מן הספר עולה שהשתמשת בחלקים מסוימים מחייך לצורך הכתיבה. איך זה היה עבורך לכתוב ספר שאת כה מעורבת בו אישית?
"חשוב להדגיש, הספר אינו מביא את סיפור חיי והעלילה והדמויות דמיוניות. אומנם נכון שהשתמשתי באפיזודות מן החיים שלי, עם הרבה תוספות ספרותיות שייתנו חן ועניין. זו באמת הייתה חוויה שונה מאשר לכתוב ספר שאינו קשור כלל לחיים האישיים, ואכן במהלך הכתיבה נסחפתי עמוק פנימה, בהרהורים, רגשות ותובנות שנכנסו מן החיים לסיפור והפוך.
אבל בלאו הכי אני לא סופרת שעובדת עם שעון וזמנים והספקים, אלא כותבת בצורה חופשית ולכן כתיבה שיש בה מעורבות רגשית, לא הפריעה לי אלא בדיוק להיפך. היא סחפה אותי יותר חזק, ואני חושבת שזה מורגש מאוד בטקסט".
צריך אומץ ותעוזה כדי להוציא ספר. בתור סופרת שמוציאה לאור את ספרה השני מה תאמרי לאלו שעדיין חולמים להוציא את ספר הבכורה?
"יש הילה לגבי הנושא של להוציא ספר. זה לא כמו תחום חומרני כגון עסק, או בית שקנית. ספר נתפס כשאר רוח. איזה נכס נפשי ורוחני שאנחנו מעניקים מעצמנו לעולם.
אבל, עד כמה שזה נראה נשגב ומיוחד ועילאי, לכתוב ספר זה לא לשבת ליד החלון, ולחכות לאיזו השראה קסומה, שממנה ניצור את יצירת המופת שלנו, אלא מורכב מהרבה מאוד רגעים קטנים אפרוריים, יומיומיים. כותבים, וגם מוחקים, חושבים ומשנים, ועוד שורה, ועוד פרק, לאט לאט, עד שמגיעים אל הסוף ואומרים, רגע, אני כתבתי עכשיו ספר?..."
ומה תציעי מעשית למי שרוצה ועדיין לא התחיל, או התחיל ונתקע?
"אני יכולה לתת עצות שנשמעות יפה, 'כל יום לכתוב קצת' 'אסור להתייאש', 'להמשיך להאמין בעצמנו' ועוד כהנה אמירות שלא עומדות במבחן המציאות. שוק הספרים היום רווי, זו האמת המרה, נכתב על הרבה מאוד נושאים, וסופר אשר מעוניין לכתוב ספר, לא מספיק שייקח דף ועט, - או בימינו מחשב ומקלדת - אלא עליו להשקיע זמן, מחשבה ובעיקר מעוף כדי למצוא רעיון טוב, כזה ששווה לכתוב עליו ספר.
חשוב שיהיה חיבור בין הכותב לנכתב. ולפני שאנחנו רצים לחקות סגנון של מישהו אחר – ואפילו רב מכר – נחשוב פעמיים – אם אני רוצה חיקוי או משהו אמתי. לחשוב מה באמת יש לי להציע כסופר/ת, מה חזק בי, מה אני יכול לתת.
ואחר כך?... אחר כך זו באמת עבודה ארוכה של כתיבה, שיכולה לפעמים לקחת שנים. במהלכה הספר מתפתח לכיוונים נוספים מעניינים, שלא תמיד חשבנו עליהם קודם. ולדעתי זה היופי והקסם בכתיבה. לא רק התוצאה הסופית, אלא תהליך היצירה המתפתח".
"חשוב להדגיש, הספר אינו מביא את סיפור חיי והעלילה והדמויות דמיוניות. אומנם נכון שהשתמשתי באפיזודות מן החיים שלי, עם הרבה תוספות ספרותיות שייתנו חן ועניין. זו באמת הייתה חוויה שונה מאשר לכתוב ספר שאינו קשור כלל לחיים האישיים, ואכן במהלך הכתיבה נסחפתי עמוק פנימה, בהרהורים, רגשות ותובנות שנכנסו מן החיים לסיפור והפוך.
אבל בלאו הכי אני לא סופרת שעובדת עם שעון וזמנים והספקים, אלא כותבת בצורה חופשית ולכן כתיבה שיש בה מעורבות רגשית, לא הפריעה לי אלא בדיוק להיפך. היא סחפה אותי יותר חזק, ואני חושבת שזה מורגש מאוד בטקסט".
צריך אומץ ותעוזה כדי להוציא ספר. בתור סופרת שמוציאה לאור את ספרה השני מה תאמרי לאלו שעדיין חולמים להוציא את ספר הבכורה?
"יש הילה לגבי הנושא של להוציא ספר. זה לא כמו תחום חומרני כגון עסק, או בית שקנית. ספר נתפס כשאר רוח. איזה נכס נפשי ורוחני שאנחנו מעניקים מעצמנו לעולם.
אבל, עד כמה שזה נראה נשגב ומיוחד ועילאי, לכתוב ספר זה לא לשבת ליד החלון, ולחכות לאיזו השראה קסומה, שממנה ניצור את יצירת המופת שלנו, אלא מורכב מהרבה מאוד רגעים קטנים אפרוריים, יומיומיים. כותבים, וגם מוחקים, חושבים ומשנים, ועוד שורה, ועוד פרק, לאט לאט, עד שמגיעים אל הסוף ואומרים, רגע, אני כתבתי עכשיו ספר?..."
ומה תציעי מעשית למי שרוצה ועדיין לא התחיל, או התחיל ונתקע?
"אני יכולה לתת עצות שנשמעות יפה, 'כל יום לכתוב קצת' 'אסור להתייאש', 'להמשיך להאמין בעצמנו' ועוד כהנה אמירות שלא עומדות במבחן המציאות. שוק הספרים היום רווי, זו האמת המרה, נכתב על הרבה מאוד נושאים, וסופר אשר מעוניין לכתוב ספר, לא מספיק שייקח דף ועט, - או בימינו מחשב ומקלדת - אלא עליו להשקיע זמן, מחשבה ובעיקר מעוף כדי למצוא רעיון טוב, כזה ששווה לכתוב עליו ספר.
חשוב שיהיה חיבור בין הכותב לנכתב. ולפני שאנחנו רצים לחקות סגנון של מישהו אחר – ואפילו רב מכר – נחשוב פעמיים – אם אני רוצה חיקוי או משהו אמתי. לחשוב מה באמת יש לי להציע כסופר/ת, מה חזק בי, מה אני יכול לתת.
ואחר כך?... אחר כך זו באמת עבודה ארוכה של כתיבה, שיכולה לפעמים לקחת שנים. במהלכה הספר מתפתח לכיוונים נוספים מעניינים, שלא תמיד חשבנו עליהם קודם. ולדעתי זה היופי והקסם בכתיבה. לא רק התוצאה הסופית, אלא תהליך היצירה המתפתח".