עזרה צריכה בדיחות שמיוחסות להרשלה

הוגה · 8/3/20

נכתב ע"י רי:
שזה אומר?

אצטט ותחליטי.

נ.ב. הבדיחה על "הרשלה אמר שהיא לא שומעת" מקורה בספר מלפני מאה וחמישים שנה. בהחלט נדירה וכנראה שנכתבה לפני הימים שהיה מקובל להמציא דברים ולהדביק אותם לאנשים

A Y G · 8/3/20

נכתב ע"י הוגה:
אצטט ותחליטי.

נ.ב. הבדיחה על "הרשלה אמר שהיא לא שומעת" מקורה בספר מלפני מאה וחמישים שנה. בהחלט נדירה וכנראה שנכתבה לפני הימים שהיה מקובל להמציא דברים ולהדביק אותם לאנשים

ביקשו בדיחות המיוחסות להרשלה.

הוגה · 8/3/20

נכתב ע"י הוגה:
גם מוסריות?

להרשל'ה היה תפקיד מיוחד במינו - לשמח את הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז'.
כנראה שבאחד הימים הגזים הרשל'ה בשנינותו והרבי פנה אליו כשהוא נאנח: "הרשל'ה הרשל'ה, מה תעשה בבואך לפני בית דין של מעלה? חושב הינך ששם אפשר לספר בדיחה ולחמוק מעונש?"

הרשל'ה לא הרהר לשנייה טרם שענה: "וכי מה חושב הרבי? אף אם נניח שיפסקו לי גיהנום - אין לי כל כוונה ללכת מרצוני, ובפרט כשאינני מכיר את הדרך... אלא מה? יתנו לי מלאך שתפקידו להובילני לשם. ובכן, מכאן אני מסודר. אספר לו בדיחות, אעשה לו חיקויים, אדאג לכך שהוא יצחק עד שלא יהיה מסוגל לעמוד על רגליו. בסוף יתייאשו ממני והכל יסתדר", סיים בתרועת ניצחון.

"אהה", הפטיר הרבי, "כך הינך סבור? ומה יהיה כשייתנו לך מלאך שאינו שומע?!"...

חושם · 8/3/20

יש סיפור שכמדומני בספר הבדיחה והחידוד מסופר על הרשל'ה ורבי ברוך ממזיבוז אך בכתבי חב"ד מספרים את זה על ר' שמואל מונקיס ואדמור הזקן.

פעם הגיעה אשה לרבי ברוך ואמרה לו שבתה מקשה לילד והתינוק מסרב לצאת כבר שעות ארוכות. "הרבי לא נמצא" אמר הרשל'ה, "אני רק העוזר שלו".
- "לא, אני יודעת שאתה הרב'ה ואתה רק מנסה להתחמק ממני. זה לא עת להיות ענו, הבת שלי בסכנה" אמרה האשה.
"ובכן, חכי כמה דקות ואבוא".
לבש הרשל'ה את המעיל והכובע של הרב'ה והלך עם האשה לבית היולדת. הוציא מחיקו מחזור והתחיל לומר "יזכור".
אם היולדת לא הבינה מה פשר הדבר אך על הרבי לא מקשים קושיות, והנה נשמע בחדר קול בכי של תינוק.
"תבורך רב'ה" אמרה האשה להרשלה שברח מהמקום.
כעבור מספר ימים נכנס אבי התינוק לרבי ברוך ובידו סכום כסף מכובד. "זה מאתנו כתודה על המופת שהרבי פעל עבור זוגתי".
"על מה אתה מדבר?" סח רבי ברוך, והאבא המשיך "נו, הרב'ה יודע, כשזוגתי היתה מקשה לילד חמותי באה לרב'ה וביקשה שיפעל ישועות עבור בתה היולדת, והרב'ה בא ואמר יזכור והתינוק יצא בריא ושלם ב"ה".
כששמע זאת רבי ברוך הבין שידו של הרשל'ה במעל. לאחר מכן קרא לו
"הרשל'ה, אני מוחל לך על כך שהתחזית לי והלכת לבית היולדת במקומי, אך תגיד לי, מאיפה הבאת את הסגולה המוזרה הזו לומר יזכור בעת שהאשה מקשה לילד"
"סגולה מוזרה???" שאל הרשל'ה, "הרי זה כתוב בכל המחזורים לפני תפילת יזכור - "כשאומרים יזכור, התינוקות יוצאין"

הוגה · 8/3/20

הרשלה היה חסר מזל.
פעם אחת החליט לעשות קצת פרנסה בשוק.
הלך והכין אבקה (מפלפל שחור טחון דק דק) והכריז על אבקה מיוחדת להריגת פשפשים.
לקוח מזדמן שהתעניין ושאל איך זה עובד, קיבל הדגמה: "אתה לוקח את הפשפש ומדגדג אותו. כשהוא צוחק בפה פתוח אתה שופך לו מהאבקה לפה והוא נחנק".
"אה", היה הלקוח מאוכזב, "אבל אם כבר תופסים אותו, אפשר פשוט למעוך אותו".
"נכון", הסכים הרשלה בנדיבות, "גם זו דרך מצוינת"...

באחד הימים פתח הרשלה גלריה לאמנות.
בגלריה עמדו כל מיני ציורים שהיו כולם קשקושים.
תמונה אחת ניצבה במרכז עם מסגרת מפוארת. במרכזה היה נייר חלק.
"מה זה?" התעניין לקוח בשל תווית המחיר הגבוהה.
"ציור נדיר של קריעת ים סוף", השיב הרשלה בסיפוק.
"אבל איפה בני ישראל והים?" תהה הלקוח.
"הים נקרע לשניים. ובני ישראל כבר יצאו מתוכו".
"והמצרים?"
"המצרים עוד לא הגיעו"...

כל ערב שבת היו הרשלה וזוגתו מתקוטטים.
היא שלחה אותו לטבול בנהר ונתנה לו כתונת נקייה להחלפה, אלא שאת הכתונת כיבסו הפוך, והרשלה שכח להפוך אותה.
כל ערב שבת היה חוזר עם כתונת הפוכה.
באחת הפעמים נמאס לאשתו והיא החליטה להפוך את הכתונת טרם ששלחה את הרשלה לטבול.
הרשלה המפורסם בביש מזלו נזכר בדיוק באותו יום להפוך את הכתונת.
כשחזר הביתה ושמע מאשתו ששוב הכתונת הפוכה אחרי שהיא טרחה ליישר אותה, הגיב הרשלה: "ראי זה פלא. את הפכת אותה. אני הפכתי אותה. ועדיין היא הפוכה"...

A Y G · 8/3/20

נכתב ע"י הוגה:
להרשל'ה היה תפקיד מיוחד במינו - לשמח את הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז'.
כנראה שבאחד הימים הגזים הרשל'ה בשנינותו והרבי פנה אליו כשהוא נאנח: "הרשל'ה הרשל'ה, מה תעשה בבואך לפני בית דין של מעלה? חושב הינך ששם אפשר לספר בדיחה ולחמוק מעונש?"

הרשל'ה לא הרהר לשנייה טרם שענה: "וכי מה חושב הרבי? אף אם נניח שיפסקו לי גיהנום - אין לי כל כוונה ללכת מרצוני, ובפרט כשאינני מכיר את הדרך... אלא מה? יתנו לי מלאך שתפקידו להובילני לשם. ובכן, מכאן אני מסודר. אספר לו בדיחות, אעשה לו חיקויים, אדאג לכך שהוא יצחק עד שלא יהיה מסוגל לעמוד על רגליו. בסוף יתייאשו ממני והכל יסתדר", סיים בתרועת ניצחון.

"אהה", הפטיר הרבי, "כך הינך סבור? ומה יהיה כשייתנו לך מלאך שאינו שומע?!"...

לצערנו זה לא מצחיק כלל ועיקר!

אנשים חושבים שכאשר יגיעו לשם ויספרו שהם המקורב של הרב הזה או המשב''ק של האדמו''ר ההוא יפתחו להם כל הדלתות...

כמו כולם, גם אותם ישאלו האם קבעת עיתים לתורה וכו'.

סליחה סהעכרתי את המצברוח, לא אתנגד אם יחליטו למחוק את זה.

הוגה · 8/3/20

נכתב ע"י A Y G:
לצערנו זה לא מצחיק כלל ועיקר!

בדיוק מה ששאלתי לפני שהעליתי

A Y G · 8/3/20

נכתב ע"י הוגה:
בדיוק מה ששאלתי לפני שהעליתי

שלא תטעה, טוב מאד שהעלת את זה!
רק בנוסף לבדיחה הערתי שיש כאן מוסר גדול.
יישר חילך, תוסיף עוד...

ג'וניור · 8/3/20

היו פעם ספרים ''חד וחלק'' היה שם הרבה הומור יהודי

A Y G · 8/3/20

נכתב ע"י A Y G:
וואוו! אין הרבה שיודעים שהוא היה אדם אמיתי, ודווקא רציני...
פעם כשהרבי היה במצב רוח ירוד, נכנס הרשלה עם נר לחדרו של הרבי מתחת לשולחן.
לתמיהת הרבי השיב: ''שמעתי שרוחו של הרבי נפלה, באתי לחפש אותה...''

עוד באותו רעיון:
פעם, כשהרבי היה מדוכדך מעט, הסב איתו הרשלה לסעודה.
לפתע הרבי שם לב שהרשלה נוטל מדי פעם כף מהשולחן ושם בכיס, לתמיהת הרבי ענה הרשלה: ''הרופא רשם לי מרשם לקחת מדי חצי שעה כף...''

מיוזניק · 8/3/20

יש בדיחה שמיוחסת אליו אבל איני יודע אם היא באמת ממנו שפעם הרשלה הלך לקנות פירות כשחזר נחתך לו השקית במדרגות הבנין וכל הפרות התפזרו במדרגות מכיון שלא היה לו כוח לאסוף השאיר אותם כך כשהגיע הביתה שאלו אותו איפה הפירות אז הרשלה ענה:'עולים במדריגות'!!!!

A Y G · 8/3/20

נכתב ע"י לש''ם:
יש בדיחה שמיוחסת אליו אבל איני יודע אם היא באמת ממנו שפעם הרשלה הלך לקנות פירות כשחזר נחתך לו השקית במדרגות הבנין וכל הפרות התפזרו במדרגות מכיון שלא היה לו כוח לאסוף השאיר אותם כך כשהגיע הביתה שאלו אותו איפה הפירות אז הרשלה ענה:'עולים במדריגות'!!!!

מסתבר שרוב הבדיחות שמיוחסות אליו, לא קרו איתו...

פינחס רוזנצוויג · 8/3/20

פעם הגיע לבית הרבי אשה אבי אשה המקשה לילד
הרבי לא היה נוכח, אז הרשלה נתן לו בגד של הרבי לשים תחת מראשותיה של היולדת
לאחר שילדה חזר אביה עם הבגד ושיבח את המופת.
לשאלת הרבי ענה לו הרשלה, "הלא משנה ערוכה היא, 'לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם'"

אגב, נדמה לי שזה היה עם הרבי ר' צבי הירש ולא עם הרבי ר' ברוך.

לעבעדיקייט · 9/3/20

נכתב ע"י A Y G:
הרבה מוסר השכל:
במשך תקופה נאלץ הרשלה לנסוע בקביעות לעיירה של גוים אנטישמיים.
תמיד, בכניסתו לעיירה היו זורקים עליו הילדים אבנים ופוצעים אותו.
פנה הרשלה לרבי, ועל פי הוראתו אמר לילדים בפעם הבאה שביקר בעיירה שכל ילד יקבל קופיקה על כל אבן שיזרוק.
כמובן הילדים זרקו בכפל שמחה - וקיבלו תשלום.
בפעם הבאה אמר להם שמחוסר תקציב הוא מפסיק לשלם.
כעסו הילדים והצהירו '' בלי כסף - לא זורקים!''

מיוחס לרבי יונתן אייבישיץ בשינוי מסויים. לא?

פונפוניקו · 9/3/20

הרשל'ה

מיטב הבדיחות וההומור היהודי

www.hershaleh.co.il

A Y G · 9/3/20

נכתב ע"י לעבעדיקייט:
מיוחס לרבי יונתן אייבישיץ בשינוי מסויים. לא?

הכל מיוחס לכולם.
זאת הגירסא שאני שמעתי, זה לא אומר שזה נכון...

A Y G · 10/3/20

נכתב ע"י הלל:
באותו הקשר,
אני צריך ל'פורים רב' מקבץ בדיחות הקשורות לבהלת ומגפת ה"קורונה",

ורופא חולי עמו ישראל
ישלח במהרה רפו"ש לכל כלל ישראל
ויאמר לנגיף הרף.

נכתב ע"י A Y G:
נראה לי שצריך לפתוח אשכול מיוחד לעניין, כדי להוריד את הלחץ הכללי...

אז פתחתי, והוא כבר עמוס...
מומלץ לבקר, להרים קצת מורל לכבוד פורים...

yonatanr · 10/3/20

נכתב ע"י פינחס רוזנצוויג:
פעם הגיע לבית הרבי אשה אבי אשה המקשה לילד
הרבי לא היה נוכח, אז הרשלה נתן לו בגד של הרבי לשים תחת מראשותיה של היולדת
לאחר שילדה חזר אביה עם הבגד ושיבח את המופת.
לשאלת הרבי ענה לו הרשלה, "הלא משנה ערוכה היא, 'לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם'"

אגב, נדמה לי שזה היה עם הרבי ר' צבי הירש ולא עם הרבי ר' ברוך.

הסיפור קצת שונה, אבל לא כאן המקום.
הרעיון הוא שבזמן שהרבי ר' ברוך היה במרה שחורה, הרשלה לבש את בגדיו, ומילא את מקומו.

והנה כמה בדיחות הירשלי 'אורגינליות', מספר 'הבדיחה והחידוד' של דרויאנוב [אלו שאפשר לפרסם כאן...]:

הירשל וגבאו של רבי ברוך היו דבובים זה לזה. פעם אחת רב עמו הירשל ברבים ואמר לו:
קיימא לן: ברווז ביטנו שמינה, שהוא שט במים, ואין עליו מורא שלמטה הימנו; גבו כחוש, שיש עליו מורא שלמעלה הימנו. נשר גבו שמן, שהוא עף עד לשמים, ואין עליו מורא שלמעלה הימנו; בטנו כחושה, שיש עליו מורא שלמטה הימנו. אתה, שאין עליך לא מורא שלמעלה ממך ולא מורא שלמטה ממך, שמן אתה מצידי-צדדים כחזיר..

שאלו את הירשל:
מה גרם לחסיד מובהק כמותך, שנעשית ליצן?
מנה הירשל בינו לבין עצמו אצבע אחת של ידו הימנית, חזר ומנה כל חמש האצבעות של ידו השמאלית, נענה ואמר:
שישה דברים גרמו לכך: חשובה אשה וגם בנים חמישה...
.

ראה הירשל, שערב פסח ממשמש ובא, ובידו אין פרוטה לפורטה, נמלך והלך אל "הנאמן" של "חברא קדישא" ואמר לו: אשתי מתה ואין בידי לקוברה.
השתתף "הנאמן" בצערו ונתן לו ממון לתכריכים לצורכי קבורה. נטל הירשל את הממון, יצא לשוק, קנה מצה ויין ושאר צורכי פסח ושב לביתו. פתח את הדלת ומצא: שמשי החברה באו לקבור את המתה, וזו – מגריפה בידה, ואלה וקללה פיה. כיון שראו השמשים את הירשל, התחילו צועקים ומחרפים אותו:
לץ! רמאי!
היסה אותם הירשל ואמר להם:
יהודים, צעקה של-חינם אתם צועקים. שלכם היא. יבוא יומה, ולאחרים לא אתננה...

מריבה היתה מצויה בביתו של הירשל בינו לבין אשתו. פעם אחת אמרה לו:
אילמלא רצונו של אבא עליו השלום, לא הייתי נישאת למכוער כמותך.
החזיר לה הירשל:
חייך, שבילדותי הייתי יפה-תואר ומלא חן, אלא יום מן הימים לא נזהרה אמא, עליה השלום, והניחו אותי יחידי בבית, נכנסה מכשפה זקנה והחליפה אותי באחר...

הירשל השיא את בתו, ולחתונה עשה לו בגד חדש: משי מפנים ובד מאחור. ליגלגו עליו ואמרו לו:
שמא אתה חצייך עבד וחצייך בן-חורין?
הסביר הירשל:
מלפנים, מקום שאני רואה בגדי, עשיתיו משי; מאחור, מקום שאחרים רואים אותו, עשיתיו בד. אלא מה, שמא גם הם משי יפה בעיניהם מבד? יטרחו ויעשוהו משי גם מאחור...

הירשל היה אומר:
אין לך יפה לגשם כמטריה. כל-אימת שאני יוצא מביתי ומטרייה בידי – אין גשם יורד...

הוא היה אומר:
תמה אני, למה טרח המקום וברא את השמש? בשלמא לבנה, הואיל והיא משמשת בלילה, הכל זקוקים לאורה, אבל שמש, שהיא משמשת ביום, מה צורך יש בה?...

אמר הירשל:
הלוואי והיה לי בית מלא כל טוב, ויום אחד היתה אש נופלת מן השמים ואוכלת הכל עד בלי השאיר לי אלא חלוק לעורי.
אמרו לו:
שמא אין דעתך שפויה עליך, שקללה אתה מבקש לך?
החזיר הירשל:
דעתי שפויה עלי, וברכה אני מבקש לי. חלוק לעורי...

בא הירשל למדינתו של קיר"ה, ולא מצא לו פרנסה אלא מגידות. נטל שכר-דרשה, עלה על הבימה, פתח ואמר:
מורי ורבותי, שמא אתם יודעים, מה דרשה אדרוש לפניכם?
ענה כל הקהל ואמר פה אחד:
לא; אין אנו יודעים.
אמר הירשל:
הואיל ואין אתם יודעים, מוטב שגם לא תדעו.
פשט טליתו וירד מן הבימה.
למחר נטל שוב שכר-דרשה, עלה על הבימה, פתח ואמר:
מורי ורבותי, שמא אתם יודעים, מה דרשה אדרוש לפניכם היום?
ענה כל הקהל ואמר פה אחד:
הן: אנו יודעים.
אמר הירשל:
הואיל ואתם יודעים, למה אחזור על מה שאתם יודעים? פשט טליתו וירד מן הבימה.
למחרתיים נטל שלישית שכר-דרשה, עלה על הבימה, פתח ואמר:
מורי ורבותי, שמא אתם יודעים, מה דרשה אדרוש לפניכם עתה?
נחלק הקהל. הללו ענו ואמרו:
לא; אין אנו יודעים.
והללו ענו ואמרו:
הן; אנו יודעים.
אמר הירשל:
הואיל וכך, יטרחו היודעים ויודיעו ללא יודעים.
פשט טליתו וירד מן הבימה...

A Y G · 10/3/20

נכתב ע"י הלל:
באותו הקשר,
אני צריך ל'פורים רב' מקבץ בדיחות הקשורות לבהלת ומגפת ה"קורונה",

ורופא חולי עמו ישראל
ישלח במהרה רפו"ש לכל כלל ישראל
ויאמר לנגיף הרף.

''מאז שהתחילה בהלת הקורונה אשתי מפחדת לצאת לקניון, חוששת לשבת בבית קפה, נרתעת מקניה בסופר, ואפילו קניה באלי אקספרס לא עושה לה טוב...
אז זה לא נגיף, זו תכנית חיסכון!''

השמנמן · 11/3/20

נכתב ע"י A Y G:
''מאז שהתחילה בהלת הקורונה אשתי מפחדת לצאת לקניון, חוששת לשבת בבית קפה, נרתעת מקניה בסופר, ואפילו קניה באלי אקספרס לא עושה לה טוב...
אז זה לא נגיף, זו תכנית חיסכון!''

אהבתי חזק.............