הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
אז הצטרפתי לפני כמה ימים בעיקרון בשביל לשפר את הכתיבה שלי פעם הייתי כותבת המון ונטשתי את זה עכשיו אני מנסה לחזור לכתוב אז אשמח לתגובות
הוא ישב באולם מהופנט, צלילי המנגינה סוחפים אותו, הוא מאזין למילים הן זרות לו, לפתע הוא מתחלחל "זה אתה יהודה המתמיד הגדול של הישיבה שיושב כאן? שמאזין למילים הללו? אך התדרדרת כל כך?" מעט מן החרטה נכנסת ללבו אך בהינף יד הוא מסלק אותה, הרי הוא הגיע לכאן ליהנות מה פתאום באות לו המחשבות הללו, עד שהצליח להתחמק מן הישיבה ללא שיבינו את כוונותיו הוא לא יכול להפסיד זאת, כמה טוב לו שהשכיל למצוא חבר כמו ארי הרי רק בזכותו הוא כאן.
*****
"אפרת, יהודה לא בישיבה"
"מה זאת אומרת לא בישיבה, אז איפה הוא? הוא אמור להיות עכשיו אחרי סדר שלישי, לא?"
"אחרי מה ששמעתי פה אני לא חושב שהייתי צריך לקנות לו את מתנת היומולדת ולבוא אליו"
"שמעון, אל תלחיץ אותי מה הוא עשה? אני לא יכולה להיות במתח"
*****
"נו יהודה איך היה?"
"נהניתי של החיים"
"ראית איזה חבר אני, דואג לך להופעות שלא היית חולם להגיע אליהם אי פעם"
"אין עליך ארי, לא יודע איך זכיתי בחבר כמוך"
*****
הם עולים במדרגות הישיבה, השעה מאוחרת, הישיבה כבר שקטה, כל הבחורים נמצאים בחדריהם מתארגנים לשינה, כל רצונם עכשיו הוא לישון, הם מותשים מהנסיעות ומההופעה, הם מגיעים לדלת חדרם מתנשפים, קשה לעלות ארבע קומות במיוחד שאתה מותש כל כך, קולות נשמעים מחדרם ואור בוקע ממנו, הם מסתכלים אחד על השני בבהלה, אף אחד לא אמור להיות כרגע בחדר זה רק הם ושמואל שנשאר בבית היום.
החרדה מטפסת לליבם והם נכנסים אל החדר.
אז הצטרפתי לפני כמה ימים בעיקרון בשביל לשפר את הכתיבה שלי פעם הייתי כותבת המון ונטשתי את זה עכשיו אני מנסה לחזור לכתוב אז אשמח לתגובות
הוא ישב באולם מהופנט, צלילי המנגינה סוחפים אותו, הוא מאזין למילים הן זרות לו, לפתע הוא מתחלחל "זה אתה יהודה המתמיד הגדול של הישיבה שיושב כאן? שמאזין למילים הללו? אך התדרדרת כל כך?" מעט מן החרטה נכנסת ללבו אך בהינף יד הוא מסלק אותה, הרי הוא הגיע לכאן ליהנות מה פתאום באות לו המחשבות הללו, עד שהצליח להתחמק מן הישיבה ללא שיבינו את כוונותיו הוא לא יכול להפסיד זאת, כמה טוב לו שהשכיל למצוא חבר כמו ארי הרי רק בזכותו הוא כאן.
*****
"אפרת, יהודה לא בישיבה"
"מה זאת אומרת לא בישיבה, אז איפה הוא? הוא אמור להיות עכשיו אחרי סדר שלישי, לא?"
"אחרי מה ששמעתי פה אני לא חושב שהייתי צריך לקנות לו את מתנת היומולדת ולבוא אליו"
"שמעון, אל תלחיץ אותי מה הוא עשה? אני לא יכולה להיות במתח"
*****
"נו יהודה איך היה?"
"נהניתי של החיים"
"ראית איזה חבר אני, דואג לך להופעות שלא היית חולם להגיע אליהם אי פעם"
"אין עליך ארי, לא יודע איך זכיתי בחבר כמוך"
*****
הם עולים במדרגות הישיבה, השעה מאוחרת, הישיבה כבר שקטה, כל הבחורים נמצאים בחדריהם מתארגנים לשינה, כל רצונם עכשיו הוא לישון, הם מותשים מהנסיעות ומההופעה, הם מגיעים לדלת חדרם מתנשפים, קשה לעלות ארבע קומות במיוחד שאתה מותש כל כך, קולות נשמעים מחדרם ואור בוקע ממנו, הם מסתכלים אחד על השני בבהלה, אף אחד לא אמור להיות כרגע בחדר זה רק הם ושמואל שנשאר בבית היום.
החרדה מטפסת לליבם והם נכנסים אל החדר.
