עזרה קריטריונים לאמא טובה

[רוצה להיות אמא טובה]

עצות ועידודים דחוףףףףף
אני לאחר לידה שניה,
בת כמעט שנתיים ובן 3 חודשים.
יש לי מספר שאלות שמנקרות בי וגורמים לפעמים להרגיש שאולי יש פיתרון לדברים מסוימים ורק צריך חכמת חיים:
1. איך מעסיקים את הילדה הגדולה יותר כשמניקים-מרדימים-מרגיעים את התינוק? ואל תגידו לי סיפורים כי זה עובד לטווח קצר.
אני רוצה תעסוקה שלא תרגיש מוזנחת כי אני עכשיו מטפלת שעה בתינוק. והיא מסתובבת משועממת.
(ואולי סתם רעיונות לתעסוקה לגיל הזה, לבד ואיתי)
2. קשה לי לפעמים עם הגדולה (עוד לא שנתיים...) , אני מרגישה שאני לא מתייחסת אליה מספיק יפה, זה קורה בעיקר כשאני טרודה בלהרדים את התינוק והיא צועקת לי ״אממממאאא״ ומבקשת משהו, וזה משגע אותי כאילו מה את צועקת, אני יודעת שתחשבו שאני משוגעת היא בעצמה תינוקת, אבל מאז שהתינוק נולד היא נראית לי גדולה, ואני רוצה שוב לתת לה את הצומי שהיא צריכה ויחס מתאים.
3. האם תמיד אתן מתייחסות לתינוק קטן בסבלנות?
כי לפעמים אני מרגישה שאין לי סבלנות אליו, בוכה הרבה זמן ולא נרדם, אני מרגישה שהיחס שלי קר ומעצבן, ומרגישה נורא עם זה.

סידרתי את זה כך כי כך הסתדר לי אבל אם אתם רואים פה שאלה אחת גדולה אשמח למיקוד
אשמח לעצות בכללי וגם ספציפי, לשיפור החיים עם שתי ילדים וסתם איך מתנהלים כך.

תודה רבה רבה!!

 

[רבקהנ]

קודם כל תדעי שאת בסדר גמור! אפילו מצוין! תמיד זה מאוד מאוד קשה המעבר מילד אחד לשניים ובמיוחד כשהם קרובים אחד לשני. את ממש לא היחידה שמתמודדת עם זה.
עצם זה שאכפת לך ואת מחפשת עצות ומודעת לקושי, מראה שאת בדיוק בכיוון הנכון. בהתחלה זה תמיד קשה ולאט לאט מתרגלים
בקשר ל3 - ברור שלפעמים מאוד מאוד קשה להתייחס בסבלנות לתינוק שצורח כבר מלאאאא זמן ואת בעצמך עייפה ורק רוצה לישון..
מי שתגיד לך שבחיים זה לא קרה לה - או שהיא מלאך או שהיא משקרת.
מה יכול לעזור:
*להירגע בעצמך - לאמהות יש אינסטינקטים שהבכי של התינוק מדליק אצלם. זה מצוין כי ככה הם קמות ומטפלות בו אבל זה גם יכול לשגע. אז הפתרון הוא לעצום שניה עיניים, לנשום עמוק ולהירגע. אם זה לא עוזר אז אפילו כדאי לצאת לרגע למקום בו לא שומעים את הבכי (למרפסת לדוגמה) ולהירגע. זה אולי נשמע לא טוב - להשאיר ככה את התינוק, אבל ברור שזה הרבה יותר יעזור לו אם תחזרי אליו רגועה ועם כוחות וסבלנות. (אם יש מישהו סביבך את יכולה לבקש שבינתיים ישגיח עליו עד שתחזרי רגועה).
*לחשוב עליו - תנסי להיכנס לנעליים שלו, לחשוב מה הוא מרגיש עכשיו? תנסי לחשוב מה היית מרגישה אם עכשיו היית קטנה ובוכה, איך היית רוצה שיתייחסו אלייך? זה מאוד עוזר להתייחס יפה לתינוק, כמו שהיית רוצה שיתייחסו אלייך.
*לדבר איתו - הרבה פעמים מרוב שמנסים לפתור את הבעיה - לדחוף מוצץ, לנדנד, להרדים וכו' לא מתייחסים לרגשות שלו. כדאי לדבר אליו בקול רגוע, לומר ולהסביר מה הוא מרגיש, מה את מרגישה, מה קורה עכשיו, בקול רגיל ממש כמו שאת משתפת אדם בוגר. זה גם יכול להרגיע אותו וגם יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר.

בהצלחה רבה! ותדעי שאם ה' שלח לך דווקא את הנשמות האלו, סימן שהוא סומך עלייך שאת תהיי עבורם האמא הכי טובה שיש

 

[מריומה~]

בדקת ברזל?

כל עוד שיש לך תבנית ברורה בראש איך אמורה להיות ולהירטות אמא טובה את תישארי בבעיה.
זו מציאות חיים שמשתנה ומתהווה כל הזמן. והתפקיד שלך לעשות את המקסימום שאת יכולה. במידה ויש צורך אמיתי, צורך! לא רצון למימוש החלום איך אראה בתור אמא טובה, בקשי עזרה איך לפתור את זה. ויפה שעה אחת קודם.
את עושה את המקסימום שאת יכולה ומניחה לעצמך בהרבה חמלה על מה שאת לא מצליחה. תמיד תפילה לה' שניתן כוחות ושכל ושנזכה להיות אמהות טובות ומיטיבות דיות.

 

[רוצה להיות אמא טובה]

בדקת ברזל?

כל עוד שיש לך תבנית ברורה בראש איך אמורה להיות ולהירטות אמא טובה את תישארי בבעיה.
זו מציאות חיים שמשתנה ומתהווה כל הזמן. והתפקיד שלך לעשות את המקסימום שאת יכולה. במידה ויש צורך אמיתי, צורך! לא רצון למימוש החלום איך אראה בתור אמא טובה, בקשי עזרה איך לפתור את זה. ויפה שעה אחת קודם.
את עושה את המקסימום שאת יכולה ומניחה לעצמך בהרבה חמלה על מה שאת לא מצליחה. תמיד תפילה לה' שניתן כוחות ושכל ושנזכה להיות אמהות טובות ומיטיבות דיות.

לא מספיק הבנתי למה קשור ברזל,
יש לי מספיק ב״ה,
אני לא אומרת שיש לי תכנית ברורה בראש אלא אני רוצה לעשות את המקסימום ורוצה לדעת מתי זה בסדר שלא יהיה בסדר אם את מבינה מה אני מתכוונת...

 

[לורנס]

אלא אני רוצה לעשות את המקסימום ורוצה לדעת מתי זה בסדר שלא יהיה בסדר אם את מבינה מה אני מתכוונת...

השאלה שלך נורמלית ומאפיינת אימהות צעירות.
השלב הזה של מעבר מאחד לשתיים הוא שלב קשה לכולם.
אבל, א"א להגיד לך מתי זה בסדר ומה נחשב בסדר.
כי כל אישה היא שונה, כל ילד שונה, והקב"ה בחר כל ילד להורים שלו, לא במקרה. אלא בהכוונה מדויקת. את הכי טובה לילדים שלך. הכי נכונה. הכי מדויקת.
יש אמא שיכולה לשמוע בכי של תינוקות וזה לא מלחיץ אותה, ויש כאלו שירוצו על הפיפס הראשון, יש שארוחה מבושלת בשבילם כל יום הוא מאסט, ויש כאלה שלחמניה ושוקו זה סבבה לגמרי, יש שיושיבו ילד ליד המסך בשביל תעסוקה ויש כאלו שזה בל יראה ובל ימצא. לכן מאד קשה לומר לך כאן מעל גבי הפורום, מה נכון ומה לא.
מה את כן יכולה לעשות?
שבי עם עצמך/בעלך, תחשבי מה מתאים לך ומה לא. האם בשביל שהיא תהיה רגועה תתני לה חבילת חמצוצים עד שאת גומרת להניק, או תקני לה חבילת מדבקות שתביאי לה מידי פעם? האם זה בסדר שהיא תקרא כמה פעמים אמא ולא תעני, או שתמיד תגידי לה מראש שאת הולכת לטפל בתינוק ושתהיה לצידך וכו'
ברור שהיא עוד ילדה מאד קטנה, אבל גם היא עברת עכשיו שלב חשוב מאד בחיים. היא מבינה שאמא כבר לא פנויה אליה 100 % כמו בעבר, אבל היא צריכה גם לקבל את הביטחון שאמא עדיין 100% אמא שלה.
המון מזל"ט והצלחה!

 

[רפרפת]

רוצה לעשות את המקסימום

אני חושבת שהכי חשוב לסמוך על עצמך
ראיתי בכמה הזדמנויות נשים שניסו ליישם על הילדים שלהם כל מיני שיטות ששמעו או ראו, והילדים מרגישים שזה לא אמיתי. גם בגיל קטן.
לדעתי אין כמו אמא, הם נולדו לך, הם אוהבים אותך!
אני משתדלת לא לתת לעצמי להיות עם נקיפות מצפון גם אם צעקתי או הייתי חסרת סבלנות,
אני יודעת שלא קרה כלום אם ילד רואה שאמא לא מלאך, ולא תמיד נותנת לו צומי וחיוכים.
הרבה פעמים אני מסבירה (בגיל יותר גדול משלך) 'היום אמא מאד מותשת מ... ולכן אין לי כ"כ סבלנות...'
לטעמי הכי בריא לילד זה לראות את אמא שלו הכי אמא בעולם עם המעלות העצומות וגם החסרונות.

לפי המתואר לא מדובר בהזנחה חלילה או במצב חריג, ולכן רשמתי.

 

[נחמה הברפלד]

ליבי איתך...באמת מאד מאד קשה לתמרן בין כל המשימות ...אין לי עצת פלאים אך מניסיוני כדאי מאד בזמן רגוע בלבד לקחת את "הגדולה" להחזיק אותה עלייך אפילו לערסל ולספר לה כמה את שמחה שיש לך כבר 2 בנות והיא הגדולה שיכולה להבין ואולי לעזור במשהו ...אני אישית כשהגדול היה בסביבתי זמזמתי לעצמי שיר בסגנון "יש לנו כבר שתיים, משפחתנו גדלה,בנצי הגדול ומרים הקטנה ,השם נתן לנו מתנה......ורק לראות את הגדול מפסיק מהמשחקים ובוהה עלי ידעתי שאני בכיוון הנכון...וכך הלאה והלאה לייצר מצב מאד חיובי מעצם התינוק{ואולי זה ישפיע גם עלייך}בהצלחה ענקית וה יתן לך כח וסבלנות

 

[רוצה להיות אמא טובה]

השאלה שלך נורמלית ומאפיינת אימהות צעירות.
השלב הזה של מעבר מאחד לשתיים הוא שלב קשה לכולם.
אבל, א"א להגיד לך מתי זה בסדר ומה נחשב בסדר.
כי כל אישה היא שונה, כל ילד שונה, והקב"ה בחר כל ילד להורים שלו, לא במקרה. אלא בהכוונה מדויקת. את הכי טובה לילדים שלך. הכי נכונה. הכי מדויקת.
יש אמא שיכולה לשמוע בכי של תינוקות וזה לא מלחיץ אותה, ויש כאלו שירוצו על הפיפס הראשון, יש שארוחה מבושלת בשבילם כל יום הוא מאסט, ויש כאלה שלחמניה ושוקו זה סבבה לגמרי, יש שיושיבו ילד ליד המסך בשביל תעסוקה ויש כאלו שזה בל יראה ובל ימצא. לכן מאד קשה לומר לך כאן מעל גבי הפורום, מה נכון ומה לא.
מה את כן יכולה לעשות?
שבי עם עצמך/בעלך, תחשבי מה מתאים לך ומה לא. האם בשביל שהיא תהיה רגועה תתני לה חבילת חמצוצים עד שאת גומרת להניק, או תקני לה חבילת מדבקות שתביאי לה מידי פעם? האם זה בסדר שהיא תקרא כמה פעמים אמא ולא תעני, או שתמיד תגידי לה מראש שאת הולכת לטפל בתינוק ושתהיה לצידך וכו'
ברור שהיא עוד ילדה מאד קטנה, אבל גם היא עברת עכשיו שלב חשוב מאד בחיים. היא מבינה שאמא כבר לא פנויה אליה 100 % כמו בעבר, אבל היא צריכה גם לקבל את הביטחון שאמא עדיין 100% אמא שלה.
המון מזל"ט והצלחה!

תודה רבה!
את בעצם אומרת לסמוך על האינטואיציות שלי?
וזהו?
הרי ברור שיש התנהגויות של הורים לילדים שהם טובות ויש פחות טובות,
ברור שצריך לאזור סבלנות בהרבה מקרים ולפעמים יותר קשה.
את בעצם אומרת שאין קו אלא להתמודד ולהחליט לבד לדבי התנהגויות ורגשות?

 

[הני רבינוביץ]

ראיתי בעיתון לבית לפני כשבועים עצה מאוד חכמה
לקנות לבת השנתיים משחק מיוחד או ערכת יצירה צבעים/ לורדים/ מדבקות מיוחדות ולתת לה אותם כל פעם שאת מניקה את התינוק ורק אז! ואת מסבירה לה בצורה ברורה מאוד שעכשיו התינוק אוכל ואת משחקת יפה במשק החדש
בהצלחה!

 

[מריומה~]

לא מספיק הבנתי למה קשור ברזל,
יש לי מספיק ב״ה,
אני לא אומרת שיש לי תכנית ברורה בראש אלא אני רוצה לעשות את המקסימום ורוצה לדעת מתי זה בסדר שלא יהיה בסדר אם את מבינה מה אני מתכוונת...

ברזל בגוף הוא לפעמים הגורם הראשוני והמרכזי שמשפיע על הכל. גם כוחות גוף ואז ממילא הכח להתמודד עם כל דבר. וגם המצב הרגשי בנוסף לזה שמצב רגשי מושפע מכוחות גוף והמצב הזה. חוסר בברזל יכול יכול לגרום לעייפות גדולה, לכבדות, לסחרחורות, לחוסר ריכוז ועוד. אחד הדברים שטוב לעשות בכל בעיה לבדוק דבר ראשון את הגוף ואז לחפש פתרונות נוספים אם הדברים לא הסתדרו.


והכוונה שלי בתוכנית זה בעצם אמונות, דפוסי חשיבה וחזון וכל דבר שהוא יכול להיות מאד יפה בתיאוריה אבל לפעמים רק שם.

 

[אמ123]

אמא יקרה מאוד!
הדבר היחיד שהילדים שלך צריכים ממך זה ביטחון.
את לא מוכרחה להעסיק את הגדולה, ולא חייבת לעשות שום דבר אחר.
את רק צריכה להיות בטוחה בעצמך.
לא משנה מה תחליטי ומה תעשי בפועל.
תלמדי לומר לעצמך שאת אמא נהדרת. תראי כמה מהזמן ומהכוחות שלך את משקיעה בילדים שלך, (וכמה לעומת זאת את משקיעה בעצמך?..) רק בגלל זה מגיעה לך מדליה.
את עושה את הכי טוב.
תתני לעצמך הרגשה טובה, תדאגי לאכול טוב ולישון טוב כמה שאת רק מספיקה.
כשיהיה לך טוב עם עצמך, כבר לא תהי מוטרדת לגבי הילדים.
התחושה הטובה והרגועה תעבור אליהם.
גם אם הקטנצ'יק שלך יבכה כמה דקות עד שתיגשי אליו וגם אם הגדולה תפצח בצווחות עד שתתפני אליה,
לא יקרה שומדבר.
מבטיחה לך.
אפשר לומר לה בצורה רגועה: אני עסוקה - כבר אגיע אליך.
תשלחי אותה להביא בעצמה בובות או ספרים - היא כבר מבינה מצוין הוראות כאלה.
למדי אותה להגיע ולשבת לידך כשאת מטפלת בתינוק הקטן,
למדי אותה לטפל בבובה כשאת מטפלת בתינוק : "אמא מאכילה את מוטי ואת תאכילי את הבובה.."
דברי אליה לאט, בשקט.
זה אמנם מאתגר לעשות את זה תוך כדי בכי ברקע,
אבל תתאמני על זה והיא וגם את תהיו רגועות הרבה יותר.
מה שלא יהיה, את הכי בסדר בעולם.

 

[לורנס]

תודה רבה!
את בעצם אומרת לסמוך על האינטואיציות שלי?
וזהו?
הרי ברור שיש התנהגויות של הורים לילדים שהם טובות ויש פחות טובות,
ברור שצריך לאזור סבלנות בהרבה מקרים ולפעמים יותר קשה.
את בעצם אומרת שאין קו אלא להתמודד ולהחליט לבד לדבי התנהגויות ורגשות?

יותר מלסמוך על האינטואיציות,
להאמין ולהיות בטוחה, שהקב"ה סומך עליך ושלח לך את הילדים הספציפיים האלו, ז"א שהוא בטוח שאת תדעי מה ואיך צריך לעשות בכל סיטואציה!
ואת גם צריכה להאמין בזה ולהיות בטוחה בזה, זה העבודה שלך, וילדים שמרגישים שהאמא בטוחה באימהותה, הם מרגישים בטוחים יותר! ופחות 'מנסים' את האמא בכל מיני תחבולות.
ובכל זאת, על אף כל האמור לעיל, זה לא אומר שאת לא צריכה להתייעץ, ללמוד על חינוך, ללכת לקורסים. הם נותנים המון ידע, הם לפעמים גם מבלבלים, כי יש שיטות שונות, אבל אחרי שאת אוגרת ידע, לסמוך על עצמך (ובעלך) שאתם תדעו מה מתאים לילדים שלכם, מתוך כל מה שאגרתם.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

לעצום עיניים לשניה ולבקש: ד' תעזור לי.
עובד על הרבה יותר משני ילדים שצריכים אמא בו זמנית
וכל הכבוד שהלב שלך איתם - את הכי אמא שיש!

 

[איזה מאמי]

איזה שרשור יפה ומעניק כח ובטחון!
התחברתי ממש לכל מה שכתבתן...
כולל @רוצה להיות אמא טובה

 

[מירי עוס]

וואו, מכתיבת הפוסט, ומשם הניק ממש מרגישים שזה מה שמעסיק אותך, הרצון להיות אמא טובה.
זה יפה, ומרגש.
המעבר מילד אחד לשניים נחשב כמעבר הכי קשה(מנסיון, וגם ממחקרים שמוכיחים כך), בפרט שהם צפופים.
הגדולה עדיין תינוקת, ומצד שני את מצפה ממנה להתנהג כמו גדולה...כי כבר יש תינוק חדש..
הצפיה מובנת וקוראת. וזה הכי מתסכל בעולם, שהפיצי כבר כמעט נרדם ואז צעקת ה"אממממא" מעירה אותו.
אם תרשי לי, מעין בפוסט זה מרגיש שאת יודעת מה צריך לעשות, אבל צריכה תמיכה בכך שאנו כאמהות לא מושלמות, וזה בסדר לפעמים לכעוס/להרגיש ריחוק מהילדים.
דברים שעזרו לי כשהיו לי מרווחים כאלה/צפופים יותר/צפופים פחות. וכן מנסיון של עבודה עם הורים.
- כשעברה לי מחשבה בראש "מסכנה, אני כבר הרבה פחות איתה" אמרתי לעצמי היא לא מסכנה. היא נבחרה שאחריה תיוולד עוד תינוקת במרווח קטן, זו התכונית האלוקית וזה הכי טוב בשבילה (לא סותר את זה שבשבילי זה תפקיד ענק לגדל את שתיהן בנחת, באושר ובבריאות נפשית)
- מצאתי משחקים שיכולתי לעשות זמן הנקה- משפחת מגנטי, פאזל מותאם גיל ועוד
- בעיתות מצוקה קשה הרשתי לעצמי להראות סרטוני חתונה/סרטונים של הילדים עצמם
- כשהרגשתי שזה ממש קשה לא התביישתי לבקש עזרה- מצאתי נערה צעירה שיכלה לקחת את בת ה2 לגינה בזמן הזה האכלתי והרדמתי.
- לא לשכוח כאשר מתפנים סוף סוף מהתינוק, להיות ממש מושקעים בגדולה יותר, לחפש משו כיף לעשות יחד, שתרגיש את אהבתך אליה, וההנאה המשותפת שלכן יחד (הנאה משותפת, והנאה מהפעוט זה מרכיב חשוב בהתפתחות בריאה וקשר הורה ילד)
- ואחרון חביב, אל תשכחי שהנקה הי אלא חזות הכל. ואם השילוב של הכל יחד קשה, אפשר לוותר. אחרי הכל הקטנה בת 3 חודשים. וזו גם התוכנית האלוקית עבורה...

 

[יעל זלמנוביץ]

בלת"ק
יקרה, את לא רק אמא טוב , את אמא אלופה!!!!
הקב"ה כל כך סומך עליך ונתן לך 2 מתנות , מאתגר נורא , אבל אם הקב"ה סמך עליך את לא תסמכי על עצמך????
וזה נורמלי כל מה שאת מרגישה ומותר לך להרגיש כך, גם לא כתבת כמה זמן את אחרי לידה , אולי את עדין זקוקה לעזרה מהסביבה? בייבי סיטר, אוכל
תינוק קטן לפעמים יכול לשאוב את כל הזמן והכוחות,
שולחת לך חיבוק גדול !!!!
בהצלחה

 

[יראת גאולה]

את מצליחה לישון מספיק? לפחות 7 שעות ביממה?
שותה מספיק?
אוכלת מזין? (לא חייב אוכל מבושל דווקא, אבל לא רק סוכר מאפים וקפה)
כי אם התשובה לאחת השאלות היא לא,
אז לדעתי צריך להתחיל בזה. למצוא פתרון (מישהו שייקח את הילדים לשעתיים, לקנות חטיפי גרנולה, או שבעלך ימלא בקבוקי מים קטנים למקרר..... כל אחת והפתרונות המתאימים לה) ובעז"ה תהיי עם קצת יותר כוח, והכל ייראה ורוד יותר.

עוד המלצה בלי קשר, להמשיך לקחת ויטמינים, כמו פרנטל. זה ממש נותן כוח, ומחזיר לגוף את הויטמינים שהוא צריך.

 

[ספרינגית]

כשהיו לי תינוקות בכיינים (ולאו דווקא הראשונים) הייתי אומרת לאחותי - הרגשתי בלילה שאני רוצה לשים אותו במגירה ולסגור. וזהו. לא יכולה יותרררר
את יודעת מה היא אמרה לי? אל תתביישי להגיד את זה. אני לפעמים הרגשתי (כמטאפורה כמובן) שבא לי לזרוק אותו מהחלון
תינוקות קטנים כשהם לא רגועים יכולים לפעמים לחרפן. יש לי בעל שלא "פעיל" בלילה ובכלל עם תינוקות קטנים לא מטפל בהם אבל במצבי קצה (זה היה מסוכם מראש) הייתי מעירה אותו ואומרת לו : קח. וזהו.
הוא ידע שכשזה קורה אני לא מסוגלת עוד שניה יותר. וזהו.
תביני שאני קשורה בנשמתי לתינוקות מהשניה שהם נולדים ועד ... שבא התינוק הבא. גם אם זה גיל 4. ממש קשורה חזק פיזית ונפשית ועדיין . תינוקות קטנים זה דבר ששואב 24/7 בלי הפסקה. ולפעמים קצת נגמר לך. אז כל העצות פה נכונות. אבל הכי חשוב שתדעי שזה נורמלי.
(לפעמים שכשתינוק היה משגע אותי והייתי כאילו "גוערת" בו- די , זהו מספיק. שקט עכשיו...הגדול/ים היו אומרים לי- מה, את כבר לא אוהבת אותו ?... כמובן שהסברתי להם יפה וכו'

 

[דירות קיט בירושלים]

עוד משהו שיכול מאד להרגיע את הגדולה בת שנתיים, כשאת מטפלת בה (רוחצת, משחקת וכו')
והתינוק בדיוק בוכה את אומרת בקול "רגע חמודי עכשיו אני באמצע עם....... תיכף אני מסיימת אני אבוא אליך"
(ככה בדיוק אנחנו אומרים תמיד לגדולה שאנחנו באמצע טיפול עם התינוק)
כשאני הייתי אומרת את זה ...הגדולה בת ה3 הייתה מסתכלת עליי כלא מאמינה (סוג של כבוד הדדי)
מאחלת לך המון כח!!!

 

[מריומה~]

עוד משהו שיכול מאד להרגיע את הגדולה בת שנתיים, כשאת מטפלת בה (רוחצת, משחקת וכו')
והתינוק בדיוק בוכה את אומרת בקול "רגע חמודי עכשיו אני באמצע עם....... תיכף אני מסיימת אני אבוא אליך"
(ככה בדיוק אנחנו אומרים תמיד לגדולה שאנחנו באמצע טיפול עם התינוק)
כשאני הייתי אומרת את זה ...הגדולה בת ה3 הייתה מסתכלת עליי כלא מאמינה (סוג של כבוד הדדי)
מאחלת לך המון כח!!!

זה להחזיר לה את האמון שהחשיבות שלה לא זזה הצידה והסתיימה. יש זמנים שהיא תהיה תמיד עדיפה.