הרווח מפרסום בהמשכים:
1. חובה לכתוב. יש כאלו שאין להם משמעת עצמית ולא יכתבו בלי דד ליין.
2. דמי כיס סמליים. (עיין סעיף 1 ב'הפסדים')
3. היכרות עם הקהל. כשאנשים אוהבים סיפור, הם יספרו עליו למכריהם וימליצו על הספר.
4. שפשוף והתנסות. יש דברים שלומדים רק מפרסום בפועל.
ההפסד מפרסום בהמשכים:
1. חובה לכתוב. שום הון שבעולם לא שווה את בית הכלא הזה של 'חייבים לכתוב פרק', ואת איומי המפיקה וזעם העורכת.
2. יכול להיות שיהיו כאלו שלא יקנו את הספר, כי כבר קראו אותו בהמשכים.
3. פרסום בהמשכים מכניס את הסיפור לסד קבוע, מבחינת אורך פרקים ומבנה שלהם.
4. יש דברים שאינם בעיה חינוכית או רוחנית, אבל בעיתון לא יוכלו להכנס, מסיבות שונות, ואז יש צורך בצנזורים.
בתנאים המקובלים היום בשוק הספרים החרדי, ספר אמור למכור כ-500 עותקים כדי להתחיל להרוויח. (החישוב משתנה בהתאם לרמת ההשקעה בספר).
לנסות תמיד אפשר. הם מחפשים סיפורים טובים.
מנית כאן 4 יתרונות מול 4 חסרונות, ופשוט העצמת לי את ההתלבטות עוד שלב למעלה...
ואולי מסקנה פשוטה- להוציא חלק מהספרים שכתבת בלי לפרסם אותם קודם בהמשכים....