שיתוף - לביקורת רגע נוסף של אשר

[אשר שרבר]

שייך לשרשור ישן שלי שנקרא רגעים קטנים של אשר
כנראה הקפצה אחרי כל כך הרבה זמן בניגוד לכללים
הקפיצה את האמונים על כך
וגרמה למחיקת הקטע הזה, ועל כך התנצלותי.

בכל מקרה אשמח אם תהנו ממנו​

פעם כשהייתי ילד הייתי כמעט כל בוקר הולך לירון מהמכולת לקנות לחם עם גבינה ושתי קופסאות טַיים לאבא.
ירון מהמכולת היה שואל אם לרשום או לשלם ואני הייתי אומר שלרשום, בטח.

הוא ידע גם שאם אני מבקש ממנו שיוציא את בלוק הגבינה הצהובה האדום מהמקרר שהיה תחת הדלפק ויפרוס כמה פרוסות או אם אני קונה חצי לחם שחור וזיתים במשקל זה בשביל סבתא ובשבילה מוציאים כרטיס אחר מכרטסת ה'תרשום לי' האשראי של אותם ימים.

לפעמים הייתי קונה גם חבילת שוקולד או מסטיק עגול גדול, אז הוא היה שואל אם אבא מרשה, והייתי אומר שבטח, הוא היה מסתכל לי עמוק בעיניים לא תמיד הוא היה בטוח שכדאי להאמין לי אבל הוא לא אמר את זה.

ירון היה שואל מה שלום אמא ומה עם סבתא ואני הייתי צוחק במבוכה ואומר לו שהוא ראה את אמא כבר מוקדם כשהיא יצאה לעבודה.
גם רחמים מהדגים ועמוס מהירקות ושמואל הנהג של האוטובוס ידעו בן של מי אני, איפה אני עולה ואיזה קישואים סבתא אוהבת,

היום רק שואלים אם אני יודע את הקוד של כרטיס האשראי ובמקרה ושכחתי הם בקושי מסכימים לחכות עד שאחפש בתזכורות שבטלפון את הקוד. רק שלא אשכח להחזיר את חמשת השקלים שלקחתי בשביל העגלה.