תראי
הדיון הזה הוא תיאורטי בלבד
כי כרגע זה כבר לא אקטואלי לצערי
אבל בכ"ז ברצוני להדגיש שא"א ח"ו לא מתיחס לקבוצת הסיכון כקבוצת דפקט, ח"ו!!!
אלא כמו שכל אחד מבין שלפעמים לצורך רפואה, צריך לנסוע לתקופה מסוימת למקום אחר,
ניקח לדוגמא את הסובלים מאטופק שנוסעים לכמה חודשים טובים לשווייץ
זה לא קל, וזה סוג של בידוד מהמשפחה
אבל הם עושים את זה.
הוא הדבר כאן
זה פשוט ענין של הסתכלות
אגב, אני לא חושבת שלהשאר עם ילדים זה סבל.
זה כן קושי, אבל לא סבל.
להשאר עם ילד חינוך מיוחד בבית זה סבל!
ושוב,
אני לא יודעת לעשות השוואות
אבל לא בטוח שזה פחות סבל מבעלי קבוצות סיכון שיתבודדו במלונות
(להערכתי זה יותר)
מכל מקום הדיון הוא תיאורטי בלבד
וכרגע לא אקטואלי
כך שחבל לדוש בזה.
ולגבי הבריאים והצעירים שעלולים לחלות
הם עלולים לחלות גם בסרטן, וגם למות בתאוות דרכים.
לאף אחד אין ביטוח מכלום!
אבל הסיכון שלהם למות מקורונה דומה לסיכון למות מתאונות דרכים.
זה הכל
ושוב, זה לא מתוך זלזול
וח"ו לחשוב על קבוצות הסיכון כדפקטים!
סה"כ אני מדברת על סבא וסבתא שלי
ועל קרובי משפחה מדרגה זו או אחרת
אני הייתי הרבה יותר רגועה אם הם היו סגורים במלון
מאשר המצב כיום בו כולם מגיעים לבקר אותם חופשי חודשי...