שיתוף - לביקורת שטריימלים ושיגעון - השיר המלא (מאת @הכלבויניק).

[אוראל סולטן]

נכתב בהשראת זה:

שיתוף - לביקורת - התקפת סיבר על פרוג!!!

מוצ"ש אחד, קהילת פרוג התעוררה לשוק מוחלט: האתר, המכונה "האוורסט של היצירה החרדית", נחסם על ידי קבוצה מסתורית של האקרים שקראו לעצמם "הניקים הנעלבים" . הם השתיקו את כל הניקים והפגינו: "לא התקבלנו לקהילת הכתיבה המקצועית? עכשיו תראו מי כותב את התסריט! אנחנו רוצים פרטים על הניקים כאן ואיפה לקנות...

www.prog.co.il

בית 1:

אז אולי לא התקבלתם, זה לא סוף סיפור,
תשאירו את השטריימלים למי שבא מאור,
כי לכתוב את זה בכבוד, זה דבר מדויק,
ולפרוץ – זה סתם מגוחך!

ניסיתם לחסום את פרוג, זה באמת משעשע,
אבל שכחתם, שהכלבויניק תמיד פוגע.
עם חיים דיקמן לצדו, הוא תותח על חלל,
רוקד פינגוינים, מפרק אתכם בכלל.

שטריימלים בזול? חבר'ה, זה חלום רחוק,
כי איכות זו איכות, ומי שמחפש ניזוק.
אז לפני שאתה פורצים, תחשבו פעמיים, בלי שיגועים,
ולא – תמצאו את עצמכם עם שירים משעשעים על החיים.

כי בקהילת פרוג יודעים להתגונן,
עם חרוזים וקטעים שמשאירים אתכם מבולבלים.
אז בואו תצטרפו, תהיו כמו כולם,
אפשר לנסות להפוך אותנו לסופר סת"ם.

שוב נזכיר, בפעם האחרונה:
כתיבה היא אומנות, לא עוד מלחמה.
כי מי שפורץ הוא סתם קצת טיפש,
ולמי שכותב – יש נשמה ואש!


פזמון (לשיר בקולי קולות):

אז חלאס לפרוץ, זה פשוט לא מגניב,
קחו עט ונייר, תהיו יצירתיים.
כי לכתוב זו אומנות, זו מילה של כבוד,
ופרוג תמיד ינצח – זה הוד!



בית 2:

ניסיתם לגלות איפה קונים בזול,
אבל שכחתם שמידע כזה לא כלול.
אנחנו בפרוג, פה יוצרים יצירה,
לא סקרי שוק – פה זו קהילה נפלאה!

אז שלחתם דרישות עם קודים מוזרים,
אבל מה מצאתם? תמונות של שטריימלים יקרים.
ניסיתם לשאוב שמות של ניק ופרטים,
וקיבלתם מייל חוזר: "תחזרו אחרי החגים, חמודים."

הכלבויניק? הוא בכלל נשכב מצחוק,
כשראה שאתם מחפשים "מבצע בקנוק".
דיקמן עלה על הליין, זורק בצחוק פראי:
"רק אם תפרצו ל'מיקי מאוס', אולי תצליחו, אולי."

וכשהתייאשתם ופתחתם לוגים,
גיליתם שגנבתם… רק מתכונים.
עוגת שמרים של חיה'לה? פצצה מתקתקת,
אבל לא שטריימל – סתם עוגייה מתוקה ומדבקת.

חיים דיקמן התייצב עם קולו הסמכותי:
"תנו לי רגע, אני מטפל בזה אישית!"
הוא הקליד 5 שורות, עשה קליק-טריק קל,
והפך את האתר לתחרות קרליבך על גלגלים במזל.


פזמון 2 (כמובן, לשיר בקולי קולות.):

אז חלאס לפרוץ, תפסיקו לגמגם,
במקום שטריימלים – יצאתם עם זקן קרטון מהמם.
כי לכתוב זה מדויק, זה לא סתם סיפור,
ופרוג זה בית – גם בלי "מבצעי שימור."

עכשיו תשמעו, האקרים יקרים,
אם תנסו שוב – תקבלו שירים קודחים.
מילים כמו ג'טסטאר, שטייגן וקרעטש,
שתשאיר אתכם בבית עם קפה מתעפטש.

אז בואו, תתאפסו, תורידו הילוך,
תחסכו לעצמכם את הבושות של הבוקר.
כי מי שרוצה להצטרף – מוזמן בכבוד,
ומי שרוצה לפרוץ? יקבל שיר לנצח ועוד!

ובכל פעם שתחשבו לחזור ולטעות,
תזכרו את השטריימל – שאין עליו הנחות!



בית 3:

ניסיתם לפרוץ, רציתם לשחק,
אבל בפרוג, חבר'ה, יש רק יצירתיות על המקלדת!
חיפשתם שטריימלים? מידע זול ומתוק?
ומה מצאתם? מתכון לשטרודל בתפוח ירוק.

"האקרים גאונים!" הכרזתם בגאווה,
אבל שכחתם שבפרוג – לכל שאלה יש תשובה.
דיקמן בחדר, הכלבויניק בבלוק,
וכולם מחכים לראות מה הצעד הבא, חחח – איזה צחוק!

הפעלתם סקריפטים, שלחתם פינגים,
והמחשב שלכם? נדבק בבאנרים עם פרינגלים!
ניסיתם להסתנן עם קוד בן שבע שורות,
ופתאום הופיעה תמונה: "המסר יגיע רק בעוד שלוש שניות!"

רציתם ניק? קיבלתם שם בדוי:
"@ משה מלך הביגל'ך", איזה שם בלי חיוך ראוי.
הפורום מלא, כולם מוחאים כפיים,
כי פרוג הוא לא רק אתר – הוא ארמון של יראת שמיים!


פזמון 3 (כרגיל, לשיר בקולי קולות...):

אז חלאס לפרוץ, אין לכם סיכוי,
מי שרוצה להצטרף – בואו, בלי זיוף וניואנסים תלויי.
כי לפרוג יש חוקים, זו קהילה מיוחדת,
ואם תחפשו עוד שטריימלים – תישארו בלי כרטיס לסוף ההצגה השוקטת.



בית 4:

אז הכלבויניק החליט להרים את המשחק,
שלח לכם מייל: "מצאתם שטריימל? וואלק!"
פתחתם את הלינק, הלב שלכם רץ,
ומה גיליתם? קטלוג וירטואלי של גרביים מבד פלסטיק-מעץ.

דיקמן התגלגל, צחק בקול רם,
"מה הם מצפים? שאנחנו נכניס אותם לסלון חם?!"
הוא העלה סרטון, ריקוד חסידי מדהים,
ולבסוף אמר: "מי שלא מנגן כאן – פשוט נחשב ללובש מדים."

בסוף ברחתם, זנבות מקופלים,
כי הבנתם: לפרוג אין פרצות, רק חלונות נעולים.
אבל אם תחזרו – תדעו מה הסוד,
לכתוב בכבוד, ולא לפרוץ עוד!

אז אל תשכחו, בפעם הבאה,
אם תנסו שוב – יגיעו רק צרות חדשות למערכת כולה.
כי חיים דיקמן והכלבויניק פה לנצח,
וכשתראו אותם, תדעו שזה קץ הפריצה, כדור במצח.


פזמון 4 (הבנתם את הקטע...):

אז חלאס לפרוץ, הכול כבר מובן,
שטריימלים? לא תקבלו – אולי ריקוד עם סלט טונה קטן.
כי לכתוב זה נשמה, וזה כל הסיפור,
ופרוג ישגשג – בלי "חפרנים מהחור."

אז האקרים יקרים, לא צריך להתעצב,
רק תקראו את השיר ותתחילו קצת לחשב!



בית 5:

הודעה בעמוד, בצבעים זוהרים,
"אנחנו הנעלבים, שופטים בחריפות,
רוצים שטריימלים בזול, את כל המותגים,
או שתשבו בחושך, ותאכלו מסטיקים!"

הקהילה משתוללת, הפורומים רותחים,
מוישי אומר: "שטריימל? זה לחתונה!"
וחיה'לה צועקת: "למה לא שאלתם קודם?
יש מבצע בזול – זו ממש מתנה!"

הכלבויניק התעורר, מהבמבה והפיג'מה,
אמר: "שימו לב, זה לא זירה למלחמה.
נעלה להם פורום, על פרוות חורף זולות,
ובואו נשב נרגיע, בלי דרמות גדולות."

ההאקרים צחקו, אבל לא הסתפקו:
"אנחנו רוצים גם שיר – אחרת, אתם תקועים!"
והכלבויניק כותב, מקליד בלהט רב:
"לא התקבלתם? תנו לנו חיבוק חם!"


פזמון אחרון (לא צריך סוגריים...):

ההאקר רץ, אבל נפל מהכיסא,
שיר פרודיה ביד – והם בלי כיסוי ראש,
כי לכתוב זו אמנות, ואתם לא בפוקוס,
אז תרגיעו חבר'ה, ותנו קצת לוטוס!

הפורום חזר, השיר הפך ויראלי,
קהילת פרוג חוגגת, הכל שוב נורמלי.
והלקח ברור – לשמור על כבוד,
כי בסוף כולם צוחקים... ביחד, בלי עוד.

תוך שעה האתר חזר גם הוא, והאווירה רגועה,
כלבויניק נהיה גיבור, חיה'לה שמחה נורא.
אז זכרו, חברים, מוסר השכל קטן:
פרוג זה לא מקום למלחמות, זה בית לכולם!

אז האקרים יקרים, לא צריך להתעצב,
רק תקראו את השיר ותתחילו קצת לחשב!



(נכתב בעזרת GPT.).