עזרה צו חקירה ע"י הרשות לאכיפה במקרקעין בטענה של חריגת בניה

ישא ברכה · 4/8/24

נכתב ע"י לא לפרסום:
כמובן שאני לא מדבר עליך....לא יודע מה בנית...ואיך בנית.....
אני מבני ברק....ולצערי אנחנו כבר לא במקום של לבנות בשביל עוד מיטת קומותיים...וחובה כמובן יחידת דיור...הרי איך המסכן יממן את ההרחבה בשביל מיטת קומותיים....
בדיוק חבר סיפר לי השבוע....היה הרחבה בבנין שלהם....והוא גר בקומה ראשונה עם סוכה קטנה...הוא חישבן שיש פינה שאמורה להיות פתוחה לשמים...הוא חישבן בהמשך לבנות עוד סוכה לעצמו[כנראה ברלסים...כמנהג ב"ב ]תכלס בהתקדמות השלד הוא קולט את השכן מהקומה האחרונה[שקיבל את כל הגג] מרחיב גם על חשבון הפינה וכך מונע לעשות שם סוכה....ולא הועילו כל הדיבורים[כנראה יש לו צורך בהממממון מיטות קומותיים]....

יש הבדל בין מה שקורה על הגגות ובין מה שקורה בקומות הנמוכות

יהודית ק · 4/8/24

נכתב ע"י MP3+:
אויש,
לא באמת התכוונתי ארבעה-הגזמתי.

חחח...
לא רק את הגזמת, תסתכלי מהחלון ותראי...

לאה הההה · 4/8/24

ייתכן ומדובר ב- "הרשות לאכיפה במקרקעין"

נאמנת · 4/8/24

נכתב ע"י לאה הההה:
ייתכן ומדובר ב- "הרשות לאכיפה במקרקעין"

נכון, בדיוק באתי לבקש לתקן.
אז זה הגוף באמת!
כמה שקיבלו פה גם צו כזה דיברו כל הזמן על המנהל האזרחי כך שאפילו לא שמנו לב שהלוגו שונה
צדקתם!!
@הכלבויניק אשמח אם יתאפשר לתקן בכותרת כדי לא להטעות את הציבור.

לאה הההה · 4/8/24

טוב, אז הוא פועל במקרים שהרשויות כושלות או לא פועלות
ידוע לי גם שפועל במקרים שפונים אליו בתלונה.

בעיקרון ההתמודדות מולו הוא כמו מול העירייה (פועל במקומה)
במקרה שאפשר (אחוזים, קווי בניין וכו) להוציא היתר בניה לחריגה, כדאי אולי להתחיל בהליך רישוי.
במקרה שא"א, איך הייתם מתנהלים מול העירייה?

GAON+ · 6/8/24

אז לי יש קצת נסיון בנושא:
הרשות לאכיפת מקרקעין זה מטעם המפקח על המקרקעין שזה בית משפט לכל דבר והם לא באים בלי תלונה.
מאד קשה להתנהל מולם זה בית משפט והם מאד קשוחים [אין שם את כל הקומבינות שיש בבני ברק] ובגלל שאנשים גילו את הגוף הזה התחילו לפנות אליהם כי קלטו שהעירייה לא עושה כלום.
בכל אופן ההתנהלות מולם זה רק עם עו"ד שמבין משהו ולא בקומבינות.
שוחחתי לאחרונה עם קבלן שעשה חריגה ממש קטנה [הכנה לרלסים בתוך הריצפה] וקיבל על זה צו הריסה מלבד הצו חשוב לציין שההתנהלות מולם זה גם פלילי כך שאם משחקים איתם זה גם יכול להגיע לכלא.

לאה הההה · 6/8/24

לא מתווכחת אבל כדאי לדייק.
הרשות לאכיפה במקרקעין היא באחריות משרד האוצר ובהסכמים הקואליציוניים של הכנסת הנוכחית היא אמורה לעבור לאחריות המשרד לביטחון לאומי (בן גביר).
היא הוקמה במטרה לטפל בעבירות בניה בשטחים פתוחים (השתלטות על שטחים בנגב ובגליל בעיקר ע"י בני דודים) הרשות מבצעת אכיפה ויכולה להגיש תביעה בגין עבירה פלילית לבית משפט (היא לא בית משפט ☺),
חשוב לציין כי כל חריגת בניה היא עברה פלילית גם אם היא נאכפת ע"י הרשות המקומית.
היחידה פועלת בעצמה באיתור, במניעת עבירות ובאכיפת החוק בשטחים גליליים ופתוחים, בד בבד עם הפיקוח על פעילות האכיפה של הוועדות המקומיות בתחום שיפוטן.
מקור : ויקפדיה ואתר הרשות.

ישא ברכה · 10/9/24

הלילה נהרס מבנה לא חוקי ברחוב אהרונוביץ

ברוכה תהיי · 10/9/24

איך זה שבסוקולוב 6 חזרו לבנות? שמעתי שהסתדרו עם השכנים. אז זה כל הסיפור? אם יש הלשנה הורסים ואם אין הכל טוב?

אברימל · 10/9/24

נכתב ע"י ישא ברכה:
הלילה נהרס מבנה לא חוקי ברחוב אהרונוביץ

צפה בקובץ המצורף 1768024

איפה עשו הריסה באבוחצירא?

רייזי 36 · 11/9/24

נכתב ע"י ישא ברכה:
הלילה נהרס מבנה לא חוקי ברחוב אהרונוביץ

צפה בקובץ המצורף 1768024

המבנה שנהרס באהרונוביץ נהרס בהסכמה
אחרי שהעירייה נתנה לגוף שהקים את המבנה
לבנות על מקום ציבורי אחר מבנה בגודל זהה

איש בן פרצי · 9/10/24

אתמול ב'יתד נאמן' מופיעה כתבה תחת הכותרת
עשרות דיינים ורבני קהילות הקודש בבני ברק בקריאה נחרצת: לשים קץ לבניה הבלתי חוקית

מישהו שמע? יודע פרטים? פרוג/JDN/המחדש - אף אחד?

M17 · 9/10/24

היה לי פעם צו הריסה מהרשות לאכיפה במקרקעין (חלל שחפרתי ו*** הלשין).
אם יש אפשרות להכשיר את החריגה, (לי אמרו לפחות להתחיל הליך- אבל זו עיריה תקינה) זה עוזר.
אם לא יש מאכרים שמסדרים משהו

.
(אני שילמתי כ5000 ש"ח למאכר שארגן "הריסה" עם ארגזי קלקר ושכבת מלט מעל ש'אטמה' את השטח. אחרי שעובר זעם פותחים - מכרתי והקונה פתח אחרי כחצי שנה)

3524 · 9/10/24

בעקבות עשרות הריסות של המינהל ועגמת נפש גדולה של תושבים ואברכים שבנו עם חריגות בנייה ומתמודדים עם הריסה, נערך כינוס חירום בבני ברק בראשות עשרות רבני העיר, רבני קהילות שם הועלתה לדיון הסוגיא הכואבת והבוערת של תופעת הבנייה הבלתי חוקית ברחבי העיר.
הכינוס נערך לבקשת הרבנים והדיינים ביוזמת ראש העיר חנוך זייברט ומ"מ מנחם שפירא, במטרה למצוא פתרונות הלכתיים ומעשיים לתופעה שלמרבה הצער והכאב הולכת ומתרחבת.

ראש העיר חנוך זייברט נשא דברים נחרצים ואמר: "המצב הנוכחי בתחום הבנייה בעירנו מדאיג ביותר ודורש התייחסות קריטית ומיידית. אנו עדים לתופעות מצערות של בנייה בלתי מבוקרת, לעיתים תוך פגיעה חמורה בזכויות הזולת ובניגוד מוחלט לחוק. זוהי סוגיה מורכבת ורגישה הדורשת התייחסות רצינית, מעמיקה ומקיפה מכל הצדדים, כאשר המצב הנוכחי לא יכול להיוותר ללא התייחסות נחרצת מצד העירייה.

"אני מברך בחום על היענותם של רבני העיר, דיינים וראשי קהילות הקודש לבקשתנו לקיים דיון מעמיק בנושא. הנחיות הרבנים, מורי ההוראה ופוסקי ההלכה, היא קריטית לחיזוק ידינו באכיפת החוק ובהטמעת חשיבותו בקרב הציבור. אנו מצפים לשיתוף פעולה פורה שיסייע לנו להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו. אני מקווה ומאמין כי מתוך הכינוס יצאו החלטות מעשיות שיתמכו במאמצינו לשמור על צביונה הייחודי של העיר, על זכויותיהם של כל תושביה, ועל זכויות המרחב הציבורי, תוך הקפדה על קיום החוק. יחד, בכוחות משותפים של ההנהגה הרבנית והעירונית, נוכל לחזק את אכיפת החוק ולהחזיר את הסדר והצדק על כנם בתחום הבנייה בעירנו".

מ"מ ראש העיר מנחם שפירא, הוסיף בפתח דבריו ואמר: "המצב אליו הגענו בתחום הבנייה בעיר הוא בלתי נסבל. אנו עדים לתופעות קשות של בנייה לא חוקית, פלישה לשטחי הזולת, ואף מקרים של גזל ממש. זוהי מציאות שאיננה עולה בקנה אחד עם החוק, ובוודאי שאינה תואמת את ערכי התורה וההלכה. אנו מודים לרבנים על בקשתם לחזק את ידינו באכיפת החוק. זהו צעד חשוב בדרך להחזרת הסדר על כנו. מעבר לפגיעה בזכויות הפרט ובמרקם החיים העירוני, אנו רואים גם את ההשלכות הכלכליות הקשות על התושבים. משפחות משקיעות את כל חסכונותיהן בבנייה, ובסופו של דבר
מוצאות את עצמן בקשיים כלכליים עצומים בשל אי עמידה בדרישות החוק".

"אנו מצפים כי מתוך שיתוף הפעולה בין הרשות העירונית לבין ההנהגה הרבנית, נצליח להטמיע את חשיבות השמירה על החוק ולהביא לשינוי המיוחל בתחום הבנייה בעירנו", סיים שפירא את דבריו.

"הגיע הזמן שניקח את המושכות בידיים"

לאחר מכן נשא דברים הגאון רבי יהודה סילמן ראב"ד בד"ץ ב"ב, שהתריע על ההשלכות ההלכתיות והמעשיות של התופעה הכאובה: "בתי הדין מוצפים כל העת בתביעות של שכנים... אין ספור מקרים שאנשים משתמשים בבניין בלי רשות השכנים, חוטפים מקלטים, חורגים מהשטח שלהם, והכול נכנס בגדר 'גזל'".

הגר"י סילמן הוסיף: "בשנה האחרונה הדבר החמיר והפך לשטף של בניות בלתי חוקיות וסכסוכים קשים בין דיירים, במימדים שא"א לתאר אותם כלל. בב"ב יש הרבה בניינים שבשנים האחרונות פשוט הכפילו את מספר מגוריהם, הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, הן מבחינת 'איכות חיים', והן שבחלק מהמקרים הדבר אסור לחלוטין".

בסיום דבריו הדגיש: "נוסף לכך יש את חוקי העירייה, אנחנו לא חיים כאן לבד, יש חוקים קיימים ותקפים, דברים הגיוניים לכל דבר ועניין וצריכים לציית לכל הדברים ולא שכל אחד עושה כפי שהוא מחליט לנכון לפעול". וסיים בקריאה: "הגיע הזמן שניקח את המושכות בידיים, נציב גדרים בעניין ונחזיר את העיר לאיכותה, שיהיו בניות עפ"י דרכי התורה וההלכה, ותחת פיקוח עירוני".

המרא דאתרא של בני ברק, הגרחי"א לנדא, הזכיר את חומרת האיסור: "מי שבונה בלי רשות, גוזל את שטחו של חברו הרי הוא חלילה בכלל זה, המסיג גבול רעהו". הוא אף הוסיף אזהרה הלכתית חמורה: "מי שבונה סוכה בגזלה... אסור לו לברך על מצוות סוכה".
הרב לנדא המשיך: "זה הזמן כעת לעורר את הציבור בימי הרחמים הללו, לדעת כי יש את ה"ארור", מי שגוזל שטח ציבורי או פרטי שאינו שלו, ומאידך יש גם את ה"ברוך", מי ששומר על גבול רעהו ואינו מסיג גבולו, הרי זה דבר חשוב מאוד ונוגע לכל תושבי העיר להיזהר בכך במשנה זהירות ובכל התוקף".

"תבנו בצורה רצויה ושלא יהא גזל על חשבון אחרים"

רבה הספרדי של בני ברק הגאון רבי מסעוד בן שמעון הדגיש את חשיבות שאילת דעת תורה: "אם יש שאלות בענייני בנייה וכדומה צריך לשאול דעת תורה ולברר מה ההלכה אומרת במקרה כזה". הרב הוסיף: "אומרים בווידוי 'גזלנו', מה זה 'גזלנו', הם הבניות הנעשות באיסור ושלא כדין תורה".

הגאון רבי שריאל רוזנברג, גאב"ד בד"ץ בני ברק, הדגיש את סכנת הבטיחות: "צריכים שהבניות יהיו עפ"י כללי הבטיחות, יש מקרים שסמכו על כל מיני מהנדסים ולבסוף המצב הגיע לידי פיקוח נפש". הגר"ש רוזנברג הוסיף: "גם בנושא של 'מניח מעותיו על קרן הצבי', ישנם מקרים שמגיעים פקחי העירייה לסדר את הבניות הבלתי חוקיות, ומי שמשקיע כ"כ הרבה כסף עבור הבניות האלו הוא מניח את מעותיו על קרן הצבי ומפסיד הרבה כסף, ואין לו מה לסמוך שיבואו העסקנים ויעזרו לו".

בדבריו הנחרצים ציין הגר"ש רוזנברג: מורי חמי מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל כותב במכתב מי שבונה בצורה לא תקנית וסומך שהעסקנים יחלצו חושים כדי לעזרו הרי זה בגדר "לא תרדה בו בפרך", כל אחד צריך לשקול שוב לפני שהוא בונה אם בנייתו הוא תקינה ואם לאו שלא יפיל עצמו לרשת זו של הפסד .

"ישנם אנשים שלא רואים את חוקי העירייה כדבר נחוץ, ומזלזלים בהם"

הפוסק הגרש"א שטרן גאב"ד מערב ב"ב, הציע פתרון מעשי: "אני מציע לערוך תקנון מיוחד ומסודר ויהיה רשום כל הסעיפים בצורה ברורה ורבני העיר יהיו חתומים על כך, כדי שיהא דבר השווה בין כולם בענייני בנייה". הרב שטרן הוסיף ואמר: "ישנם אנשים שלא רואים את חוקי העירייה כדבר נחוץ, ומזלזלים בהם. אני רוצה להציע לכל הרבנים שיושבים כאן, כדי להשקיט את הרוחות ולהביא את העיר לידי שלום ואחווה, אני מציע לערוך תקנון מיוחד ומסודר ויהיה רשום כל הסעיפים בצורה ברורה ורבני העיר יהיו חתומים על כך, כדי שיהא דבר השווה בין כולם בענייני בנייה. לדעתי זה יגביר את הזהירות ויגרום לנהוג עפ"י דרכי התורה וממנה לא יזוזו".

נעל את הכינוס הגאון רבי דוד הלל רב קהילות חניכי הישיבות ב"ב שהדגיש: "התורה אומרת 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך', במובן הפשט זה דין מעקה שמובא בסימן האחרון בחושן משפט, אבל ברור שיש כאן רמז מסוים, כשבן-אדם בא לבנות הוא חייב להציב גדרים של הלכה ומידות טובות שיהא הדבר נעשה על מתכונתה של תורה".

הגר"ד הלל הוסיף: "אחת הבעיות בדבר היא שאנשים תולים את חוקי התנועה לחוקי המדינה. יש להבין שהדבר הזה הוא בציפור נפשינו למען חיינו ממש, בפרט שיש מקרים, כפי שהזכירו כאן, שמניח מעותיו על קרן הצבי ויש הפסדים מרובים".

בכינוס החירום השתתפו עשרות רבני הקהילות ודייני בתי הדין שליט"א מקרב כלל קהילות הקודש מכל החוגים בעיר. כמו"כ נטלו חלק סגני ראש העיר גדליה סילמן מיכאל קקון ושלמה אלחרר, ורבים מחברי מועצת העירייה.

בסיום הכינוס הובעה תקווה כי הציבור יפנים את חומרת הנושא ויקפיד על בנייה חוקית ובטוחה, תוך שמירה על יחסי שכנות טובים ומניעת מחלוקות.