בהמשך
לפוסט הזה, אולי כדאי לצאת בקמפיין להרבות ברווחה כלכלית לאנ"ש על ידי פרנסה מכובדת יותר וצרכנות חופשית יותר.
"תקנו מכל העולם, ותמכרו בכל העולם"
1)והנה באריכות טיפה:
רווחה כלכלית תמיד תהיה לעסקים שמוכרים מחוץ לקהל המקומי שלהם - ומייבאים כסף פנימה. כפי שהזכרתי, בארצות הברית ישנם אלפי משפחות עשירות שמוכרות נדל"ן, בתי אבות, קמעונאות, אלקטרוניקה, בכל ארה"ב ולמעשה הן מולטי מליונרים בזכות כך,
בנוסף ישנם אלפים אלפים שמתפרנסים מחוץ לגבולות בורו פארק, הן כעצמאים, עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים, וכו' והן כשכירים בפירמות
בינלאומיות חזקות.
זה מקור השפע והרווחה שיש לחרדים בארצות הברית.
לעומת זאת בישראל המצב ביש: ישנם (ככל הנראה) פחות מעשר משפחות שעושות עסקים גדולים מחוץ לישראל (לבייב, מירלאשוילי, שרון, אייזנברג, וכו), וכמה עשרות משפחות שיש להם עסקים חזקים בארץ מחוץ למגזר (כמו איקאה, אירוקה, אופטיקה הלפרין וכו). השאר - רובם עובדים בעבודות בתוך המגזר החרדי. (בעגה המקצועית קוראים לתוצאות האלו "פריון גבוה לעומת פריון נמוך", אבל אני לא רוצה להיכנס למונחים מקצועיים).
2) וזה סוד ההבדל העיקרי בין הקהילה החרדית ארה"ב לקהילה החרדית בישראל. אחוז ניכר מהחרדים בארה"ב "מייבאים כסף פנימה", ואחוז קטן מאד אצל החרדים בארץ מייבאים כסף פנימה.
(הטענות ששם מוכנים לעבוד בכל עבודה ובישראל לא, גם אינן נכונות כבר בשנים האחרונות, אלפי חרדים בארץ הם דרייברים, ויש מאות נהגי אוטובוסים, אינסטלטורים, נגרים וכו', ובנוסף עבודות אלו לא מביאות רווחה כלכלית משמעותית
לא בארה"ב ולא בישראל).
למעשה אם נדאג באופן אקטיבי שכמה שיותר משפחות יתפרנסו מיבוא של כסף מבחוץ לתוך המגזר, המצב הכלכלי שלנו יהיה משופר לעין ארוך ממה שקורה כעת. בפרט ובכלל.
3) במקביל לרווחה הכלכלית בהכנסות, חשוב לשמור על צריכה חכמה בהוצאות.
תקנו מכל העולם בלי שום מחסום!
תקנו בגדים בשיין ובנקסט ובעלי אקספרס. תקנו קרמיקות מטורקיה וסין. תשתדלו לרכוש ברשתות הגדולות (רמי לוי, שופרסל, יש חסד) ולא במכולת השכונתית היקרה. קחו פיליפיני לסעד את הסבר, ערבי לרצף לכם את הבלטות. רומני לנקות את הבית, וכו'.
תלמדו דבר מתוך דבר: מוצר שמיוצר
בישראל והוא יקר - או שיש מאחוריו קומבינה שחוסמת יבוא ואתם נדפקים בשל סיסמאות של בעלי אינטרסים (למשל, תחום החלב, ירקות, פירות, ביצים, בשרים, עופות, דגים) או שאתם שבויים אצלם כי הרגילו אתכם בשטיפת מוח שהמותג הישראלי/החרדי יותר טוב מהחברה הבינלאומית. [כן, חברה הגדולה שמוכרת בעוד 100 מדינות, יש לה כנראה מוצרים הרבה יותר טובים ופנטסטיים מסנו ותלמה וכו').
4) ברמת מדיניות ציבורית; אתה עסקן בעיר חרדית שיש בה רק צרכנייה של האברך בשכונה? תדאג להביא לעיר את נתיב החסד ובר-כל. אם העיר כבר גדולה תנסה להביא לה את שופרסל ורמי לוי. אם העיר גדולה יותר, תנסה להביא לה את קארפור או את קוטסקו
.
זה די פשוט, כל דרגה כזו בדרך כלל זו הוזלה של עשרות אחוזים בצריכה המשפחתית. בצרכנייה של האברך תשלמו 2200 לחודש לסל, בנתיב החסד ובר-כל 2000, בשופרסל ורמי לוי 1800, ובקארפור 1600. וכמובן שיש ברשתות הגדולות גם יותר שפע על המדפים, של מוצרים זולים ויקרים, שירות טוב בהרבה וכו'. וכן , חיסכון כספי של 400 שקל למשפחה זה דבר מדהים ומבורך! מי שיוצא נגד זה כדי לקמבן את האברך בעל המכולת שמתעקש לא לשמוע על עבודה יעילה, פוגע בכל הציבור, וגם פוגע באברך שימצא את עצמו בגיל מבוגר יותר בלי יכולת למצוא פרנסה חילופית. (אל תאמינו לסיסמה האינטרסנטית של: "הרשת הגדולה תחסל את הצרכניה ואז תעלה מחירים". זה לא קרה בשום מקום).
5) אנחנו גם ככה מגזר שהתברך עם הרבה מאד צריכה פנימית בשל מגבלות היהדות וההלכה. אנחנו לא יכולים לקבל הוזלה לכתיבת סת"ם על ידי הודים וסינים, ובטח לא להכניס בהם חדשנות, לא יכולים להוזיל את המצות, את האתרוגים, וכו'.
דווקא בשל כך, בשאר התחומים חשוב לעודד את הציבור החרדי לצרוך חכם -
לרכוש בזול ובאיכות מחוץ למגזר, ולא לרכוש ביוקר בתוך המגזר.
אגב, לא תאמינו, אפילו לענף היודאיקה נכנסים הסינים: הנה
מפה לחלות לשבת עם כיתוב בעברית מעלי אקספרס. תרכשו מהם, ותעודדו את הסינים להכניס עוד מוצרים כאלו, וכך לייצר תחרות בריאה, חדשנות, מבחר, שפע, ו
חסכון כספי לכולנו.
6) חשוב כמובן לזכור: יש עסקים חרדים פנטסטיים, פפסי, איקאה, גולדיס, בית ישראל, המסעדה היהודית, בנים, יורומוד, וכמובן
פרוג המדהימה וכו', יש בעלי מלאכה מדהימים כמו שף ישראל דודק, עורכי הדין וינרוט, אפרת ליבפרוינד, חבצלת הבלין, ועוד אלפים ועשרות אלפים מצויינים. ואם תיקחו אותם תעשו עיסקה מדהימה - אבל תיקחו אותם בזכות שהם מוכרים
מוצרים מעולים, במחירים
שנוחים לכם, כשהם
נגישים לכם, לא בגלל "צאו והתפרנסו זה מזה".
(אלא אם יש לכם 2 עסקים בדיוק אותו דבר, אחד מחוץ לקהילה ואחד חרדי, והם מוכרים דלת ליד דלת, עם אותו שירות בדיוק, ואותו מזגן, ואותם מחירים, ואותו מבחר, ואותן שעות פתיחה, ואותם תנאי תשלום, כמובן שעדיף לבחור חרדי.
ובמקרה הזה כדאי להתנהג לפי הפוסטים של רפאל וואהל ועם הקמפיין שבאשכול ליד) - אבל אם החרדי פחות טוב באחד מהם, כדאי שילמד להיות תחרותי יותר ואפקטיבי יותר)
7) יש רעות חולות בצריכה פנימית, הנה כמה מהם על קצה המזלג:
א. מחירים יקרים, כמו בכל ענף שאין בו תחרות. תיזכרו כמה שילמנו לטיסות בחו"ל כשרק אלעל היתה פה, וכמה עולה היום טיסה לכל מקום אחרי רפורמת השמים הפתוחים. אגב, תראו איזה יופי, בקו נתב"ג-אילת אין רפורמת שמים פתוחים ולכן טיסות לאילת עולות פי 3-4 מאשר טיסות ליעדים רבים באירופה.
תיזכרו גם מה היה כשהיו פה רק את שי שאול ואריגי רפפורט. היו לנו מעט מאד בגדים, באיכות נמוכה, וכיום בזכות היבוא החופשי של טקסטיל יש שפע אדיר של ביגוד מכל העולם, בלי סוף מבחר, ביוקר, בזול, ברמות נמוכות וגבוהות, לכל אחד מתאים לפי מה שהוא בוחר.
ב. מחסור ותורים = מדיניות פרוטקציה. בשוק סגור המחסור עולה שוב ושוב, אם מוכרים לכם מחסור בביצים, בחלב, בחמאה, בתרופות? כן - הסיבה היא בגלל שהם שווקים סגורים (או מנוהלים), השווקים האלו סגורים בגלל סיסמה של אינטרסנטים שטוענים שמדינת ישראל צריכה ביטחון תזונתי ולגדל את הצרכים האלו בעצמה, אבל בפועל הם השווקים שהכי במחסור. ככה גם התורים בבריאות הציבורית, בקופות החולים ובבתי חולים - שוק סגור = תורים, פרוטקציות מוסדות כמו הרב פירר והרב פישר, וכו'. לעולם לא ראיתם הרב פירר שמקצר תורים לעורכי דין ורואי חשבון.
ד. כסף מבחוץ מעשיר, כסף מבפנים מעורר תרעומת. כשיש לך בבית הכנסת אדם עשיר הוא תורם כסף לבניית המבנה, תורם כסף לקמחא דפסחא, תורם לישיבות, תורם בפרטי, רוכש הרבה אצל אנשים. זו המציאות. אבל כשהוא עשיר מתוך הקהילה, לכל התרומות האלו נלוות בדרך כלל תרעומות, תרעומות של אנשים פרטיים שכועסים עליו, או סתם חוסר פרגון של אנשים שטוענים שהוא מתעשר על גבם.
8) נקודה חשובה: נכון, זה פחות נשמע מרגש ומלבב, למה לצאת נגד פרנסה של היימישע יידן? ואיזה מקסים ומרומם זה לדבר על היימישע פרנסה, אבל זו הדרך האמיתית
לרווחה, גם שהאברך יעסוק במסחר שמביא ערך אמיתי ולא ערך של חסד, ואז ירוויח כהוגן, וגם לרווחת הרוכשים.
בנוסף, ברוב מוחלט של המקרים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אלו שנפלטו מהעבודה המקורית בגלל סגנון הצריכה החדשה, מצאו עבודות חדשות מועילות יותר
להם ולצרכנים. הם עזבו מקום עבודה לא יעיל ויקרן וטרחן, ומילאו מקומות עבודה יעיל, חדשני, וצרכני!
כך שבניגוד למושכל ראשון, זו הדרך "הארוכה שהיא קצרה" להביא פרנסה וצרכנות ורווחה אמיתית. ואילו הדרך של "צאו והתפרנסו זה מזה", מביאה ליוקר, תורים, מרמור, תלות בחסד, מחסור, עוני, או כמו שסיכמו חכמינו ז"ל: " אין הבור מתמלא מחולייתו".
9) והנה הציטוט המלא של הגמרא, שבה חכמינו עונים לדוד המלך שהמדיניות של "צאו והתפרנסו" איננה עובדת, והוא מקבל את דבריהם! מדהים כמה אפשר לשבש הווא אמינא של חז"ל במקום להמשיך למסקנא של חז"ל.
"כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו: "אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין לפרנסה!" אמר להן: "לכו והתפרנסו זה מזה" אמרו לו: "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו"! אמר להם: לכו פשטו ידיכם בגדוד! [תביאו כסף מבחוץ על ידי מלחמות]
[אם טרחתי מדי, אני מבקש מחילה, הפוסט נכתב בסיטואציה שבה אני לא יכול לעבוד
]
הנושאים החמים
הנושאים החמים
