שלום מדברת הגננת מהמעון רק מעדכנת ש: "חצי שעה ביום שלישי" "שעה ביום רביעי" "שעתיים ביום חמישי" "תחילת שבוע הבא כמו ביום שישי" - האם זה חוקי? תיקני?

[hilasg]

כנראה שהם לא מסתמכים על שיקול דעתו של ההורה.

אי אפשר להסתמך על שיקול דעת ההורה,
צריך כללים אחידים לכולם

 

[hilasg]

מה אני עושה אני עובדת מחר ואין לי את האפשרות לבוא למעון עם בתי כמעט בת שנה יום ראשון במעון(לא ממשיכה )
רק בעלי יכול לקחת אותה והוא לא ישאר איתה במעון
יש טעם שתבוא בכלל ?
או פשוט שיביא אותה וישאיר אותה לבד עם המטפלת .
תודה

ראיתי במעונות אבות מגיעים
אומנם זה לא ככ נח אבל קורה
מקסימום תדחי את ההגעה בעוד יום

 

[חישוקים]

אי אפשר להסתמך על שיקול דעת ההורה,
צריך כללים אחידים לכולם

לא כל כך קשה לזהות אם הילד הסתגל או לא-
ילד בוכה ולא רגוע מסתבר שמקומו בבית,
ילד שמח ורגוע- סימן שהתרגל לגן.

 

[מאמימוש]

ילד בוכה ולא רגוע מסתבר שמקומו בבית,

וגם ילד בוכה, יש מטפלת שיכולה לנסות להרגיע.
אם הוא היסטרי ואין אפשרות להרגיע, אפשר לקרוא להורה.
היום התחלנו
היה שעתיים של התחלה
לכל קבוצה היו 2 מטפלות מקסימות!!!
ככה שעל כל מישהו שבכה, היתה מי שמגיעה אליו מייד מלטפת, מציעה משהו לאכול, מוצץ וכד'.
היה רגוע שלו, וכיף
חושבת שזה סופר נכון
עם כל הכבוד לקיטנות שהילדים עברו,
מעון/ גן אמור לסמל לילד עוגן של מקום רגוע ושלו...
(באופן אישי, למרות שהיו שעתיים של הדרגה, ראיתי שלילד שלי נכון שאשאר איתו
היינו 3/4 שעה יחד, בילינו שיחקנו, היכרנו את המקום, חברים וחצר
מחר בע"ה מקווה שיצליח להחזיק מעמד בלעדי ל 4 שעות,
ואם לא, הגננת תדע שאני אחזור לקחת מוקדם יותר...)

 

[אסתי3311]

לחיידר כנראה מגיעים ילדים מזן שונה כי אין כמעט ימי הסתגלות.
ביום הראשון מ10-13
ומיום למחרת כרגיל.
לילד שלום (בן שנתיים וחצי)

 

[hilasg]

לא כל כך קשה לזהות אם הילד הסתגל או לא-
ילד בוכה ולא רגוע מסתבר שמקומו בבית,
ילד שמח ורגוע- סימן שהתרגל לגן.

ואם הוא בוכה ולא נרגע אחרי שההורה הלך?
זה לא שחור או לבן בוכה או שמח - צריך את ההסתגלות לנפש של הילדים הרכים, הם תינוקות רכים
יחד עם זאת מבינה את המורכבות בה ההורים נתונים, צריך ללכת לעבודה ושם זה לא רלוונטי שיש ימי הסתגלות
צריך להגיע בזמן ולתת תפוקה..
מציאות מורכבת.

 

[אסתי3311]

ואם הוא בוכה ולא נרגע אחרי שההורה הלך?

אם זה אכן קורה ולפרק זמן ממושך והילד לא נרגע לאחר נסיונות אפשר לקרוא להורה.
אבל לא להחיל את ההסתגלות הזאת על ילדים שלא זקוקים אליה.

 

[hilasg]

אם זה אכן קורה ולפרק זמן ממושך ולא נרגע לאחר נסיונות אפשר לקרוא להורה.
אבל לא להחיל את ההסתגלות הזאת על ילדים שלא זקוקים אליה.

אז עדיין ההורה צריך להיות זמין ובאזור, כך שלמעשה ההורה עדיין לא ילך לעבודה..

 

[אסתי3311]

אז עדיין ההורה צריך להיות זמין ובאזור, כך שלמעשה ההורה עדיין לא ילך לעבודה..

הוצגה כאן עמדה שהדרגה בהכרח טובה לילד.
אך בפועל נראה שיש ילדים שזקוקים לה ויש ילדים שלא.
אשר על כן, ובלי קשר לחשבונות ההורים או למקום עבודתם צריך לתת את האופציה של השארה ולהפחית את ההדרגה למינימום.

(ואם כבר כן נכנסנו לחשבונות ההורים יש מספיק שעובדים בקרבת מקום- עובדים מהבית- ימצאו קרוב משפחה/ שכן שיבוא לקחת את הילד וכדו')

 

[חישוקים]

הוצגה כאן עמדה שהדרגה בהכרח טובה לילד.
אך בפועל נראה שיש ילדים שזקוקים לה ויש ילדים שלא.
אשר על כן, ובלי קשר לחשבונות ההורים או למקום עבודתם צריך לתת את האופציה של השארה ולהפחית את ההדרגה למינימום.

(ואם כבר כן נכנסנו לחשבונות ההורים יש מספיק שעובדים בקרבת מקום- עובדים מהבית- ימצאו קרוב משפחה/ שכן שיבוא לקחת את הילד וכדו')

כל מילה.

ואם הוא בוכה ולא נרגע אחרי שההורה הלך?
זה לא שחור או לבן בוכה או שמח - צריך את ההסתגלות לנפש של הילדים הרכים, הם תינוקות רכים

כל עוד בכי הוא צורת התקשורת בגילאי המעון, אז כן- ילד רגוע ונינוח שאינו בוכה, אות וסימן שאין לו צורך בהדרגה. בגיל הזה זה כן שחור לבן

 

[מתוכנתת]

אז אצלנו המעון הגדיל לעשות והקדים את הפתיחה ביום אחד
זאת אומרת אתמול היה מ-8 עד 9, היום 8-10, מחר 8-11, ויום שישי רגיל
אממה, מורידים במקום השעה הנוספת של אתמול את איסרו חג של פסח, יום ראשון שהוא יום מלא
אה, וכמובן בלי לשאול את ההורים, אלא פשוט הודעה
חוצפה שאין כדוגמתה, כל מעון עושה מה בא לו

 

[טוב להיות כאן]

הילדים שלי ממשיכים ולכן לא היה הדרגה בכלל
חוץ מהיום הראשון שהתחילו ב9:30
מה שמעצבן- התחלנו ביום ראשון ע"ח ערב פסח! עצוב

לגבי הדרגה בתחילת שנה, יש הרבה ילדים שממשיכים לצעוק ולצרוח בערך כל היום, יש ילדים שסתם עצובים וכאלו שצריכים המון יחס ושיחזיקו אותם כל הזמן.
המטפלות צריכות לעבוד מאד! קשה ולתזז בין כולם, להחזיק ילדים על הידיים להרגיע, להראות, ללמד, להכיר ילדים חדשים עם כל הצרכים שלהם וכו'
אני חושבת שההדרגה הכרחית גם ובמיוחד בשבילן
תחשבו עליהן קצת.
אני לא הייתי מצליחה להחזיק ילדים בתורנות 8 שעות רצופות ועם כל מה שכתבתי לפני כן.

 

[לא לפרסום]

כ" כ שיכנעתם שחייבים הדרגה.......
שבחיידר כיתה ח אצלנו[בנים]עשו הדרגה היום מ8:30 עד 10:30....

 

[לארג']

כ" כ שיכנעתם שחייבים הדרגה.......
שבחיידר כיתה ח אצלנו[בנים]עשו הדרגה היום מ8:30 עד 10:30....

יפה שלא 20 דקות

 

[לא לפרסום]

יפה שלא 20 דקות

אל תתן רעיונות.....
מה שמוזר עכשיו......
יהיה חובה עוד 10 שנים....
כדי שלא לפגוע בנפש של הילד[בן 13]

 

[מאמימוש]

כ" כ שיכנעתם שחייבים הדרגה.......
שבחיידר כיתה ח אצלנו[בנים]עשו הדרגה היום מ8:30 עד 10:30....

זה כבר לרבה בחיידר
שלא יחטוף הלם

 

[פשוש]

דעתי שמהראשון לספטמבר אמור להיות יום לימודים ר-ג-י-ל
כי כמו בכל עבודה - יום עבודה הוא יום עבודה.
הורה שיודע שיהיה לילד שלו קשה, שיקח אותו מוקדם ע"פ הצורך או ע"פ המלצת הגננת / המטפלת .
מה פתאום לא סומכים על שיקול הדעת של ההורה?
הוא זה שאפוטרופוס על הילד, הוא זה שאחראי עליו והוא זה שמכיר אותו הכי טוב.
(אישית גם אני חושבת שצריך הדרגה מסוימת בטח בגיל הקטן, אבל מה שיש היום שזה נגרר לשבוע זה קטסטרופה.
יש לי ילדים שהיו כל החופש בקייטנות - חזרו מבסוטים. לא נצפתה בעיה. מה הקשר פתאום הדרגה? הרבה יותר קשה לילד חוסר היציבות הזה - פעם סבתא לוקחת אותו, פעם השכנה, פעם אבא, פעם אמא. הרי לא שייך שאמא תעדר מהעבודה שבוע בגלל ההדרגה המהוללת, גם ככה כל החופש הזה אלתרנו בלי הפסקה)
כל הדיבורים היפים על נפש הילד פשוט מעצבנים!
נפש הילד נהרסת בגלל חופש מטומטם של חודשיים שצריך להעביר אותו בו בזמן שאבא ואמא בעבודה כאילו נשארנו בשנות התשעים שאמא עקרת בית ואבא עובד חצי יום!
העולם מתקדם ומשרד החינוך מפגר להנאתו.
אם בכל אופן יש בעיה עם נפש הילד שצריכה הדרגה - אפשר לעשות מפגש הכרות ראשוני של שעה אחרי צהריים ועוד יום קצר שיהיה יום לפני הראשון לספטמבר. למה דווקא אנחנו ההורים העובדים צריכים להפסיד?

כל זה לא קשור לזה שלעולם לא הייתי רוצה להיות גננת / מטפלת כי לא מתאים לי להיות גננת! זה הכל!
אני לא עובדת הייטק ואני לא מרוויחה הרבה יותר מגננת וזאת למרות שאין לי חופש ואני עובדת כל יום עד שלוש.
אני מעריכה מאד את הגננות והמטפלות של הילדים ואת עבודתן המסורה.
אני כועסת על מי שהמציא את החופשות המהוללות שלהם על חשבוננו, ההורים העובדים חסרי האונים, מצידי שירוויחו יותר הרבה לשעה ולא יקבלו חופשים! ככה כולנו נרוויח!

 

[שרה שרם צילומותק]

אני לא חושבת שיש הורה אחד כזה.
רק יש אילוצים...

יש הורים שהפנסיה והעבודה יותר חשובה לצערינו

 

[שרה שרם צילומותק]

דעתי שמהראשון לספטמבר אמור להיות יום לימודים ר-ג-י-ל
כי כמו בכל עבודה - יום עבודה הוא יום עבודה.
הורה שיודע שיהיה לילד שלו קשה, שיקח אותו מוקדם ע"פ הצורך או ע"פ המלצת הגננת / המטפלת .
מה פתאום לא סומכים על שיקול הדעת של ההורה?
הוא זה שאפוטרופוס על הילד, הוא זה שאחראי עליו והוא זה שמכיר אותו הכי טוב.
(אישית גם אני חושבת שצריך הדרגה מסוימת בטח בגיל הקטן, אבל מה שיש היום שזה נגרר לשבוע זה קטסטרופה.
יש לי ילדים שהיו כל החופש בקייטנות - חזרו מבסוטים. לא נצפתה בעיה. מה הקשר פתאום הדרגה? הרבה יותר קשה לילד חוסר היציבות הזה - פעם סבתא לוקחת אותו, פעם השכנה, פעם אבא, פעם אמא. הרי לא שייך שאמא תעדר מהעבודה שבוע בגלל ההדרגה המהוללת, גם ככה כל החופש הזה אלתרנו בלי הפסקה)
כל הדיבורים היפים על נפש הילד פשוט מעצבנים!
נפש הילד נהרסת בגלל חופש מטומטם של חודשיים שצריך להעביר אותו בו בזמן שאבא ואמא בעבודה כאילו נשארנו בשנות התשעים שאמא עקרת בית ואבא עובד חצי יום!
העולם מתקדם ומשרד החינוך מפגר להנאתו.
אם בכל אופן יש בעיה עם נפש הילד שצריכה הדרגה - אפשר לעשות מפגש הכרות ראשוני של שעה אחרי צהריים ועוד יום קצר שיהיה יום לפני הראשון לספטמבר. למה דווקא אנחנו ההורים העובדים צריכים להפסיד?

כל זה לא קשור לזה שלעולם לא הייתי רוצה להיות גננת / מטפלת כי לא מתאים לי להיות גננת! זה הכל!
אני לא עובדת הייטק ואני לא מרוויחה הרבה יותר מגננת וזאת למרות שאין לי חופש ואני עובדת כל יום עד שלוש.
אני מעריכה מאד את הגננות והמטפלות של הילדים ואת עבודתן המסורה.
אני כועסת על מי שהמציא את החופשות המהוללות שלהם על חשבוננו, ההורים העובדים חסרי האונים, מצידי שירוויחו יותר הרבה לשעה ולא יקבלו חופשים! ככה כולנו נרוויח!

אין חוק לשלוח למעון

 

[גימפעל]

דעתי שמהראשון לספטמבר אמור להיות יום לימודים ר-ג-י-ל
כי כמו בכל עבודה - יום עבודה הוא יום עבודה.
הורה שיודע שיהיה לילד שלו קשה, שיקח אותו מוקדם ע"פ הצורך או ע"פ המלצת הגננת / המטפלת .
מה פתאום לא סומכים על שיקול הדעת של ההורה?
הוא זה שאפוטרופוס על הילד, הוא זה שאחראי עליו והוא זה שמכיר אותו הכי טוב.
(אישית גם אני חושבת שצריך הדרגה מסוימת בטח בגיל הקטן, אבל מה שיש היום שזה נגרר לשבוע זה קטסטרופה.
יש לי ילדים שהיו כל החופש בקייטנות - חזרו מבסוטים. לא נצפתה בעיה. מה הקשר פתאום הדרגה? הרבה יותר קשה לילד חוסר היציבות הזה - פעם סבתא לוקחת אותו, פעם השכנה, פעם אבא, פעם אמא. הרי לא שייך שאמא תעדר מהעבודה שבוע בגלל ההדרגה המהוללת, גם ככה כל החופש הזה אלתרנו בלי הפסקה)
כל הדיבורים היפים על נפש הילד פשוט מעצבנים!
נפש הילד נהרסת בגלל חופש מטומטם של חודשיים שצריך להעביר אותו בו בזמן שאבא ואמא בעבודה כאילו נשארנו בשנות התשעים שאמא עקרת בית ואבא עובד חצי יום!
העולם מתקדם ומשרד החינוך מפגר להנאתו.
אם בכל אופן יש בעיה עם נפש הילד שצריכה הדרגה - אפשר לעשות מפגש הכרות ראשוני של שעה אחרי צהריים ועוד יום קצר שיהיה יום לפני הראשון לספטמבר. למה דווקא אנחנו ההורים העובדים צריכים להפסיד?

כל זה לא קשור לזה שלעולם לא הייתי רוצה להיות גננת / מטפלת כי לא מתאים לי להיות גננת! זה הכל!
אני לא עובדת הייטק ואני לא מרוויחה הרבה יותר מגננת וזאת למרות שאין לי חופש ואני עובדת כל יום עד שלוש.
אני מעריכה מאד את הגננות והמטפלות של הילדים ואת עבודתן המסורה.
אני כועסת על מי שהמציא את החופשות המהוללות שלהם על חשבוננו, ההורים העובדים חסרי האונים, מצידי שירוויחו יותר הרבה לשעה ולא יקבלו חופשים! ככה כולנו נרוויח!

הודעה זו היא ההוכחה שאי אפשר לסמוך על שיקול דעתו של הורה