רמי לוי בא במטרה אמיתית של הוזלה.
הוא רב עם שופרסל כדי לראות מה המחיר שלהם, ולדאוג שהמחיר שלו יהיה עוד יותר זול.
פעם היתה עליו כתבה באחד העיתונים, בה הודה שהוא עוקב אחר מחירי הרשתות האחרות כדי לעשות מחיר עוד יותר נמוך מהן.
והוא מוכיח את עצמו.
הציבור לא פראייר.
אני מוצאת הבדלים משמעותיים במחירים של רמי לוי והשאר, למרות שברמי לוי באמת אין את כל ההצע.
קופיקס התחילו במגמה שלו ופתאום זגזגו.
מעניין איך הוא יפעל, וכמה מניות של מאן דאמר מקנים לו ה20% שלו.
אבל פתחתי את האשכול לא בשביל קופיקס ורמי לוי, אלא בשבילנו.
מה עדיף:
תמחור זול והרבה לקוחות,
או יקר ומעט לקוחות?
האם אכן כמו שפרספכתיבה כתבה: יקר= ריק?
מתי עסק יכול להיות ממותג כיוקרתי, ומתי אסור לו לפעול כך?
כל הזמן צפה במוחי מחשבה:
ניקח שני עסקים. שניהם מתחילים. מוכרים מחשבים ניידים. המחשבים איכותיים באותה מידה פחות או יותר, עובדים טוב, ומכילים נתונים זהים.
הם פתחו חנויות, אחד בתחילת רבי עקיבא, שני בסוף רבי עקיבא.
הראשון אומר: למה שאתאבד על פרסום? אין לי תקציב ואני זהיר. לא מוציא כסף שאין לי.
הוא מפשפש בכיסו, מוציא כמה דולרים, שם אותם על כח הפרסום, הגרפיקאית שלהם מכינה לו מודעה, אין לו מיתוג, החנות לא יוקרתית, והמחירים בהתאם.
השני אומר: אני מוכר מחשבים ממותגים!! הוא עושה לו תכנית יעד, עד שנתיים הוא הופך להיות המחשב הממותג ביותר בציבור החרדי.
לוקח הלוואה מהבנק בסך מליון שקלים, פורס תקציב באפיקים, מתמרח על פני עמודים שלמים ביתד בקהילה משפחה המבשר והמודיע, יש לו ג'ינגל ברדיו: מחשבים זה 'בלוטוס'. כולם מזמרים את הגינגל כי הוא קליט, ו-- הוא מקבל לקוחות.
מה קורה בעוד שנתיים?
מה קורה בעוד עשור?
האם אנשים ילכו דווקא ל'בלוטוס' כי עושה להם רושם שהמחשבים שם איכותיים יותר?
או ל'קומת המחשבים', כי שם זול יותר ויש גם איכות?
מה קורה לכיס של בעלי בלוטוס וקומת המחשבים בעצמם?
האם הרווח שלהם (בניכוי ההוצאות הראשוניות והמשניות, הוא מליון שקל פרסום, והשני 1550 ש"ח) נושא הבדל ענק?
זה מה שמעניין אותי.