המילה חיז'מאייס נמצאת בשימוש רק אצל החרדים, סדר היום של חרדי ממוצע מחייב שימוש רציף במילה. כך שעה אחת מיומו של חרדי נראית:
משה מתעורר לפנות בוקר לקול צלצול הפלאפון, הוא מרים בבעתה ושומע קול צעקני המדווח שקו הנייעס העולמי השיק בעבורו מספר קו אישי מוגן מרבנים, חסימות ושאר ירקות... חיז'מאייס ראשון ליום חדש.
הוא יוצא עייף ויגע ממפתן ביתו ומגלה כי המדרגות עמוסות בשיירי ארוחת הערב של משפחת אלעפיפי,כשעליהם חגים המוני מעופפים שעמלים לנקר בלחם המעופש למחצה. חיז'מאייס.
את העיתון הוא מגלה מקומט זרוק אי שם במעמקי פח עלוני הצדקה. השכנים כנראה לא שמעו על הלכות גזל. חיז'מאייס? כן. חיז'מאייס.
בעודו פוסע בזריזות לבית הכנסת הוא חש חבטה עזה בקודקודו, בווום. טראאאח. חיז'מאייס. עוד קופת צדקה אנונימית שהחליטה לזכות את העוברים והשבים לתרום צדקה. וזאת כמובן בקופות ענק מולחמות לתמרור על אם הדרך. תרמת? קיבלת. חיז'מאייס.
משה'לה מנסה להמשיך בדרכו לבית הכנסת בעודו מעסה את קרקפתו הכואבת והנה ספלאאש. מקלחת קרה בריח לואיזה. השכנה למעלה מנקה את המרפסת. יפה מצידם על שטרחו לכוון את הצינור שיטפטף בדיוק למרכז המדרכה, כך אף אחד לא יצא יבש. חיז'מאייס כבר אמרנו?
חיז'מאייס.