עזרה קודים וכינויים צבאיים

שפירא - ישראל

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
עריכה תורנית
לצורך כתיבת הסיפור "הבוחשים בקדרה", (אגב- מציע למי שעדיין לא נחשף, לקרוא את 2 הפרקים שכבר הועלו,) אני זקוק למאגר של קודים וכינויים צבאיים.
לדוגמא -
כאשר לוחם שנשלח לחסל מישהו מבקש אישור, ברור שהוא לא יגיד בקשר - "המפקד, יש אישור לחיסול?", אלא יש כינוי למפקד ויש כינוי לאישור ויש כינוי לחיסול...
האם ידוע למישהו על אתר וכדומה, שיש שם מאגר של כינויים וקודים?
אשמח מאד לקבל את עזרתכם בנושא!
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
  • אס"ק – אווירת סיום קורס.
  • אפטר – מיועד לחיילים המשרתים בבסיס סגור ומאפשר ללון בבית ללילה אחד.
  • בלת"ם – בלתי מתוכנן.
  • ג'ובניק – כינוי לחייל המשרת בבסיס פתוח קרוב לבית.
  • גימל – יום מחלה – מאפשר לנוח בבית.
  • גלח"ץ – גילוח צחצוח.
  • דפוק – תקופה בה החייל נענש על עבירת משמעת (למשל ישיבה בכלא). תקופה זו לא נלקחת בחשבון כחלק משירותו של החייל.
  • דיסטנס – שמירת מרחק בין המפקדים לחיילים.
  • הדממה – יציאה לחופשה יחידתית מרוכזת.
  • הקפצה –מעירים את החיילים באופן מפתיע באמצע הלילה.
  • חוגר – תעודה מזהה לכל חייל בצבא.
  • חייל מדוגם – חייל שלבוש בדיוק בהתאם לכללי הצבא.
  • חמשוש – יציאה לסופ"ש מיום חמישי.
  • מדי א' – מדים צבאיים ייצוגיים.
  • מדי ב' – מדי עבודה, המשמשים את החייל באימונים/בעבודה בבסיס.
  • מורעל – חייל המפגין התלהבות רבה בשירותו הצבאי.
  • מחבוש – כלא צבאי
  • מיוחדת – חופשה מיוחדת שניתנת לחייל מסיבות אישיות.
  • מספרי ברזל – שיטה נוחה לספור את כל החיילים הנוכחים בפעילות.
  • מקוצרת – יציאה לסופ"ש.
  • נפקד – חייל שנעדר מהשירות הצבאי ללא אישור לתקופה של שלושה שבועות.
  • נצנצן – חייל שחומק ממטלות.
  • סקביאס – מתייחס לשמיכות הצמר העוקצניות בצבא.
  • עריק – כך נקרא חייל שנעדר מהשירות הצבאי החל מהיום ה-21 והלאה להיעדרות.
  • פז"מניק – חייל שמשרת תקופה ארוכה בצבא.
  • פטור – אישור הניתן לחייל שלא לבצע מטלות/פעולות מסוימות כגון פטור מהצורך להתגלח, פטור משמירות ועוד.
  • צהוב – כינוי לחייל שעושה מעבר לנדרש.
  • צעיר – כינוי לחייל שהתגייס לא מזמן.
  • קד"ר – קליטה דרך הרגליים.
  • רבעוש – יציאה לסופ"ש מיום רביעי.
  • רגילה – תקופה בה החייל יוצא לחופשה שנתית.
  • שבוז – כינוי לחייל שמרבה להתלונן.
  • שביזות יום א' – קושי לחזור לשגרה לאחר סופ"ש בבית.
  • שוקיסט – כינוי לחייל שלוקח לו זמן להסתגל למערכת החדשה. נקרא גם פעור.
  • שתייה – אירוע עם כיבוד לרגל שחרור/סיום קורס. נקרא גם פריסה.
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
  • אב"כ – אטומי, ביולוגי, כימי
  • אמל"ח – אמצעי לחימה
  • בזנ"ט – ברזל זוויתי נטוי
  • ח"ש – חודר שריון
  • טק"ק – טיל קרקע קרקע
  • מזל"ט – מטוס זעיר ללא טייס
  • מסק"ר – מסוק קרב
  • מ"ק – מכשיר קשר וגם מחנה קבע
  • מקל"ר – מקלע רימונים
  • נגמ"ש – נושא גייסות משוריין
  • נ"ט – נגד טנקים.
  • נ"מ – נגד מטוסים.
  • נק"ל – נשק קל
  • סטי"ל – ספינת טילים
  • פומ"ה – פורצת מכשולים הנדסיים
  • פצמ"ר – פצצת מרגמה
  • צמ"ה – ציוד מכני הנדסי
  • רוב"צ – רובה צלפים
  • רוס"ר – רובה סער
  • רק"ם – רכב קרבי משוריין
  • שכפ"ץ – שכבת פיצוץ
  • תמ"ק – תת מקלע
ראשי תיבות כלליים

  • אבט"ש – אבטחת יישובים
  • א"ג – אימון גופני
  • אג"מ – אגף מבצעים
  • אכ"א – אגף כוח אדם
  • בה"ד – בסיס הדרכה
  • בט"ר – בסיס טירונות
  • בט"ש – ביטחון שדה
  • בלמ"ס – בלתי מסווג
  • בלת"ם – בלתי מתוכנן
  • ב"מ – ביטחון מידע
  • במ"מ – בדיקות מחלות מזיקים
  • בקו"ם – בסיס קליטה ומיון.
  • דגמ"ח – דגם חדש
  • דפ"ר – דירוג פסיכוטכני ראשוני
  • ד"צ – דואר צבאי
  • הגנ"ש – הגנת יישובים
  • הסב"ש – הסברה שבועית
  • ולת"ם – ועדה לתיאום שירות מילואים
  • וע"ר – ועדה רפואית
  • חזל"ש – חזרה לשגרה
  • חמ"ל – חדר מלחמה
  • חמשו"ש – חמישי, שישי ושבת
  • ח"ע – חוסם עורקים.
  • חפש"ש – חופשת שחרור
  • טר"צ – טרום צבאי.
  • ימ"ס – יחידת מסתערבים
  • כ"מ – כושר מוגבל
  • לוט"ר – לוחמה בטרור
  • לש"ב – לוחמה בשטח בנוי
  • מ"א – מספר אישי
  • מבד"ק – מבדק קצונה
  • מור"ק – מורשת קרב
  • מטכ"ל – מטה כללי
  • מלש"ב – מועמד לשירות ביטחון
  • מצ"ל – מצבת לוחמים
  • סד"ח – סדנת חינוך
  • סח"י – סיכום חדשות יומי
  • פזצט"א – פול, זחל, צפה, טווח, אש.
  • פז"ם – פרק זמן מינימלי.
  • פח"ע – פיגוע חבלני עוין
  • פק"ל – פקודות קבע לחייל.
  • פק"ש – פקודת שחרור / פקודה שבועית
  • צה"ל – צבא ההגנה לישראל.
  • קב"א – קבוצת איכות
  • קד"צ – קורס קדם צבאי.
  • קל"ב – קרוב לבית
  • שס"נ – שירות סדיר נוסף
  • שעת ט"ש – שעת טרום שינה
  • שפצו"ר – שיפור צורה
  • שק"ם – שירות קנטינה ומזנונים.
  • שק"ש – שק שינה
  • ת"א – תחבושת אישית
  • תב"ן – תקופה בלתי נמנית
  • ת"ס – תרגילי סדר
  • תרג"ד – תרגיל גדודי
  • ת"ש – תנאי שירות
  • תשמ"ש – תשלומי משפחה
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
בנוגע לזה-
מעניין אותי איך מומלץ\נהוג לכתוב את ה"תרגום" של המושגים, כשהם משולבים בתוך סיפור. הרי הקוראים צריכים להבין על מה מדובר... ;)
בסוגריים? אחרי מקף?
"צריך גלגלים (רכב)".
"צריך גלגלים - רכב".
?
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עדיף בסוגרים, אם כותבים עם מקף - זה נראה כאילו זה המשך המשפט.

מצד שלישי, אם כבר ספר, אולי עדיף לכתוב כך:

"טוב, נשאר לנו רק להשיג גלגלים" לחש יוסי את הקוד הרווח בצבא לתיאור רכב משוריין.

וכך גם עושים רוב סופרי המתח שנוהגים לא להכניס סוגרים בספר (עינו ערך נחמן גרשונוביץ ויונה ספיר. הם לדוגמה, אוהבים להכניס הרבה מידע "בין השורות".) כי לפעמים פרטים מיותרים סתם הורסים את האקשן, אבל כשמכניסים את זה בתור חלק מהסיפור, זה הופך למעניין, מרתק, ומותח.
 

שפירא - ישראל

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
עריכה תורנית
מצד שלישי, אם כבר ספר, אולי עדיף לכתוב כך:

"טוב, נשאר לנו רק להשיג גלגלים" לחש יוסי את הקוד הרווח בצבא לתיאור רכב משוריין.
מסכים מאד, שלא כדאי לא סוגריים ולא מקף.
לדעתי, אפילו לא צריך את ההסבר על מה מדובר, אלא צריך לכתוב את המשך הסיפור, בצורה כזאת שהקורא יבין לבד מה פירוש הקוד.
לדוגמא -
כאשר מדובר על "גלגלים", ובהמשך מתואר איך שחיפשו רכב משוריין, הקורא יבין לבד שזו הייתה הכוונה ב"גלגלים".
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
בנוגע לזה-
מעניין אותי איך מומלץ\נהוג לכתוב את ה"תרגום" של המושגים, כשהם משולבים בתוך סיפור. הרי הקוראים צריכים להבין על מה מדובר... ;)
בסוגריים? אחרי מקף?
"צריך גלגלים (רכב)".
"צריך גלגלים - רכב".
?
אין ברירה אלא לעלות על מדים ולהתגייס, ואז לספוג את הסלנג מהשטח.
או לקרוא הרבה ספרי צבא, עדכניים ככל האפשר
או לוותר על הסיפור
או לתת לעורך לשוני שמתמצא בסלנג, להתאים את הטקסטים לסגנון המתבקש.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אם תתגייס תספוג רק את הסלנג, לא את הפרוש.

גם ספרי צבא מניחים שאם אתה קורא אותם שרתת מתישהו, אז גם הם לא מסבירים.

אף אחד לא מוותר על סיפורים, אם ה' שלח לו אותם, סימן שהוא רוצה שזה יגיע דווקא דרכו. מקסימום שישאיר בתיקיית מחשב (למי יש היום מגירות?!).

האופציה האחרונה היא כנראה הכי טובה, לדעתי כמובן.
 

שפירא - ישראל

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
עריכה תורנית
בהמשך לדיון כאן -
העליתי מקודם פרק חדש בסיפור "הבוחשים בקדירה", שיש בו קטע שבגללו פתחתי את האשכול.
אני מביא פה את הקטע, ואשמח לשמוע את חוות דעתכם עליו. בעיקר, האם מבינים מצורת הכתיבה את פירושם של הקודים?
מכשיר הקשר התעורר לתחיה...

"קדקוד, כאן מדויק. האם שומע?" – מבעד למכשיר, נשמע הצלף בשטח, מתוח מאד.

המפקד מיהר לענות – "חיובי. עבור."

"קדקוד, אני מזהה אותו. האם יש לי א'?" – שוב הצלף.

המפקד נשם ארוכות בטרם העניק את האישור – "מדויק, כאן קדקוד. יש לך א'. עבור."

"רות" -סיים הצלף את השידור.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לגבי "מדויק"- נשמע כאילו זה שם הקוד של הצלף.

לגבי "א"- מובן, כי כתבת לפני "צלף"- אז אוטומטית מבינים מה הוא הולך לעשות.

ו"קודקוד"- אני חושב שאין מי שלא יודע מה זה...

לגבי הסיפור עצמו- כתוב בצורה קולחת ומעניינת, טיפה שונה מהסגנונות שאנו מכירים. שונה לטובה.

כתיבה ייחודית, שאם יתנו לי לקרוא אני אזהה מיד מי הכותב.

שפה עשירה והתמקדות על כל הפרטים, אפילו הקטנים ביותר- אבל בלי אריכות מיותרת.

בקיצור: סיפור מרתק ומותח שהייתי קורא שוב ושוב!
 

נועה לבין (Tamar)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
סלנגים צבאיים בלשון החיילים-
1) מחופש"ש גמר צבא
2)שצ (עם פתח) - "שתוק צעיר" - אומרים את זה בצורה ידידותית, משמש כסוג של תגובה חוזרת להקנטה.
3)אירוע - (דוגמא: א' נפגע מב', ב' חושב שאין לו סיבה להיפגע אז הוא יענה - "אתה לא מבין, זה לא האירוע".
4) פעילות- (יש פעילות הלילה\יצאנו לפעילות) הכוונה לפעולה מבצעית כלשהיא.
5) טעיות של טירונים - ביטוי לטעיות של אנשים לא מקצועיים
6) הקפצה - פעילות לא ידוע מראש, שההיערכות אליה בתוך דקות. זה שגרה בצבא, ביחידות כמו 669 זה כי יש אירוע, ובשאר היחידות סתם כי בא להם להתעלל. סתם, זה בגלל מידור מידע... המפקד בד"כ יודע מראש.
7) שק"ש - שק שינה.
8) מורעל \ לא רואה בעיניים - חייל שבא מכוון מטרה עם הרבה מוטיבציה.
מעתיקה את הרלוונטים מהאתר של צהל.
  • שביזות יום א' – חוסר חשק לחזור לשירות הצבאי ביום ראשון, לאחר שהחיילים שהו בביתם בסוף השבוע.
  • רוח צה"ל – הקוד האתי של צה"ל המכיל ערכים שונים לפיהם החיילים צריכים לפעול.
  • גימל – אישור להיעדר מהשירות הצבאי בעקבות מצב בריאותי.
  • יום ב – יום בו החייל נדרש למנוחה מוחלטת, אך אינו רשאי לעזוב את שטח הבסיס.
  • יום ד' – אישור שניתן מהמפקד להיעדר מהבסיס בשל בעיה רפואית.
  • אפטר – חופשה קצרה בת לילה אחד, המאפשרת לחייל לצאת מהבסיס בסוף יום העבודה ולחזור למחרת בתחילת יום העבודה.
  • קצינתו – קצין תורן.
  • סמלתו – סמל תורן.
  • דפוק – פרק זמן שלא נספר כחלק משירות החובה של החייל, והוא נוצר בעקבות עבירות משמעת שהחייל מבצע.
  • ג'ובניק – כך מכונה חייל המשרת בבסיס פתוח בתפקיד מנהלתי.
  • פלוגה – הפלוגה היא יחידה לוחמת המורכבת ממחלקות ומשתייכת לגדוד.
  • גדוד – יחידה צבאית הכפופה לחטיבה, וכוללת שתיים עד חמש פלוגות.
  • חטיבה – יחידה צבאית הכפופה לאוגדה וכוללת שניים עד חמישה גדודים.
  • אוגדה – יחידה צבאית הכוללת שתיים עד חמש חטיבות.
אם אתה רוצה אוכל לכתוב עוד מושגים צבאיים כמו מסע כומתה או מסע אלונקה וכאלה.
 
נערך לאחרונה ב:

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
יש מילון מונחים צבאיים בסוף הספר "וקראתם דרור" על אל"מ דרור וינברג.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה