"בוקר טוב אדוני, מדברת קרין ממכון סקרין, תוכל לענות על כמה שאלות קצרות?"
יששש. סקרים. אני חולה על סקרים. הנחתי את הקפה בזהירות, התרווחתי על הכורסא ואמרתי "האמת שאני די עסוק כרגע"
"זה רק כמה שאלות קצרות"
"טוב, נו. קצר".
"איפה אתה ממקם את עצמך בסקאלה שבין ימין לשמאל?"
זאת שאלה קלה, לא צריך לתכנן יותר מדי.
"בעיקרון אני חילוני-שמאלני-אתיאיסט-כופר-הכל-קורא-הארץ-אוכל-חזיר-ביום-כיפור-בבית-קברות, בבחירות האחרונות בכלל הצבעתי שינוי".
"לא מופיע לי שינוי באופציות"
"אז אולי זה היה בבחירות לפני הקודמות. על כל פנים - חילוני גמור".
"ומה אתה מתכנן להצביע בבחירות הקרובות?"
המחשבה הראשונה שלי הייתה להגיד יהדות התורה. הנציג שלהם עזר לי עם ההיתרים בעירייה, וחוצמיזה ועשית ככל אשר יורוך. מגיע להם.
מצד שני, אם הם יעלו יותר מדי בסקרים יכול להיות שבוחרים פוטנציאליים ייכנסו לשאננות וילכו להצביע לבן גביר.
אולי אני אגיד לה בן גביר באמת. זה תותח זה. איך הוא מכניס לכל השמאלנים והערבים. מגיע לו שיעלה בסקרים. הבעיה היא שהוא עולה גם להר הבית. אולי אם הוא יפסיק לעלות בסקרים הוא יפסיק גם לעלות להר הבית.
אהה, בנט. אני אגיד לה בנט. הנוכל הקירח הזה. בא לי שהוא יעלה בסקרים רק בשביל שהוא יחטוף את המכה בבחירות.
אבל תכלס חבל לבזבז את הקול שלי על בנט. אני אגיד ליכוד, אם הימין יראה בסקרים שיש סיכוי לשישים ואחד זה ימריץ אותם למצות את הפוטנציאל.
האמת שגם בני גנץ איש טוב. עושה רושם של בן אדם ישר והגון. אחד כזה שאפשר לתפוס לו חנייה בלי שהוא ירים עליך צעקות.
וגדעון סער מסכן לא עובר את אחוז החסימה. מגיע לו לקבל שכר על זה שהוא פעל למען השבת בתל אביב. הוא גם היה חברותא של מוניה שפירא או משהו כזה. אם לא האובססיה שלו נגד ביבי בטוח הייתי מצביע לו. לא בקלפי כמובן, רק בסקר.
אבל רגע, יש לי אחריות. אי אפשר להחליט לפי רגשות ואמוציות. צריך שהשמאל יחשבו שהמפלגות הקטנות עוברות את אחוז החסימה כדי שהם לא יתאחדו. מרצ?
אם כבר ליברמן. ככל שהוא יורד בסקרים הוא מגביר את ההסתה נגד החרדים, אז כדי לי להעלות אותו. מצד שני ההסתה דווקא ממריצה את החרדים המודרנים ללכת להצביע.
גודל האחריות המוטלת על כתפיי כמעט והכריע אותי עד שלבסוף נתתי בכובד ראש אתת ההחלטה.
במהדורת הערב ניתחו הפרשנים את 'המגמות המפתיעות' מתוצאות הסקר האחרון.
חייכתי בשקט ורשמתי לעצמי ניצחון על המערכת.
עכשיו נשאר רק לנצח גם בבחירות האמיתיות. קטן עליי.
יששש. סקרים. אני חולה על סקרים. הנחתי את הקפה בזהירות, התרווחתי על הכורסא ואמרתי "האמת שאני די עסוק כרגע"
"זה רק כמה שאלות קצרות"
"טוב, נו. קצר".
"איפה אתה ממקם את עצמך בסקאלה שבין ימין לשמאל?"
זאת שאלה קלה, לא צריך לתכנן יותר מדי.
"בעיקרון אני חילוני-שמאלני-אתיאיסט-כופר-הכל-קורא-הארץ-אוכל-חזיר-ביום-כיפור-בבית-קברות, בבחירות האחרונות בכלל הצבעתי שינוי".
"לא מופיע לי שינוי באופציות"
"אז אולי זה היה בבחירות לפני הקודמות. על כל פנים - חילוני גמור".
"ומה אתה מתכנן להצביע בבחירות הקרובות?"
המחשבה הראשונה שלי הייתה להגיד יהדות התורה. הנציג שלהם עזר לי עם ההיתרים בעירייה, וחוצמיזה ועשית ככל אשר יורוך. מגיע להם.
מצד שני, אם הם יעלו יותר מדי בסקרים יכול להיות שבוחרים פוטנציאליים ייכנסו לשאננות וילכו להצביע לבן גביר.
אולי אני אגיד לה בן גביר באמת. זה תותח זה. איך הוא מכניס לכל השמאלנים והערבים. מגיע לו שיעלה בסקרים. הבעיה היא שהוא עולה גם להר הבית. אולי אם הוא יפסיק לעלות בסקרים הוא יפסיק גם לעלות להר הבית.
אהה, בנט. אני אגיד לה בנט. הנוכל הקירח הזה. בא לי שהוא יעלה בסקרים רק בשביל שהוא יחטוף את המכה בבחירות.
אבל תכלס חבל לבזבז את הקול שלי על בנט. אני אגיד ליכוד, אם הימין יראה בסקרים שיש סיכוי לשישים ואחד זה ימריץ אותם למצות את הפוטנציאל.
האמת שגם בני גנץ איש טוב. עושה רושם של בן אדם ישר והגון. אחד כזה שאפשר לתפוס לו חנייה בלי שהוא ירים עליך צעקות.
וגדעון סער מסכן לא עובר את אחוז החסימה. מגיע לו לקבל שכר על זה שהוא פעל למען השבת בתל אביב. הוא גם היה חברותא של מוניה שפירא או משהו כזה. אם לא האובססיה שלו נגד ביבי בטוח הייתי מצביע לו. לא בקלפי כמובן, רק בסקר.
אבל רגע, יש לי אחריות. אי אפשר להחליט לפי רגשות ואמוציות. צריך שהשמאל יחשבו שהמפלגות הקטנות עוברות את אחוז החסימה כדי שהם לא יתאחדו. מרצ?
אם כבר ליברמן. ככל שהוא יורד בסקרים הוא מגביר את ההסתה נגד החרדים, אז כדי לי להעלות אותו. מצד שני ההסתה דווקא ממריצה את החרדים המודרנים ללכת להצביע.
גודל האחריות המוטלת על כתפיי כמעט והכריע אותי עד שלבסוף נתתי בכובד ראש אתת ההחלטה.
במהדורת הערב ניתחו הפרשנים את 'המגמות המפתיעות' מתוצאות הסקר האחרון.
חייכתי בשקט ורשמתי לעצמי ניצחון על המערכת.
עכשיו נשאר רק לנצח גם בבחירות האמיתיות. קטן עליי.