סבתא שלי.
הונגריה אמיתית.
דמות ענק בשבילי.
יאריך ה' ימיה ושנותיה בטוב ובנעימים עד 120. אמן.
כשהיתה מגיעה מארה"ב, שם היא מתגוררת, לבקר אותנו, היתה מכינה לנו את הפאי-עוגה הזו.
קולוניאל אינקיפר COLONIAL INNKEEPER
בסיס של בצק פריך, דק. מעליו שכבת עוגה לבנה. מעל לעוגה הלבנה סירופ שוקולד עשיר שמחלחל בחלקו אל תוך העוגה ומעל לכל שברי פקאן.
חגיגת טעמים בכל ביס.
כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לנסות לשחזר את העוגה הזו. מחווה לסבתי האהובה תחי' ולאמי תחי', ביתה.
חיפשתי מתכונים ברשת, אבל לא מצאתי מה שהעלה בי את זכרון בלוטות הטעם במדויק.
וכך נדחתה הכנת העוגה הזו שוב ושוב, ושוב.
עיו"כ, החלטתי שאני רוצה להכין אותה ויהי מה.
אנחנו נוהגים לאכול אגוזים מאחרי יו"כ אז מה מתאים יותר מעוגה שיש בה אגוזים. והמון המון נוסטלגיה...
מאחר ולא מצאתי מתכון שהיה נראה לי בדיוק מה שאני מחפשת על פי הזכרון שלי, קמבנתי ויצרתי מתכון חדש.
בעוד העוגה בתנור, והריח מתפשט בבית החלו נימים לזוז בלב שלי, זה היה הרגע שבו הבנתי שהצלחתי בשחזור.
הריח.
בדיוק אותו ריח שזכור לי מלפני 25-30 שנה.
בסופו של דבר, גם המראה וגם הטעם דברו בעד הנוסטלגיה הזו.
תבנית חד פעמית ענקית
מדידה בכוסות חד פעמיים.
הערה, לפני שמתחילים:
השתמשת כאן בעוגה בנטורינה.
אני יודעת שלא כולם אוהבים אותה.
לרוב גם אני לא משתמשת בה. אבל בגלל שזו פעם ראשונה שאני מנסה לשחזר את העוגה הזו וברור לי ששם במקור היה מרגרינה, החלטתי לנסות עם נטורינה. מאמינה שניתן להמיר לפחות חלקית לשמן. אבל לא ניסיתי.
היית מנסה אולי שמן קוקוס
אם מישהי תחליט להכין עם שמן- אשמח לשמוע איך יצא.
שנתחיל?
לבסיס:
200 גרם נטורינה בטמפרטורת חדר, חתוכה לקוביות
3.5 כוסות קמח
1 ביצה
1 כף מים קרים
100 גרם אבקת סוכר
לסירופ שוקולד:
1 כוס מים
150 גרם שוקולד מריר
1 ו 1/3 כוסות סוכר
75 גרם נטורינה - כאן אפשר להמיר ל 1/3 כוס שמן
2 סוכר וניל
לעוגה הלבנה:
3 כוסות קמח
1.5 שקיות אבקת אפיה
1 כפית מלח
3/4 כוס שמן
2 כוסות סוכר
3 ביצים
1 ו 1/4 כוסות חלב שקדים או חלב סויה או מים [באין ברירה]
1 כוס ריצ' גולמי
3 שקיות סוכר וניל
לפיזור מלמעלה:
150 גרם פקאן טבעי שבור לחתיכות לא גדולות, או אגוזי מלך שבורים
הכנה:
מעבדים את רכיבי הבסיס במעבד מזון לפירורים. מוציאים ממעבד המזון ומעבדים עוד על שטח מקומח עד שמתקבל בצק רך רק ונעים. אם הבצק דביק מדי מוסיפים מעט קמח לפי הצורך. אבל אל תגזימו. חשוב שהבצק ישר רך ואם הוא רק מעט דביק, זה בסדר.
עוטפים את כדור הבצק בניילון נצמד ושולחים לקירור של כשלושת רבעי שעה במקרר.
לאחר שלושת רבעי שעה, מוציאים את הבצק מהמקרר ומשטחים בעזרת ידיים מקומחות קלות את הבצק בתבנית חד פעמית ענקית מרופדת בניר אפיה בשכבה אחידה ודקה. השכבה תהיה דקה. זה בסדר.
מכינים סירופ שוקולד:
שמים את כל רכיבי הסירופ, למעט הנטורינה [אם משתמשים בשמן מכניסים יחד עם כל הרכבים לסיר] בסיר קטן ומבשלים על אש נמוכה תוך כדי ערבוב עד להמסה מלאה של כל הרכיבים ולקבל סירופ שוקולד חלק. מסירים מהאש ומוסיפים נטורינה חתוכה לקוביות. מערבבים עד להמסה מלאה של הנטורינה.
מניחים בצד.
מכינים את העוגה הלבנה:
מקציפים ביצים שלימות עם סוכר עד להמסה של הסוכר.
מוסיפים שמן.
מוסיפים את יתר הרכיבים, נוזלים וריצ' לסירוגין עם מלח, קמח, סוכר וניל ואבקת אפיה.
מערבבים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה לא מאוד דלילה. נוזלית, אבל לא ממש דלילה.
מכאן חשוב לעבוד בתבנית שכבר תהיה מונחת על תבנית התנור או רשת האפיה כדי שיהיה קל להכניס תנור מבלי לטלטל את העוגה יותר מדי.
יוצקים את בלילת העוגה הלבנה מעל לבצק שבתבנית.
בזהירות, בעזרת מצקת, יוצקים את סירופ השוקולד שהתקרר מעט בינתיים מעל לשכבת העוגה. לא מערבבים את השכבות. חלק מהסירופ ישקע תוך כדי האפיה בעוגה ויעניק לו א המרקם הרצוי.
מפזרים שברי פקאן [או אגוזי מלך] מעל לסירופ
אופים ב 180 מעלות כ-45 דקות.
פורסים רק לאחר קירור מוחלט ועדיף הקפאה חלקית.
התודות על העוגה הזאת מגיעות לסבתא שלי שהנוסטלגיה הזו ממנה לא נתנה לי מנוחה.
וסבתא, יש עוד עוגה אחת שמנקרת לי בראש.
לא מוותרת. חיבת לשחזר גם אותה
הונגריה אמיתית.
דמות ענק בשבילי.
יאריך ה' ימיה ושנותיה בטוב ובנעימים עד 120. אמן.
כשהיתה מגיעה מארה"ב, שם היא מתגוררת, לבקר אותנו, היתה מכינה לנו את הפאי-עוגה הזו.
קולוניאל אינקיפר COLONIAL INNKEEPER
בסיס של בצק פריך, דק. מעליו שכבת עוגה לבנה. מעל לעוגה הלבנה סירופ שוקולד עשיר שמחלחל בחלקו אל תוך העוגה ומעל לכל שברי פקאן.
חגיגת טעמים בכל ביס.
כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לנסות לשחזר את העוגה הזו. מחווה לסבתי האהובה תחי' ולאמי תחי', ביתה.
חיפשתי מתכונים ברשת, אבל לא מצאתי מה שהעלה בי את זכרון בלוטות הטעם במדויק.
וכך נדחתה הכנת העוגה הזו שוב ושוב, ושוב.
עיו"כ, החלטתי שאני רוצה להכין אותה ויהי מה.
אנחנו נוהגים לאכול אגוזים מאחרי יו"כ אז מה מתאים יותר מעוגה שיש בה אגוזים. והמון המון נוסטלגיה...
מאחר ולא מצאתי מתכון שהיה נראה לי בדיוק מה שאני מחפשת על פי הזכרון שלי, קמבנתי ויצרתי מתכון חדש.
בעוד העוגה בתנור, והריח מתפשט בבית החלו נימים לזוז בלב שלי, זה היה הרגע שבו הבנתי שהצלחתי בשחזור.
הריח.
בדיוק אותו ריח שזכור לי מלפני 25-30 שנה.
בסופו של דבר, גם המראה וגם הטעם דברו בעד הנוסטלגיה הזו.
תבנית חד פעמית ענקית
מדידה בכוסות חד פעמיים.
הערה, לפני שמתחילים:
השתמשת כאן בעוגה בנטורינה.
אני יודעת שלא כולם אוהבים אותה.
לרוב גם אני לא משתמשת בה. אבל בגלל שזו פעם ראשונה שאני מנסה לשחזר את העוגה הזו וברור לי ששם במקור היה מרגרינה, החלטתי לנסות עם נטורינה. מאמינה שניתן להמיר לפחות חלקית לשמן. אבל לא ניסיתי.
היית מנסה אולי שמן קוקוס
אם מישהי תחליט להכין עם שמן- אשמח לשמוע איך יצא.
שנתחיל?
לבסיס:
200 גרם נטורינה בטמפרטורת חדר, חתוכה לקוביות
3.5 כוסות קמח
1 ביצה
1 כף מים קרים
100 גרם אבקת סוכר
לסירופ שוקולד:
1 כוס מים
150 גרם שוקולד מריר
1 ו 1/3 כוסות סוכר
75 גרם נטורינה - כאן אפשר להמיר ל 1/3 כוס שמן
2 סוכר וניל
לעוגה הלבנה:
3 כוסות קמח
1.5 שקיות אבקת אפיה
1 כפית מלח
3/4 כוס שמן
2 כוסות סוכר
3 ביצים
1 ו 1/4 כוסות חלב שקדים או חלב סויה או מים [באין ברירה]
1 כוס ריצ' גולמי
3 שקיות סוכר וניל
לפיזור מלמעלה:
150 גרם פקאן טבעי שבור לחתיכות לא גדולות, או אגוזי מלך שבורים
הכנה:
מעבדים את רכיבי הבסיס במעבד מזון לפירורים. מוציאים ממעבד המזון ומעבדים עוד על שטח מקומח עד שמתקבל בצק רך רק ונעים. אם הבצק דביק מדי מוסיפים מעט קמח לפי הצורך. אבל אל תגזימו. חשוב שהבצק ישר רך ואם הוא רק מעט דביק, זה בסדר.
עוטפים את כדור הבצק בניילון נצמד ושולחים לקירור של כשלושת רבעי שעה במקרר.
לאחר שלושת רבעי שעה, מוציאים את הבצק מהמקרר ומשטחים בעזרת ידיים מקומחות קלות את הבצק בתבנית חד פעמית ענקית מרופדת בניר אפיה בשכבה אחידה ודקה. השכבה תהיה דקה. זה בסדר.
מכינים סירופ שוקולד:
שמים את כל רכיבי הסירופ, למעט הנטורינה [אם משתמשים בשמן מכניסים יחד עם כל הרכבים לסיר] בסיר קטן ומבשלים על אש נמוכה תוך כדי ערבוב עד להמסה מלאה של כל הרכיבים ולקבל סירופ שוקולד חלק. מסירים מהאש ומוסיפים נטורינה חתוכה לקוביות. מערבבים עד להמסה מלאה של הנטורינה.
מניחים בצד.
מכינים את העוגה הלבנה:
מקציפים ביצים שלימות עם סוכר עד להמסה של הסוכר.
מוסיפים שמן.
מוסיפים את יתר הרכיבים, נוזלים וריצ' לסירוגין עם מלח, קמח, סוכר וניל ואבקת אפיה.
מערבבים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה לא מאוד דלילה. נוזלית, אבל לא ממש דלילה.
מכאן חשוב לעבוד בתבנית שכבר תהיה מונחת על תבנית התנור או רשת האפיה כדי שיהיה קל להכניס תנור מבלי לטלטל את העוגה יותר מדי.
יוצקים את בלילת העוגה הלבנה מעל לבצק שבתבנית.
בזהירות, בעזרת מצקת, יוצקים את סירופ השוקולד שהתקרר מעט בינתיים מעל לשכבת העוגה. לא מערבבים את השכבות. חלק מהסירופ ישקע תוך כדי האפיה בעוגה ויעניק לו א המרקם הרצוי.
מפזרים שברי פקאן [או אגוזי מלך] מעל לסירופ
אופים ב 180 מעלות כ-45 דקות.
פורסים רק לאחר קירור מוחלט ועדיף הקפאה חלקית.
התודות על העוגה הזאת מגיעות לסבתא שלי שהנוסטלגיה הזו ממנה לא נתנה לי מנוחה.
וסבתא, יש עוד עוגה אחת שמנקרת לי בראש.
לא מוותרת. חיבת לשחזר גם אותה
נערך לאחרונה ב: