שיתוף/ אבא'לה שלי

[הלל1]

אבא ,

אתה יכול בבקשה ללמד אותי איך מציירים את השמיים האלו?

בחוג ציור אתמול ניסיתי להסביר למורה איך ציירת אותם עם הסגול החזק הזה שהתערבב עם התכלת וצהוב היפה והמורה ממש לא הבינה וניסתה לעזור לי ובסוף השמים בציור יצאו כלכך עצובים.

ואני רוצה לצייר את השמים כמו עכשיו שכל הצבעים המפחידים האלו מתערבבים והעננים שמחייכים והכל כלכך מבולגן ושמח!

אבא אתה יודע מה אני הכי אוהבת בציורים שלך? שהם נשפכים על כל העולם!!!

כי שקמתי מהערסל להשקות את הפרחים ראיתי שגם עליהם נשפך מהזהב ורציתי לחבק אותם אבל פחדתי שהם יתלשו, אז חזרתי לערסל.

אני מתנדנדת חזק כי אני אוהבת שהעץ נכנס אל השמים כזה מהצד ואז אני כל פעם חושבת מה יותר יפה השמים לבד או עם הפינה של העץ שקצת מסתיר אבל התפוזים הכתומים תואמים בידיוק לשמש.

איך אתה יודע לצייר כלכך יפה אבא? אתה מסכים ללמד אותי? אני אהיה ילדה טובה ואני יותר לא אקרע את הציורים שיצאו לי לא כמוך. אפילו שזה מעצבן שאני צובעת שעות ובסוף חוזרת לערסל ורואה כמה שלך יותר יפה .

אה אני יודעת! אתה לא רוצה שאני יעתיק ממך נכון? גם דרורית אמרה לי שאני אפסיק להעתיק ממנה והמורה אומרת תמיד שכל אחת מציירת את הציור שלה,

אז אבא בוא נחליט שאני לא מעתיקה ממך ואתה מלמד אותי לצייר את העולם כלכך זורח כי לי הוא תמיד יוצא עצוב כזה בגלל שיש לי רק פנדה שאמא קנתה לי ויש בה רק 12 צבעים!!!

ולך יש מיליון צבעים! זה לא פר!

אז טוב אבא אולי אני אצייר את הקשת כי גם לה יש רק קצת צבעים.

אבא תודה שאתה דואג לכולם גם למי שיש רק קצת צבעים בפנדה אז אתה מתחשב בו ומצייר גם בקצת צבעים כדי שהוא לא ירגיש מסכן, כמו שהמורה לימדה שליד זקנים הולכים לאט כדי שלא ירגישו מסכנים זה קצת אותו דבר נכון?

אבא.

אני הכי אוהבת אותך!​

 

[גרפולוג]

כתיבה חלומית שובת לב!

זווית ראיה שהייתי לוקח אל דמותו של יהודי מהעיירה.
עם חשיבה המסמלת את האמונה התמימה המשתקפת מעיניו הקטנות והבוחנות של היהודי התמים.
(מקווה שאין לכם בעיה עם הפרשנות שנתתי לטור...).

נהנתי מהטור העטור בזרמי רגש הממלאים את רובדי לב הקורא.

תודה רבה.
ובהצלחה רבה.

 

[נריה מגן]

(מקווה שאין לכם בעיה עם הפרשנות שנתתי לטור...)

זו הפרשנות הפשוטה, גם לדעתי.
לאו דווקא יהודי פשוט מהעיירה אלא גם יהודי 'סטנדרטי' (אם יש דבר כזה) בחצר ביתו ויהודיה פשוטה (כנ"ל) במרפסת הפתוחה שלה.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

כתיבה ממש ממש מקסימה, דיבור אחד אמיתי, חי ולבבי כמו זה שוה יותר מגליונות של מריחות מחושבות ומתוחכמות.

 

[ציפה דריפה]

וואו, זה ריגש אותי ממש!!
כתיבה מקסימה וציורית ממש... הזהב על הפרחים והתפוזים כמו השמש. מדהים!
אהבתי את זווית הראיה הזו של הילדה הקטנה. זה כ"כ שובה לב.
תמשיכו לשתף ביצירות המקסימות שלכם!