אוקיי, תודה על ההערות:
1. מכיוון שהשיר לא נכתב כטקסט, אלא תהליך הכתיבה וההלחנה באו כאחד, המילים נכתבו על פי המצלול שלהם, כלומר: איך שהם נשמעות ביחד עם המקצב והמוזיקה כיחידה אחת, לכן ניתן מקום לחרוג מכללי החריזה, לטובת תוכן יותר מדוייק ומתאים.
2. במוזיקה יש משמעות לאיך נשמעות המילים, ואפשר לומר שהמילים הן חלק מעיבוד המוזיקלי של היצירה, לכן יצירה שבה הטקס הוא חלק מהמוזיקה, לדעתי יותר טובה מבחינה מוזיקלית מיצירה שהמילים נכתבו בנפרד.
3. איך היית כותבת בעברית תקנית "זה מה שיש"?, ובתורה כבר ראינו שכל תוספת של מילה צריכה לימוד, אז יש מעלה מסויימת לקיצור, מה לעשות.
4. הדמש משמעו המתיקות, הטעם בחיים, התגבשותו אינה גורמת לו לנזק כלשהו, אך למתבונן מן הצד שאינו מבין, זה נראה כמשהו גרוע.
5. המהלך בשיר הוא לא ליניארי, אלא איטרטיבי. כלומר כל בית הוא מהלך שחוזר על עצמו, מכיוון שהעבודה שלנו היא יומיומית ולא פעם אחת בחיים וזהו.
6. מה שאני באמת מצר עליו זה שלא הצלחתי להעביר את המסר בשיר בצורה מספיק טובה, כך שהגיע מצב שבו ניתן לכתוב "גיבוב של הרבה דברים בלי קשר", אבל אני מתנחם בכך שכנראה אלה שחוו דיכאון, הבינו את השיר מצויין, תעיד על כך תיבת המסרים האישית שלי.