הנושאים החמים
הנושאים החמים
ענבים טעימים
משתמש רשום
לפני מס שנים הגענו כזוג צעיר לגור בבנין שאין קשר כל כך בין השכנים,
קומה מתחתינו גר זוג שקט ונחמד עם מס ילדים והשכן יצר קשר טוב עם בעלי, (לי ולשכנה אף פעם לא היה קשר מעבר לשלום שלום)
הם היו מדברים ומנייסים שעות , נעזרים אחד בשני, לשמחות שלהם ממש השקעתי והכנתי עוגות , וכו'...והיינו האורחים היחידים שלהם בשמחה שערכו חוץ מהמשפחה...
בתקופה האחרונה השכן קבל איזשהו קידום והפך להיות מוכר מאד ואפילו מבוקש ברחוב, ובקהילה,
בערך מאותה התקופה (לא יודעת להצביע בברור על נקודת המפנה...)היחס שלו כלפי בעלי התהפך לגמרי - הוא ממש מתעלם ממנו, עונה לו בכן ולא - ולא יותר!!!!,
כשבעלי מגיע לבית הכנסת הוא לא מעיף מבט לעברו, ואף פעם לא מקדים לו שלום,
אבל----לשאר חברי הקהילה ואנשי הרחוב הוא מתייחס מדהים, בידידות, ואפילו לצעירם שבהם (מה שבעצם שולל את זה שאולי "הרים את האף")
בעלי מרגיש מעט פגוע, הרבה כועס, ולא מבין למה זה...(וגם אני...אבל אצל בעלי יש גם את הנושא של קשרי ידידות עם אדם מקושר...תמיד טוב לעתיד הלא ידוע
) זה גם יוצר אצלו איזשהו רגש שלילי להגיע כל פעם לבית הכנסת ולפגוש אותו ולראות איך הוא במרכז ונותן יחס לכולם והוא איזשהו אויר מבחינתו...
חשבתי (כמובן ללא עידוד מצד בעלי....אולי קוראים לזה אגו גברי??) שלקראת ראש השנה אני ישלח איזשהו מכתב עם עוגה או משהו בסגנון בשביל לגשש אולי בעצם הוא פגוע מאיתנו? אולי יש משהו יותר עמוק שצריך לפתור?
אנא תנו לי עצות מה הייתן עושות במקומי בשביל לפתור את הבעיה...
בלי לערב את בעלי בנושא...שישאר לטיפולי...
לדבר ישירות איתם- לא בא בחשבון אני לא הטיפוס,
קומה מתחתינו גר זוג שקט ונחמד עם מס ילדים והשכן יצר קשר טוב עם בעלי, (לי ולשכנה אף פעם לא היה קשר מעבר לשלום שלום)
הם היו מדברים ומנייסים שעות , נעזרים אחד בשני, לשמחות שלהם ממש השקעתי והכנתי עוגות , וכו'...והיינו האורחים היחידים שלהם בשמחה שערכו חוץ מהמשפחה...
בתקופה האחרונה השכן קבל איזשהו קידום והפך להיות מוכר מאד ואפילו מבוקש ברחוב, ובקהילה,
בערך מאותה התקופה (לא יודעת להצביע בברור על נקודת המפנה...)היחס שלו כלפי בעלי התהפך לגמרי - הוא ממש מתעלם ממנו, עונה לו בכן ולא - ולא יותר!!!!,
כשבעלי מגיע לבית הכנסת הוא לא מעיף מבט לעברו, ואף פעם לא מקדים לו שלום,
אבל----לשאר חברי הקהילה ואנשי הרחוב הוא מתייחס מדהים, בידידות, ואפילו לצעירם שבהם (מה שבעצם שולל את זה שאולי "הרים את האף")
בעלי מרגיש מעט פגוע, הרבה כועס, ולא מבין למה זה...(וגם אני...אבל אצל בעלי יש גם את הנושא של קשרי ידידות עם אדם מקושר...תמיד טוב לעתיד הלא ידוע
) זה גם יוצר אצלו איזשהו רגש שלילי להגיע כל פעם לבית הכנסת ולפגוש אותו ולראות איך הוא במרכז ונותן יחס לכולם והוא איזשהו אויר מבחינתו...חשבתי (כמובן ללא עידוד מצד בעלי....אולי קוראים לזה אגו גברי
??) שלקראת ראש השנה אני ישלח איזשהו מכתב עם עוגה או משהו בסגנון בשביל לגשש אולי בעצם הוא פגוע מאיתנו? אולי יש משהו יותר עמוק שצריך לפתור?אנא תנו לי עצות מה הייתן עושות במקומי בשביל לפתור את הבעיה...
בלי לערב את בעלי בנושא...שישאר לטיפולי...
לדבר ישירות איתם- לא בא בחשבון אני לא הטיפוס,
