שירת הברבור פרק 1

israelintop · 5/5/17

נכתב ע"י קקטוס;n4890054:
את צודקת מאוד עד המשפט "והעיקר אין תיאור של רגשות ברמה היוצרת וכו'...."
זה הדבר שהופך את הסיפור למעולה.

אתה, לא את.

ולאו ביטאתי את עצמי מספיק טוב.

כוונתי לא היתה דווקא לרגשות וסגנון ח. ברטלר.

היה חסר צבע.

אצליך, קקטוס, שומעים את נשימות אלברטו דרך המסך, וצבען הסגול של פרחי האביב חי במוחשיות.

בהצלחה

בת חורין · 6/5/17

נכתב ע"י מלפפון;n4889755:
כתיבה מאלפת.
מה המטרה של הסיפור?
האם המסר לקוראים הוא 'ושוב יום אחד לםני מיתתך'?

המטרה של הסיפור היא לספר סיפור.

לבן · 7/5/17

נכתב ע"י בת חורין;n4890454:
המטרה של הסיפור היא לספר סיפור.

כל כך נכון ; למסגר ולתלות לכל כותבי הסיפורים בני זמננו.

חגי פאהן · 7/5/17

נכתב ע"י לבן;n4891197:
כל כך נכון ; למסגר ולתלות לכל כותבי הסיפורים בני זמננו.

לי נראה שלכל סיפור צריכה להיות מטרה. שלמה המלך אמר בחכמתו "לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו", כלומר חשוב לו לבטא את רחשי לבו בכל מחיר בלי תבונה. עכשיו, באמת כל אחד רוצה לבטא את רגשותיו באשר הם, אבל צריך להתבונן איך לוקחים כל פרט ופרט מהביטוי (יצירה/סיפור/שיר וכו') לעבודת ה', דהיינו מה לומדים ממנו לעבודתנו, וכך היו הראשונים עושים כאשר היו מספרים סיפורים. בדורנו קשה ככה אך אפשרי, אבל המינימום הוא שתהיה פואנטה לכל הסיפור.
(הדברים נאמרו בכלליות ולא בהקשר לסיפור מסוים)

לבן · 7/5/17

נכתב ע"י חגי פאהן;n4891543:
לי נראה שלכל סיפור צריכה להיות מטרה. שלמה המלך אמר בחכמתו "לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו", כלומר חשוב לו לבטא את רחשי לבו בכל מחיר בלי תבונה. עכשיו, באמת כל אחד רוצה לבטא את רגשותיו באשר הם, אבל צריך להתבונן איך לוקחים כל פרט ופרט מהביטוי (יצירה/סיפור/שיר וכו') לעבודת ה', דהיינו מה לומדים ממנו לעבודתנו, וכך היו הראשונים עושים כאשר היו מספרים סיפורים. בדורנו קשה ככה אך אפשרי, אבל המינימום הוא שתהיה פואנטה לכל הסיפור.
(הדברים נאמרו בכלליות ולא בהקשר לסיפור מסוים)

בוודאי שסיפור ללא מסר, וללא רעיון- הוא טיפשי.
הנושא הוא, שהמסר לא חייב להיות כתוב, ובוודאי שהוא לא אמור להיות מודגש, מובא שוב ושוב, נתקע בעיניים ועושה טעם רע בפה. וזה מה שקורה בספרות בת ימינו. לפעמים אתה מרגיש שהסופר אומר לך "הבנת את המסר? בטח לא עד הסוף, קבל עוד פרק עם המסר העצום שהתגלה לי באישון ליל, ועוד שורה שאומרת אותו, ועוד משפט שממצה אותו. שתבין לגמרי".

ומסר, לכל הדעות, הוא דבר שכל אחד יכול לקחת אותו למקום שלו וללב שלו, אם הסופר מסכים, ברוב טובו, להשאיר לקורא את מרחב המחיה הלגיטמי הזה.

נריה מגן · 7/5/17

נכתב ע"י לבן;n4891553:
בוודאי שסיפור ללא מסר, וללא רעיון- הוא טיפשי.
הנושא הוא, שהמסר לא חייב להיות כתוב, ובוודאי שהוא לא אמור להיות מודגש, מובא שוב ושוב, נתקע בעיניים ועושה טעם רע בפה. וזה מה שקורה בספרות בת ימינו. לפעמים אתה מרגיש שהסופר אומר לך "הבנת את המסר? בטח לא עד הסוף, קבל עוד פרק עם המסר העצום שהתגלה לי באישון ליל, ועוד שורה שאומרת אותו, ועוד משפט שממצה אותו. שתבין לגמרי".

ומסר, לכל הדעות, הוא דבר שכל אחד יכול לקחת אותו למקום שלו וללב שלו, אם הסופר מסכים, ברוב טובו, להשאיר לקורא את מרחב המחיה הלגיטמי הזה.

כל מילה נכונה. שמעתי פעם הגדרה יפה על העניין: אם פעם היו סופרים שהאכילו את הקוראים מסרים עם כפית, היום עושים את זה עם מצקת...
יש איזו תחושה בקרב הרבה סופרים שאם הם לא האביסו את הקורא במסרים הסיפור לא מספיק טוב, אבל עד כמה שאני יודע, אם מאביסים מישהו בכוח - בסופו של דבר הוא מקיא.

נתין · 8/5/17

נכתב ע"י נריה מגן;n4891656:
כל מילה נכונה. שמעתי פעם הגדרה יפה על העניין: אם פעם היו סופרים שהאכילו את הקוראים מסרים עם כפית, היום עושים את זה עם מצקת...
יש איזו תחושה בקרב הרבה סופרים שאם הם לא האביסו את הקורא במסרים הסיפור לא מספיק טוב, אבל עד כמה שאני יודע, אם מאביסים מישהו בכוח - בסופו של דבר הוא מקיא.

איסתרק ומהללא-ל ויוזבד היו חותמים על כל מילה שכתבתם.