גדי ישראלי
משתמש מקצוען
בס"ד
לו יצוייר
- שלום ראובן, מה שלומך? מה אתה עושה?
- שלום יעקב, הכל בסדר ב"ה. אני מצייר.
- יפה. מה אתה מצייר?
- מכונית. כמו שעיניך רואות...
- זה מכונית? אתה בטוח?
- ודאי! הרי אני מצייר מכונית.
- אהה. אתה פעם ראית מכונית במציאות?
- ברור! אני לא מבין, הרי אני מצייר אותה.
- אז אולי תכתוב "מכונית" כדי שאנשים ידעו.
- מה זאת אומרת? הרי זה כל הציור...
- לא, כי לי זה נראה יותר כמו תיש מרקד---
- תיש?? תיש אמרת???
- האמת, אולי מהזוית שלי זה נראה ככה... חכה רגע, בא נתחלף... אוה, מהזוית הזו אם אני עוצם עין אחת זה באמת דומה יותר למכונית... כן... יש בזה מן המכונית.
- ב"ה, כבר נלחצתי... אתה יודע, רציתי גם לצייר אנשים ליד. מה אתה אומר?
- עזוב, עזוב, אם תנסה לצייר אנשים לך תדע מה יצא לך, בא נתמקד במכונית... תשמע לי, תתמקד במכונית.
***
- היי ראובן! מה עושה היום?
- מצייר.
- מה מצייר?
- מכונית. הרי היא לפניך!
- יש לך אוטו?
- לא. למה?
- אז תעזוב את השטות הזאת ותעשה משהו מועיל שיכניס לך כסף לאוטו. בכלל, כמה תעשה על הקשקוש הזה?
- האמת שאני לא עושה את זה בשביל הכסף. אני נהנה להביע את הרגשות שלי דרך אמנות.
- אומנות אמרת? אז זוז, תן לראות במה מדובר.
- נו, מה אתה אומר?
- תגיד אתה רציני?
- למה, מה קרה?
- ציירת סובארו? היית שם פה מזראטי, משהו ששווה להסתכל עליו.
- תשמע, לא נתתי דגש לדגם של הרכב. הנושא היה---
- ומה הכומתות המוזרות על האנשים האלו? שים להם חליפות ועניבות שישדרו נכבדות, כסף...
- אלו לא כומתות, אלו---
- לא יודע... לא יודע... אני סקפטי מאד לגבי התחושות בדיוק שהבעת כאן. לא הייתי מנפנף עם הדבר הזה בגלריה.
- תראה, אתה צריך להבין שבעיניים של---
- טוב, ראובן, עם רגשות לא מתווכחים. אני עדיין בעד לעבוד אפילו בניקוי גרפיטי מאשר לייצר אחד.
- תודה. שהשם ישמור גם אותך.
***
ועוד שעתיים עברו...
הצייר המאושר הסיר את הלוט מעל תמונתו בפאתוס והחווה קידה תיאטרלית לעבר הצופים.
רחש עבר בקהל. עיני כולם ננעצו ביצירת המופת ללא יכולת להתיק את מבטם.
מנהל התערוכה ניגש אל הצייר בהדרת כבוד: - מר ראובן. איזה ציור נפלא!
- ברצינות?
- מעולם לא הייתי רציני יותר. איזו הבעה וחיות, המכונית נראית ממש תוך כדי נסיעה והאנשים כל כך אמיתיים.
- תודה רבה לך. כיף לשמוע.
- תשמע, זו יצירת אומנות.
- תודה, ממש תודה.
- ואתה יודע מה? אפשר אפילו לקחת מוסר מהיצירה שלך.
- באמת?
- כן. חשבתי שאם מכונית של משיכת מכחול נראית אמיתית ממש, כמה דברים נראים לנו כאילו אמיתיים ובאמת הם לא...
- וואו, רעיון יפה.
- תודה ראובן! שמור לך מקום נכבד בתצוגת האמנות שלנו, נדבר.
- תודה לך אדון לוי, נהיה בקשר. יום טוב!