העלילה מתפתחת יפה: המשק הארקטי של גדי ישראלי נפרץ ע"י האקרים עוינים, כוחות סודיים עוזרים לתקן את הנזקים, ולפתע מתברר כי גדי בעל המשק חבר בכנופיית ההאקרים ושמו האמיתי סודי ונעלם.
בערפילי הבוקר נדלק פנס עז ולאורו נראה איש נמוך קומה חובש כובע גרב משויטט בין הבניינים. נריה המגן התורן אץ לכיוונו ואז נשמע טרטור ממכשיר הקשר "קקטוס קקטוס" נריה עלה בקפיצה על אחד מסוסיו הלבנים ודוהר אל הצריף של דוד נחום.
בדלת הצריף הוא פוגש את דודה צילה רודפת אחר קוקי התרנגולת השמינה.....
הוא רוצה לשאול אותה איפה דוד נחום (במיטה, כאילו איפה חשבת שהוא) ולפתע הוא שומע שאגה מאחוריו, ג'ודו, גדי. ג'ודו. אולי קראטה.
זבאנג! טראח! ספאצץ'! בומבה. בוםם. זבנג וגמרנו. סנוקרת עזה. לפיתת חנק. משיכה עזה של הגרוגרת! צביטה נוקבת! מירפוק! ברכיה!
נגחה!
אוי, המשקפיים שלי!
טראח!
האף שלי עקום.
בעיטה קוריאנית, צביטה מצרית!
צ'פחה על הכתף!
דרוך, דרוך עליו!
את היד! שבור לו את היד!
ועוד נגחה אחת, ועוד אחת!
זהו.
ורק כדי שלא להישאר חייב- פופלף!!!
אהההה תעזוב אותי בבקשה
בברברבר
נוגחה!
יש מאחוריך עקרב
בום בום בום בום סנוקרת!
נריה מוציא את האקדח הזעיר מכיס המעיל הפנימי ואז נפתחת הדלת ודוד נחום לבוש בפיג'מה האפורה שואג: אפשר אולי שקט?
בשקט שנוצר חומק האלמוני אל תוך הבית.
נריה דוהר אחריו אל החדר הפנימי, זה שתמיד נעול סגור ומסוגר. ושם הוא רואה את הפתעת חייו.
שלוש מסכי ענק גדושים בשורות קוד צפופת מחוברים בשלל כבלים למחשב על ענק מימדים ועליו רוכנים גדי ועדיאל.
איפה הוא? צועק נריה, השניים מביטים בו מופתעים, גדי מתעשת ראשון ואומר נוקשות, נריה זמנך תם!
נריה לא נשאר פרייאר, הוא מוציא את האקדח המתכתי ופוזל במבט משועשע אל השניים שהצטנפו אחורה בבעתה....
(תודה לפנס על התיאור העסיסי שהושאל לזמן מה לרגל העניין)