קצת...... הגהה בבקשה!!

יום אביב · 10/9/12

לידיעתכם, למילה טלית 3 צורות ריבוי נכונות: הנפוצה שבהן- טליתות, אך גם טליות ו- כן, טליתים.(ל' צרויה)

חנון · 10/9/12

נכתב ע"י למען דעת;856518:
זה בא מסגנון אידיש

נכון מאוד!

חנון · 10/9/12

נכתב ע"י e12;856673:
לידיעתכם, למילה טלית 3 צורות ריבוי נכונות: הנפוצה שבהן- טליתות, אך גם טליות ו- כן, טליתים.(ל' צרויה)

זה נכון לכתוב טליתים גדולים וקטנים? משהו צורם כאן

אפכא מסתברא · 20/9/12

נכתב ע"י למען דעת;854751:
לי יש דעה, אולי מוזרה:
לא קבלנו מילון מסיני, ואנו משתמשים במילים הידועות לנו משפת המקרא ומשפת חכמים.
מילים רבות יש שפשוט לא נכתבו במקורותינו כיון שלא היה להם הקשר, ונשכחו (לדוג': יש לשונות רבים ללקיטת פרות, חלקן בלשון המקרא וחלקן בלשון חכמים {ענבים בוצרים, תאנים אורים, תמרים גודרים, זיתים מוסקים וכו'}, ואיך קוראים ללקיטת רימונים?)
באותה המידה אנו לומדים דקדוק מתוך המקורות, עד כמה שנשאר לנו.
פשוט שלשון המקרא מדויקת, ואם לדוג' מצאנו מילים שמשמשות זכר ונקבה, אות היא שזה הכלל בהן.
לעומת זאת אין הכרח שחכמים דייקו כל כך בלשונם, ולכן במילים שאינן מקראיות, ואין להן משקל בלשון מקרא, כמו תינוק ופמוט, שאנו מסתמכים רק על המקורות בחז"ל, אין הכרח שהצורה שהם השאירו לנו היא הצורה היחידה.
אני לא אומר שאיש הישר בעיניו יעשה, אבל יש הבדל ברמת השגיאה בין מי שאומר 'שולחנים' - שזה מנוגד ללשון המקרא, למי שאומר 'פמוטים' בניגוד ללשון חכמים.

רציתי להגיב בזמנו ולמחות על כבודם של חכמינו ז"ל אבל לא היו עיתותי בידי לחפש אחר המקורות, והנה זימן ה' בידי 'מחזור המפורש' של ראש השנה, ושם בהקדמה מצאתי מובאה מאת הרמב"ם בפירוש המשניות שלו בתחילת מסכת תרומות: "שכל מי שיאמר שלשון המשנה אינו ברור או שלא השתמשו במילות הראויות תשיב לו, שמכיון שבעלי המשנה היו עבריים בארץ ישראל והשתמשו בלשון זה, זהו ראיה מוכחת שהלשון שלהם מדויקת וברורה."

למען דעת · 20/9/12

אני לא ראוי להיקרא אפילו עפר תחת כפות רגלי רבותינו, לכן לא אוסיף לעמוד כאן על דעתי.

ואגב, אם באשכול דקדוק עסקינן, למה אומרים 'עשרת ימי תשובה' ולא 'עשרה ימי תשובה' או 'עשרת ימי התשובה' כמו 'ששת ימי המעשה'?

אריה123 · 20/9/12

ויקיפדיה:
פמוט (ברבים: פמוטות ובעברית בת ימינו גם פמוטים) הוא מעמד לנר אחד או יותר, המשמש כגוף תאורה, לטקסים דתיים או למטרות נוי ודקורציה.

אפכא מסתברא · 20/9/12

נכתב ע"י למען דעת;861113:
ואגב, אם באשכול דקדוק עסקינן, למה אומרים 'עשרת ימי תשובה' ולא 'עשרה ימי תשובה' או 'עשרת ימי התשובה' כמו 'ששת ימי המעשה'?

זו שאלה נאה המצריכה פירוש. והרי יש לך הרבה במקרא: שבעת ימים תאכל מצות, דרך שלושת ימים וכיו"ב. באחד המקומות (לא זכור לי כרגע באיזה מהם, אם כי ייתכן שבפרשת בא, אולי בעניין פסח, אין לי פנאי לחפש) המובן מפירוש רש"י הוא כי 'שלושת ימים' (או 'שבעת ימים', לא זכור לי בדיוק העניין, כאמור), להבדיל מ'שלושה ימים' - הרי זו קבוצה אחת של שלושה ימים.

eden7115 · 21/9/12

נכתב ע"י למען דעת;861113:
אני לא ראוי להיקרא אפילו עפר תחת כפות רגלי רבותינו, לכן לא אוסיף לעמוד כאן על דעתי.

ואגב, אם באשכול דקדוק עסקינן, למה אומרים 'עשרת ימי תשובה' ולא 'עשרת ימי התשובה' כמו 'ששת ימי המעשה'?

לעניות דעתי (השערה בלבד ויבואו גדולים ממני ויכריעו), כשכתוב "ששת ימי המעשה", "שלושת ימי ההגבלה" וכדו' - עם ה' הידיעה - זה נאמר על דברים שכבר קרו בעבר וידועים לנו.
לעומת זאת, "עשרת ימי תשובה" אינם ימים שבהם מדובר על תשובה הידועה לנו, אלא כל אחד ואחד לפי תשובתו היא, ולכן הם "עשרת ימי תשובה" ולא "עשרת ימי התשובה".

אפכא מסתברא · 21/9/12

רעיון יפה, עדן, אבל 'ששת ימי המעשה' אינם 'ששת ימי בראשית' הידועים לנו ושכבר היו, אלא ששת ימי החול שבכל שבוע, גם אלה שטרם באו ועוד לא ידוע לנו מה יתרחש בהם.

למען דעת · 21/9/12

נכתב ע"י אפכא מסתברא;861281:
זו שאלה נאה המצריכה פירוש. והרי יש לך הרבה במקרא: שבעת ימים תאכל מצות, דרך שלושת ימים וכיו"ב. באחד המקומות (לא זכור לי כרגע באיזה מהם, אם כי ייתכן שבפרשת בא, אולי בעניין פסח, אין לי פנאי לחפש) המובן מפירוש רש"י הוא כי 'שלושת ימים' (או 'שבעת ימים', לא זכור לי בדיוק העניין, כאמור), להבדיל מ'שלושה ימים' - הרי זו קבוצה אחת של שלושה ימים.

שאלתי היתה לאור דברי רש"י אלו (שמות י, כב ושם יב, טו), ודווקא משום שמדובר ביחידה אחת בת עשרה ימים, המסויימים בלוח השנה ובתפקידם, הם לכאורה מיודעים, ומתאים להם השם 'עשרת ימי התשובה' (כמו 'ויהי לשבעת הימים').
הדוגמאות שהובאו אינן מיודעות: 'שבעת ימים תאכל מצות' והם מתחילים בחמשה עשר בניסן, אבל 'מי שלא חג שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג' (חגיגה יז,ב).

אפכא מסתברא · 22/9/12

כמדומני שאין התשובה מיודעת. איש-איש ותשובתו שלו... אלו עשרה ימים של תשובה, לא של התשובה.

Yisrael · 22/9/12

יש פה למעשה שתי שאלות שונות:
א. מדוע לא אומרים עשרה ימי תשובה.
ב. מדוע נכון לומר עשרת ימי תשובה ולא התשובה.

על שאלה א' התשובה היא שעל אף שלמשל לא נכון לומר עשרת ילדים אלא או עשרה ילדים או עשרת הילדים, כאן יש סיבה אחרת מלבד היות המילה 'תשובה' מיודעת לכך שהמספר המוקדם לה יסתיים ב-ת', דהיינו משום שהיא באה לפני סמיכות, ולכן גם אם אין התשובה מיודעת נכון לומר עשרת ולא עשרה.

ועל שאלה ב' היה אפשר לענות כמו שענו פה שהתשובה אינה מיודעת, אבל לענ"ד אין זה נכון שהרי לא מדובר פה על תשובה אישית, אלא על מצוות תשובה, על 'התשובה' לה מיועדים ומזומנים עשרה ימים אלו, ואם כן היה נכון -לכאורה- לומר התשובה.

אבל איך אומרים? תמיד יש חריגים... (ע"ע 'חמשה חומשי תורה' 'שמונה ימי מילה' ולא: 'חמשת חומשי התורה' ו-'שמונת ימי המילה')