דרוש מידע רעיונות לצ'יפור בעל שהתחיל דף היומי

[ot!]

תזכרי שגם אם הוא הולך ללמוד בשעה לא הכי מוצלחת מבחינתך את לא משמיע אפילו קמצוץ של אכזבה זה כבר יראה לו כמה את מעריכה את הלימוד

 

[אפרת2]

כאישה לבעל שסיים את הש''ס בימים אלו, פעם ראשונה בחייו,
לכנה על הדברים ה'קטנים'.
לא לעשות פרצופים כשהוא יוצא ללמוד
להנות מכל רגע שהוא יושב ולומד בבית גם אם זה ע"ח עזרה
לא לקטר אפילו אם את יולדת טרייה
לא להציע לו לדחות את הדף כי את ממש לא מסתדרת עם הילדים ואולי אפילו משתגעת
אפשר לפנק בעוגה חמה כשהוא יושב ולומד
אפשר לדחוף פתקים בכיסים כמה את מעריכה את ההתמדה...
אפשר להחביא בכיסים עוד כל מיני דברים
אפשר להקשיב בהתעניינות למה שלמד היום בדף ביומי
חשוב! לעשות 'סיום' חגיגי על כל מסכת שהוא מסיים
וכו'
רק בלי אובססיה. יש בעלים שיילחצו מזה.
וגם, לא להתאכזב אם פחות יתמיד ויהיו לו 'חורים'.
זה קשה. צריך הרבה כח כדי לא ליפול.

בתום שבע וחצי השנים - לא לוותר על אירוע מרשים רב משתתפים, ועדיף בהפתעה...

 

[האלמוני]

מתי זה יוצא?

בשבת תצוה י"א אדר

 

[מגדלור]

כאישה לבעל שסיים את הש''ס בימים אלו, פעם ראשונה בחייו,
לכנה על הדברים ה'קטנים'.
לא לעשות פרצופים כשהוא יוצא ללמוד
להנות מכל רגע שהוא יושב ולומד בבית גם אם זה ע"ח עזרה
לא לקטר אפילו אם את יולדת טרייה
לא להציע לו לדחות את הדף כי את ממש לא מסתדרת עם הילדים ואולי אפילו משתגעת
אפשר לפנק בעוגה חמה כשהוא יושב ולומד
אפשר לדחוף פתקים בכיסים כמה את מעריכה את ההתמדה...
אפשר להחביא בכיסים עוד כל מיני דברים
אפשר להקשיב בהתעניינות למה שלמד היום בדף ביומי
חשוב! לעשות 'סיום' חגיגי על כל מסכת שהוא מסיים
וכו'
רק בלי אובססיה. יש בעלים שיילחצו מזה.
וגם, לא להתאכזב אם פחות יתמיד ויהיו לו 'חורים'.
זה קשה. צריך הרבה כח כדי לא ליפול.

בתום שבע וחצי השנים - לא לוותר על אירוע מרשים רב משתתפים, ועדיף בהפתעה...

אשרייך!!

 

[בול 613]

לא קראתי את כל התגובות, רק הכותרת קראה לי...
https://www.prog.co.il/threads/להתחיל-להמשיך-לסיים-מוקדש-ללומדי-התורה.509333/

 

[הוא היה אומר]

אפשר לדחוף את האף הגברי שלי??
כגבר שהתחיל את הדף היומי עכשיו בציפיה ובכמיהה עצומה לסיים את הש"ס בעוד שבע שנים....
הדבר שאני הכי זקוק לו מרעייתי (בעיקר ממנה),
זה השמחה שיש לה בכל דף שאני לומד.
וזה בכלל לא משנה אם אסיים את הש"ס,
מסכת אחת,
פרק אחד,
או רק דף אחד.

 

[פרוזן]

אני רוצה להכין לו לוח בסגנון המצורף ולהחליף כל שבוע את מספר הימים ואת שם המסכת.
ולתלות אותו על המקרר, ככה חיים כל הזמן את הסיום המתקרב.

יש הרבה חדשים בתחום השאלה מי יצליח להשאר
מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום..
מי יעלה מי יתחיל
ומי יקום מי ישאר למעלה בדרגה הגבוהה
הקושי הראשוני הוא להתחיל לעלות אבל הקושי הגדול הוא להשאר בדרגה הגבוהה ולהמשיך
גם כאן הקושי הוא בהתמדה ולכן כאן מגיע תפקידינו הנשים
אולי נדאג לפני כל סיום לעדכן להמשיך גם בהמשך לתת טיפים ועצות
ונשמח אם את מכינה לוח לקבל גם
תודה לכולן על הרעיונות תמשיכו לעדכן ונפגש בעז"ה עוד 7.5 שנים בסיום הגדול
בהצלחה לכולן

 

[תן חיוך!]

כאישה לבעל שסיים את הש''ס בימים אלו, פעם ראשונה בחייו,
לכנה על הדברים ה'קטנים'.
לא לעשות פרצופים כשהוא יוצא ללמוד
להנות מכל רגע שהוא יושב ולומד בבית גם אם זה ע"ח עזרה
לא לקטר אפילו אם את יולדת טרייה
לא להציע לו לדחות את הדף כי את ממש לא מסתדרת עם הילדים ואולי אפילו משתגעת
אפשר לפנק בעוגה חמה כשהוא יושב ולומד
אפשר לדחוף פתקים בכיסים כמה את מעריכה את ההתמדה...
אפשר להחביא בכיסים עוד כל מיני דברים
אפשר להקשיב בהתעניינות למה שלמד היום בדף ביומי
חשוב! לעשות 'סיום' חגיגי על כל מסכת שהוא מסיים
וכו'
רק בלי אובססיה. יש בעלים שיילחצו מזה.
וגם, לא להתאכזב אם פחות יתמיד ויהיו לו 'חורים'.
זה קשה. צריך הרבה כח כדי לא ליפול.

בתום שבע וחצי השנים - לא לוותר על אירוע מרשים רב משתתפים, ועדיף בהפתעה...

מסכימה עם כל מילה!
מנסיון
בעלי גם סיים השבוע, ועשינו חגיגה גדולה!
ומתחיל שוב!!
והפעם- עם הבן שלי!
ב"ה!
יש רעיונות מה לצ'פר את הילדונצ'יק? (בנוסף לאביו כמובן)

 

[שואל ומשיב]

מרגש לקרוא.
סיימתי והתחלתי שוב ב"ה, האירוע הגדול שעשינו נתן לי עוצמה וחיזוק גדולים מאוד. ממליץ לעסוק עסק מכל סיום מסכת עם בגדי שבת לילדים וכו', זה נותן הרבה כוח.
והכי חשוב, להעריך את זה באמת, זה משדר הרבה גם בלי מילים.

 

[לבלוב]

אני גם עם האף הגברי שלי....
אני ג"כ התחלתי ב"ה ללמוד את הדף היומי, אבל אני ג"כ לומד בכולל שני סדרים (לפנה"צ ובערב), ואת הדף היומי אני לומד בין הסדרים או לפני התפילה, והלימוד של הכוללים בעצם הרבה יותר חשוב לי (אפי' שלא "מספיקים" כ"כ הרבה, ואין סיומים כל תקופה), ובינינו לאשה זה יותר קשה להעריך (או עכ"פ להראות שמעריכה) בגלל שזה שיגרה וכולם עושים את זה וכו' וכו'.
אני מנסה לשדר בבית שבעצם הלימוד בכולל שלי הרבה יותר חשוב לי ומזה אני קונה הרבה יותר (רוב מסיימי הש"ס לא זוכרים את הכל), - כמובן מבלי להמעיט מחשיבות הדף היומי.
לכן גם אם בעלך לא סיים עכשיו את הש"ס וגם לא התחיל, אבל הוא לומד בכולל - את צריכה להעריך באותו מידה וגם בשבילו להכין עוגות ומכתבי תמיכה וכו' וכו' - ו......כל פעם אפשר למצוא הזדמנויות כשיש מבחן, חזרה או משהו כזה.

 

[גלבוע]

מתייעצת איתכן-
גם בעלי התחיל ב״ה! מקווה שיצליח להתמיד.
אני יודעת שהוא מאד רוצה את זה ומצד שני באופי שלו הוא חושש ממחויבויות גדולות.. ולכן לוקח את זה ״ברגוע״- מסתכל על זה כזכות על כל דף שהוא לומד בלי לחשוב כרגע על הלחץ של החובה להתמיד ולסיים...(הוא גם ככה נמצא עכשיו במסגרת לימוד די מחייבת ואינטנסיבית ולומד המון שעות, כך שהחשש להוסיף מחויבויות מובן בהחלט....)

איך הייתן מציעות לי לעודד מהצד?(מעבר למילים ולדברים היומיומיים...) כי בטבעי אני מאד אוהבת לעשות דברים מיוחדים כדי לעודד וכו׳ , מכינה קונה אופה וכד׳, אבל פה חוששת שאולי זה יחטא למטרה וילחיץ...

כל הכבוד לך שזיהית את המוקש!
יותר קל לחשוב שאם עושים רעש והפנינג, זה נקרא לעודד, ולפעמים דווקא השקט עוזר. תתפללי בשבילו בשקט, ותשחררי לחץ גם מעצמך. כנראה שזה מה שהכי יעזור לו.

 

[פרוזן]

אני גם עם האף הגברי שלי....
אני ג"כ התחלתי ב"ה ללמוד את הדף היומי, אבל אני ג"כ לומד בכולל שני סדרים (לפנה"צ ובערב), ואת הדף היומי אני לומד בין הסדרים או לפני התפילה, והלימוד של הכוללים בעצם הרבה יותר חשוב לי (אפי' שלא "מספיקים" כ"כ הרבה, ואין סיומים כל תקופה), ובינינו לאשה זה יותר קשה להעריך (או עכ"פ להראות שמעריכה) בגלל שזה שיגרה וכולם עושים את זה וכו' וכו'.
אני מנסה לשדר בבית שבעצם הלימוד בכולל שלי הרבה יותר חשוב לי ומזה אני קונה הרבה יותר (רוב מסיימי הש"ס לא זוכרים את הכל), - כמובן מבלי להמעיט מחשיבות הדף היומי.
לכן גם אם בעלך לא סיים עכשיו את הש"ס וגם לא התחיל, אבל הוא לומד בכולל - את צריכה להעריך באותו מידה וגם בשבילו להכין עוגות ומכתבי תמיכה וכו' וכו' - ו......כל פעם אפשר למצוא הזדמנויות כשיש מבחן, חזרה או משהו כזה.

תודה
על כיוון המחשבה
זה חידד והזכיר את תפקידנו הקבוע

 

[הפקות כתיבה]

איזה אשכול מעצים
קופצת על האשכול... במחילה
בעלי מסיים ב"ה מסכת שיגע עליה שנתיים
ואני ממש רוצה לעשות לו סיום גדול בבית
השאלה איך עושים את זה- מבחינת 10 משתתפים
נשמע לי די תקוע להזמין ולהושיב יחד חלק מהצד שלו, חלק משלי (אלו שגרים קרוב) קומץ חברים... ולהרכיב מנין, כשאני המגישה בין כולם
טכנית איך עושים את זה?
או- עוד רעיונות לחגוג סיום?
תודה

 

[אפרת2]

אני עם האף הנשי...
חשוב להחמיא לאמא רצוי בפני הילדים, אם במעמד 'סיום' ואם סתם ככה,
שהכל בזכותה...
שהיא מאפשרת לאבא ללמוד, ומעודדת, ותומכת, ומעריכה, ושמחה וכו'.

 

[תן חיוך!]

אני עם האף הנשי...
חשוב להחמיא לאמא רצוי בפני הילדים, אם במעמד 'סיום' ואם סתם ככה,
שהכל בזכותה...
שהיא מאפשרת לאבא ללמוד, ומעודדת, ותומכת, ומעריכה, ושמחה וכו'.

 

[לבלוב]

תזכורת:
בכ' מנחם אב מסיימים את מסכת שבת בדף היומי
זה לא היה מסכת קלה, ו.........מגיע לנו (לבעלים) משהו יפה (מקוה שאשתי כאן )
אגב: זה יוצא באמצע החופש

 

[אברך]

יואוו
איזה אשכול חשוב!

 

[תלת ממדית]

לכן גם אם בעלך לא סיים עכשיו את הש"ס וגם לא התחיל, אבל הוא לומד בכולל - את צריכה להעריך באותו מידה וגם בשבילו להכין עוגות ומכתבי תמיכה וכו' וכו' - ו......כל פעם אפשר למצוא הזדמנויות כשיש מבחן, חזרה או משהו כזה.

תודה רבה !! השגרה משכיחה דברים והופכת אותם למובנים, תודה!!

 

[RRL]

עידוד מילולי בלי סוף.... הכי מחמם ונותן כח!

 

[למאי נפקא מינה]

תודה ללבלוב על התזכור עכשיו, כי אכן -
1. עיקר ההשקעה מצד הבעל היא העקביות, ולכן עיקר העידוד והדרבון צריך לבוא משם.
לדעתי - כאף גברי - יש חשיבות אדירה לסתם נתינות באמצע המסלול.
אם יצאת למכולת בדיוק כשהוא לומד את הדף [או גם בדיוק באותו יום!], זה הזמן לחזור עם איזה שוקולד ולומר: זו תזכורת על ההערה העצומה שלי אליך מדי יום כשאני רואה אותך משקיע!
2. המחמאות צריכות לבוא מכיוון של הערכה: איזו זכות בשבילי בעל כמוך! כל הכבוד לך! אתה מאיר ומקדש לנו את הבית! אני והילדים שלנו מעריצים אותך כמו אדמו"ר!
והעיקר - שזה יהיה אמיתי! מהלב!