מכירים את זה שאתם הולכים לרשום את הילדים למוסד נחשק, ולאחר שעמדתם בכל הפרמטרים הנדרשים קיבלתם התרשמות שהתשובה אוטוטו תגיע, אבל לא, היא לא מגיעה, ואתם מחכים ומחכים ומחכים..... וכלום.
מכירים את זה שמוצר חשמלי חשוב בבית התקלקל, והזמנתם טכנאי מהחברה (באחריות, כן?) והמוקדנית אמרה שהיא תחזור אליכם בשעות הקרובות לתאם שירות , אבל לא, היא לא חוזרת, ואתם מחכים ומחכים ומחכים.... וכלום.
מכירים את זה שאתם קובעים פגישה עם מישהו שאתם צריכים אותו או הוא צריך אתכם לצורכי עבודה/חוות דעת/דיון כלשהו, עם הערת שוליים קטנה של "לפני שאתה מגיע, תרים טלפון לוודאות..", וכשאתה מתקשר אליו הוא לא עונה, ואתה מחכה ומחכה ומתפוצץ........וחוזר הביתה.
אז זהו.
יש לי עוד מלא דוגמאות, אבל הדבר האמיתי כרגע מדבר על כל אלו שמפרסמים ביקושי עבודה כאן בפרוג או בכל מקום אחר, דורשים ממך תיק עבודות חובה, דורשים גם לשלוח עבודות התואמות למה שהם מחפשים, דורשים ממך מחיר טוב (ולא לענות להם בשלב הראשוני!), ואז אחרי שהכל נראה כפתור ופרח והבקשה שלהם דומה ליכולות שלך כמו שתי עלים של נענע, מגיע שלב ה "תשלח לי מייל",
וכאן נדם קולם. לא תשמע מהם עוד. לנצח.
מילא אם זה היה אחד או שניים, אך לא, זה כמו שיטה שחוזרת על עצמה אצל כולם בלי שיתאמו ביניהם כלום, פשוט קוד חברתי מביש כזה, אני לא יודע אם לקרוא לזה התבכיינות או חוצפה או זלזול מחפיר או ניצול או תוסיפו ככל העולה על רוחכם, אבל לשלוח עבודות מקצועיות ולחכות לתשובה ולחכות, ולחכות, ולחכות.... וכלום, זה לא תקין בעיניי!
אז מה ניתן לעשות שהלקוחות יבינו שגם "לא" זה תשובה?
מכירים את זה שמוצר חשמלי חשוב בבית התקלקל, והזמנתם טכנאי מהחברה (באחריות, כן?) והמוקדנית אמרה שהיא תחזור אליכם בשעות הקרובות לתאם שירות , אבל לא, היא לא חוזרת, ואתם מחכים ומחכים ומחכים.... וכלום.
מכירים את זה שאתם קובעים פגישה עם מישהו שאתם צריכים אותו או הוא צריך אתכם לצורכי עבודה/חוות דעת/דיון כלשהו, עם הערת שוליים קטנה של "לפני שאתה מגיע, תרים טלפון לוודאות..", וכשאתה מתקשר אליו הוא לא עונה, ואתה מחכה ומחכה ומתפוצץ........וחוזר הביתה.
אז זהו.
יש לי עוד מלא דוגמאות, אבל הדבר האמיתי כרגע מדבר על כל אלו שמפרסמים ביקושי עבודה כאן בפרוג או בכל מקום אחר, דורשים ממך תיק עבודות חובה, דורשים גם לשלוח עבודות התואמות למה שהם מחפשים, דורשים ממך מחיר טוב (ולא לענות להם בשלב הראשוני!), ואז אחרי שהכל נראה כפתור ופרח והבקשה שלהם דומה ליכולות שלך כמו שתי עלים של נענע, מגיע שלב ה "תשלח לי מייל",
וכאן נדם קולם. לא תשמע מהם עוד. לנצח.
מילא אם זה היה אחד או שניים, אך לא, זה כמו שיטה שחוזרת על עצמה אצל כולם בלי שיתאמו ביניהם כלום, פשוט קוד חברתי מביש כזה, אני לא יודע אם לקרוא לזה התבכיינות או חוצפה או זלזול מחפיר או ניצול או תוסיפו ככל העולה על רוחכם, אבל לשלוח עבודות מקצועיות ולחכות לתשובה ולחכות, ולחכות, ולחכות.... וכלום, זה לא תקין בעיניי!
אז מה ניתן לעשות שהלקוחות יבינו שגם "לא" זה תשובה?