סיפור בהמשכים רצח קטלני - סיפור בהמשכים.

[אוראל סולטן]

#9

שימי לא הצליח לעכל את המילים. "ערביים?" מלמל, "למה שמישהו מהם ירצה להפליל אותי?"

ג'ף השתהה לרגע, ולאחר מכן, נגע בכתפו של שימי. "אתה רק כלי במשחק גדול בהרבה ממה שאתה מסוגל לדמיין", לחש, עיניו נוצצות במעין עצב ותחושת בגידה, "הם עשו זאת בעבר. ניצלו אנשים תמימים, סיבכו אותם בתרגילים מורכבים ושקרים, רק כדי להוריד מהבמה שחקנים מרכזיים. אתה לא הראשון - ולא האחרון."

שימי הרגיש איך הקרקע נשמטת מתחת לרגליו. "אני? כלי? אתה באמת חושב שיסתבכו כל כך הרבה רק כדי להפיל מישהו כמוני?"

ג'ף חייך בעצב. "ככה הם פועלים, שמעון. הם לא יוצרים קשר ישיר לעולם, אלא משתמשים בקורבנות כמו חיילים בלוח שחמט. אתה נקלעת לדרך שלהם בדיוק בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון."

שימי הרגיש זעם בלתי מוסבר לשנייה. "אז מה הם רוצים ממני?" הוא שאל, קולו עולה ומתחזק עם כל מילה.

ג'ף הנהן באיטיות, מבטו מתבונן בו בעצב. "כן. אתה הכיסוי שלהם, כלי במשחק הזה, הדמות שמסתירה את מי שהם באמת רוצים לתפוס. מישהו גבוה ממך בהרבה. מישהו כמוני. ברגע שהם יגלו שאתה לא ראית שהם רצחו את הנשיא הם ישחררו אותך. המטרה שלהם זה לבדוק אם מישהו יודע."

שימי הרגיש את המילים חודרות לעמקי תודעתו, נושאות עמן תחושה מתעצמת של חוסר אונים. "אני? כלי במשחק הזה? אני אפילו לא מבין מה קורה פה!"

ג'ף חייך חיוך עצוב בשנית. "זה החלק המפחיד, שימי. הם בונים על זה שלא תבין. זו הסיבה שהם שלחו אותך לכאן, כדי שתהיה מבודד, מבולבל, ותחשוב, אם ראית משהו, שאין לך ברירה אלא להודות."

שימי הנהן, פניו מחווירות יותר ויותר עם כל שנייה שעוברת.

"אבל יש דרך לצאת מזה", אמר ג'ף בקול חרישי, מקרב את פניו לפניו של שימי. "אם תסכים לשתף פעולה איתי, אוכל לעזור לך."

שימי הביט בו, ליבו רועד באימה. "מה אני אמור לעשות?"

"את זה אני אסביר לך בהמשך", השיב ג'ף בקול נמוך, "אני רק צריך לדעת אם אתה איתי - או נגדי."

שימי בלע את רוקו.