לא שדבריו הם תורה מסיני, אבל בכל אופן זה עורר בי נקודה למחשבה
ברור שלא. הוא לא היה בסיני, יען הוא ערבי.
לדעתי התשובה היא:
סדר יום של ילד חרדי:
קם, אוכל או לא פת שחרית, נכנס לחיידר, מתפלל (אוי ואבוי אם לא בכוונה...) ממשיך בשיעור, חומש, גמרא, משניות, ושוב גמרא ושוב חומש, וחזרה כך עד השעה 2 או 3 או 4 או 5 או אפילו 6 ו 7 תלוי בחיידר.
עם הפסקות קצרות באמצע, שבהם אסור כדורגל, אסור אג'ואים, אסור כדור, אסור שום דבר דיגיטלי חוץ משעון קסיו קדום שנותן צפצוף קצרצר מידי שעה. מותר לריב ולהרביץ, אסור לבכות.
סדר יום של חילוני:
אני לא מכירה, ב"ה אבל משערת:
שיעורים בנושאים שונים ומשונים, אחד הוא אוהב יותר ומתחבר יותר, השני פחות, מורים ומורות מכל הסוגים, פעילות ופעילויות מכל הסוגים והמינים, בין לבין כשמשעמם יש טלפון של עולם ומלואו, צעצועים דיגיטליים מכל המינים והסוגים מותרים.
אלימות וקטטות מעניינות הרבה יותר מאשר אצלינו,
התבטאות בע"פ מותר כמה ואיך שרוצים.
ביצים ועגבניות על המורים דברים שבשגרה, כמו גם בגילים יותר גדולים, עישון מכל הסוגים והמינים ועוד ועוד.
בקיצור, כמובן שלא דייקתי, הרעיון הוא שילד חרדי נדרש ממנו לימוד יומיומי, קשה, בשיטות מאד מסוימות, וסגנון אחד, ואם לא מתאים לו - ריטלין וחסל.
לכן גם לדעתי לכאורה אצל בנות יש פחות ריטלין, כי המקצועות יותר מגוונים, יש לתלמידה 4 מורות שונות ביום (ולבן יכול להיות מלמלד אחד מ 9-4...) ויש הרבה יותר פעילות וכו...
עריכה: ותוסיפו את כל הסביות שאתם כתבתם.
בקיצור, הפער מובן.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
