותם של המקומיים "הם נינוחים, כל אחד פונה לדרכו בלי לדחוף 'סליחות' ישראליות לכל העומד בדרך. שים לב לבנייה האירופאית המדוייקת. והעיטורים האדירים שמעל כל חלון מזדמן".
דבריו נפלו על אוזניים אטומות. מחשבותיי היו במחוזות אחרים. "תקשיב טוב" פירקתי את אשר על ליבי לשותפי, "אני, בתור נכד לנספי שואה, לא רואה את הרחובות צבעוניים, אני רואה את הסובב בשחור לבן. הנה, ראה, שם על המדרכה הם עמדו בשורה, שדופים, רועדים מפחד לקול שאגות חיות הטרף כשחוט השערה מפריד בין המוות לחיים. אתה רואה את הזקנה הזאת שם? היא הראתה לאס אס איפה סבי החביא את בתו הקטנה בתיה'לה. אתה רואה את החיוך שלה? זה אותו חיוך איתו היא חייכה כשהאס אס חנק את דודה בתיה'לה בידיו המגועלות"
לא אלאה אתכם בדבריו של חברי על אודות התקדמות ואינטליגנציה דמוקרטית של שנות האלפיים. רק אשתף אתכם עם משהו קטן שמצאתי בחנות מזכרות בקראקוב של היום, העדכנית, המשכילה. חתיכה קטנה שהספיקה לסתום את פי חברי. ולקבוע את מה שקבעו לנו רז"ל מלפני רבות בשנים שעשיו שונא ליעקב.
תנו ביקורת בבקשה:
יצאנו מבית המלון אני וחברי שהצטרף אלי למסע. רוחות קור קפוא קידמו אותנו, מנסרות, כמו מנסות לשייף את זוויות פנינו למהוקצעות יותר.
טיילנו ברחובות קרקוב הקפואים, צעדנו בנחת. פתיתי שלג זעירים עוטפים את מעילי, משווים לו מראה מחמיא יותר.
"תראה את הרוגע על פני התושבים" התלהב שותפי מתרבותם של המקומיים "הם נינוחים, כל אחד פונה לדרכו בלי לדחוף 'סליחות' ישראליות לכל העומד בדרך. שים לב לבנייה האירופאית המדוייקת. והעיטורים האדירים שמעל כל חלון מזדמן".
דבריו נפלו על אוזניים אטומות. מחשבותיי היו במחוזות אחרים. "תקשיב טוב" פירקתי את אשר על ליבי לשותפי, "אני, בתור נכד לנספי שואה, לא רואה את הרחובות צבעוניים, אני רואה את הסובב בשחור לבן. הנה, ראה, שם על המדרכה הם עמדו בשורה, שדופים, רועדים מפחד לקול שאגות חיות הטרף כשחוט השערה מפריד בין המוות לחיים. אתה רואה את הזקנה הזאת שם? היא הראתה לאס אס איפה סבי החביא את בתו הקטנה בתיה'לה. אתה רואה את החיוך שלה? זה אותו חיוך איתו היא חייכה כשהאס אס חנק את דודה בתיה'לה בידיו המגועלות"
לא אלאה אתכם בדבריו של חברי על אודות התקדמות ואינטליגנציה דמוקרטית של שנות האלפיים. רק אשתף אתכם עם משהו קטן שמצאתי בחנות מזכרות בקראקוב של היום, העדכנית, המשכילה. חתיכה קטנה שהספיקה לסתום את פי חברי. ולקבוע את מה שקבעו לנו רז"ל מלפני רבות בשנים שעשיו שונא ליעקב.
נערך לאחרונה ב:
