דרוש מידע צהרון לילדים- מזיק רגשי?

rand

משתמש פעיל
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
גם לי יש את הדילמה הזאת לפעמים כשאני ביום חופשי או מסיימת מוקדם
כן משתדלת לקחת הכי מאוחר ב3 גג 3 וחצי
ולפעמים לא משאירה בצהרון בכל
אבל זה באמת מין מאבק פנימי
אולי בגלל שבעלי גורס שהיא נהנית בצהרון ולא מבין מה הבעיה בכל והכל בסדר ורק אני עם מלא מצפון ורק חושבת לקחת מוקדם כשמתאפשר
 

אמאל'ה קטנה :)

משתמש מקצוען
תלוי בבית ותלוי בילד
לא בכל בית עדיף שהילד ישתעמם בבית מאשר שיהיה עסוק בחוץ...
וגם לא לכל ילד טוב להשתעמם בבית.. יש ילדים אנרגטיים שצריכים כל הזמן תעסוקה (- לדעתי הרבה ילדים)
והצהרון בשבילם זה פתרון מעולה
הצהרון הוא פתרון טכני מעולה להורים, לא בטוח שגם לילד..

גם אם אבא או אמא קצת עצבניים, או משעמם לילד, עדיין עדיף לילד להיות בבית ולא במקום אחר - צהרון או כל אופציה אחרת
כי אין תחליף לבית ולהרגשה משפחתית וביתית עבור הילד

עריכה
מוסיפה - כמובן ככל שמתאפשר בהתאם לשעות עבודה של ההורים
 

מלכי סלמון

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
יוצרי ai
בלת"ק חלקי
וילדים שגרים בחול?
אצלנו החל מגיל 5 לומדים עד 5
הרבה ילדים עוד נשארים לאכול בביה"ס כי ההורים לא מספיקים לאסוף אותם לארוחת צהריים
ולא חושבת שכל הילדים פה עם בעיות רגשיות....

ההפך- אני רואה בצהרון יתרון
כי בשונה מלימודים
(אני מלמדת אחה"צ ולפעמים ממש קשה לילדות להתרכז.... והן עייפות....)
זה זמן איכות וחוויה שלא נראה לי שמזיק איכשהו

זה מאד יהיה תלוי במה שההורים משדרים
ואיך המצב הרגשי של הילד/ה מלכתחילה
 

לא כמו כולם

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בנסיון שיש לי שנים עם צהרונים
אז בגן זה ממש בסדר, לכתחילה של הלכתחילה
ובבית ספר זה הרבה פחות מומלץ
לא יודעת אם בגן זה מלכתחילה ממש
אבל בואי נגיד שזה הרבה יותר מאשר בבית הספר!
גם מבחינת ההתנהלות וגם מבחינת התכנים-
כי אם בבי"ס בי"ע מצויין מראים בממוצע פעם בשבוע סרט בצהרון, מבחינתי זה בעיה גדולה מאד!
ואם מתוך ה 3 שעות של הצהרון יש להם שעה וחצי הפסקה!
כן.
שעה וחצי!!! הפסקה! ומה עשיתן בהפסקה?
"שחקנו בחצר בחבל". (בשמש, בגשם בכל מזג אוויר הן יוצאות לחצר...)
ואיפה הייתה המורה?
"המורה בחדר מורות והיא אמרה לא להפריע לה, אפילו שילדות גדולות הציקו לנו ובכיתי....."
נאום הבחורה שבכיתה א'.
או-
"היום ממש התעייפתי, כי הייתי תורנית והרמתי את הקרטון של האוכל 3 קומות"
סליחהההההההההה היא בצהרון או על תקן סבל??? לא הבנתי.
כל מיני מעצבנים כאלה.


ואני רוצה לנצל"ש ולשמוע-
מה דעתכם על האוכל בצהרון?
כי מבחינתי ולהבנתי הוא על גבול ה"נבלע בקושי"
הילדים שלי אוכלים "רק את השניצל" או "רק את העוף" וזה רק אם הם ממש ממש רעבים,
אחרי שהבת שלי הביאה לבית כמה מנות מיותרות שהמורה אמרה לה לקחת לבית כי זה בל תשחית
אז הבנתי בדיוק למה הם לא אוכלים...
את הבל תשחית לא ממש הצלחנו למנוע (אם היה על זה בל תשחית בכלל....)
אבל לפחות הבנתי אותם ואני מציידת אותם במזונות בכמות גדולה יותר שיישמרו לצהריים
וכשהם חוזרים לבית הם ישר אוכלים משו משביע.
אין דרך לשפר את המגשיות המזעזעות האלה???
ולא הצלחתי להבין למה מביאים כיכר לחם שהולך קומפלט לבית של הגננת או המורה של הצהרון??
לא אמורים למרוח שם משו לילדים הרעבים שלא רוצים את האוכל המבושל?
ואני אומרת את זה מידיעה! לא מהשערה!!
ולא מגן / כיתה בודדת, כבר שנים שאני שומעת ורואה שהלחם הולך לצוות ככה בשלמותו,
וכשאני שואלת את הילד "למה לא ביקשת לחם?"
אז התשובות הן "כי אין בכלל לחם" או "כי הגננת אמרה שאוכלים את המבושל" או כל מיני כאלה מתחמקות.
 

גיטר

משתמש רשום
אני תמיד הצהרתי שילדים שלי יחזרו באחד הביתה
והיום אנ י רואה איך מציאות החיים משתנה
הבת שלי בת 3 מתחרפנת בבית ילדה אימפולסיבית שבבית אנחנו מתמודדים לא קל ואנחנו מטפלים בה ומשקיעים את הנשמה
והיא בחברה הגננות לא מבינות אל מה אני מדברת...
ועוד נושא
שומעים המון מהנשים אני עובדת עד מאוחר שבעלי יוכל להמשיך ללמוד
והיה לי אל זה וויכוח אם אישה שכל היום לוקחת שעות נוספות שבעלה יוכל לממוד
ובעלה עדיו לגדולות ושאלתי אותה?
אז אם זכית ובעלך לומד כל היום אז בהפסקונת שלו הוא צריך לטפל בכל החד גדיא בלי עין הרע
ושעות הצהרים לא קלות
ואחר כך לחזור לכולל מותש?
אז זה גם נקרא שאת תומכת תורה...
 

לא כמו כולם

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני תמיד הצהרתי שילדים שלי יחזרו באחד הביתה
והיום אנ י רואה איך מציאות החיים משתנה
הבת שלי בת 3 מתחרפנת בבית ילדה אימפולסיבית שבבית אנחנו מתמודדים לא קל ואנחנו מטפלים בה ומשקיעים את הנשמה
והיא בחברה הגננות לא מבינות אל מה אני מדברת...
ועוד נושא
שומעים המון מהנשים אני עובדת עד מאוחר שבעלי יוכל להמשיך ללמוד
והיה לי אל זה וויכוח אם אישה שכל היום לוקחת שעות נוספות שבעלה יוכל לממוד
ובעלה עדיו לגדולות ושאלתי אותה?
אז אם זכית ובעלך לומד כל היום אז בהפסקונת שלו הוא צריך לטפל בכל החד גדיא בלי עין הרע
ושעות הצהרים לא קלות
ואחר כך לחזור לכולל מותש?
אז זה גם נקרא שאת תומכת תורה...
טוב, בהצהרות כולם אלופים, עד שמגיע רגע האמת (הכואבת)

השאלה אם העבודה שלה מאפשרת בכלל לצאת להיות עם הילדים בהפסקת הצהריים,
כי אם התנאי לעבודה זה 8 שעות רצופות- אז אין ברירה...
אבל אם היא ממשיכה לעבוד אחרי השעות ובשעות הנוספות האלה הוא שומר על הילדים במקומה-
יש מקום לחשוב על זה שוב...
ולא לשכוח שהוא האבא של החד גדיא, כמו שהיא אמא שלהם.

ואני שמעתי מקרוב משפחה אברך שהם חוסכים את הכסף הזה של הצהרונים
ובזמן הזה הוא שומר על הילדים - ורק מחכה לברוח בחזרה לכולל...
אז אולי דווקא שווה לשלם את זה כדי שיישאר לאבא כח ללמוד?

כל משפחה והשיקולים שלה.
 

צחית

משתמש מקצוען
היו בערך 130 תנאים שהיו ופעלו לאורך כחמש דורות.
מה עשה כל אחד מאותם תנאים?
מה עשו כל שאר אנשי חמשת הדורות הללו? ובאיזו רמה רוחנית הם היו?
כמה סנדלרים ורופאים יש היום שהם גדולי הדור / מתאימים להיות גדולי הדור?

לא שאני יודעת את כל התשובות למה ששאלתי. אני בסך הכל מנסה לומר שבשביל להסיק מסקנות - חייבים לדעת הרבה יותר הן על הדורות ההם והן על ההבדל בין אז לעכשיו.
איזה מסקנות כתבתי בגלל זה?
 

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
במשך אלפי שנות היסטוריה, בהמון תקופות ומקומות שונים על פני כדור הארץ, היו כל-כך הרבה דברים שונים ומשתנים.
כמה מזה ידוע לנו?
אבל אם בכל זאת אפשר לומר על משהו אחד שהוא כן ידוע,
זה על שבכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס את משפחתו.
 

טקטית

משתמש פעיל
אבל אם בכל זאת אפשר לומר על משהו אחד שהוא כן ידוע,
זה על שבכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס את משפחתו.
יש כאן ניקים עם אובססיה לנושא...
אפשר לעבוד ולהיות יהודים טובים אהובים למקום ולבריות.
גם אם ישנה עדיין בציבור הערכה ומקום לצורת החיים שמקדשת את לימוד התורה והאברכות...
 

אופססס ;)

משתמש מקצוען
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
לדעתי ללכת הביתה לנוח.
אולי יזרקו עלי עגבניות אבל לי מאד קשה מיד אחרי העבודה להכנס הביתה ביחד עם כולם. רוצה להכנס הביתה. להניח ראש חצי שעה לשתות קפה כמו בן אדם ואז אני עם כח נפשי יותר לילדים.
יכול להיות שזה משתנה בין אחת לשניה. הילדים שלי ילדים מהממים ומתוקים אבל ילדי קש"ר מובהקים. יכול להיות שעם ילדים ללא קש"ר זה אחרת
 

המסודרת

משתמש מקצוען
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
בכל חל"ד אני נמצאת בהתלבטות הזו
כי בסכ"ה אני בבית אז למה לא?
מה שאני עושה זה פעם לוקחת פעם לא תלוי בכוחותיי(ובכמה הספקתי לטפל בבית עם התינוק)
מה שכן במעונות ראיתי שאם אני באה בין 14:30-15:30, אני קוטעת את שעת המשחק וכאן זה תלוי בילד
יש ילדים שלקטוע את הזמן הזה ממש מצער אותם..
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
לא קראתי את כל האשכול
אבל מכעיס אותי מאוד שמשליכים בעיות על גורמים בלי קשר
יש ילדים שגדלו עם אמא עובדת והם מטופחים מכל הבחינות, בנויים רגשית, בעלי בטחון עצמי ויכולות שאין לילדים אחרים
ויש ילדים שהאמא בבית איתם כל היום והילדים מוזנחים בכל היבט אפשרי
יותר משנה מה האמא עושה כשהיא נמצאת בבית
ואיפה הראש והלב שלה נמצאים.
אמא שמגיעה בשעה 4 ללא טיפת סבלנות, עסוקה בעינייניה (שלא לדבר על מכשירים כאלו ואחרים) ולא נותנת תשומת לב לילדים- אכן סביר להניח שילדיה יהיו בעלי בעיות רגשיות.
אבל אמא שמגיעה בשעה 4 עם כל הרצון והיחס (לא מחייב כח) להיות עם הילדים כל כולה, מכינה להם אוכל טעים, מקשיבה להם, מספרת להם סיפורים, משתפת אותם בחוויות שלה, עוקבת אחרי המצב והצרכים שלהם- אין כל סיבה בעולם שהילדים ישלמו מחיר.
לא תמיד זה דורש כוחות גוף כמו אכפתיות, ותשומת לב.

ומה שחשוב לילדים זה הלב, ההקשבה, ההרגשה שאמא איתם גם כשהיא לא, והילדים הם הדבר הכי חשוב בחיים שלה.


ואגב- ביחס למה שאמרה המטפלת הרגשית-
לא מן הנמנע שרק אמהות עובדות מטפלות בבעיות של הילדים שלהן, והשאר פשוט לא מטופלים...
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
תשאלי את הצוות במעון
יש מקומות שלא סובלים שמשבשים להם את הסדר יום
ופתאום מגיעה אמא בשעה לא צפויה וצריך לחתל את הילד ולסרק אותו מהר ולארגן לו את היצירות וכו'
ויש מקומות שאוהבים שהאמא באה מוקדם וזה נותן לילד ולהן תחושה של אכפתיות.
 

נחמי3

משתמש מקצוען
לא יודעת אם בגן זה מלכתחילה ממש
אבל בואי נגיד שזה הרבה יותר מאשר בבית הספר!
גם מבחינת ההתנהלות וגם מבחינת התכנים-
כי אם בבי"ס בי"ע מצויין מראים בממוצע פעם בשבוע סרט בצהרון, מבחינתי זה בעיה גדולה מאד!
ואם מתוך ה 3 שעות של הצהרון יש להם שעה וחצי הפסקה!
כן.
שעה וחצי!!! הפסקה! ומה עשיתן בהפסקה?
"שחקנו בחצר בחבל". (בשמש, בגשם בכל מזג אוויר הן יוצאות לחצר...)
ואיפה הייתה המורה?
"המורה בחדר מורות והיא אמרה לא להפריע לה, אפילו שילדות גדולות הציקו לנו ובכיתי....."
נאום הבחורה שבכיתה א'.
או-
"היום ממש התעייפתי, כי הייתי תורנית והרמתי את הקרטון של האוכל 3 קומות"
סליחהההההההההה היא בצהרון או על תקן סבל??? לא הבנתי.
כל מיני מעצבנים כאלה.


ואני רוצה לנצל"ש ולשמוע-
מה דעתכם על האוכל בצהרון?
כי מבחינתי ולהבנתי הוא על גבול ה"נבלע בקושי"
הילדים שלי אוכלים "רק את השניצל" או "רק את העוף" וזה רק אם הם ממש ממש רעבים,
אחרי שהבת שלי הביאה לבית כמה מנות מיותרות שהמורה אמרה לה לקחת לבית כי זה בל תשחית
אז הבנתי בדיוק למה הם לא אוכלים...
את הבל תשחית לא ממש הצלחנו למנוע (אם היה על זה בל תשחית בכלל....)
אבל לפחות הבנתי אותם ואני מציידת אותם במזונות בכמות גדולה יותר שיישמרו לצהריים
וכשהם חוזרים לבית הם ישר אוכלים משו משביע.
אין דרך לשפר את המגשיות המזעזעות האלה???
ולא הצלחתי להבין למה מביאים כיכר לחם שהולך קומפלט לבית של הגננת או המורה של הצהרון??
לא אמורים למרוח שם משו לילדים הרעבים שלא רוצים את האוכל המבושל?
ואני אומרת את זה מידיעה! לא מהשערה!!
ולא מגן / כיתה בודדת, כבר שנים שאני שומעת ורואה שהלחם הולך לצוות ככה בשלמותו,
וכשאני שואלת את הילד "למה לא ביקשת לחם?"
אז התשובות הן "כי אין בכלל לחם" או "כי הגננת אמרה שאוכלים את המבושל" או כל מיני כאלה מתחמקות.
את מביאה כל מיני דוגמאות ממקום ספציפי מסוים, אצלנו בכל אופן בבית ספר המורות היו מקסימות, מדהימות כל כולן למען הבנות, פעילות חווייתית ומטורפת ללא סרטים כלל, אין לי מושג על מה את מדברת
בכל אופן עדיין התפתחו לבנות שלי הרבה בעיות אחרות, הם חזרו עיפות, עצבניות ממורמרות שכולם הלכו באחד והם נשארו וחזרו בארבע ורבע הביתה, והתפתחו גם מריבות בין ילדות, פגיעות וחוצפות, וראיתי שזה גרוע לבנות, ואני מדגישה בנות!! כי לבנים כמה שיותר מחוץ לבית זה יותר טוב....

ולגבי האוכל אין לי גם מושג על מה את מדברת כי הבנות שלי היו ממש מרוצות, ודרשו ממני קציצות כמו בצהרון, פסטה כמו בצהרון.... ואין לי מושג מזה ואיך...

ובכל מקרה סיימתי עם הבית ספר והצהרון, הבת שלי ביקשה בשביל לקבל את המתנות, הציורים וכו', אמרתי לה חד משמעי את תהיי בבית כי ככה טוב לך, גם אם תשתעממי וכו' וזה מוכיח את עצמו.

ושוב אני מדברת על בית ספר, כי בגן זה ממש בסדר, והצהרון ממש קליל ונוח, והבנות שהולכות הביתה זה מיעוט של הקבוצה הכללית. בנות עיפות נרדמות בצד וזה בסדר גמור,
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אבל אם בכל זאת אפשר לומר על משהו אחד שהוא כן ידוע,
זה על שבכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס את משפחתו.
האם ההדגשה היא שגברים פרנסו? או ההדגשה היא שנשים לא עשו דברים לפרנסת המשפחה?
לצורך הדיון בנושא האשכול, השאלה אמורה להיות 'האם נשים עשו דברים לצורך פרנסה או שעסקו רק בצרכי הבית והילדים'. ופחות חשוב מה הגבר עשה או לא עשה.

לא חקרתי את הנושא, רק ידוע לי שמ'אשת חיל' נשמע שאשה עשתה גם לפרנסה, מעבר לעבודות הבית.
וכן ידוע לי על סבתי ארבעה דורות אחורה שעבדה בחנות משפחתית, וכן על רעייתו של החפץ חיים שעבדה בחנות כדי שהחפץ חיים יוכל ללמוד וללמד ולכתוב את ספריו.
ומאז שנפתחו בתי ספר - האם לא היו מורות, תלמידות שרה שנירר? שהיתה אגב בתחילה תופרת.
כנראה שאלו רק דוגמאות, והן מייצגות יותר ממקרים בודדים של נשים שעסקו גם בפרנסה.

לא באתי לומר שעבודת נשים לפרנסה היתה מקובלת כמו היום. אך ודאי שגם היתה.
וכפי שציינתי - עבודות הבית עצמן היו הרבה יותר מורכבות ודורשות. ילדים למדו הרבה פחות, נרתמו לעזרה בבית - בכל מיני צורות.

ועדיין, מה שמעניין וחשוב הוא מה קורה היום ולמה.
אני הכי בעד שאימהות תגדלנה בעצמן את ילדיהן, ככל האפשר. זה שילדים כל-כך הרבה מחוץ לבית ומגיל צעיר כל-כך - כואב לי מאוד.
אבל לקחת נקודה אחת מכל מכלול החיים שלנו - פרנסת הבעל את המשפחה, ולהתעלם מכל שאר השינויים ותנאי החיים שקרו וקורים - זה לא רציני בעיניי.
דיון אמור לכלול את כל המורכבות. ואת המציאות של היום, שכל כך שונה מפעם בכל תחומי החיים.

האם ברוב המשפחות שהבעל עובד - האישה לא עובדת?
ואם זו תופעה ששני בני הזוג עובדים - למה זה קורה? לטענתך, 'בכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס'. (וכפועל יוצא מטענה זו לעניין הנידון) האישה - עסקה בצרכי הבית, ולא בפרנסה.
אז מה קורה היום? למה האשה יוצאת גם היא לעבוד במקביל לבעל?
 
נערך לאחרונה ב:

המסודרת

משתמש מקצוען
זה נשמע כאילו כל מי שעובד מרוויח עשרות אלפי שקלים
ושהורים מוכרים את הילדים לצהרון בשביל להיות עשירים

הרבה מהנשים שיוצאות לעבוד מרוויחות שכר מינימום !
וזה בשביל לתת לילדים את הצרכים הבסיסים שלהם ואולי מעט יותר מזה כי אנחנו חיים בדור של שפע וילד שאין לו מעט מהשפע הזה יכול לצבור גם לא מעט בעיות .
 
נערך לאחרונה ב:

The gardeners

משתמש פעיל
כל כך מגוחך להשוות בין החיים של פעם לחיים של היום כי הם לא דומים משום בחינה....
לא מבחינת נתונים (כביסה למשל) ולא מבחינת צרכים (בגדים למשל)
כך שלא מתאים להשוות. (ולשרה שנירר שהובאה למעלה כאישה שעבדה לא היו ילדים...)

לגבי המציאות כיום:
כיום צריך לפחות אחד מבני הזוג שעובד. נקודה. אין דרך הגיונית לחיות בצורה אחרת. (לא מדברת על דרכים לא הגיוניות).
ישנם משפחות שהגבר הוא המפרנס הראשי, ישנם שהאישה וישנם שהגבר והאישה במקביל.
מבין הנשים שעובדות ישנן שהן מורות (אשריהן ואשרי חלקן) ויש שלא.
נשים שעובדות מחוץ לבית, מלבד המורות, עובדות בד"כ עד 4 / קרוב לכך, מציאות שממיילא מייצרת צורך בסידור לילדים גם אחר"צ.
בלי להשוות לקיבוצים וכדו' (השוואה פוגענית להורים שנותנים את נפשם עבור ילדיהם!) יש צורך בצהרונים. אין מה לעשות!
לא משנה אם מלכתחילה או בדיעבד, זה לא ישנה את המצב, ככה זה!.
ממיילא נשארת הבחירה אם להתייחס לזה כאל משהו ש"מסכן הילד" וכך הוא גם ירגיש, כן. כי אם אמא מרגישה שהילד שלה מסכן בצהרון, זה השדר שהוא יקבל וכך הוא ירגיש. או לדעת שאלו הנתונים שהקב"ה זימן לפיתחנו ולעשות את המקסימום מבחינתנו כדי לתת לילדים את הטוב ביותר בלי להתעמת עם המציאות אלא להיישיר מבט ולהתמודד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה