שיר שור #1 - שירה קטנה פרי עטכם

[אבימי]

בס"ד

בסיעתא דשמיא - נתחיל כאן מסורת צנועה, שבעזרת השם, ומתוך כוונה טהורה, תתפתח ותהיה כלי יקר ומועיל.

אני אעלה כל שבוע נושא די מופשט שעליו אבקש מכם לכתוב קטע שירה קצר.

כמה קצר? מאוד. תקצרו ככל האפשר עד לאיזון בין חוסר בהירות והרחבת יתר.
השיר הקלאסי מבחינתי יהיה בן כ4-6 שורות. אבל איך שתרגישו. קראתי גם משפט אחד קצר ולירי שריגש מאוד.

הנושא יתפרסם ביום חמישי כך שיהיה לכם את כל השבת לגלגל את זה בראש.


הנושא הראשון שלנו הוא -
שייכות
אתם לא מוגבלים למובן אחד או משמעות אחת - תנו מה שמתגבש לכם בראש ובצורה לירית.
חרוזים הם כמו קישוט - אל תתנו להם להרוס לכם את המסר. אתם יכולים לנטוש אותם לגמרי. עדיף.

הערות ודיון יהיו כרגיל - באשכול נספח נפרד. לכאן תעלו בבקשה רק את השיר שלכם והרחבה קצרה, אם תרצו.

ב.ה.נ.ו.

 

[אבימי]

קח לך רצון קטן
בן עשרים שנה בקושי
סמוך עליו שתי ידיים
ושחט אותו
על מזבח הקהילה
עמוד וצפה בעשן עולה
ואל תרגיש
לא חרטה ולא געגוע.

 

[נריה מגן]

אתה הוא הנחל
אני הימים
אני הוא הצמח
אתה הגשמים
וכשהשמש תעלה ותשטוף
תבוא הלבנה
ותואר

 

[יואב ברק]

איש עמל הוא גדעון,
ידיו בלות וכלות מאד.
חיש מחר ישכים לו,
יבנה את ביתו בקרוב.
אלא שאותו הברנש,
ביום בונה ביתו,
ובלילה קונה עולמו.
ומנין לו הזמן,
ומאיפה הכוחות.
שעה ששאול השכן,
ארמונו ניצב ושולחנו סדור.
מחפש לו את הבוקר,
ורודף אחר הליל.
הבורח מן הזמן,
חושב שאול וכריסו תפוח
הזמן נמלט הימנו.

 

[משויטט]

לא בדיוק שיר, אבל כן סיפור עצוב


קול נרעד של אימא מקדשת על יין,

הקטנים משפילים מבט אל הנעליים,

עצב נמתח מעל ומתחת ונמרח בינתיים:

לחשוב על הכל חוץ מעל זה שעומד בשוליים

עם גופייה אפורה וצלילי התראה מכיס המכנסיים.

 

[דוכסוסטוס]

הגיל עשה את שלו
הגיל יכול ללכת

עגיל באצבע רגלו
טובע בים עלי שלכת

תרגיל, מתוחכם או שלא
עפרון ותשבץ אזדרכת

יגיל ויריע עם ספסלו
על פיצוח חידה מסובכת

כרגיל יפזם בקולו
הרדיופוני היצוק ממתכת

הגיל עשה את שלו
העולם - הוא שעצר מלכת

 

[Natan Galant]

הוא כל כך רצה,
ולו פעם אחת -
להרגיש.
להתחבר.
פשוט להיות.

אבל,
זה התנפץ
והצריחה עדיין
מהדהדהדהדהדהת.

 

[Natan Galant]

שיר על שייכות,
חייב להיות שייך -
להשתייך,
למשהו.

אבל השיר,
פשוט מתחנן -
ודומע:
תנו לי להיות אאוטסיידר.

 

[אפשוטער איד]

לב ונפש בידו דבוקים-
בוץ ורפש בנשמתו דבקים

רוח מנשבת מבעד..-
שייכות מחפש הוא בעד

רגע אחד נכסף, מתאווה,
כל הון שבעולם לא ישווה

ובמשנהו - אילי נביות שבעולם
לא יועילו מול תאוותיו כולם..

 

[קדיתא]

לא שייך
לא שייך בפרהסיה
לא שייך ברבים
לא שייך להתיר
לא שייך לאסור

זה לא שייך כאן
לא שייך אם אסור או מותר
לא שייך אם יפה או מכוער
זה לא שייך.

תהיה שייך.

 

[ידידיה חבר]

כה משתוקק אני לחוש שייך
גם כאשר זה כלל לא שייך
כה משתוקק אני לחוש קשור
גם כאשר אני כלל לא קשור

אין כל ברירה ומילוט קפצתי למים
עמוקים הם רועשים ואף סוחפים
מחזיק את הראש מחוץ למים
אך חש חלק מדבק האנוש שיצרו הסוחפים

זה הכלל לימדנו נהר החיים
טוב ורע זה רק ענין של יחס האנשים
הנה גם כורח אשר יצרה מציאות החיים
הפך אותי לחלק מהחברה ולאיש בין אנשים

(גילוי נאות: אין קשר בין המצולם לכתבה. הפמפומים הינם פרי דמיוני מה היתה עלולה בקשתו של מנהלנו החדש 'לקפוץ למים' ליצור אצלי - לו הייתי רחוק מחברת אנוש, ונתון במצב לירי מושבת).

 

[מרציפן]

לֹא שַחוֹתִי מִפְנֵי הַמַבָט הָרוֹאֶה
בפרישה אֶת קִמְטֵי הַתְבוּסוֹת
אינו שומע בה עניין שולי של שייכות
וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הנפש הַמְשוֹטֶטֶת
בִמְלוֹא הַיְקוּם
וְאֵינוֹ יוֹדֵע שֶ @נתן גלנט הִינו קֶרֶן שֶל שֶמֶש
לֹא תִתָפֵס בַכַף.

בהצדעה וברוב תודות למנהל הפורש -


[ לא מקורי. בנוי על זלדה]

 

[כתב ומכתב]

כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא הָלַךְ, רָץ בִּמְנוּסָה
כְּתִינוֹק מִבֵּית הַסֵּפֶר, וּמֵחֲדַר־בְּרִיחָה

הַדֶּרֶךְ עָצְרָה בְּתַחֲנַת הַתְּבוּסָה
וּפִירָמִידַת הַצְּרָכִים הֵדִיפָה נִיחוֹחָהּ

כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא שָׁב, כְּשׁוֹר לְעֹל וַחֲמוֹר לְמַסָּע
קֶשֶׁר חָדָשׁ נִקְשַׁר, אֶל חֶבֶל הַנַּחֲלָה וְהַמְּנוּחָה.

 

[מרציפן]

אני שייך,
אבל למה?
שאל אותי עצמי,
ושאלתי אותו גם.

ומי יענה, אם בכלל?
שאלתי את עצמי,
ושאל אותי הוא גם;
והפסקתי לשאול.

והוא -
לא הפסיק;
"פעם עוד אקבל תשובה" -
הסביר.

האמנתי לו - -

 

[יואב ברק]

לדעתי הבחור מכור,

אמר הדוקטור לאב השבור.

הוא הפנים שהעישון אסור,

אבל בטח היה סבור,

שהוא בסדר גמור.

לצערי האמור נזכר באיחור,

רק כשגרונו העלה חרחור.

כן! הבחור מכור.

 

[מכונתכתיבה]

דרך לא נכונה
היא כמו תרגיל מתמטי
משתחלת שגיאה קטנה
כל התוצאה משתנה

טעויות צריך לתפוס
בתחילת הדרך
אחרת ההמשך
חסר ערך

 

[מכונתכתיבה]

הוא נפל
הוא הושלך
לא שייך

הוא נובל
הוא קמל
ממלאכתו התגלגל

לא יצמח
לא ישלח
פירות חדשים

מתפורר מתבלה
קמטוטים מעלה
גורלו לטרשים