צורח צורח צורח ו---- צורח

[נקודת זינוק]

מנסיון אצל כמה מילדיי: רגישות למוצרי חלב!

החלב מכיל סוכר בשם לקטוז ובמערכת העיכול שלנו יש אינזים שמפרק אותו, יש תינוקות שבחודשים הראשונים כשמערכת העיכול לא מפותחת דיה, האינזים הזה לא מופרש, ולכן הלקטוז לא מתפרק וזה גורם לכאבי בטן!
(הלקטוז מגיע בחלב אֵם כשהוא לא מפורק, לכן כשהאֵם אוכלת מוצרי חלב, מערכת העיכול של התינוק צריכה לפרק אותו)

תנסי 3 ימים לא לצרוך מוצרי חלב כדי לדעת אם זו הבעיה.

ודרך אגב: יוגורט מכיל חיידקי ביו והם מפרקים את הלקטוז, לכן במקרה שהבעיה היא רגישות לחלב אפשר לצרוך יוגורט ללא חשש כדי להשלים את הערכים התזונתיים שיש במוצרי החלב החסרים.

 

[מקופלת]

רק על עצמי לספר ידעתי...
ביתי השנייה בכתה חודש שלם כמעט ללא הפסקה.
אני התעקשתי להמשיך בהנקה, כמו אצל הגדולה שינקה וגדלה יפה - ובפרט לאור העובדה שגם ביתי זו - עלתה במשקל באחוזונים המתאימים ולא נצפתה בעיה בתחום הזה...
אך אימי, החליטה לתת לי "עצה של סבתות" (הסבתוות יודעות לפעמים יותר טוב...) - וביקשה שאנסה לשאוב ולראות מה הכמות שהילדה אוכלת. כשאני חושבת על כך יורדות לי דמעות כל פעם מחדש. באותו יום הופסקה ההנקה לגמרי (בלי מייבשים...) ועברנו לתחליף חלב - ואת הילדה הרגועה שקיבלתי אי אפשר היה להכיר כאותה אחת שצרחה חודש שלם...

מאז כל מי שטוענת בפני ש"אין דבר כזה שלאמא אין חלב, זה הכל עניין של היצע וביקוש" - אני אומרת שאני לא מאחלת לה להרגיש איך זה להרעיב את הילדה שלך מתוך דבקות ב"עיקרון" שכזה...

סתם נקודה למחשבה (גם אם לא קשור למקרה הנ"ל).
ואם הצלתי תינוק אחד מהרעבה לא מכוונת - והיה זה שכרי.

בוודאי שיש מושג שלאמא אין חלב,
אבל לא ברור לי איך לא הרגשת אם יש לך או אין??? בפרט שזו לא לידה ראשונה והיית אמורה להכיר את ההרגשה שיש חלב...

 

[אז מה]

בוודאי שיש מושג שלאמא אין חלב,
אבל לא ברור לי איך לא הרגשת אם יש לך או אין??? בפרט שזו לא לידה ראשונה והיית אמורה להכיר את ההרגשה שיש חלב...

לא כולן מרגישות בכלל.
מניסיון עשיר.

 

[gol]

גמני עברתי את הסרט הזה.
הילדה שלי לא נראתה טוב, היתה צורחת המון או ישנונית מאד.
אחרי חודש הלכנו לטיפת חלב והיא עלתה בקושי 100 גר'.
זה היה ממש היסטריה.
ניסיתי לשאוב- וגמני נזכרת ובוכה....
עברנו לסימילאק, והחיים נהיו יפים.
תוך שבועיים הילדה התפתחה,השמינה ועלתה במשקל כמו שצריך!
את ההנקה המשכתי בשביל הפורטוקול...
בגיל 3 חודשים היא פשוט לא רצתה יותר.

בתינוק הבא מראש לא נסיתי....

אם ילד בוכה- צריך לבדוק למה, תינוק לא בוכה סתם!

 

[ariels]

רק כדי לאזן את ההודעות על חוסר בחלב אם -
בבקשה תקראו כי זה יכול למנוע הרבה עגמת נפש
בתור אמא שרק מניקה*, ומטרנה כלל לא אופציה מבחינתי
(וכן, מקפידה לא לאכול חלבי, תפוזים, שוקולד וכל מה שעלול לגרום לקוליק) -

בלידה האחרונה הקטנה שלי לא ינקה טוב (לפניה היו לי רק בנים).
היא לא עלתה מספיק במשקל (בימים הראשונים אני עוקבת באדיקות אחרי העליה במשקל, כך שעלינו על זה מיד) ורופאת המשפחה אבחנה התייבשות קלה
קיבלתי הדרכה צמודה גם מהרופאה וגם מיועצת הנקה שאמרו לתת לה לינוק כרגיל, ובסוף כל הנקה להכין בקבוק עם 50 גרם לבצע השלמה.
לפי כמות ההשלמה אפשר לדעת כמה חסר לה.
(לטענתן - השיטה עם השקילה לא מדוייקת בכלל, מכל מיני סיבות, ועדיף לא להסתמך עליה)
וכך היה -
הבת שלי קיבלה השלמות מטרנה\שאיבה בסוף הנקה, ואכן המצב התאזן.
הייתי יכולה להפסיק להניק בכלום, אבל ברגע שהיא גדלה מעט, התחזקה קצת - יכולנו לוותר בגיל חודש על המטרנה והיא המשיכה הנקה מלאה עד גיל 8 חודשים, והנקה חלקית עד שנה וחצי בערך.

במאמר מוסגר - זה מצב שנפוץ יותר אצל בנות, מסיבה פיזית - לבנות יש פחות מסת שריר, לכן לפעמים קשה להן יותר בהתחלה.

*מה העיקרון דווקא להניק -

• קודם כל - התינוק מקבל מהאם את כל נוגדני מערכת החיסון שקיימים אצלה בגוף, כך שהוא גדל בריא וחזק יותר
• בנוסף בחלב אם יש דברים נוספים שלא ניתן לחקות במטרנה - למשל כשהתינוק חולה האמא מפתחת באותו זמן נוגדנים עבורו והוא מקבל זאת "בזמן אמת", וכנ"ל אם האם חולה
• וכמובן הקשר האימהי שלא דומה בין בקבוק להנקה

(וזאת בלי להביע ביקורת כלל, אלא רק לחזק - את אלה שזה חשוב להן, או אלה שחוו קשיים ובכל זאת התעקשו, וגם לתת תקווה לאמהות ש"לא היה להן חלב" - לפחות ללידות הבאות)

 

[mig]

רק כדי לאזן את ההודעות על חוסר בחלב אם -
בבקשה תקראו כי זה יכול למנוע הרבה עגמת נפש
בתור אמא שרק מניקה*, ומטרנה כלל לא אופציה מבחינתי
(וכן, מקפידה לא לאכול חלבי, תפוזים, שוקולד וכל מה שעלול לגרום לקוליק) -

בלידה האחרונה הקטנה שלי לא ינקה טוב (לפניה היו לי רק בנים).
היא לא עלתה מספיק במשקל (בימים הראשונים אני עוקבת באדיקות אחרי העליה במשקל, כך שעלינו על זה מיד) ורופאת המשפחה אבחנה התייבשות קלה
קיבלתי הדרכה צמודה גם מהרופאה וגם מיועצת הנקה שאמרו לתת לה לינוק כרגיל, ובסוף כל הנקה להכין בקבוק עם 50 גרם לבצע השלמה.
לפי כמות ההשלמה אפשר לדעת כמה חסר לה.
(לטענתן - השיטה עם השקילה לא מדוייקת בכלל, מכל מיני סיבות, ועדיף לא להסתמך עליה)
וכך היה -
הבת שלי קיבלה השלמות מטרנה\שאיבה בסוף הנקה, ואכן המצב התאזן.
הייתי יכולה להפסיק להניק בכלום, אבל ברגע שהיא גדלה מעט, התחזקה קצת - יכולנו לוותר בגיל חודש על המטרנה והיא המשיכה הנקה מלאה עד גיל 8 חודשים, והנקה חלקית עד שנה וחצי בערך.

במאמר מוסגר - זה מצב שנפוץ יותר אצל בנות, מסיבה פיזית - לבנות יש פחות מסת שריר, לכן לפעמים קשה להן יותר בהתחלה.

*מה העיקרון דווקא להניק -

• קודם כל - התינוק מקבל מהאם את כל נוגדני מערכת החיסון שקיימים אצלה בגוף, כך שהוא גדל בריא וחזק יותר
• בנוסף בחלב אם יש דברים נוספים שלא ניתן לחקות במטרנה - למשל כשהתינוק חולה האמא מפתחת באותו זמן נוגדנים עבורו והוא מקבל זאת "בזמן אמת", וכנ"ל אם האם חולה
• וכמובן הקשר האימהי שלא דומה בין בקבוק להנקה

(וזאת בלי להביע ביקורת כלל, אלא רק לחזק - את אלה שזה חשוב להן, או אלה שחוו קשיים ובכל זאת התעקשו, וגם לתת תקווה לאמהות ש"לא היה להן חלב" - לפחות ללידות הבאות)

אני מאד בעד הדבר החשוב הזה שה' נתן לנו,
אבל צריך לשים לב כשזה לא מתאפשר.

את מדברת כאן על תינוקת שאמא שלה הבחינה שהיא לא יונקת כמו שצריך.
אבל יש מצבים שאימהות מנוסות חשו שהכל כרגיל ולמרות זאת הילדים רעבו,
וכן פגשתי כבר מספר אמהות שמסיבות שונות אכן חסרות את היכולת לתת לילדים שלהן את המתנה הזאת, אבל עד שהסביבה נתנה להן אפשרות להודות בכך, וגם אח"כ התחושה שמעבירים להם כאילו הן לא באמת ניסו, או לא השתדלו מספיק, וזה בכלל עניין של היצע וביקוש - אין כזה דבר אין (כאילו שאין כשלים נוספים).

עוררו את האמא לבדוק את הנושא, טוב שאת מעודדת להמשיך גם במקרה ויש צורך להוסיף, וראוי שכולן תלמדנה לא לשפוט.

 

[אמא פלוס]

חידוש מעניין למי שיעזור

מישהי ניסתה?

 

[ariels]

אני מאד בעד הדבר החשוב הזה שה' נתן לנו,
אבל צריך לשים לב כשזה לא מתאפשר.

את מדברת כאן על תינוקת שאמא שלה הבחינה שהיא לא יונקת כמו שצריך.
אבל יש מצבים שאימהות מנוסות חשו שהכל כרגיל ולמרות זאת הילדים רעבו,
וכן פגשתי כבר מספר אמהות שמסיבות שונות אכן חסרות את היכולת לתת לילדים שלהן את המתנה הזאת, אבל עד שהסביבה נתנה להן אפשרות להודות בכך, וגם אח"כ התחושה שמעבירים להם כאילו הן לא באמת ניסו, או לא השתדלו מספיק, וזה בכלל עניין של היצע וביקוש - אין כזה דבר אין (כאילו שאין כשלים נוספים).

עוררו את האמא לבדוק את הנושא, טוב שאת מעודדת להמשיך גם במקרה ויש צורך להוסיף, וראוי שכולן תלמדנה לא לשפוט.

זהו, ש*אני* בכלל לא שמתי לב.
היה נראה שהיא רגועה, היא ממש לא צרחה (כי מסתבר שלא היה לה כח)
רק בזכות קשר רציף עם יועצת הנקה, שקילה שהראתה ירידה קלה, ורופאת משפחה מדהימה שידעה לאבחן בשניה את ההתיבשות.

אבל כתבתי רק כדי להביא את המידע בנוגע ל-
"איך נותנים תוספת בלי לוותר על הנקה"
כי מצב שאין מספיק חלב יכול להיות בדיוק מסיבה כזו -
שהתינוק קצת חלש עדיין ולא יונק מספיק בחוזקה
וכתוצאה מזה - מנגנון היצע וביקוש משתבש.
אצלנו הוא היה לגמרי משובש - תוך שבוע בלבד.

אם מטפלים בזה מיד (ע"י השלמות כנ"ל, ושאיבות של הכמות ה"חסרה" בסוף כל הנקה) אפשר לייצב את המצב ולהציל את ההנקה.
מי שזה חשוב לה - חשוב לי שתדע שזה אפשרי.
(ולא, זה לא היה קל, אבל שווה)

 

[לללי]

השקילה לפני ואחרי מועילה במקרים מסויימים,
אבל היא לא מודדת את רמת איכות החלב, ושובע הילד.

יתכן מצב בו הילד אוכל הרבה, אבל האיכות היא כשל מים- לא שובע ולא כל מרכיבי החלב האחרים.
וכאן נשים רביות עלולות ליפול.

 

[maty]

אצלנו הוא היה לגמרי משובש - תוך שבוע בלבד.

אם מטפלים בזה מיד (ע"י השלמות כנ"ל, ושאיבות של הכמות ה"חסרה" בסוף כל הנקה) אפשר לייצב את המצב ולהציל את ההנקה.
מי שזה חשוב לה - חשוב לי שתדע שזה אפשרי.
(ולא, זה לא היה קל, אבל שווה)

חויתי את אותו דבר,
השאלה כמה נשים, כשהן חוזרות הביתה, לכמה ילדים שחיכו להן, יכולות אחרי כל האכלה, ללכת, להכין בקבוק, להאכיל, להסתגר בחדר, לשאוב.... כבר צריך להאכיל שוב....

 

[ariels]

השקילה לפני ואחרי מועילה במקרים מסויימים,
אבל היא לא מודדת את רמת איכות החלב, ושובע הילד.

יתכן מצב בו הילד אוכל הרבה, אבל האיכות היא כשל מים- לא שובע ולא כל מרכיבי החלב האחרים.
וכאן נשים רביות עלולות ליפול.

הדבר נבדק והוכח מדעית - אצל כל הנשים בעולם הרכב החלב פחות או יותר זהה
מלבד מצבים קיצוניים של תת תזונה (אפריקה וכאלה)
יש תעשיה שלמה של תוספים שטוענים ל"השבחת חלב" "העשרת חלב" ועוד.
אין דבר כזה.
יש מצב שתינוק לא מגיע לחלב האחורי ולכן לא מצליח לשבוע.
(חלב אחורי = חלב מרוכז יותר ושומני יותר, שיוצא לתינוק לקראת סוף ההנקה, תינוק שלא יונק בצורה יעילה יכול להיות שלא יצליח להוציא אותו)

חויתי את אותו דבר,
השאלה כמה נשים, כשהן חוזרות הביתה, לכמה ילדים שחיכו להן, יכולות אחרי כל האכלה, ללכת, להכין בקבוק, להאכיל, להסתגר בחדר, לשאוב.... כבר צריך להאכיל שוב....

זה אכן לא היה קל. כתבתי.
אם את ממש רוצה לדעת - ערב פסח, 4 ילדים נוספים בבית (חופש), ושום אפשרות "ללכת לאמא" או לקבל עזרה מהסוג הזה.
זה היה מתיש מאוד. ב"ה. היה שווה כל דקה.

 

[maty]

זה אכן לא היה קל. כתבתי.
אם את ממש רוצה לדעת - ערב פסח, 4 ילדים נוספים בבית (חופש), ושום אפשרות "ללכת לאמא" או לקבל עזרה מהסוג הזה.
זה היה מתיש מאוד. ב"ה. היה שווה כל דקה.

אני כותבת את זה מתוך נסיון, חודש שלם ניסיתי...
אבל לפעמים זה רק חלק ממכלול....
היה לי ילד שעשו לי את המוות על כך שלא הנקתי אותו,
היתה ילדה שעשו לי את המוות על כך שאני מניקה ומרעיבה,
היה אחד שב"ה ינק והיה מרוצה ושבע...
יש הכל,
ויש מצבים בהם אשה צריכה להחליט במודע, במה היא משקיעה, ואיזה מחירים היא מוכנה לשלם עבור האידיאל.
דבר אחד למדתי.
להקשיב, ולזכור שברב המקרים, את רב העצות הסביבה כבר מכירה, והתפקיד שלי הוא להקשיב, ולתמוך בדרך בה בחרה בת השיחה.
כי מה שהכי חשוב לאמהות לילדים צורחים, מכל סיבה שהיא - לא רק רעב, זה סביבה מכילה, תומכת ונותנת אמון באמא, שהיא עושה את המירב והמיטב עבור הילד (ולא דווקא בהנקה).

 

[פוינט ק גת]

הדבר נבדק והוכח מדעית - אצל כל הנשים בעולם הרכב החלב פחות או יותר זהה
מלבד מצבים קיצוניים של תת תזונה (אפריקה וכאלה)
יש תעשיה שלמה של תוספים שטוענים ל"השבחת חלב" "העשרת חלב" ועוד.
אין דבר כזה.
יש מצב שתינוק לא מגיע לחלב האחורי ולכן לא מצליח לשבוע.
(חלב אחורי = חלב מרוכז יותר ושומני יותר, שיוצא לתינוק לקראת סוף ההנקה, תינוק שלא יונק בצורה יעילה יכול להיות שלא יצליח להוציא אותו)

אז את שוללת לחלוטין את התוספים להשבחת חלב??
וזה שאחרי נטילתם מרגישים ממש פיזית שיש יותר? וזה שהילד רגוע יותר וישן לילות ארוכים יותר? מה ההסבר לזה? פסיכולוגי?

 

[poto12]

ההסבר לדעתי זה ה"כח והאנרגיה" שזה נותן לאם
וכך היא בפועל יכולה לתת יותר
אצלי כשאיין זה אומר שאני צריכה לישון....
ויש תוספים כמו קרפט שאפ' גרמו לעצבנות וקצת פריחה אצל הילדות שלי
תישנו ותאכלו טוב ובעז"ה יהיה בסדר

 

[ariels]

אני כותבת את זה מתוך נסיון, חודש שלם ניסיתי...
אבל לפעמים זה רק חלק ממכלול....
היה לי ילד שעשו לי את המוות על כך שלא הנקתי אותו,
היתה ילדה שעשו לי את המוות על כך שאני מניקה ומרעיבה,
היה אחד שב"ה ינק והיה מרוצה ושבע...
יש הכל,
ויש מצבים בהם אשה צריכה להחליט במודע, במה היא משקיעה, ואיזה מחירים היא מוכנה לשלם עבור האידיאל.
דבר אחד למדתי.
להקשיב, ולזכור שברב המקרים, את רב העצות הסביבה כבר מכירה, והתפקיד שלי הוא להקשיב, ולתמוך בדרך בה בחרה בת השיחה.
כי מה שהכי חשוב לאמהות לילדים צורחים, מכל סיבה שהיא - לא רק רעב, זה סביבה מכילה, תומכת ונותנת אמון באמא, שהיא עושה את המירב והמיטב עבור הילד (ולא דווקא בהנקה).

סביבה תומכת זה גם לא תמיד אפשרי...
לפעמים האמא צריכה לאזור כוחות כדי לא להקשיב לסביבה...
או לקבל יעוץ מקצועי ממישהי טובה שעל הדרך גם תחזק את הרצון שלה להניק.
אני לא מדברת על אמא שזה לא קריטי עבורה, אלא על אמא שרוצה מאוד ונתקלת בקשיים. נכון שכל ילד זה משהו אחר...

אז את שוללת לחלוטין את התוספים להשבחת חלב??
וזה שאחרי נטילתם מרגישים ממש פיזית שיש יותר? וזה שהילד רגוע יותר וישן לילות ארוכים יותר? מה ההסבר לזה? פסיכולוגי?

זה לא אני שוללת, אלא מחקרים- רק הבאתי את התוצאות.
השבחה וכמות אלה שני דברים שונים
החלב לא נהיה מרוכז או "משביע" יותר, כי מבחינה ביולוגית זה בלתי אפשרי.
אלא - יש תוספים שממש עוזרים לכמות (מה שמכיל חילבה ואספסת למשל), ויש תוספים כמו קרעפט שמוסיפים לאם קלוריות וכך הגוף שלה מצליח לייצר יותר חלב.
וברור שגם האלמנט הפסיכולוגי נכנס - האמא נרגעת שעכשיו הכל בסדר, וזה מאפשר שחרור של יותר חלב, וכמובן כשהיא רגועה גם התינוק רגוע.
חשיבה חיובית...

גם שאיבות מגבירות חלב (בהנחה שהאמא אוכלת היטב ונחה מספיק)
והשיטה היא אחרי שהתינוק מסיים לאכול - לשבת לשאוב. גם אם לא יוצא כלום (והרבה פעמים לא יוצא) זה מפעיל את מנגנון ההיצע-ביקוש והגוף מבין שצריך לייצר עוד.
סה"כ לתינוק שרק נולד דרושה כמות קטנה של חלב, אם אמהות מספקות חלב לילד בן 6 חודשים לא אמורה להיות בעיה לייצר את הגרמים הבודדים שתינוק בן יומו צריך.

מסייגת את דברי שיש מצבים שבאמת אין מספיק -
למשל - יש תרופות שונות שפוגעות ביצור חלב, או מצבים בריאותיים ל"ע ול"ע שהאמא מאוד חלשה.

 

[לנדא]

אתן בטח יודעות:
אבל...
אוכל- בעיקר חלבונים.
המון שתיה
ושינה מספקה,
הם הגורמים הראשונים להשפעה על כמות החלב.
לפעמים אפשר ממש להרגיש את זה "אכלת-את מלאה, לא אכלת..." וכנ"ל לגבי עיפות...
אל תזלזלו!

 

[פוינט ק גת]

החלב לא נהיה מרוכז או "משביע" יותר, כי מבחינה ביולוגית זה בלתי אפשרי.
אלא - יש תוספים שממש עוזרים לכמות (מה שמכיל חילבה ואספסת למשל), ויש תוספים כמו קרעפט שמוסיפים לאם קלוריות וכך הגוף שלה מצליח לייצר יותר חלב.
וברור שגם האלמנט הפסיכולוגי נכנס - האמא נרגעת שעכשיו הכל בסדר, וזה מאפשר שחרור של יותר חלב, וכמובן כשהיא רגועה גם התינוק רגוע.
חשיבה חיובית...

נרגעתי...
כבר חשבתי שכמויות הקרעפט שאכלתי בימי חיי היו לריק,
ובאמת התכוונתי ליותר כמות. מהנסיון שלי אחרי הקרעפט ההרגשה היא שיש יותר, וגם התינוק אוכל ארוחה ארוכה וטובה יותר, וכמובן רגוע יותר.

 

[eden7115]

בתינוק הבא מראש לא נסיתי....

זה באמת חבל...
לא מוותרת על הניסיונות, אם נראה לי שהתינוק רעב וצריך להוסיף תמ"ל אני מוסיפה, אבל נותנת הנקה כמה שאפשר - כי את הנוגדנים והויטמינים האלה התינוקות הקטנטנים האלה לא יוכלו לקבל בשום מקום אחר!

מה שלמדתי זה שלא צריך להלחץ מעניין ההנקה.
כל יום שמצליחים להניק והכל בסדר - זה ברכה, אבל אם צריך להוסיף או לתת תחליף - פשוט להגיד תודה לה' על החוכמה שנתן לבני אדם שייצרו את תחליפי החלב, ולא לתת לייסורי מצפון להשתלט עלינו...

 

[מלפפון]

אני בעד להילחם להניק גם אם זה מצריך מאמץ סביר של האם, אבל בתנאי שזה לא בא על חשבון הילד או ילדים אחרים.
כאשר ילד רעב, אני לא שואלת שאלות ונותנת לו תוספת של תמ"ל ביחד עם ההנקה. בבת הראשונה נתתי גם תמ"ל בתחילה, בהמשך כבר לא היה צורך, והיא ינקה עד גיל שנה וארבעה.
בבת השניה ברגע שהבנתי שאין מספיק חלב, עברתי מידית למטרנה.
הילד השלישי לא שתה בכלל מבקבוק וינק עד גיל שנתיים.

זו לא חכמה להילחם כשילד רעב.

אם יש לאם כוחות, היא יכולה לשאוב כמה שהיא רוצה, וכשזה מספיק לילד, למה לא?
כשאין לאם כוחות, זה לא אמור לפגוע בה. סה"כ יש היום ב"ה אופציה של תמ"ל ולא צריך להיות היסטריים להנקה בדווקא. (בעבר היו נותנים את התינוק למינקת במקרה של חוסר בחלב וזה כבר היה מסובך יותר..).

 

[מקופלת]

אני בעד להילחם להניק גם אם זה מצריך מאמץ של האם, אבל בתנאי שזה לא בא על חשבון הילד.
כאשר ילד רעב, אני לא שואלת שאלות ונותנת לו תוספת של תמ"ל ביחד עם ההנקה. בבת הראשונה נתתי גם תמ"ל בתחילה, בהמשך כבר לא היה צורך, והיא ינקה עד גיל שנה וארבעה.
בבת השניה ברגע שהבנתי שאין מספיק חלב, עברתי מידית למטרנה.
הילד השלישי לא שתה בכלל מבקבוק וינק עד גיל שנתיים.

זו לא חכמה להילחם כשילד רעב.

אם יש לאם כוחות, היא יכולה לשאוב כמה שהיא רוצה, וכשזה מספיק לילד, למה לא?
כשאין לאם כוחות, זה לא אמור לפגוע בה. סה"כ יש היום ב"ה אופציה של תמ"ל ולא צריך להיות היסטריים להנקה בדווקא. (בעבר היו נותנים את התינוק למינקת במקרה של חוסר בחלב וזה כבר היה מסובך יותר..).

ולדעתי, גם לא שווה להקריב את כל המשפחה על מזבח ההנקה.
נכון, לנסות להילחם אבל לא "להשתגע"